תרגיל עוקץ בבנק

דוגמא לפסק דין בנושא תרגיל עוקץ בבנק:

זוהי תביעה כספית על סך 70,564 ₪ אשר הוגשה על ידי התובע – בנק, נגד לקוח שניהל חשבון בסניף הבנק בפתח תקווה.

א. תמצית טענות התביעה
1. הנתבע ניהל בבנק חשבון מס 024767 (להלן: "החשבון") בהתאם להסכם תנאי כלליים עליו חתם והסכמת התובע להעמיד לטובת החשבון, מדי פעם, אשראי או משיכת יתר, והתחייבות הנתבע לשלם לתובע על פי דרישתו הראשונה את יתרת החובה בחשבון.
נכון למועד הגשת כתב התביעה, יתרת החובה בחשבון הייתה 70,564 ₪.
התובע עותר לחייב את הנתבע לשלם סכום זה.

ב. תמצית טענות ההגנה
1. הנתבע נפל קרבן למעשה נוכלות של אדם בשם רותם , אשר הציג עצמו כבעל סוכנות לרכבים, הציע לנתבע לרכוש ממנו רכב והבטיח ל"סדר" לו מימון אצל התובע.
השניים פנו לסניף הבנק בפתח תקווה, שם עבדה פקידה בשם קסניה, שהייתה קרובה מאוד לרותם ונראתה כידידתו ואולי אף שותפתו לעוקץ, והיא החתימה את הנתבע על מסמכי פתיחת חשבון, בקשה להלוואה ובקשת אשראי.

מאז לא ביקר הנתבע בבנק, לא משך כספים מהחשבון, לא נתן הוראה טלפונית ו/או אחרת להעברת כספים, לא הזמין ולא קיבל כרטיס אשראי, ואינו יודע כיצד נקלע החשבון ליתרת חובה.

הנתבע לא ביצע כל פעולה בחשבון, ואם נעשו בו פעולות, הם נעשו בידי אחר ו/או על ידי נציגי התובע ו/או רותם , שאף התובע פרסם שניזוק ממעלליו.

2. הנתבע מודה שחתם על טופס פתיחת חשבון, מסמכי בקשת הלוואה, בקשה למתן אשראי, אך מכחיש את משיכת הכספים מהחשבון. לטענת הנתבע, על פי מסמכים אלה, בחשבון הייתה אמורה להיות יתרת זכות בסכום ההלוואה שהוזרמה לחשבון. לטענתו, התובע לא הציג כל מסמך חתום על ידי הנתבע לביצוע פעולות בחשבון, כולל מסמך בחתימת הנתבע להזמנת כרטיס אשראי.
עוד טוען הנתבע, שהתובע לא הציג מסמכים אלה, כיוון שפעולות משיכת הכספים בחשבון בוצעו על ידי אחר ולא על ידו.

רק בבקשה לביטול פסק דין שניתן נגדו בהעדר הגנה, הסתבר לנתבע פעולות משיכת הכספים שבוצעו בחשבון ועובדת היות החשבון ביתרת חובה. כן הסתבר לו שגורם לא ידוע, שינה את כתובתו בבנק ומסמכי הבנק נשלחו לכתובת שאינה מוכרת לו.

ג. דיון
3. הצדדים חלוקים בשאלה האם הנתבע הוא שפעל בחשבון, ניהל אותו, ידע אודות כל ההתנהלות שלו, אם לאו.
אין חולק, שהנתבע חתם ביום 21.5.08 על מסמכי פתיחת החשבון, מסמכי הלוואה, הסכם מסגרת אשראי, ובקשה למתן אשראי.

הנתבע, אשר כאמור אינו מכחיש שחתם על מסמכים אלה, טוען, כי רותם , הוא זה שגרם לפקידת הבנק התובע לרשום בטופסי פתיחת החשבון, את כתובת אמו של רותם במושב אחיעזר 370, אשר אינה כתובת הנתבע.
הכתובת במסמכי הבנק, עליהם חתם הנתבע, ואין מחלוקת על כך, היא הכתובת לצרכי משלוח מסמכי הבנק, זו ולא אחרת. לכן, כל מסמך שנשלח לכתובת זו, עליה חתם הנתבע, היא כתובת לקבלת מסמכי הבנק על ידי הנתבע.

לטענת הנתבע, רותם עשה בחשבון כבשלו, הפקיד כספים, הזמין כרטיסי אשראי והבנק מסר אותם למאן דהוא, ואף הבנק אינו מציג כל אסמכתא עם חתימת מקבל כרטיס האשראי.
הנתבע טוען לעצימת עיניים של הבנק לגבי התנהלות חשבונו, ולהפרת חובת הזהירות של הבנק כלפיו.

פקידי הבנק מאשרים, שאל הנתבע התלווה במעמד פתיחת החשבון, רותם , המוכר לבנק ונהג להביא לקוחות אל הבנק, אך הבנק טוען, שהנתבע חתם על המסמכים מרצונו, ולא הייתה לאיש הרשאה לפעול בחשבונו. במסמכי החשבון לא צוין שמדובר בחשבון להלוואת רכב.

4. מטעם התובע הגישה תצהיר עדות ראשית פזית נכטנשטרן, מנהלת עסקים במחלקת עסקים בסניף הבנק בפתח תקווה. בהתאם למפורט בתצהירה, את החשבון פתחה פקידה בשם קסניה לבקשת הלקוח, לקבלת הלוואה במסגרת פעילות שוטפת, והנתבע חתם על מסמכי פתיחת החשבון ובקשת ההלוואה, ובנוסף, העדה קיימה עמו ראיון היכרות.
לפגישה הצטרף אל הנתבע רותם , אותו הכירה העדה במסגרת עבודתה השוטפת בלבד, עקב עבודתו של עם הבנק במישור העסקי, והוא נהג להביא לקוחות, כולל את הנתבע.

למיטב זיכרונה, הנתבע הוא שהזמין את כרטיס האשראי, אך המסמכים לא אותרו. בחשבון הייתה הרשאה לחב' פרפקט ליס סע"מ אך לא לרותם . בחקירתה העידה, שההרשאה לחב' פרפקט ליין הוחזרה בהעדר כיסוי.

5. לגרסתה, הנתבע נהג לטלפן אליה לסניף הבנק לשם עדכון ובירור מצב החשבון, וגילה בקיאות רבה במצב הכספים ויתרות החובה בחשבון, הוא אף נהג לבקר בסניף הבנק וקיבל מידע מפורט על הנעשה בחשבונו.

בחקירתה העידה, שפקידת הבנק – קופאית בשם אפרת אלוני- ראתה את הנתבע מוציא כספים במזומן מהקופה. גם היא, (העדה), ראתה את הנתבע מספר פעמים בסניף הבנק. היא יצרה עמו קשר עדכנה אותו במצב החשבון והוא גילה בקיאות בהוצאות שהיו בחשבון וביתרת החובה.

לדבריה, הנתבע אף הופיע בבנק והציג בפניה את מכתב ההתראה שקיבל ומעולם לא טען להונאה.

על פי תצהירה, בשיחות הטלפון ובביקוריו בסניף הבנק, הובהר לנתבע מצב החשבון. כן הובהר לו, כי במידה ולא יסלק את חובו יועבר התיק לטיפול משפטי. הנתבע אף אישר בפניה, כי קיבל מכתב התראה טרם נקיטה בהליכים משפטיים נגדו, ואף התחייב להפקיד כספים בחשבונו, מה שלא עשה בפועל. הנתבע מעולם לא טען בפני מי מטעם הבנק , כי נפל קרבן למעשיו של רותם .

עוד טוענת העדה בתצהירה, כי פרטי הנתבע כפי שמופיעים בטופסי פתיחת החשבון מעולם לא עודכנו, ומצוין בהם, כי כתובת מגוריו הינה ברח' מבצע קדש 3 ראשון לציון וכי הכתובת למשלוח דואר הינה ברח' התאנה 370 דירה 8 אחיעזר 71697.

6. יצחק ברעם, מנכ"ל מזרחי הבטחה ואחראי על הביטחון בבנק, הצהיר, כי סרטי הצילום במצלמות האבטחה נשמרים שבועיים, כנדרש בנוהלי מחלקת הביטחון ואין להם גיבוי בבנק. לכן, אין ברשות הבנק סרט צילום ממצלמות האבטחה, המתעד את משיכת הכספים מקופת הבנק, על ידי הנתבע. לדבריו, מטרת מערכת ההקלטה הינה לתעד אירועי שוד ופריצה ולהעביר זאת למשטרה.


7. הנתבע בתצהירו פרט, כי הבנק פעל בחוסר תום לב, כאשר הציג מצג שווא שמדובר בתביעה רגילה, מבלי לפרט שהיה מעורב נוכל שהוביל את נתבע בכחש ותוך שיתוף פעולה עם הבנק.
מפרט הנתבע, כי אמנם עדת הבנק הצהירה, כי למיטב זיכרונה, הוא חתם על בקשה לכרטיס אשראי ועל הוראת קבע לחב' פריים ליס, אך לא הוצג כל מסמך המאשר זאת ויתרה מכך, הוא מעולם לא קיבל לידיו כרטיס ויזה. לדבריו, אין לו כל קשר לרח' התאנה במושב אחיעזר.

בחקירתו העיד הנתבע, כי אכן ערך עם מנהלת העסקים, פזית, ראיון היכרות וכי חתם על כל המסמכים לפתיחת חשבון וקבלת הלוואה, מרצונו וללא כל כפיה. הוא לא הפקיד ו/או משך כספים בחשבון וביקש את ההלוואה לרכישת רכב, על פי דברי רותם . את כספי משכורתו הוא הפקיד בחשבון בבנק אחר, ואינו יודע מי הפקיד כספים לחשבונו.

הנתבע העיד, כי במסמכי פתיחת החשבון לא מצוין שמדובר ברכישת רכב ואף לא חתם על מסמכי משכון לרכב. לגרסתו לא רכש רכב, לא קיבל את כספי ההלוואה ורותם אמר לו שהוא מטפל בנושא זה.


8. מהעדויות והראיות אשר הובאו בפני, עולה, שהנתבע חתם על כל מסמכי פתיחת החשבון ואין כל ראיה במסמכי פתיחת החשבון לטענת הנתבע, ולפיה, חשבון הבנק נפתח לצורך מימון רכישת רכב. כך העיד הנתבע לטענתו, כי החשבון נפתח לצורך רכישת רכב.

ש. ציינת שמדובר במימון רכב וראינו שזה לא נכון. איזה רכב מדובר?
ת. מאזדה, כל רכב שהוא אמר שיסדר לי.
ש. מה היה שווי הרכב?
ת. בסכום ההלוואה.
ש. מה עשית כשלא קיבלת את הרכב?
ת. לא עשיתי שום דבר. לא קיבלתי מכתב מהבנק, רותם ולא כלום. אם הייתי מקבל כסף ביד הייתי קונה רכב ובינתיים אין לי רכב.
ש. כשלא קיבלת את הרכב, פנית לבנק לבטל את ההלוואה?
ת. לא, רותם אמר שהוא מטפל לי בכל זה.
ש. מה טיב הקשר המשפחתי או חברי?
ת. כלום, הגעתי אליו דרך חבר. הוא לא משפחה שלי.
ש. אני אומר לך שהצגת בבנק שהוא בן דודך?
ת. זה לא נכון.
ש. אתה טוען שמישהו הונה אותך, מר . אתה יכול להציג לי תביעה נגדו?
ת. לא הגשתי כלום, רק כשלא קיבלתי את ההלוואה ולא כלום. (ע' 25 שורה 25 עד ע' 26 שורה 3 לפרוטוקול)

לא הוכח בפני ולו ברמז, שהחשבון נשוא תביעה זו נפתח לצרכי רכישת רכב בכלל, ולא באמצעות רותם בפרט. מדובר בחשבון רגיל, שעל מסמכי פתיחתו ומסמכי בקשת האשראי חתם הנתבע, מרצונו החופשי, כך על פי עדותו. (ע' 24 שורות 30 -32 לפרוטוקול).


9. ההתנהלות בחשבון.
הבנק, אשר טוען, שמעבר לאחריותו כלפי הלקוח, כולל חובת האמון והזהירות, חלה על הלקוח אחריות על מצב החשבון, מכוח חובת בעלים של החשבון. הבנק מפנה ת.א. 1052/97 בנק דיסקונט נ' רוזנבאום דויד, שם נקבע כי הלקוח הינו הבעלים של החשבון והוא אחראי למצבו.
הנתבע אישר כי הוא בלבד חתם על מסמכי פתיחת החשבון והאשראי, וכי רותם , לא היה מיופה כוח לחשבון. משכך, חלה עליו חובה לבדוק את מצב החשבון.

אכן, הבנק לא המציא את מסמכי החתימה על בקשה להנפקת כרטיס אשראי ומסירתו לנתבע, אך מעדות פקידת הבנק פזית נכטנשטרן עולה, כי הנתבע יזם, לא אחת, שיחות טלפון לסניף הבנק, וכן ביקר בבנק, וקיבל מידע מלא על הנעשה בחשבון, כולל יתרות החובה. במסגרת ביקוריו בנק, היא הסבירה לו שאם יתרת החובה לא תסולק, הנושא יועבר לטפול משפטי. כמו כן הצהירה, כי הנתבע אישר בפניה, באחת משיחות הטלפון, שקיבל את מכתב הבנק ההתראה מטעם הבנק. (ס' 8 – 11 לתצהירה). פרטים אלה בתצהירה, לא נסתרו בחקירתה.
לדבריה, הנתבע אף הופיע בבנק והציג בפניה את מכתב ההתראה שקיבל ומעולם לא טען להונאה.
עוד לטענתה, הנתבע ואף התחייב להפקיד כספים בחשבונו, מה שלא עשה בפועל. הנתבע מעולם לא טען בפני מי מטעם הבנק , כי נפל קרבן למעשיו של רותם .

עוד טוענת העדה בתצהירה, כי פרטי הנתבע כפי שמופיעים בטופסי פתיחת החשבון מעולם לא עודכנו, ומצוין בהם, כי כתובת מגוריו הינה ברח' מבצע קדש 3 ראשון לציון וכי הכתובת למשלוח דואר הינה ברח' התאנה 370 דירה 8 אחיעזר 71697.

10. בחקירתו נשאל הנתבע לגבי ניסיונו להגיע להסדר עם התובע והעיד:
ש. האם נכון שפנית למשרדנו ביום 16/12/09 ולאחר מכן ביום 11/1/10 בשביל לפקסס הצעות להסדר?
ת. לא זכור לי.
ש. האם נכון שבאותה עת לא העלית טענות על הונאה?
ת. לא יודע. (ע' 27 שורות 12- 16 לפרוטוקול).

הנתבע לא הציג טופס הגשת תלונה למשטרה נגד רותם , והשיב,
ש. בהחלטת בית המשפט מיום 8/5/11 נקבע כי עליך להפקיד טופס תלונה במשטרה נגד . אתה יכול להציג?
ת. הלכתי למשטרה, צחקו ואמרו שיש כמוני עוד עשרות. הגשתי תלונה, אין לא את הטופס פה.
ש. הגשת תביעה אזרחית נגדו?
ת. לא.
ש. החשבון שלך נפתח בשנת 2008 ועבר לטיפול משפטי ב-2010. האם פנית לסניף ואמרת שהונו אותך?
ת. לא. (ע' 26 שורות 8-15 לפרוטוקול)

הנתבע אף לא העיד את רותם להוכחת טענותיו
וכבר נקבע כי "אי הבאת עד רלוונטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד, כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו מחשיפתו לחקירה שכנגד... ככלל,אי העדת עד רלוונטי "יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו...". (ע"א 641/87 קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציון בע"מ פד"י (1) 239 בע"מ 245. ת.א. (ראשון לציון) 4712/01 ב.ג. את א. נ' צ'רבוס ניהול, תק-של 2002 (2) 650, עמ' 655.


מעדויות עדי הבנק שלא נסתרו עולה, כי הנתבע היה מוכר בבנק, כמי שמטלפן ומגיע לקבל מידע אודות הנעשה בחשבונו. בחשבון לא היה יפוי כוח לרותם ועל הנתבע להוכיח, שאחר ביצע פעולות בחשבן ולא הוא.

הגם שהתובע לא העיד את הקופאית שלכאורה ראתה את הנתבע מושך כסף מחשבונו, הרי שהעידו העדים שהנתבע היה מוכר בבנק והוא שהתנהל בחשבון.

לאור עדויות הבנק, לפיהן, הנתבע הגיע לבנק עם מכתב ההתראה שקיבל מהבנק אודות המצב בחשבונו ולא התלונן על הונאה, ואף התחייב להפקיד בחשבונו כספים, ולאור עדות פקידי הבנק, שהנתבע נהג לשוחח עם הפקידות בטלפון ולהגיע לסניף, וקיבל הודעות על מצב חשבונו, ולאור העובדה שהכתובת הרשומה במסמכי פתיחת החשבון, עליהם חתם הנתבע, היא הכתובת אליה נשלחו מסמכי הבנק, אני קובעת שהנתבע היה מעורה ובקי בהתנהלות בחשבון, ידע אודות משיכות הכספים, וחלה עליו חובתו כלקוח, לבדוק את מצב החשבון.
אני מקבלת את גרסת הבנק, כי הנתבע, כמי שנהג להגיע לסניף הבנק ולשוחח עם פקידיו גם טלפונית, קיבל את כל המידע אודות חשבונו, ידע על הנעשה בו, ופעל בו בעצמו. הנתבע לא העלה עגשת תביעה זו, כל טענת הונאה בחשבונו.

לאור קביעתי זו, ומעבר לנדרש, אדון גם בחוות דעת המומחים.

חוות דעת המומחים
11. כל אחד מהצדדים הציג חוות דעת מומחה לגבי החתימה על טופס מקורי של משיכה במזומן בבנק מיום 15.6.08. (להלן: "החתימה שבמחלוקת").

המומחית מטעם הבנק, גב' סימה אנקונה, עברה קורסים בנושא, התמחתה במשך 4 שנים
והוסמכה על ידי המשטרה לשמש כמומחה מטעמה במז"פ, שמשה כאחראית להדרכת מתמחים במעבדת המסמכים במז"פ בתחום השוואת כתבי יד. למומחית ניסיון של 38 שנים בבדיקת מסמכים ומתן עדויות בבתי משפט.

היא קיבלה לבדיקה טופס מקורי של משיכת כספי מזומן בסניף הבנק מיום 15.6.08 ובו חתימת הלקוח שבמחלוקת (נספח א לחוות דעתה) והשוותה את החתימה שבמחלוקת לדוגמאות חתימה באקראי של הנתבע על גבי מסמכים שונים של הבנק שצורפו לחוות דעתה וסומנו א'1 – א'12.

על פי חוות דעתה, החתימה שבמחלוקת מצומצמת בכמות ובאיכות תכונות כתיבה, ולכן חוות דעתה אינה החלטית. עם זאת, היא מצאה מספר תכונות כתיבה מתאימות בין החתימה שבמחלוקת לדוגמאות, וקבעה שיש אפשרות שהחתימה שבמחלוקת נעשה על ידו. תכונות הכתיבה המתאימות שמצאה בחתימה שבמחלוקת ובדוגמאות החתימה, הן מיקום ותמונת החתימה, שטף, סיומת בקו ארוך ומהיר אשר עולה כלפי מעלה וחוצה את החתימה, התחלות דגליות באות א' ובאות שאחריה ומבנה האות א'.

12. בחקירתה העידה מומחית התובע, כי בדקה במיקרוסקופ את מקור החתימה שבמחלוקת ומקור הדוגמאות, היא ראתה את הדוגמאות שבדק מומחה הנתבע, שכתובות בשטף וכהגדרתה, "כמו עונש שניתן לתלמיד בבית הספר", ולכן היה חשוב לה לבדוק חתימות אקראיות של הנתבע, שלא קשורות למקרה עצמו, ושהיתרון בהן הינו שהן נכתבות באופן ספונטאני ללא תרגום והן טבעיות.

לדבריה, למרות שהחתימה שבמחלוקת מצומצמת בכמות ואיכות תכונות הכתיבה, היא מצאה התאמה בין מספר תכונות כתיבה שפורטו בחוות דעתה, ולכן הגיעה למסקנה שקיימת אפשרות שהחתימה נכתבה על ידי כותב הדוגמאות – הנתבע.
בחקירתה, הפנתה מומחית התובע לטבלה שלפיה ערכה את חוות דעתה.
טבלה זו שכותרתה "נוסחים של חוות דעת מומחה לבדיקת כתבי יד, ופירושיהם" ובה 8 דרגות החלטה. הדרגה שנקבעה בחוות דעתה נשוא תיק זה הינה 4 מתוך 8. המומחית העידה, שכיוון שתכונות הכתיבה בהשוואה הן מעטות, אך קיימות, היא ערכה טבלאות, בדקה במיקרוסקופ וציינה את ההתאמות.

החתימה שבמחלוקת, לדבריה, "מורכבת מהאות "א" עם "מ" מחוברת שטוחה בסופה זווית וממנה קו קולח שוטף וארוך עד המקום המיועד לחתימת אלוני". בדוגמאות החתימה קיימות אותן תכונות במבנה האות א', אותה התנועה של האות "מ" כפי שיש בחתימה שבמחלוקת, המחוברת עם הזווית והקו הארוך הקולח וגם הקו החוצה את האות א'. מכיוון שאלה תכונות שגרתיות, קשה יותר לטעמה, למומחה בעל יושרה, לקבוע מסקנה החלטית יותר מזו שהיא הגיעה אליה, דהיינו, שקיימת אפשרות שהחתימה שבמחלוקת נכתבה על ידי כותב הדוגמאות.


13. מומחה הנתבע יצחק חגג, עו"ד במקצועו, אשר למד בדיקת מסמכים אצל ראש מעבדה לבדיקת מסמכים והשוואת כתב יד במז"פ, השתלם בנושא במדינות שונות והוסמך על ידי המז"פ במשטרת ישראל לשמש כמומחה מטעמה. בעל ניסיון של 43 שנה בבדיקת מסמכים, השוואת כתבי יד ומתן עדות בבתי משפט. מרצה במוסדות שונים ומחבר מאמרים מקצועיים.

יצחק חגג קיבל את החתימה שבמחלוקת, ערך הכתבה לנתבע וקיבל ממנו דוגמאות חתימה באקראי שסומנו ב'1 - ב'7. הוא מצא בין הדוגמאות לבין עצמן וריאציות טבעיות ועקביות ללא חריגים. בחתימה שבמחלוקת, אותה בדק בבדיקה מיקרוסקופית, הוא מצא ניגודים במבנה החתימה שבמחלקות בקו החיבור וקווי הסיום, כאשר קו הסיום של החתימה שבמחלוקת הינו קו סיום ארוך במיוחד וקווי הסיום בכל הדוגמאות זהים וקצרים הרבה יותר.
כן מצא ניגודים בתכונות הלחץ היחסי בין החתימה שבמחלוקת לדוגמאות, ניגודים בתכונות המוטוריקה (מהירות קו הכתיבה) בין החתימה שבמחלוקת לדוגמאות, ניגודים בזויות, בלולאות, בקווים ההתחלתיים שבין החתימה שבמחלוקת לדוגמאות, הכל כמפורט בטבלת הגדלות של החתימות.
לכן, מצא מומחה הנתבע, שקיימת סבירות גבוהה ביותר (דרגה מס' 1) שהחתימה במחלוקת, לא נכתב על ידי הנתבע.

11. בחקירתו העיד יצחק חגג, כי ערך הכתבה לנתבע, אך לא בדק כדוגמאות את מסמכי פתיחת החשבון עליהם חתם הנתבע. ובדוגמאות שניתנות לו באקראי, הוא בודק במיקרוסקופ וריאציות של הכתיבה, אם הן טבעיות או שיש בהן ניגודים של תכונות כתב יד. לגרסתו, אין וריאציות מנוגדות אלא תכונות מנוגדות.
לדבריו, בחתימה שבמחלוקת, יש ניגוד בקווי החיבור בפגישה של הקו אחרי האות "א" שם יש "זנבון" שעולה משמאל לאות "א" ויורד שמאלה עם העגלה קווית למטה ושוב עולה שמאלה, מבנה, שלא קיים באף לא אחת מהחתימות שבדוגמאות. בבדיקות מיקרוסקופיות ראה הבדל בין החתימה שבמחלוקת לדוגמאות, וראה הבדל שהקו של האות א' לא נוגע ולא מתחבר עם ההמשך. בחתימה שבמחלוקת אין חיבור של האות "א" עם האות שלאחריה.
יצחק חגג העיד, שבעזרת מיקרוסקופ, הוא בודק לחץ יחסי והמוטוריקה הקווית שזה מהירות קו הכתיבה. לטעמו, ללחץ יחסי אין קשר עם מצב נפשי, ולכן חשוב שהאדם שחתימתו נבדקת, יכתוב אותה בפני המומחה.
לגרסתו, בין אם אדם כותב בעת עבה או דק אין שינוי במידת הלחץ היחסי של מכשיר הכתיבה.

בת"פ (חי) 285/98 מ"י נ' פנחס בן שמאי נרקיס, קבע כב' בית המשפט:
"עלי להכריע בין שתי חוות הדעת, מי מהן אמינה עלי יותר מהאחרת. שני הצדדים התייחסו בסיכומיהם לחוות הדעת שהביא הצד השני.
ככלל, כפי שנקבע ב- ע"פ 1532 ,1839/92 - עאטף אשקר נ' מדינת ישראל, תק-על 94(3), 431 ,ע' 435.
עדותו של מומחה נבחנת על ידי בית המשפט בשני מישורים:

  1. מישור המהימנות האישית - במסגרתו נבחנת מהימנותו של המומחה ככל עד אחר.
  2. מישור האמינות המקצועית - במסגרתו נבחנים רמתו המקצועית של המומחה, וטיב אופי הבדיקה או הבירור האחר שערך ואשר מכוחם הגיע למסקנותיו.


"על פי שנים אלה - נקבעת בדרך כלל יכולתו של בית המשפט לאמץ את חוות דעתו ולסמוך עליה מימצאים לצרכי הכרעה בהליך המשפטי שבמסגרתו הוגשה חוות הדעת כראיה".........
ביהמ"ש אינו "מומחה על" בתחום הגרפולוגיה, ומטבע הדברים, מפעיל שיקול דעת שיפוטי, על בסיס הידע המשפטי, ניסיון החיים השיפוטי והשכל הישר, בהם הוא עושה שימוש כאשר הוא מתבקש להכריע בין גרסאות סותרות, ומכאן אבחן את שתי חווה"ד מבחינה מקצועית.
גרפולוג מומחה המעיד בבית המשפט, חייב לשתף את בית המשפט בתהליכי ההשוואה שערך. בית המשפט אף רשאי להשוות בין החתימות בעצמו, כלומר להסתמך גם על מראה עיניו ולא רק על חוות הדעת, ע"א 46/77 היינץ ג' בוכוולד נגד בנק ברקליס דיסקונט בע"מ, פ"ד לג(1) 715 בע' 719."
הגב' שוחט הציגה בפני בית המשפט סולם בעל שישה או שבעה שלבים, אשר כל אחד מהם מציין מסקנה הנוגעת לבדיקה כתבי יד, החל מדרגת זהות מוחלטת, המשך בדרגות התאמה שונות, וכלה בחוסר זהות.
דרגות הזהות השונות גוררות מסקנות שונות, החל במסקנה כי כתב היד נכתב על ידי החשוד, המשך בדרגות סבירות שונות לכך שכתב היד נכתב ע"י החשוד, וכלה במסקנה כי כתב היד לא נכתב ע"י החשוד.
בעוד שמסקנותיה של הגב' שוחט לא היו מוחלטות, קרי לא היו בדרגת הזהות מספר 1, כל מסקנותיו של מר חגג היו חד משמעיות, או שהחתימה נכתבה ע"י הנאשם, או שלא. במסקנותיו לא נראו כל דרגות ביניים.
מצב זה של הבדל כה גדול בין המומחים, מעלה תהיות. הכיצד, על אותה מערכת של חתימות, מומחה אחד לעולם אינו מגיע למצב בו יצביע על זהות מוחלטת הגוררת מסקנה כי החשוד כתב זאת בוודאות, ואילו המומחה האחר יודע לומר בכל מקרה האם החשוד כתב זאת, או שלא כתב זאת, ללא - הסתייגות, וללא שימוש כלשהו במילה 'סבירות', או בדומות לה.
אני סבור, שהבדל זה בין שני המומחים מצביע על זהירותה המקצועית של הגב' שוחט, שלא הסתפקה רק בדירוג סולמי, אלא גם לא קבעה, ולו פעם אחת, זהות מוחלטת ללא צל של ספק.
וזו העת להזכיר כי הגב' שוחט התייחסה לפשטות החתימה ולמספר הדוגמאות שהובאו בפניה כגורם אשר לא מאפשר מסקנות וודאיות. מספר הדוגמאות שהובאו בפניה לא נפל מזה אשר הובא בפני מר חגג. בנוסף, הסבירה הגב' שוחט כי כאשר לא מוצאים זהות בתכונות הכתיבה, לא נהוג להוסיף לכך מסקנה , כלומר, כותבים כי אין זהות אולם לא מוסיפים לכך מסקנה לגבי זהות הכותב ....המומחה חגג לא עבד בצורה זו, וטרח להוסיף מסקנה בלתי מתפשרת כי הנאשם לא חתם את החתימה בכל מקרה שבו לא מצא זהות.
לכשעצמי, הרי שסיבה אחת לפחות אני מוצא לכך שלא נהוג להסיק מסקנה ודאית במקרה של חוסר זהות, והיא האפשרות שבה אדם מזייף את חתימתו שלו, כלומר, פלוני אכן חותם את חתימתו אך עושה זאת בכוונה תוך שהוא יוצר הבדלים ניכרים לעומת חתימתו המקורית. במצב שכזה, מומחה לא ימצא זהות בתכונות הכתיבה, אך אם יסיק מסקנה וודאית כי לא פלוני חתם, הרי שמסקנתו תהא טעות. כפי שלמדתי, הבדלים שכאלו יכולים להיות במישורי בדיקה רבים וביניהם העוצמה שיפעיל פלוני על מכשיר הכתיבה, במריחת הדיו על הנייר, בכיוון ממנו יתחיל את חתימתו באם זו חתימה מעגלית למשל, במיקום החתימה בין השורות, בהטייתה ימין או שמאל, ברציפות כתיבתה, במהירות כתיבתה ועוד.
הגב' שוחט טענה כי לא ניתן לקבוע חוות דעת ודאית לגבי החתימות שבמסמכים, וזאת בשל מיעוט בכמות ובאיכות תכונות הכתיבה שלהם.
נראה לי לא סביר, כי מומחה אחר, אשר קיבל לידיו את אותן חתימות, יצליח להגיע למסקנה חותכת לגבי כל אחת ואחת מהן, וללא יסייג בחוות דעתו את מסקנותיו אלו.
להבנתי, הדרגה הגבוהה ביותר בסולם שמורה למקרים מיוחדים (לבטח לא מקרים בהם מדובר בחתימה פשוטה, אלא אולי בהשוואת כתב יד שלם בעל מאפיינים רבים), ומעבר לכך, כמו שעולה מעדותה של הגב' שוחט, הדרגה הנמוכה ביותר בסולם שמורה למקרים ממש יוצאי דופן, כלומר, לא כל כך מהר ניתן לשלול בדרגת וודאות את זהות הכותב. הגב' שוחט הבהירה לביהמ"ש, כי נהוג להשאיר את הפתח התיאורטי שאולי יש עוד דוגמאות אי שם, ואולי יש עוד צורת כתיבה שאותו בן אדם מסוגל לכתוב שאותה אין המומחה רואה כעת לנגד עיניו.
קביעותיו החד משמעיות של מר חגג בכל מקרה ומקרה לא הוסיפו בעיניי לאמינותו המקצועית.
מעיון במספר פסקי דין שעסקו בנושא בשנים האחרונות, עולה כי המומחים אשר בית המשפט והצדדים נעזרים בהם, נוטים אכן לציין מסקנותיהם על דרך של דרגות וסולמות כפי שעשתה הגב' שוחט, ולא בקביעות חד משמעיות כפי שעשה מר חגג. כך למשל:


ה"פ (חיפה) 247/00 - פואד טאפש נ' בנק לאומי למשכנתאות . תק-מח 2002(2), 84. שם השימוש הוא במילים "בדרגת סבירות גבוהה".
ה"פ (חיפה) 30045/96 - הלון אליס נ' עזבון הלון יוסף ויורשיו .תק-מח 2000(1), 1821 ,ע' 1823. שם השימוש הוא במילים "במידת וודאות ניכרת".
ע"א 7303/01 - אדמון עסאף נ' מינהל מקרקעי ישראל . תק-על 2003(1), 2124 ,ע' 2132. שם השימוש הוא במילים "העלתה חשד".
ע"פ (תל-אביב-יפו) 3788/98 - זאב קובלר נ' מדינת ישראל .תק-מח 99(3), 1803 ,ע' 1807. שם השימוש הוא במילים "סביר להניח".

נקודה נוספת שהעלתה הגב' שוחט, (ע' 1630 לפרטיכל), אשר תמצא לה מקום מרכזי בהמשך, היא כי "הסיוג הוא לא רק בקטע של הממצא, אלא הוא גם בקטע של המסקנה".
לדידי, הדבר נשמע הגיוני. אם הממצא מוטל בספק, אזי גם המסקנה מוטלת בספק. אם החתימות נראות דומות אך אינן זהות, אזי נסיק כי ישנה אפשרות כי מדובר באותו הכותב, אולם לא בטוח כי מדובר באותו הכותב".

אני מוצאת שיש לקבל את חוות הדעת של הגב אנקונה , אשר פעלה מבחינה מקצועית, על פי דרגות נוסח ההחלטה, ומצאה לנכון לא לקבוע קביעה החלטית לאור התכונות המעטות שבחתימה שבמחלוקת.
אציין כאן שמומחה הנתבע לא בדק כדוגמאות, את חתימת הנתבע על מסמכי הבנק, ומומחית הבנק כן בדקה מסמכים אלה.

סוף דבר
מהמפורט בכתב התביעה עולה, כי הבנק הוכיח שהנתבע ניהל וביצע פעולות בחשבון.
אני מקבלת את התביעה.
הנתבע ישלם לתובע סך 70,564 כשהם צמודים ונושאי מדד על פי ההסכם בין הצדדים.
כן ישלם הנתבע לבנק הוצאות אגרה ומומחה ובנוסף, שכר טרחה בסך 7,500 ₪.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוזה בנקאי

  2. חוזה עם הבנק

  3. משכון בנקאי

  4. ארנונה - בנקים

  5. ארנונה על בנק

  6. חוב לבנק לאומי

  7. עורך דין בנקאות

  8. תרגיל עוקץ בבנק

  9. עורך דין בנקים

  10. התחזות לפקיד בנק

  11. אחריות בנק מלווה

  12. חשבון משותף בבנק

  13. הפרת הסדר עם הבנק

  14. התיישנות חוב לבנק

  15. ציפיות הלקוח בבנק

  16. חובת האמון הבנקאית

  17. עורך דין חשבון בנק

  18. התיישנות תביעת בנק

  19. חובת האמון של הבנק

  20. מניעת פעולות בנקאיות

  21. הפרת החוק מצד הבנק

  22. חוזה בין הבנק ללקוח

  23. עורך דין דיני בנקאות

  24. בונוסים למנהלי בנקים

  25. גביית יתר עמלות בנק

  26. יציבות כלכלית של בנק

  27. תביעה נגד בנק החקלאות

  28. ביטול סגירת חשבון בנק

  29. עמלת שורה בנק הפועלים

  30. תביעה של בנק נגד ערב

  31. ערעור על תביעה של בנק

  32. מענק יובל לעובדי בנק

  33. טעות בהסדר חוב עם הבנק

  34. תביעה נגד בנק דיסקונט

  35. גביית תוספת סיכון בבנק

  36. בקשה לביטול הגבלה בבנק

  37. תעריף הארנונה של בנקים

  38. קניית רכב משועבד לבנק

  39. מימוש שעבוד לבנק מלווה

  40. תביעת בנק להחזרת כספים

  41. עמלות אופציות מעוף בבנק

  42. חתימה על טופס ריק בבנק

  43. "מכתב העברה" לעובד בנק

  44. שביתת עובדי בנק דיסקונט

  45. תביעה נגד לקוח בנק לאומי

  46. פיצוי על סגירת חשבון בנק

  47. אחריות הבנק כיועץ השקעות

  48. חובת הבנק לעדכן את הערב

  49. תביעה נגד הבנק הבינלאומי

  50. אי עמידה בהסדר חוב עם הבנק

  51. גביה בלתי חוקית בחשבון בנק

  52. עורך דין תביעות נגד בנקים

  53. תביעת בנק נגד לקוח על חוב

  54. עמלת פירעון מוקדם בנק לאומי

  55. תביעה נגד בנק על הפסד במכרז

  56. תביעה נגד בנק לאומי לישראל

  57. תיאום גובה עמלות בין הבנקים

  58. רישום הסדר מחיקת חובות בבנק

  59. פעולות בחשבון בנק ללא הרשאה

  60. חובת הקטנת הנזק של לקוח בנק

  61. עבירות כלכליות מנהל סניף בנק

  62. זכות עכבון רכב מול שעבוד לבנק

  63. תביעה של בנק המזרחי נגד לקוח

  64. תביעה של בנק דיסקונט נגד ערב

  65. תביעה נגד בנק בגין הגבלת חשבון

  66. ייצוג עובדי בנק ע''י ההסתדרות

  67. חיוב לפתוח תוכניות חיסכון בבנק

  68. התנהגות בנק ברגעי משבר חריגים

  69. תביעה בגין הפרת יחסי בנק לקוח

  70. צ'קים חוזרים של לקוח בבנק לאומי

  71. תביעה על זכויות בכסף בחשבון בנק

  72. בעלות על רכב מעוקל על ידי הבנק

  73. הגבלת חשבון בנק בגלל סירוב צ'קים

  74. תביעת בנק נגד מורשה חתימה בחשבון

  75. תביעה נגד הבנק הבינלאומי הראשון

  76. אחריות בנק מלווה כלפי רוכשי דירות

  77. תביעה של בנק המזרחי על חוב בחשבון

  78. מעבר בנקים לשבוע עבודה של 5 ימים

  79. תביעה של בנק הפועלים נגד לקוחותיו

  80. סגירת חשבון בנק עקב חשד להלבנת הון

  81. תביעה להחזר כסף שהופקד בבנק הדואר

  82. משיכת כסף מכספומט - תביעה נגד הבנק

  83. אי ביצוע הוראת תשלום של הלקוח בבנק

  84. אישור הסדר נושים למרות התנגדות הבנק

  85. תביעה נגד בנק המזרחי לחייב כיבוד צ'קים

  86. אחריות בנק מלווה על איחור במסירת דירות

  87. חובת הבנק למסור מידע לערבים על הסדר חוב

  88. אחריות הבנק כלפי לקוח שאינו דובר עברית

  89. הסרת הגבלה על חשבון בנק דיסקונט בירושלים

  90. פתיחת חשבון חיסכון בבנק כתנאי להגדלת מסגרת

  91. תביעה נגד בנק לאומי בגין ניהול חשבונות לקוי

  92. מששילם הבנק לעובדו הוא זכאי כמיטיב להטבת נזקיו

  93. ויתור על דיור חלופי - חובת הסבר ע''י פקיד הבנק

  94. הגבלת אחריות בגין שירותים בנקאיים של דואר ישראל

  95. החתמת עולים חדשים שלא יודעים עברית על הסכם בבנק

  96. תביעה נגד בנק מזרחי טפחות – טעות בהוראה טלפונית

  97. נטען כי הבנק ידע אשת הנתבע "אשת קש" בלבד ללא שליטה אמיתית בחברה

  98. האם הבנק חייב כספים וזאת מכוח יישומו של "היתר עסקה" שנכרת בין הצדדים ?

  99. תביעה בשל נזקים כספיים שנגרמו (כביכול) עקב התנהלות רשלנית של הבנק ופקידיו

  100. משנקלעה החברה לחדלות פירעון הגיש הבנק את התביעה בטענה לחתימה על כתב ערבות

  101. בעסקאות ניכיון נוהג הבנק לעיתים ליצור קשר עם הסניף הנמשך על מנת לקבל אינפורמציה בדבר יכולת כלכלית

  102. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון