תביעה נגד עסק פיתוח תמונות

דוגמא לפסק דין בנושא תביעה נגד עסק פיתוח תמונות:

תובענה להרמת מסך ההתאגדות של הנתבעת 1 ולחיוב אישי של הנתבעים 2 עד 4 בחוב כספי שהותירה הנתבעת 1 כלפי התובע בגין קבלת שירותי מעבדת צילום אשר סיפק לה התובע.

כללי:
בעלי הדין:
1. בכל זמן הרלונטי לתביעה:


התובע ניהל עסק של מעבדות צילום, בהן נתן, בין היתר, שירות של פיתוח תמונות. התובע ניהל עסקו תחת השם המסחרי "פרוסנטר";
הנתבעת 1 הינה חברה רשומה בישראל, שהפעילה עסק למתן שירותי צילום לאירועים, הממוקם ברחוב הרצל 51 ברמלה (להלן- "החברה");
הנתבעת 2 הייתה בתקופה הרלוונטית בעלת המניות והמנהלת היחידה בחברה ;
הנתבע 3 הוא מקים העסק והרוח החיה מאחוריו, גם בתקופת ניהולו כחברה;
הנתבעת 4 היא אשת הנתבע 3 והייתה מעורבת בנעשה בעסק ובתשלומיו ואף שילמה לעיתים את חובות העסק מחשבונה הפרטי.


הליכים שקדמו להגשת התביעה:
2. בין התובע לבין הנתבעים התנהל קשר עסקי ממושך, במסגרתו העבירו הנתבעים לתובע חומר צילומי לפיתוח, והתובע היה מספק להם את שירותי הפיתוח, ומוסר לידיהם את התמונות. בסוף כל חודש קלנדרי היה התובע מנפיק לנתבעת 1 חשבוניות מס המרכזות את כל העבודות שביצע עבור העסק או החברה, והנתבעת 1 הייתה מוסרת לו שיקים מעותדים על פי הסכומים הנקובים בחשבוניות. את השיקים היה התובע מפקיד בחשבון הבנק שלו או מסב אותם לספקים שלו. השיקים שהציג התובע בתיק זה כראיה ושנמסרו לתובע נמשכו מחשבון הנתבעת 1 בבנק ברקליס דיסקונט לישראל בע"מ (17) סניף 669 (שד' הרצל 75 ברמלה) ח-ן מס' 10212 ₪ (להלן-"החשבון"). ואלה השיקים:


שיק מס' 66900929 ע"ס 1750 ₪ זמן פירעון 8.11.09;
שיק מס' 66900046 ע"ס 1200 ₪ זמן פירעון 12.11.09;
שיק מס' 66900047 ע"ס 1200 ₪ זמן פירעון 24.11.09;
שיק מס' 66900326 ע"ס 1250 ₪ זמן פירעון 28.11.09;
שיק מס' 66900829 ע"ס 2000 ₪ זמן פירעון 30.11.09;
שיק מס' 66900830 ע"ס 2500 ₪ זמן פירעון 5.12.09;
שיק מס' 66900930 ע"ס 1750 ₪ זמן פירעון 8.12.09;
שיק מס' 66900182 ע"ס 1670 ₪ זמן פירעון 11.12.09;
שיק מס' 66900048 ע"ס 1200 ₪ זמן פירעון 12.12.09;
שיק מס' 66900328 ע"ס 1250 ₪ זמן פירעון 15.12.09;
שיק מס' 66900049 ע"ס 1200 ₪ זמן פירעון 24.12.09;
שיק מס' 66900183 ע"ס 1670 ₪ זמן פירעון 24.12.09;
שיק מס' 66900329 ע"ס 1250 ₪ זמן פירעון 28.12.09;
שיק מס' 66900831 ע"ס 2500 ₪ זמן פירעון 28.12.09;
שיק מס' 66900832 ע"ס 2500 ₪ זמן פירעון 5.1.10;
שיק מס' 66900931 ע"ס 1750 ₪ זמן פירעון 8.1.10;
שיק מס' 66900184 ע"ס 1670 ₪ זמן פירעון 11.1.10;
שיק מס' 66901076 ע"ס 3000 ₪ זמן פירעון 12.1.10;
שיק מס' 66900330 ע"ס 1250 ₪ זמן פירעון 15.1.10;
שיק מס' 66900185 ע"ס 1670 ₪ זמן פירעון 24.1.10;
שיק מס' 66900331 ע"ס 1250 ₪ זמן פירעון 28.1.10;
שיק מס' 66900833 ע"ס 2500₪ זמן פירעון 31.1.10;
שיק מס' 66900834 ע"ס 2500 ₪ זמן פירעון 5.2.10;
שיק מס' 66900932 ע"ס 1750 ₪ זמן פירעון 8.2.10;
שיק מס' 66900186 ע"ס 1670 ₪ זמן פירעון 11.2.10;
שיק מס' 66901077 ע"ס 3000 ₪ זמן פירעון 12.2.10;
שיק מס' 66900332 ע"ס 1250 ₪ זמן פירעון 15.2.10;
שיק מס' 66900187 ע"ס 1670 ₪ זמן פירעון 24.2.10;
שיק מס' 66900333 ע"ס 1250 ₪ זמן פירעון 28.2.10;
שיק מס' 66900836 ע"ס 2500 ₪ זמן פירעון 5.3.10;
שיק מס' 66900188 ע"ס 1670 ₪ זמן פירעון 11.3.10;
שיק מס' 66901078 ע"ס 3000 ₪ זמן פירעון 12.3.10;
שיק מס' 66900334 ע"ס 1250 ₪ זמן פירעון 15.3.10;
שיק מס' 66900189 ע"ס 1670 ₪ זמן פירעון 24.3.10;
שיק מס' 66900335 ע"ס 1250 ₪ זמן פירעון 28.3.10;
שיק מס' 66900837 ע"ס 2500 ₪ זמן פירעון 31.3.10;
שיק מס' 66900838 ע"ס 2500 ₪ זמן פירעון 2.4.10;
שיק מס' 66901079 ע"ס 3000 ₪ זמן פירעון 12.4.10;
שיק מס' 66900336 ע"ס 1250 ₪ זמן פירעון 15.4.10;
שיק מס' 66900337 ע"ס 1250 ₪ זמן פירעון 28.4.10;
שיק מס' 66900840 ע"ס 2500 ₪ זמן פירעון 2.5.10;
שיק מס' 66900839 ע"ס 2500 ₪ זמן פירעון 30.4.10;
שיק מס' 66901080 ע"ס 3000 ₪ זמן פירעון 12.5.10;
שיק מס' 66900338 ע"ס 1250 ₪ זמן פירעון 15.5.10;
שיק מס' 66900339 ע"ס 1250 ₪ זמן פירעון 28.5.10;
שיק מס' 66900841 ע"ס 2500 ₪ זמן פירעון 31.5.10;
שיק מס' 66900842 ע"ס 2500 ₪ זמן פירעון 3.6.10;
שיק מס' 66901081 ע"ס 3000 ₪ זמן פירעון 12.6.10;
שיק מס' 66900340 ע"ס 1250 ₪ זמן פירעון 15.6.10;
שיק מס' 66900341 ע"ס 1250 ₪ זמן פירעון 28.6.10;
שיק מס' 66900843 ע"ס 2500 ₪ זמן פירעון 31.6.10;
שיק מס' 66901082 ע"ס 3000 ₪ זמן פירעון 12.7.10;
שיק מס' 66900342 ע"ס 1250 ₪ זמן פירעון 15.7.10;
שיק מס' 66900343 ע"ס 1250 ₪ זמן פירעון 28.7.10;
שיק מס' 66901083 ע"ס 3000 ₪ זמן פירעון 12.8.10;
שיק מס' 66900344 ע"ס 1250 ₪ זמן פירעון 15.8.10;
שיק מס' 66901084 ע"ס 3000 ₪ זמן פירעון 12.9.10;
שיק מס' 66901085 ע"ס 3000 ₪ זמן פירעון 12.10.10;
שיק מס' 66901086 ע"ס 3000 ₪ זמן פירעון 12.11.10;
שיק מס' 66901087 ע"ס 3000 ₪ זמן פירעון 12.12.10;
שיק מס' 66901088 ע"ס 3000 ₪ זמן פירעון 12.1.11;
שיק מס' 66901089 ע"ס 1000 ₪ זמן פירעון 12.2.11.


הסכום הכולל של ההמחאות הינו 122,160 ₪.

3. שיקים אלו נמסרו לתשלום חלק מהחשבוניות וחשבונות העסקה שמסר התובע לנתבעת 1. טוען התובע שקיימים חשבונות עסקה וחשבוניות בסכום כולל של 86,430 ₪ שהנתבעת 1 לא שילמה לו עבורם מאומה.

טענות הצדדים:
4. השיקים אותם מסרה הנתבעת 1 לתובע חזרו כבלתי נפרעים, והנתבעת 1 לא שילמה לתובע את יתרת החוב לגביה לא מסרה הנתבעת 1 לתובע שיקים מעותדים. התובע טוען בכתב התביעה כי על הנתבעים ביחד לשלם לו את הסך 216,369.5 ₪ לשלם לו את סכום השיקים ויתרת החוב, מהנימוקים כדלקמן:


החברה נותרה חייבת לו סך של 216,369.5 ₪, בגין עבודות פיתוח שביצע מחודש ינואר 2009 ועד לחודש פברואר 2010. חלק מהחוב שולם בהמחאות החברה, אולם אלו חוללו והוחזרו על יד הבנק הנפרע בציון ההערות "אכ"מ" ו-"מוגבל", ועל חלק אחר של החוב לא שילמה הנתבעת 1 לתובע מאומה;
הנתבעים 2 עד 4 חבים באופן אישי בשל חוסר תום לב, קיפוח, שימוש לרעה בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת ו/או הרמת מסך;
הנתבעת 2 שילמה חלק מהחוב מחשבונה הפרטי חלף ההמחאות, עד שבשלב מסוים העבירה מניותיה ותפקידה בחברה לנתבעת 4;
הנתבעת 4 הקימה במקביל חברה חדשה ששמה א. צילום והפקות 2010 בע"מ, תוך ניסיון להמשיך ולנהל העסק ולהתחמק מנושים;
הנתבעת 4 התחייבה באופן אישי לפרוע את חובות העסק, שכן מסרה המחאות מחשבונה הפרטי בגין חלק מהחוב;
החברה הוקמה במטרה לאפשר לנתבע 3 להמשיך לנהל עסקו ולהסתתר מנושיו וחובותיו הקודמים. הנתבעת 2 פעלה במודע "לעזור" לנתבע 3 ומשתפת עימו פעולה תוך יצירת מסווה מלאכותי לפעילותו בחברה ונתינת יד להתנהלותו. בתוך כך הנתבעים 2 ו-3 ניכו המחאות של לקוחות החברה בשוק האפור, שלשלו הכספים לכיסם הפרטי ובכך רוקנו החברה מכספיה עד אשר חשבונה הפך מוגבל.


5. טוענים הנתבעים בכתב הגנתם שיש להפחית את סכום התביעה, ולדחות התביעה כנגד הנתבעים 2 עד 4 מהסיבות הבאות:


התובע עושה שימוש לרעה בהליכי בית משפט, מתנהל בחוסר תום לב, תוך ניסיון להיבנות מפעולות שונות, אשר היה מודע לכולן מכוח יחסיו החבריים עם הנתבע 3;
יש להפחית מסכום התביעה הכולל את ההמחאות בגובה 124,660 ₪, בגינן נקט התובע הליכי הוצאה לפועל ואף גבה סך של כ-38,000 נכון ליום 8.12.11. יתרה מכך, סך של 84,860 הינו מהמחאות שהתובע לא רשום בהם כמוטב, נסב או בכל אופן אחר;
יש לנכות מסכום החוב הכולל סך של 40,432.3 ₪ המהווה הסך הכולל מחשבוניות מספר 08/000020, 08/000004 ו-08/000015 אשר לא אושרו, לא ניתנה בגינם תמורה;
יש להפחית מסכום החוב סך של 30,000 ₪ אשר שולם והתובע עצמו הודה בכך (סעיף 24 לתצהירו);
התובע לא הוכיח שהתקיימו התנאים להרמת מסך ההתאגדות;
העובדה שהנתבעת 4 נתנה המחאות מחשבונה הפרטי לטובת עסקו של הנתבע 3 לא הופכת אותה לחייבת בכל חובותיו ואין לראות בכך "עירוב נכסים".


העדויות:
6. בעלי הדין הגישו תצהירי עדות ראשית, והתיק נקבע להוכחות.

7. התובע הגיש בקשה להטיל עיקולים זמניים על נכסי הנתבעים. בעת שמיעת הבקשה הגישו הצדדים תצהירי עדות ראשית, ונחקרו חקירה שכנגד על תצהיריהם. לאור החקירות הנגדיות בבקשה לביטול העיקולים הזמניים, הסכימו ב"כ הצדדים שלא לחקור את העדים על תצהירי העדות הראשית שהגישו, ובית המשפט יתן פסק דין על סמך כל החומר המצוי בתיק בית המשפט, לרבות ההליכים לביטול ואישור העיקולים.

8. הצדדים הגישו סיכומיהם.

דיון ומסקנות:
החוב של הנתבעת 1 לתובע:
9. אין מחלוקת בין הצדדים שהנתבעת 1 הזמינה מהתובע את עבודות הפיתוח של מוצרי הצילום. כן אין מחלוקת בין הצדדים שעל הנתבעת 1 היה לשלם לתובע עבור העבודות שביצע עבורה.

10. התובע צירף לכתב תביעתו את כל מסמכי הנהלת החשבונות שביצע עבור הנתבעת 1, הן החשבוניות, הן חשבונות העסקה והן הקבלות שהנפיק לנתבעת 1. ממסמכי הנהלת החשבונות עולה כי בשנת 2009 ועד לחודש פברואר 2010 ביצע התובע עבור הנתבעת 1 עבודות בסכום כולל של 244,898.6 ₪. התובע מודה שקיבל מאת הנתבעת 1 את הסך 30,000 ₪ במזומן, כך שיתרת החוב עומדת על הסך 214,898.6 ₪. על חשבון חלק מחוב זה מסרה לו הנתבעת את השיקים הנ"ל, ועל יתרת החוב לא מסרה כל שיק שהוא ולא פרעה את יתרת החוב. כאמור השיקים הנ"ל חזרו כבלתי נפרעים. התובע הגיש את השיקים להוכחת חלק מהחוב אותו חבה לו הנתבעת 1.

11. טוענים הנתבעים שאין להכיר ביתרת החוב בו לא הכירה הנתבעת 1. סבור אני שיש לדחות טענה זו של הנתבעים. מהחקירות הנגדיות של הנתבעים בבקשה לביטול עיקולים הודו הנתבעים שהתובע ביצע עבור הנתבעת 1 את כל העבודה שהזמינו ממנו עד לסוף חודש פברואר 2010, ולא עיכב את ביצוע העבודות עבור הנתבעת 1. הנתבעים העידו שעסקי הנתבעת 1 המשיכו להתנהל כסדרם ולא הייתה כל ירידה בעסקי הנתבעת 1. מהלך עניינים זה תומך בטענות התובע, למרות שהנתבעים טוענים שיש סכומי חשבוניות שלא אושרו. סבור אני שאי אישור החשבוניות נובע מהרצון שלא לשלם לתובע את התמורה עבור העבודה שביצע.

12. טוענים הנתבעים שיש שיקים שהתובע אינו רשום בהם כמוטב. סבור אני שטענת התובע שקיבל שיקים אלו על חשבון פרעון החוב של הנתבעת, מיטיבה עם הנתבעת 1 ולא מרעה איתה. אם אכן ניתנו שיקים אלו לתובע על חשבון החוב של הנתבעת 1, הרי שיקים אלו כלולים בסכום התביעה. אך אם שיקים לא ניתנו לתובע על חשבון החוב של הנתבעת 1 , יכול התובע להגיש שיקים אלו לביצוע כנגד הנתבעת 1 בנוסף לסכום החוב על פי עסקת היסוד. דווקא טענתו של התובע שהשיקים שאינו רשום בם כנפרע ניתנו לו ע"י הנתבעת 1 על חשבון החוב שלה כלפיו, מעידים על אמינותו, שכן בטענה זו אומר התובע שאינו מבקש לגבות סכומים נוספים ועודפים בתמורה לעבודה שביצע.

13. טוענים הנתבעים שיש להפחית את סכום השיקים מסכום התביעה.
התביעה שבפני היא תביעה על פי עסקת היסוד ותביעה להרמת מסך, על כן אין להפחית מסכום התביעה את סכום השיקים, מה עוד שלא כל השיקים הוגשו לביצוע. השיקים הוגשו כראיה לחוב הנתבעת 1 לתובע. יחד עם זאת, אם תתקבל תביעת התובע, יהיה צורך להורות שכל סכום שנגבה ושייגבה בתיק ההוצל"פ בו הוגשו השיקים לביצוע יופחת מסכום החוב על פי פסק דין זה, וכל סכום שייגבה על פי פסק דין זה יופחת מסכום החוב בתיק ההוצל"פ.

14. לאור האמור לעיל, סבור אני שיתרת החוב של הנתבעת 1 לתובע נכון ליום הגשת התביעה (25.3.10) עמדה על הסך 214,898.6 ₪.

הרמת מסך ההתאגדות- המסגרת הנורמטיבית:
15. טוען התובע כי יש להרים את מסך ההתאגדות של הנתבעת 1 ולחייב הנתבעים 2 עד 4 באופן אישי בתשלום החוב של הנתבעת 1, שכן לטענתו התקיימו התנאים להרמת מסך ההתאגדות.

16. סעיף 6 לחוק החברות, תשנ"ט-1999 קובע כדלקמן:
"6. (א) (1) בית משפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באחד מאלה:
(א) באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה;
(ב) באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה,
ובלבד שבעל המניה היה מודע לשימוש כאמור, ובשים לב לאחזקותיו ולמילוי חובותיו כלפי החברה לפי סעיפים 192 ו-193 ובשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה.
(2) לענין סעיף קטן זה, יראו אדם כמודע לשימוש כאמור בפסקה (1)(א) או (ב) גם אם חשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות, שגרמו לשימוש כאמור, אך נמנע מלבררן, למעט אם נהג ברשלנות בלבד.

16. ב-ע"א 4606/90 איטה מוברמן ואח' נ. בל מר בע"מ ואח', פ"ד מו(5) 353, 362, קבע בית המשפט העליון כי הרמת מסך תכליתה למנוע שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת של החברה כדי לממש מטרה בלתי כשרה הרצויה לבעל המניות. הרמת מסך כזו מכוונת כנגד בעלי המניות שביקשו לנצל את תורת האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד למטרה לא כשרה, כגון הפקת טובת הנאה לעצמם על דרך של מרמה, כשהם מבקשים להסתתר מאחורי המסך החוצץ, כדי להינצל מחמת תביעתם של הניזוקים או מ"שבט זעמו" של החוק. הרמת מסך זו נועדה לאפשר לבתי המשפט לעמוד על משמר שלטון החוק ולהגן על טובת הציבור מפני מעשים הפוגעים בו או במגזרים שבו, שהמסך המפריד בא לכסות עליהם.
ובעמ' 366 לפסה"ד קבע ביהמ"ש העליון כי כאשר מדובר בחברה משפחתית קטנה, אשר מעבר למעטה המשפטי המכסה אותה ניתן לראות שהיא מנוהלת כעסק פרטי הדומה לשותפות, יגלה בית המשפט פתיחות וגישה ליברלית בהרמת המסך.

17. ב-ע"א 2273/02 חברת פסל בע"מ נ' חברת העובדים השיתופית הכללית בא"י בע"מ, פ"ד נ"ח(2) 36 (להלן- "הלכת פסל") נקבע :
"הכלל הרווח במשפטנו הוא כי התאגיד, כאישיות משפטית נפרדת, נושא באחריות לעוולות ואף לעבירות פליליות, אולם בכך אין כדי לשלול את האחריות האישית של בני-האדם הפועלים בתאגיד – בין שהם אורגנים ובין שאינם אורגנים. "אחריות אישית זו של בני האדם הפועלים בתאגיד... – עומדת על רגליה שלה. האחריות האישית של התאגיד לחוד, ואחריות הפועלים בשמו לחוד" (ע"פ 3027/90 חברת מודיעים בינוי ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל [2], בעמ' 384). כך הוא לגבי עבירות פליליות שאורגן מבצע בתאגיד (ע"פ 137/79 גלנט נ' מדינת ישראל [3]). כך הוא לגבי עוולות נזיקיות שהאורגן קיים את יסודותיהן (ע"א 308/59 שימקין נ' רומנו [4]; ע"א 725/78 בריטיש קנדיאן בילדרס בע"מ נ' אורן [5]) וכך הוא לגבי הפרת החובה לנהוג בתום-לב במשא ומתן (ע"א 230/80 פנידר בע"מ נ' קסטרו [6]; ד"נ 7/81 פנידר, חברה להשקעות פתוח ובנין בע"מ נ' קסטרו [7]). השאלה היא, ככלל, אם ביצע בעל התפקיד בתאגיד, באופן אישי, את יסודות העילה המקימה חבות. שאם התשובה לכך היא בחיוב, לא ישמש המעטה התאגידי אצטלה לבעל התפקיד להתכסות בה (ראו גם סעיף 54(א) לחוק החברות, תשנ"ט-1999, המורה כי "אין בייחוס פעולה או כוונה של אורגן, לחברה, כדי לגרוע מהאחריות האישית שיחידי האורגן היו נושאים בה אילולא אותו ייחוס".
זהו צדו האחד של מטבע האחריות שנושא בה בעל התפקיד בתאגיד. צדו האחר של המטבע הוא כי אין חבותו של בעל תפקיד נובעת מעצם חבותו של התאגיד. התאגיד, בהיותו אישיות משפטית יציר הדין (להבדיל מאישיות משפטית טבעית), פועל באמצעות האורגנים ובעלי התפקיד בו. עובדה זו אינה גורעת מאחריותו של התאגיד כאישיות משפטית נפרדת, אך אין בה גם כדי להטיל, מניה וביה, אחריות על האורגנים ועל בעלי התפקיד בתאגיד. חבותם נגזרת כאמור מן השאלה אם קיימו באופן אישי את יסודות העילה."

הפעלת הדין על נסיבות המקרה:
הראיות לעניין הרמת מסך ההתאגדות:
18. מחקירת בעלי הדין בבקשה לביטול עיקולים עולה כדלקמן:


התובע העיד שהנתבעים 2 ו-3 נהגו לנכות המחאות אצל 'ניסים' שהיה עובד שכיר אצל התובע (עמ' 3-2). בין התובע לנתבע 3 שררו יחסי חברות טובים במשך שנים. התובע לא נוהג לעבוד עם חוזים כתובים (עמ' 3 ש' 31-17). נתבע 3 שילם תשלומים דחויים בהסכמת התובע (עמ' 4 ש' 12-1) ולמרות שהמחאות החלו לחזור והנתבע 3 הודה בפניו כי הוא הסתבך, התובע המשיך לספק לנתבע 3 ועסקו שירותים כי "היו כמו אחים". הנתבע 3 ביקש מהתובע להמתין עד אשר יפתח חברה חדשה על שם אשתו (עמ' 6). לתובע אין ערבות אישית של הנתבעים לחובות החברה (עמ' 7 ש' 23-22);
הנתבעת 2 העידה כי כאשר נכנסה לעסק לא ידעה שקיימים חובות קודמים. הנתבע 3 נזקק לעזרה בניהול והיא הסכימה לעזור לו (עמ' 22 ש' 31-15) בהתנדבות (עמ' 23 ש' 19-18) ורק אז גילתה את חובות אלו. הנתבע 3 שילם את החובות ולא התחמק מתשלומם (עמ' 23 ש' 3-2).

נהגה לתת המחאות פתוחות עם חתימות שלה, מבלי לדעת מה היתרות בחשבון, בהמשך הייתה בודקת היתרות בכל יום ומשחררת המחאות רק בידיעה שיש כיסוי מספיק. העסק התנהל על מסגרת האובליגו של הבנק (עמ' 25). הם נהגו לנכות המחאות אצל 'ניסים' ואת המזומן להפקיד בבנק כדי לא לחרוג ולא להיות מוגבלים ומפני שמסגרת האשראי בבנק לניכיון המחאות הייתה מוגבלת (עמ' 26).
הנתבעים לא הגישו לבית המשפט את מסמכי הנהלת החשבונות של הנתבעת 1 ולא כל פרט שהוא על חשבון הבנק של הנתבעת 1 או כל מסמך שהוא מחשבון זה. מחדל זה פועל לרעת הנתבעים;


הנתבע 3 העיד כי הוא מנהל העסק בפועל. העסק קיים כבר 18 שנה ובשנת 2004 הפך העסק לחברה במטרה לקבל יותר הטבות מהבנק. בתחילה הייתה גב' חלי לוי בעלת המניות בחברה ומנהלת החברה, כיוון שהוא לא מבין בבנקים ומתעסק יותר בפן האמנותי. כעבור שנה חלי לוי "יצאה" מהחברה ובמקומה "נכנסה" הנתבעת 2. הנתבעת 2 נכנסה לחברה כיוון שהוא היה זקוק לגלגל הצלה. הנתבעת 2 הייתה חברת ילדות, והייתה מוכנה לעשות בשבילו הכל (עמ' 19-18). הנתבעת 2 פתחה חשבון בנק חדש כיוון שחשבון הבנק שלו הוגבל (עמ' 20 ש' 32-19). דבריו אלו סותרים את דברי הנתבעת 2;
הנתבעת 4 העיד כי בשלב בו חתמה על תצהירה לא הייתה עדיין בעלת המניות והמנהלת בנתבעת 1, אך הייתה בעלת המניות בחברה ומנהלת החברה רק בהמשך (עמ' 13), מתוך רצון להמשיך להתנהל ולעזור בנושא החוב (עמ' 15 ש' 5-2). לדבריה, גילתה את קיומו של החוב רק כאשר הוטלו עיקולים על חשבונה (עמ' 14 ש' 15). הנתבעת 2 עזרה לה ולנתבע 3 בניהול החברה עד אשר ביקשה להיפטר מהמניות ולהפסיק לעזור, והיא הייתה חייבת לקבל על עצמה את הבעלות על מניות החברה ואת ניהול העסק (עמ' 15 ש' 15-8).

הנתבעת 4 העידה כי הקימה החברה הנוספת א. הפקות בע"מ בפברואר 2010 כיוון שחשבון החברה הוגבל ומתוך מטרה להמשיך ולנהל את העסק (עמ' 15 ש' 27-19). החברה הועברה אליה מתמי צבעוני, חברה שניסתה לעזור לה ולנתבע 3 (בעמ' 16).


חבות הנתבעים 3 ו-4:
19. הנתבעים הודו בחקירתם ובתצהיריהם כי מדובר בחברה שהוקמה להפעלת עסקו של הנתבע 3, העובדות ועדויות הצדדים אשר הובאו לפניי מלמדות כי מדובר בעסק משפחתי של הנתבעים 3 ו-4, המופעל על ידי חברות המוקמות חדשות לבקרים על ידי בעלים ומנהלים שונים, מאותו מקום, ביניהם גם הנתבעת 2, כאשר מאחורי כולם עומד, מפעיל ומנהל בפועל את העסק הנתבע 3. עוד התברר כי ההתנהלות הנזכרת לעיל נובעת מרצון הנתבע 3 להמשיך להתנהל למרות החובות אשר החברה צוברת, היעדר מימון ותוך ניסיון להתבסס על אשראי בנקאי, וכל זאת כאשר הוא מודע לאי יכולת הפירעון, תוך שהוא נוהג לנכות המחאות אצל גורמים חיצוניים ולא בח-ן הבנק של החברה. מהחשבוניות שצירף התובע לתיק בית המשפט עולה שהעסק היה פעיל ביותר, וממילא יש לצפות לרווחים נאים שהצטברו בעסק. למרות זאת צבר העסק חובות, דבר האומר דרשני.
העובדה שהנתבעים לא צירפו את הנהלת החשבונות של העסק, את ההזמנות שהתקבלו בעסק במשך שנת 2009 ואת מצב חשבון הבנק, מהם ניתן היה ללמוד את מצבו האמיתי של העסק, מעידה על רצונו של הנתבע 3 להסתיר את האמת על מצב הרווחים של העסק ויכולתו האמיתית לפרוע את חובותיו. המתואר לעיל מהווה התנהגות מובהקת בחוסר תום לב, הונאה וקיפוח ספקיהם וזהו באופן מובהק שימוש לרעה בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת אותו ביקש המחוקק וביקשה דוקטרינת החיוב האישי למנוע.

20. לאור הודייתו של הנתבע 3 כי הוא מי שניהל והפעיל העסק בפועל, כי החברה הוקמה על מנת לסייע לו להפעיל העסק על אף קשייו הכלכליים ועל מנת לקבל אשראי גדול יותר מהבנק, חלקו הנכבד בהתנהלות הקלוקלת ופיזור הבטחותיו לתובע בדבר פירעון החוב, לאור הלכת פסל ומכל הנימוקים המתוארים לעיל, חב הנתבע 3 באופן אישי לשלם לתובע חוב זה.

21. באשר לנתבעת 4: מעדותה עלה כי ידעה אודות מצבו הכלכלי של העסק, כי תפסה את חובות העסק כחובותיה היא, הייתה מעורבת בתשלומי החובות שצברה החברה והעסק וכי הקימה חברה חדשה למען המשך הפעלתו. יחד עם זאת ידיעה על חובות העסק ותשלום חלק מחובות העסק מחשבונה הפרטי, אינה עושה אותה לאחראית לחובות הנתבעת 1. תשלום לתובע של חלק מחובות הנתבעת 1, יכולה אולי להצביע על כך שהנתבעת 1 נהגה באחריות כלפי התובע. בנוסף, הקמת החברה החדשה לאחר הגשת התביעה אין בה כדי ליצור אחריות בדיעבד של הנתבעת 4 כלפי התובע. לפיכך סבור אני כי אין לחייב הנתבעת 4 באופן אישי בגין החוב הנדון.

חבות הנתבעת 2:
22. מהעדויות הנ"ל עולה שהנתבעת 2 הייתה מודעת לחובותיו של הנתבע 3 עוד בטרם הסכימה להפעיל העסק מחברה בבעלותה, ביקשה לסייע לו וכאשר שימשה כמנהלת ובעלים של החברה פתחה חשבון בנק והחלה לפזר המחאות תוך ידיעה שאין לחברה יכולת כיסוי. לאור כך אני סבור כי לנתבעת 2 אחריות אישית בגין חובות אלו עת שימשה כמנהלת ובעלי החברה.

תיק ההוצל"פ בגין חלק מהשיקים:
23. התובע הגיש לבית המשפט הודעה ממנה עולה כי הוא מנהל תיק הוצאה לפועל בגין ההמחאות שניתנו לו על ידי הנתבעים. ביום 5.9.12 הוריתי לתובע להגיש את ההמחאות המקוריות בהתאם לתקנה 197(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, העתק הבקשה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, ודו"ח כספי של תיק ההוצל"פ. ביום 24.9.12 הוגשו המסמכים ביחד עם הודעת התובע לפיה נתקבל בתיק ההוצל"פ סכום כולל של 45,909.32 ₪. מהמסמכים עולה כי השיקים הוגשו לביצוע בתיק הוצל"פ 34-01796-10-9 בלשכת ההוצל"פ ברמלה. מתיק ההוצל"פ התברר שהתובע הגיש לביצוע אך ורק 42 שיקים מתוך 62 השיקים. השיקים שהוגשו לביצוע נחתמו ע"י ההוצל"פ. השיקים שלא הוגשו לביצוע בהוצל"פ סומנו ונחתמו על ידי כמוצגים ת/1 עד ת/20. לאחר שהשיקים נחתמו, ניתן להחזירם לידי ב"כ התובע.

סוף דבר:
לאור כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעים 1, 2 ו-3, ביחד ולחוד, לשלם לתובע כדלקמן:


את הסך 214,898.6 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (25.3.10) ועד ליום התשלום בפועל;
את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;
שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.


על מנת למנוע מצב שהתובע יגבה יותר מפעם אחת את חובו, אני מורה כדלקמן:


מאחר והתובע הגיש תביעה כנגד הנתבעים גם בגין השיקים אותם הגיש לביצוע בתיק הוצל"פ 34-01796-10-9, יש להפחית מסכום החוב על פי פסק דין זה כל סכום שנגבה בתיק ההוצל"פ הנ"ל מיום פתיחת תיק ההוצל"פ ועד היום וכל סכום שייגבה בתיק ההוצל"פ בעתיד;
כל סכום שייגבה על פי פסק הדין יש לזקוף אותו גם לפרעון החוב בתיק הוצל"פ 34-01796-10-9 הנ"ל, שכן יש חפיפה בין סכום החוב בתיק ההוצל"פ ובין חלק מהחוב על פי פסק הדין עד לגובה סכום השיקים.


מאחר ושיקים המקוריים אותם הגיש התובע לתיק בית המשפט נחתמו ע"י ההוצל"פ או על ידי בית המשפט, ניתן להחזירם לב"כ התובע.

את מימוש העיקול הזמני שהוטל בתיק זה יש לבצע באמצעות ההוצל"פ.

התביעה כנגד נתבעת 4 נדחית ללא צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הכחשת עסקה

  2. העסקה משולשת

  3. תבניות העסקה

  4. רציפות העסקה

  5. עסקאות נוגדות

  6. נטישה בבית עסק

  7. נטישת עסק מוגן

  8. ניתוק רצף העסקה

  9. ניהול עסק מרחוק

  10. עסקת רכישת משק

  11. טעות בכדאיות העסקה

  12. עורך דין פתיחת עסק

  13. מלאי עסקי רכוש קבוע

  14. עסק ללא קופה רושמת

  15. מכירת מוניטין של עסק

  16. עסקה בעלת אופי מסחרי

  17. סיווג עסק כבית מלאכה

  18. תוצאה עסקית בלתי סבירה

  19. עורך דין לענייני עסקים

  20. הכשרת פעילות עסק בדיעבד

  21. עסקה כפויה מכר ללא תמורה

  22. צו המחייב המשך קשר עסקי

  23. ענישה בעבירות רישוי עסקים

  24. תביעה נגד עסק פיתוח תמונות

  25. פיצול חנות לשני עסקים ללא היתר

  26. ניהול עסק ללא אישור כבאות לעסק

  27. חסימת גישה לעסק עקב עבודות בכביש

  28. כישלון ניהול עסק בגלל חוסר ניסיון

  29. תנאי מתלה לזכאות לתנאי סיום העסקה

  30. עלות השכר שניתן לבעל עסק במסגרת תוכנית ההתנתקות

  31. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון