תקנה 14 לתקנת האגרות

דוגמא להחלטה בנושא תקנה 14 לתקנת האגרות:

מונחת בפניי בקשה לפטור מאגרה על פי הקבוע בתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז 2007 (להלן: "תקנות האגרות").

עובדות רלוונטיות לעניין
המבקשים הגישו בקשותיהם לפטור מאגרה ביום 20.12.12.

המבקש 2 עובד כמנהל במבקשת 1 בתחום עבודות הבנייה. המבקש 2 הינו אדם מבוגר, החולה במחלה קשה משנת 2004 ועבר סדרות של טיפולים וניתוחים. נוסף על כך סובל מבעיות רפואיות נוספות.

הודעת צד ג', נשוא בקשה זו לפטור מאגרה, מוגשת כנגד המשיבה 1 בגין חבותה מכוח הסכמי הפוליסה בין הצדדים לתיק.

טענות המבקש
המבקש 2 טוען בבקשתו כי הינו אדם מבוגר וחולה אשר בעקבות המקרה נשוא התובענה נגרם לו חסרון כיס וסך כל החובות כלפיו עומד על 4,000,000 ₪. למבקש 2 מספר רב של תיקי הוצאה לפועל וסך כל החובות שם עומד על 1,000,000 ₪ ויותר.

על חשבונותיו האישיים של המבקש 2 וחשבונות המבקשת 1 מוטלים הגבלים בנסיבות מיוחדות על ידי בנק ישראל ולטענתו אין בידיו לשלם את אגרת בית המשפט.

תגובת המשיבים
המשיבה 1- טוענת בתגובתה, כי היא משאירה לשיקול דעתו של בית המשפט את עניין הפטור מתשלום האגרה.

המשיבה 2- מציינת בתגובתה, כי אין ביכולתה לאבחן את מצבו הכלכלי של המבקש מעבר למפורט בבקשה וכי היא אינה צד עיקרי להליך.

המסגרת הנורמטיבית
כללי
תקנה 14 לתקנות האגרות מסדירה את נושא הפטור מתשלומה של אגרה שעל תובע לשלמה עם הגשת תביעתו ואת הדין החל על בקשה לפטור מאגרה.

14. (א) בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה.
(ג) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד.
(ז) דחה בית משפט את הבקשה, או פטר מתשלום חלק מהאגרה בלבד, רשאי הוא להרשות למבקש לשלם את האגרה, שלגביה לא ניתן הפטור, לשיעורין, ובתוך הזמן שיקבע; שולמה האגרה בתוך הזמן שנקבע, יראו כאילו נעשה התשלום ביום שהובא ההליך; נדחה מועד תשלום האגרה, ישלם המבקש את האגרה בתוספת הפרשי הצמדה מיום התשלום לפי תקנות אלה אילולא הוגשה הבקשה, והוראות תקנה 13 יחולו בהתאמה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
(ח) פטר בית המשפט מתשלום חלק מהאגרה בלבד, ישלם המבקש את יתרת האגרה שלגביה לא ניתן פטור, ורשאי הוא בתוך חמישה עשר ימים לתקן את כתב התביעה בהתאם לפטור, כך שלא תחול עליו חובת תשלום יתרת האגרה או חלקה, ובמקרה זה יביא לבית המשפט כתב תביעה מתוקן.

ביסוד תקנה זו מונח איזון בין שתי תכליות נוגדות. מחד גיסא, התקנות הקובעות מנגנות של השתתפות הפרט המבקש לנהל הליך משפטי בעלות ההליך ובשירות המתקבל ממערכת המשפט, תוך מתן אפשרות לשירות כלל הנדרשים בפועל או בכוח לבתי המשפט. מאידך גיסא, מנגנון זה איננו מנגנון פיסיקאלי בלבד אלא הוא גם בא לבסס את רצינות ההליך ויסודו, מתוך הנחה כי מי שנדרש לשלם אגרה עבור הליך משפטי, ישקול היטב את הצורך בהליך ואת האמור לגופו. זאת ועוד, מושכלות יסוד של מערכת המשפט הינם כי הלכים משפטיים עולים כסף. ניהול ההליך המשפטי מטיל עלויות הן על בעל הדין והן על מערכת המשפט (ראה: החלטתו של כב' הרשם מר משה בר-עם בת"א 35270-09-11, שוקר נ' inspecs ltd).

נקודת האיזון הראויה מחייבת קיומו של מנגנון שבכוחו להבטיח כי מחד  שעריו של בית המשפט לא ינעלו בפניו של בעל דין שאין בידו לשאת בתשלום האגרה. ומאידך מקום בו אין בחיוב האמור כדי להוות חסם בדרכו של בעל דין אל עבר בית המשפט – יינתן משקל לתכליות שביסוד תשלום האגרה. כזהו המנגנון הקיים ומוסדר בתקנה 14 לתקנות האגרות ולפיו, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה מקום בו שוכנע כי אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה". המנגנון האמור, מבטיח אפוא כי הפגיעה בזכות הגישה לערכאות תעשה בהתאם לכללים שהותוו בפסקת ההגבלה הקבועה בסעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, דהיינו, שתהא לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש (ראה: רע"א 4014/10, מונדז נ' בירן, פס' 9 לפסה"ד של כב' השופטת הגב' מרים נאור).
תנאי הזכאות לפטור:
עפ"י תקנה 14(ג) לתקנות על מבקש הפטור להוכיח שני אלה: כי "אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה" וכן "שההליך מגלה עילה". בהמשך התקנה מודגש לגבי התנאי הראשון כי "בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד".

נטל ההוכחה
בעל דין המבקש ליתן לו פטור מאגרה, חייב להוכיח לבית המשפט כי הוא נעדר כל יכולת כלכלית לתשלומה ונטל ההוכחה בדבר חוסר יכולת זו מוטל על כתפיו (בש"א 128/89 מצא נ' מצא, תקדיון עליון 89 (2) 732).

בהלכה הפסוקה נקבע כי על המבקש בבקשה לפטור מאגרה להוכיח שני תנאים מצטברים: מבחן עילת התביעה וסיכוייה להתקבל (פס"ד מונדז נ' שבתאי בירן; רע"א 9520/10 ממנה נ' חברת החשמל לישראל בע"מ). באשר למבחן עילת התביעה נקבע, כי "מדובר בנטל הוכחה קל המוטל על המבקש" וכן "יש לבחון רק את העילה לכאורה ולבחון שאין מדובר בעילה קלושה וחסרת סיכוי של ממש. אין לדרוש כי יהיה מדובר בעילה שסיכוייה טובים" (ע"א 8974/04 פלוני נ' פלונית) וכי על ביהמ"ש לתת דעתו גם לסכום התביעה "כחלק ממכלול הערכת התביעה" וכן להתייחס לסיכויי התביעה להתקבל (רע"א 430/07 מרית נ' מדינת אוקראינה ואחרים).

המשיבים בבקשה:
בהלכה הפסוקה נקבע, כי גם לנתבע בתביעה יש מעמד בבקשה וכי "יש אפוא מקום ככלל לקבלת תגובתו של הנתבע בבקשה לפטור מאגרה". באשר למדינה נקבע כי "אין בית המשפט חייב להזמין את המדינה להופיע לכל תיק בו מתבקש פטור מאגרה, ובידו לשקול את הנסיבות והיש צורך בכך" (ראה: רע"א 1550/05 בונה הצפון חברה קבלני בניין בעכו בע"מ נ' א.ב.ג.ל. בנייה ויזמות בע"מ).

חובת צירוף תצהיר ואסמכתות:
עפ"י תקנה 14(א) לתקנות על מבקש הפטור לצרף לבקשתו "תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה". בהלכה הפסוקה נקבע כי על מבקש הפטור "לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי", ובכלל זה מסמכים לתמיכה בנטען בבקשה (ראה פס"ד מונדז נ' שבתאי בירן, הנ"ל).

אפשרויות ההכרעה בבקשה:
עפ"י תקנה 14(ג) לתקנות, כאשר המבקש מוכיח התקיימותם של שני תנאי הזכאות לפטור המפורטים בתקנה זו, "רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה". עפ"י תקנה 14(ז) לתקנות, "דחה בית משפט את הבקשה, או פטר מתשלום חלק מהאגרה בלבד, רשאי הוא להרשות למבקש לשלם את האגרה, שלגביה לא ניתן הפטור, לשיעורין, ובתוך זמן שיקבע".

מן הכלל אל הפרט
על המבקשים להגיש בקשה לפטור מאגרה שהיא עומדת בקנה אחד עם תקנה 14(א) לתקנות האגרות. דהיינו, הגשת בקשה מפורטת, שנתמכת בתצהיר ערוך כדין ואסמכתאות כאמור בתקנה. אני מוצא שהמבקשים עמדו באופן חלקי בלבד בנטל המוטל על כתפיהם ושפכו במקצת אור על מצבם הכלכלי באם הם זכאים לקבלת פטור מאגרה ואם לאו.

משנראה לכאורה כי ההליך מגלה עילה וכי הבקשה הוגשה על פי תקנה 14(א) יש לבדוק את קיומו של התנאי הראשון למתן פטור מתשלום אגרה, הקובע כי על המבקשים היה לעמוד בהצגת מצג מלא השופך אור על מצבם הכלכלי ומעיד על אי יכולתם לשלם האגרה.

נכסיו, הכנסותיו והוצאותיו של המבקש- אין פירוט על נכסי מקרקעין ונכסי מיטלטלין שבבעלותם של המבקשים. לא מצאתי בבקשה ולא בדל של ראיה לכך שהמבקשים בעלים של נכסים מכל סוג שהוא ורב הנסתר על הגלוי בכל הנוגע לכך. כמו כן, המבקש 2 לא פרט הכנסותיו כלל והסתפק בציון העובדה כי עובד בעסקי הבנייה. יחד עם זאת, המבקש מצהיר כי הוא עובד ומפרנס את משפחתו בעמל רב. בניגוד לפירוט מצבו הרפואי, הנתמך על באסמכתאות, הצהרה בדבר עבודתו אינה נתמכת במסמכים המעידים על גובה הכנסותיו במשכורות, פירוט חשבונות העו"ש וכן פירוט הוצאות המבקשת 1.

גם תצהירו נעדר כל פירוט מינימאלי לעניין זה. כך גם לעניין הוצאותיו. אין לבית המשפט כל יכולת לדעת פרטים אלה שכן הם אינם מצוינים בתצהיר שהגיש ואינם נתמכים באסמכתאות. משלא צירף אסמכתאות אלה ובחר לא לציין פרטים אלה בתצהיר התומך בבקשה, אין אני יכול לאמוד את מצבו הכלכלי ולפטור אותו באופן מלא מתשלום האגרה לבית המשפט.

נוסף על כך, המבקש לא מפרט ניסיונותיו לקבלת מתן הלוואה ממוסד בנקאי בכפוף למשכון נכס כבטוחה להחזר הלוואה ואינו מפרט ניסיונות לקבלת הלוואה מבן משפחה או מקורות אחרים לצורך תשלום האגרה הנדרש. המבקש אינו מפרט מיהם בני משפחה בגירים הסמוכים לשולחנו,אם בכלל, ומצבם הכלכלי. כמו כן הוא אינו מפרט כיצד ממן את הייצוג המשפטי שניתן לו (ולעניין זה ראה: בג"צ 2036/04 טובירו נ' משרד הפנים).

התשתית הראייתית שהונחה בפניי אינה עומדת בקנה אחד עם הוראות התקנות לתשלום האגרה ואינה שופכת אור על מצבם הכלכלי של המבקשים. ראוי היה כי המבקש היה מפרט ביתר שאת את הוצאותיו ויתמוך טענותיו במסמכים.

המבקש 2 מפרט את אורך חייו ומצבו הרפואי. מצב זה לא נסתר מעיני. מעיון בבקשה עולה כי המבקש אדם חולה מאד וכי תפקודו אינו כאחד האדם. מעיון במסמכים הפיננסים שצרף עולה כי אכן הוטלו עליו ועל המבקשת 1 עיקולים והגבלות רבות שללא כל צל של ספק מקשים עליו לנהל אורח חיים שיגרתי ובסיסי.

סיכום
נוכח הכתוב לעיל ולאחר שבחנתי את הבקשה על נספחיה, עיינתי בכתב התביעה, בתגובות ובתשובה לתגובות ושקלתי בכובד ראש את החלטתי, אני מוצא לנכון לא לקבל את הבקשה לפטור מלא מתשלום האגרה.

יחד עם זאת, אני מוצא לנכון, עקב מצבו הרפואי הקשה של המבקש שאינו נסתר מעיני, לחייבו בתשלום אגרה של 6,000 ₪. יצויין כי הסך הנ"ל שנקבע לתשלום הינו בגין מלוא האגרה ולא מחציתה, ועל כן, בשלב זה כל עוד לא נקבע התיק להוכחות, תשולם מחצית האגרה לשיעורין ב-3 תשלומים שווים ורצופים של 1,000 ₪ כ"א החל מיום 15.2.13 ובכל 15 לחודש שלאחריו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהי אגרה ?

  2. אגרת סבלות

  3. אגרת נוסע יוצא

  4. אגרת סעד הצהרתי

  5. החזר אגרת שירותים

  6. בקשה לפטור מאגרה

  7. בקשה להחזרת אגרה

  8. החזר אגרות והיטלים

  9. אגרת הנחת צינורות

  10. אגרת שמירה על מגרש

  11. חישוב אגרות והיטלים

  12. בקשה לקבל פטור מאגרה

  13. החזר אגרת חיבור למים

  14. פטור מאגרת בית משפט

  15. תקנה 14 לתקנת האגרות

  16. בקשה למתן פטור מאגרה

  17. אגרת חפירה באתר עתיקות

  18. אגרות בית הדין לעבודה

  19. תשלום אגרה לבית המשפט

  20. בקשה להחזר מחצית האגרה

  21. אגרת תביעה להסרת קיפוח

  22. בקשה לדחיית תשלום אגרה

  23. תשלום מחצית שניה של האגרה

  24. אי תשלום אגרת המרצת פתיחה

  25. פסיקה בנושא אגרת בית משפט

  26. תובענה ייצוגית אגרת שמירה

  27. תנאים לפטור מאגרת בית משפט

  28. אי יכולת לשלם אגרת בית משפט

  29. פטור מאגרת בית הדין לעבודה

  30. הקטנת סכום התביעה לצרכי אגרה

  31. מחיקת תביעה בשל אי תשלום אגרה

  32. גביה לא חוקית של אגרת חיבור מים

  33. אגרת פינוי אשפה למוסדות בריאות

  34. בקשה לדחיית אגרה ופטור מעירבון

  35. האם יש חוק פטור מאגרת בית משפט ?

  36. תביעה בנושא אגרת שילוט בתל אביב

  37. הוכחת מצב כלכלי לצורך פטור מאגרה

  38. תביעה לתשלום דמי ארנונה ואגרת מים

  39. גביית יתר של אגרות תיעול וסלילה

  40. ערעור על דחיית בקשה לפטור מאגרה

  41. בקשה לפטור מאגרה בסכום נמוך - 500 ש"ח

  42. בקשה לפטור מאגרה בגלל גובה התביעה

  43. דחיית תשלום אגרה ע''י חברה בע''מ

  44. בקשת סעד הצהרתי כדי לחסוך באגרה ?

  45. התנגדות בעלי אגרות חוב להסדר נושים

  46. בקשה לפטור מאגרת בית המשפט העליון

  47. אגרת סעד הצהרתי אשר מכיל סעד כספי

  48. פטור מאגרת בית משפט בתביעת נזיקין

  49. בקשת מפרק חברה לפטור מאגרת בית משפט

  50. אגרת בית משפט בתביעת פיצויים עונשיים

  51. אישור תביעה ייצוגית בנושא אגרת שמירה

  52. אגרות שונות בבתי משפט בתביעות דומות ?

  53. ביטול פסק דין בהסכמה לגבי גובה האגרה

  54. אגרת בקשה לרישום עסקה - תביעה ייצוגית

  55. ביטול הסכם פיתוח - החזר אגרות והיטלים

  56. פטור מאגרה ערעור על החלטת ראש ההוצל''פ

  57. מחיקת ערעור עקב אי תשלום אגרת בית משפט

  58. הגשת תביעה על סכום נמוך יותר לצורכי אגרה

  59. חלוקה אסורה של אגרות חוב - תביעה ייצוגית

  60. תשלום אגרת בית משפט ע''י הצד הזוכה במשפט

  61. בקשה לפטור מאגרה - הפסקת מירוץ ההתיישנות

  62. פטור מאגרה בתביעה על סך 100 מיליון שקלים

  63. פטור מאגרת בניה שיכוני עולים וזוגות צעירים

  64. האם נכה 100% זכאי לקבל פטור מאגרת בית משפט ?

  65. בקשה להארכת מועד לתשלום האגרה והפקדת העירבון

  66. היקף שעות העבודה וסכום האגרה בבקשה לקבלת מידע

  67. בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת אי תשלום אגרה

  68. תביעה ייצוגית בנושא אגרות יבוא מזון משרד הבריאות

  69. התיישנות תביעה שנמחקה מחמת אי תשלום אגרת בית משפט

  70. אגרת תביעה אזרחית לפיצוי כספי על עבירות מין במשפחה

  71. בקשה לפטור מתשלום אגרת בית משפט בהעדר יכולת כלכלית

  72. אגרות שונות בביה"ד הרבני ביחס לביהמ"ש לענייני משפחה

  73. מניעת גישה לערכאות: טען כי מצבו הכלכלי קשה וקצבתו נמוכה מאוד

  74. תביעה שהוגשה בפטור מאגרה מכוח תקנה 19(7) לתקנות בתי משפט (אגרות)

  75. אגרה מופחתת בתביעת נזיקית בגין עבירת מין גם בביהמ"ש לענייני משפחה

  76. תקנה 18 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות): תשלום האגרה מקום בו לא התקבל פטור לתשלומה

  77. תביעה ייצוגית להחזר של כספי אגרות חברה שנתיות לפי ס' 9 לתוספת לתקנות החברות - אגרות

  78. בקשה לדחות את מועד קביעת שיעור העירבון לאחר מתן החלטה בעניין הבקשה לפטור מתשלום אגרה

  79. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון