דוגמא להחלטה בנושא תניית שיפוט בית משפט בספרד: 1. מונחת לפנינו בקשת הנתבעת לדחיית התביעה שהגיש נגדה התובע על הסף. זאת מן הטעם שבין הצדדים נחתם חוזה הכולל תנית שיפוט המקנה סמכות שיפוט לבתי המשפט בספרד. הרקע לבקשה וטענות הצדדים 2. כעולה מכתב התביעה התובע הועסק על ידי הנתבעת כמאבטח במשכנה אשר במזרח ירושלים, בין השנים 1993 ועד 2009. לטענת התובע, במהלך שנות עבודתו, יחסה של הנתבעת אליו גבל בהתעללות והיא אף קיפחה את זכויותיו ובין היתר, לא שלמה לו גמול בגין עבודה בשעות נוספות, דמי הבראה, ימי חופשה והחזר הוצאות נסיעה. כמו כן ולטענתו הנתבעת פיטרה אותו מעבודתו אצלה ועל כן מגיעים לו פיצויי פיטורים. 3. הנתבעת מצדה הגישה את הבקשה דנא לדחיית התביעה על הסף בטענה כי בין הצדדים חל חוזה עבודה בו נקבעה תנית שיפוט המקנה לבתי המשפט בספרד את הסמכות לדון במחלוקות הנובעות ממנו. לראיה, צרפה הנתבעת עותק מחוזה העבודה לתקופה שמיום 30.9.2010-1.10.2009 עליו חתומים הצדדים והכתוב בספרדית (להלן: החוזה). זאת בצרוף תרגום החוזה לעברית המאושר על ידי נוטריון. נטעים כי בתרגום החוזה נפלה, ככל הנראה, טעות ביחס לתחילת תקופת החוזה עת נרשם כי זו תחל ביום 10.1.2009. לטענת הנתבעת, יש לכבד את הסכמת הצדדים בעניין סמכות השיפוט ולקבוע שבית דין זה אינו הפורום הנאות לדון בתובענה. 4. התובע מצדו מטיל ספק בתוקפו ובאמינותו של החוזה. לטענתו, החוזה לא רק שאינו מקיף את כל תקופת עבודתו אלא שהוא גם מנוסח בשפה שהתובע אינו שולט בה, ולכן לא ברור אם האמור בו תורגם לו והוסבר לו והאם הוא חתם עליו מרצונו החופשי. לגופו של עניין, התובע טוען כי אין לכבד את תניית השיפוט שבחוזה מן הטעם שמדובר בתניה מקפחת בחוזה אחיד ועל כן בטלה בהתאם לסעיף 5 לחוק החוזים האחידים, תשמ"ג - 1982. מה גם שלטענתו, אין זו תנית שיפוט ייחודית השוללת את האפשרות להתדיין בערכאות של מדינת ישראל. לטענתו, מירב הזיקות מצביעות על כך שהפורום הנאות לדון בתביעתו הוא בית הדין הישראלי היות שהעבודה בוצעה בישראל ומושבם של הצדדים הוא בישראל כך שאין צורך להטריח את העדים מטעמם לטוס לספרד. על כך מוסיף התובע כי סיכוייו לשטוח טענותיו בפני בתי המשפט בספרד - אפסיים ומשמעות הדבר כי יפסיד זכויות של תקופת עבודה בת 16 שנים. 5. בתשובה לתגובת התובע טענה הנתבעת כי מדי שנה חתמו הצדדים על חוזה דוגמת זה שצורף לבקשה, וכראיה הציגה עותקים מן החוזים לשנים 2008-2005. לדידה, טענת התובע לפיה לא הבין את תוכן החוזה לא נתמכה בתצהיר והיא נוגדת את הצהרתו בסעיף 2 לו ולפיה הוא מבין את החובות הנובעים מהחוזה. מכל מקום, לטענת הנתבעת, אם התובע חתם על החוזה מבלי להבין את האמור בו, אין לו אלא להלין על עצמו. הנתבעת טוענת עוד כי על פי הדין החוזה אינו מהווה חוזה אחיד. אשר לטענת הפורום הנאות, טוענת הנתבעת כי בית הדין בישראל אינו הפורום הנאות לדון בתביעה שכן מקום ביצוע העבודה אינו מצוי בשליטה ריבונית של מדינת ישראל, כי אם של ספרד; מקום מושבו של התובע הנו הרשות הפלסטינית והוא אינו אזרח ישראל; בעלי התפקידים שעבדו במשכנה של הנתבעת במזרח העיר בתקופת עבודת התובע אינם שוהים עוד בישראל; ההסכם מנוסח בספרדית; התמורה בעד עבודת התובע שולמה במטבע חוץ - דולר; התובע לא שילם למדינת ישראל את המסים הנדרשים כגון ביטוח לאומי ומס הכנסה; ולבסוף, טענת התובע לפיה סיכוייו להגיש תביעה בספרד אפסיים, נטענה בעלמא. לאור כל זאת, מבוקש לדחות את התביעה. דיון והכרעה 6. לאחר שעיינו בכלל החומר שהונח בפנינו ושקלנו את טענות הצדדים דעתנו היא כי דין הבקשה דחייה וטעמנו לכך יפורטו מטה. 7. בראש הדברים ולמען הסדר הטוב נציין כי מאחר ומדובר בתביעה שהיא בסמכותו הייחודית של בית דין זה, בעבודה שנעשתה בישראל ובתושב האזור, אין תחולה בענייננו לסעיף 4(ג) לחוק חסינות מדינות זרות, תשס"ט - 2008. הנתבעת אף לא העלתה טענה לחסינות על פי החוק, ועל כן לא נדרשת מסירה של הודעה בעניין ליועץ המשפטי לממשלה (סעיף 19). 8. תנית השיפוט הנטענת מופיעה בסעיף 3 לחוזה ותורגמה על ידי הנוטריון כך: "על כל העניינים שלא נקבעו במפורש בהסכם זה יחול חוק החוזים של המגזר הציבורי מס' 30/2007 מיום 30 באוקטובר, שפורסם בעיתון הרשמי של המדינה BOEביום 31.10.2007, סוגיות במחלוקת המתעוררות ביישום החוזה ייושבו בהסכמה הדדית בין הצדדים, ואם לא, הם יהיו כפופים לסמכות השיפוט של בתי המשפט הספרדיים". מקריאת תנית השיפוט שלעיל עולה כי היא אינה נוקטת בלשון המייחדת את סמכות השיפוט של בתי המשפט בספרד. עם זאת, אין בכך די כדי לקבוע כי מדובר בתנית שיפוט מקבילה, שכן המדובר בהוראה המנוסחת באופן חיובי והיא מתייחסת לדין שיחול במקרה של מחלוקת בין הצדדים. 9. גישת המשפט הישראלי היא כי: "אין בכוחו של הסכם בין הצדדים לשלול מבית משפט בישראל את סמכות השיפוט, עם זאת, ככלל, יכבד בית המשפט תניית שיפוט מוסכמת בין הצדדים ויפעיל את שיקול דעתו להימנע מלהחיל את סמכותו במקרה שקיימת בין הצדדים תניית שיפוט ייחודית זרה...". (רע"א 3144/03 אלביט הדמיה רפואית בע"מ - Harefuah Servicos de Saude S/C Ltda. פ"ד נז(5) 414 (2003) להלן: עניין אלביט). סטייה מהכלל האמור אפשרית אם מתקיימות נסיבות מיוחדות (עניין אלביט). בע"ע (ארצי) 418/06 חיים נחושתן - קלאסיקה אינטרנשיונל בע"מ (17.1.2011)) הכיר בית הדין הארצי לעבודה בהתחמקות מתחולת דיני העבודה והמיסוי הישראליים כסיבה מיוחדת שלא לכבד תנית שיפוט ייחודית שהקנתה לבית משפט זר את סמכות השיפוט והחלת הדין הישראלי בניגוד לרצון הצדדים. באותו עניין קבע בית הדין הארצי כי: "שאלת הדין הזר הבא במקום משפט העבודה המגן הישראלי כדין היחס שבין עובד ומעביד, צריכה להיחרץ גם בהתחשב בהסכמתם המפורשת של הצדדים אך ורק כאשר קיימת הסכמה ובחירה אמתית של אותו דין מתוך הכרה קודמת שלו ומודעות להוראותיו". עוד נפסק כי: "משפט העבודה המגן, או לפחות חוקיו, איננו בר התניה כל עוד לא הובטחו כראוי בהסכם מראש ולא בדיעבד זכויות היסוד של העובד על פי חוק המגן בדומה לדין הישראלי ולא פחות מכך...". רוצה לומר: הצדדים אינם יכולים להסכים על תחולתו של דין זר, ובשינויים המחויבים, על פורום התדיינות זר, אם אינם מודעים לתוכן דין זה ואינם חפצים, באמת ובתמים, להחילו עליהם. יש לזכור כי קביעה זו, שהנה הצדקה לסטייה מהכלל שיש לכבד תניות שיפוט זרות, נאמרה על רקע קיומם של יחסים מיוחדים בין הצדדים - יחסי עובד מעביד שהפסיקה כבר הכירה בפער הכוחות ביניהם וכתוצאה מכך, ביכולת המיקוח המוגבלת של העובד ביחסים אלה. 10. בענייננו, התובע טוען כי לא בחר מדעת את תחולת הדין הספרדי ואף רומז כי לא ברור מה מעמד החוזה בו נקבעה תנית השיפוט הזר. כידוע, תנית שיפוט תהא ברת תוקף רק אם היא כלולה בהסכם שהוא עדיין בר תוקף בין הצדדים. באשר להסדריו של הדין הספרדי ובאשר לשאלה האם "חוק החוזים של המגזר הציבורי" הספרדי מקנה לתובע הגנה דומה או שוות ערך לזו של חקיקת המגן הישראלית איננו יכולים בשלב זה ליתן מענה, שכן לא הונחה בפנינו תשתית ראייתית כלשהי בעניין. לשון אחרת, המדובר בעניינים המחייבים ברור עובדתי מקיף והבאת ראיות ולא ניתן להכריע בהם במסגרת בקשה לסילוק על הסף. אשר על כן ובשלב זה, אין מקום לדחיית התביעה על הסף. שאלות אלה יתבררו כחלק מההליך העיקרי. 11. אשר לשאלה אם בית דין זה הנו הפורום הנאות לברור תביעתו של התובע יאמר כך: בעניין ע"ע 723/07 עו"ד מחאג'נה מחמוד קאסם - עמותת מרכז הדמוקרטיה וזכויות העובדים (6.7.2009) והאסמכתאות שם, קבע בית הדין הארצי כי: "..בית הדין בישראל יגיע למסקנה כי אינו הפורום הנאות לדון בתביעה במקרים חריגים בלבד, כאשר מוכח בעליל כי קיים פורום אחר אשר זיקת הצדדים אליו רבה יותר. לאחרונה, לאור ההתפתחויות שחלו באמצעי התחבורה ובדרכי התקשורת המודרניים, גוברת הנטייה לצמצם את היענותן של הערכאות בישראל לטענת פורום לא נאות המועלית בפניהן. עוד חשוב לציין, כי נטל השכנוע בדבר קיומו של פורום נאות זר מוטל על הטוען לקיומו של פורום כזה. בבחינת שאלת הפורום הנאות קיים יתרון ראשוני לתובע שפנה לערכאה מוסמכת..." (סעיף 22). לטעמנו ובעת הזו לא עלה בידי הנתבעת לשכנענו כי קיים פורום אחר אשר זיקת הצדדים אליו רבה יותר. כעולה מטעוני הצדדים, כפי שהובאו בפתח הדברים, קיימות לחוזה ביניהם זיקות לישראל כמו גם לספרד, והתמונה העובדתית בהקשר זה אינה מלאה ואינה חד משמעית (לשיקולים בעניין קביעת מירב הזיקות ראו: בג"ץ 5666/03 עמותת קו לעובד - בית הדין הארצי לעבודה (10.10.2007)). מכל מקום, דעתנו היא כי מקום בו מתקשרת הנתבעת עם עובד 'מקומי' ישראלי או תושב האזור, אין לה בהכרח ציפיה סבירה כי סכסוכים שיתגלעו בין הצדדים יידונו דווקא בספרד. כך לא מן הנמנע הוא כי דווקא לבית הדין הישראלי יש את העניין האמיתי לדון בתביעה משיקולים ציבוריים שונים וכאמור לעיל קיים יתרון ראשוני לתובע שפנה לערכאה מוסמכת. 12. סוף דבר - על יסוד כל האמור הבקשה נדחית. ההליך ימשיך להתברר כסדרו ושאלת ברירת הדין תדון במסגרתו. הנתבעת תגיש כתב הגנה בתוך 30 ימים מיום שתומצא לה החלטה זו. או אז יקבע התיק לדיון מקדמי. הוצאות הבקשה ישקלו בתום ההליך העיקרי ובהתאם לתוצאתו. תניות בחוזהחוזהתניית שיפוט