ביטוח רכב שניזוק במרדף משטרתי

מומלץ לקרוא את הקטע להלן אשר נבחר מפסיקת הערכאות השיפוטיות בנושא ביטוח רכב שניזוק במרדף משטרתי:

התביעה דנן היא תביעתם של שני אחים, תושבי בית חנינה, שהם הבעלים של רכב מ.ר. 8948801 (להלן: "הרכב") לקבל את דמי הביטוח עבור הרכב אשר נגנב לטענתם.
הנתבעת היא חברת הביטוח המבטחת את הרכב.

מתוך החומר שהוגש על יד המשטרה, עולה כי אין מחלוקת כי ביום 28/03/2008 המשטרה רדפה אחרי הרכב הנדון ובסופו של המרדף הרכב התנגש בקיר וניזוק כדי אובדן מוחלט. מן הרכב יצאו שניים אשר הצליחו לברוח מן המשטרה (כפי שעולה מדו"חות השוטרים שבחומר המשטרתי).
על פי ממצאי המשטרה, ברכב שננטש נמצאו כלי פריצה ואף מחשב המסייע לגניבת כלי רכב.
לגירסת התובעים אותם שניים היו גנבי הרכב וכיוון שהוא הגיע לאובדן מוחלט, הם זכאים לפיצוי.

בפי הנתבעת טענות על רמת המיגון של הרכב, אולם עיקר טענות הנתבעת מעלות את האפשרות כי הנתבעים אם אלה אשר נסעו ברכב וברחו מן המשטרה מכל סיבה שהיא וכך ארעה התאונה. קרי, הרכב כלל לא נגנב.
יש לציין כי משטרת ישראל אף היא היתה סבורה כי לתובעים יש יד ורגל באירוע וכי הם היו ברכב בעת המרדף המשטרתי בהיותם בדרך לביצוע עבירה.
כיוון שהתובע 1 היה בגבס לאחר ששבר את רגלו, הועלתה האפשרות כי הרגל נשברה בתאונה שארעה בעת המרדף של המשטרה.
התובעים נחקרו במשטרה ונשאלו על האפשרות כי הם אלה אשר היו ברכב בעת המרדף המשטרתי ואף נחקרו על נסיבות פציעתו של התובע 1. התובעים הכחישו את הטענות והמשטרה סגרה את התיק.
כאן המקום להעיר כי העובדה שהמשטרה סגרה את התיק כנגד התובעים אינה מכרעת לגבי ההליך שבפניי, זאת משום שנטל הראיה בהליך האזרחי הוא נמוך מזה של ההליך הפלילי.

יאמר כבר ומיד כי דינה של התביעה להידחות תוך הטלת הוצאות ראויה על התובעים בשל תביעת סרק זו.

גירסאות התובעים על נסיבות הגניבה
בפתח הדברים אבחן את הגירסאות של התובעים כפי שהן עולות מן החומר שבתיק.

בתלונה אשר הוגשה במשטרה מוזכרת רק גניבת הרכב, ללא כל פרט נוסף.

על פי כתב התביעה (סעיף 3) בין התאריכים 26/03/2008 – 28/03/2008, שהו התובעים עם בני משפחתם בבית קרובים בכפר סילוואן.
ביום 28/03/2008, בעת שהתובע 2 חזר לביתו בבית חנינה, נתגלה לו כי הרכב נגנב.
התובע 2 ניגש להגיש תלונה במשטרת נווה יעקב ואז התברר לתובע 2 כי הרכב נמצא אצל המשטרה (סעיף 4).
עוד התברר לתובע 2 כי ביום 27.3.2008 אירעה לרכב תאונה קשה בעת שניסה לברוח מן המשטרה (סעיף 4).

התובעים הגישו תצהיר עדות ראשית, מהם עולה גירסה שונה:
על פי תצהיר הגב' סועד מחפוז, אמם של התובעים, הם שהו בבית הוריה בכפר סילוואן בין התאריכים 27/03/2008 – 29/03/2008. כאשר חזרו לביתם ביום 29/03/2008 ראו שהרכב נעלם.
הם גם ראו שחלון הבית נפתח והמפתחות של הרכב נעלמו. האם דיברה עם התובע 1 כדי לשאול אותו אם שלח מישהו לקחת את הרכב והוא השיב בשלילה והציע לגשת למשטרה. האם התקשרה למשטרה שם הבטיחו לה כי יבוא שוטר. אולם, לכשזה לא הגיע, האם החליטה לגשת, ביחד עם התובע 2, לתחנת המשטרה כדי להגיש תלונה. שם נודע לה כי הרכב נמצא בידי המשטרה לאחר תאונה קשה ביום 27.3.2008 בעת בריחה המשטרה.
התובע 2 מסר בתצהירו כי המשפחה נסעה לבית סבתו ביום 27/03/2008 בשעות הצהריים, שם הם נשארו עד ליום 29/03/2008. לכשהם חזרו, ביום 29/03/2009, הם ראו כי הרכב נעלם, חלון הבית פתוח ומפתחות הרכב אינם במקום. הם שוחחו טלפונית עם התובע 1 אשר הורה להם לפנות למשטרה. אמו התקשרה למשטרה וכשזו לא הגיעה הוא ניגש איתה להגיש תלונה. בתחנת המשטרה נודע לו כי הרכב היה מעורב בתאונה ביום 27.3.2008, בעת שברח מן המשטרה. התובע 2 נעצר ל-24 שעות לצורך חקירה ושוחרר.
התובע 1 מוסר בתצהירו כי הוא שוהה במעצר בית מלא בבית דודו בשכונת ראס אל עמוד בשל עבירות קודמות. ביום 29/03/2008 התקשרה אליו אמו ושאלה אם הוא שלח מישהו שיקח את הרכב והוא השיב בשלילה. אז סיפרה לו אמו כי הרכב נעלם עם מפתחות הרכב וחלון הבית פתוח והוא אמר שתיגש למשטרה. הוא עצמו זומן למשטרה ביום 29/03/2008 ואז נודע לו כי הרכב במצב קשה בעקבות תאונה בעת בריחה מן המשטרה ביום 27/03/2008 אחר הצהריים.
התובע עוד מציין כי ברכב הותקנה מערכת מיגון העומדת בדרישות הנתבעת (סעיף 13 לתצהיר).
כמו כן הוא מעיד לא היו סימני פריצה אלא שהחלון היה פתוח.

מתוך החקירות הנגדיות בפניי עולים פרטים נוספים:
מחקירת האם, הגב' סואעד, עולה כי המנעול של החלון היה שבור (עמוד 20 שורה 19). כמו כן עולה כי החדר היה "בלאגן". דברים היו מפוזרים, המזרון של המיטה, דברים היו מבולגנים על הרצפה (עמוד 20 שורה 25). עוד מעידה האם כי המפתח היה תלוי במתלה שבארון "אחרי הבגדים" (עמוד 21 שורה 11). בהמשך מעידה האם כי היא חושבת שמפתח הבית היה מוצמד למפתח הרכב שנגנב (עמוד 21 שורה 24).

בחקירת התובע 2 הוא מעיד כי החלון היה פרוץ וכל הבגדים על הרצפה (עמוד 17 שורה 1). בנוסף הוא טוען כי המפתחות היו בתוך הארון וכי "יש שם מתלה" (עמוד 18 שורה 15). כמו כן מעיד התובע 2 כי הוא חושב שלמפתחות הרכב שנגנבו היו מוצמדים גם מפתחות הבית (עמוד 18 שורה 1).

עובדתית, חשוב לציין כי על פי החומר של המשטרה, האירוע אשר הסתיים בתאונה, החל ביום 28.3.2008 בשעה 14:50.

כמו כן, עולה מתוך חומר המשטרה כי התובעים הגישו את התלונה ביום 29.3.2008 בשעה 17:21.

תיאור הגניבה
השוואה בין הגירסאות השונות של התובעים מעלה חשש של ממש כי מדובר בגירסאות בדים שאין בהן אמת.

התלונה במשטרה נוגעת רק לגניבת הרכב ללא כל איזכור של איזה פרט נוסף, לרבות לא גניבת המפתחות, החלון הפרוץ, הבלאגן בבית וכדו'.

גם בכתב התביעה אין כל פרטים על הגניבה להוציא הטענה כי הרכב לא נמצא במקומו. בתוך כך אין פרטים על החלון הפרוץ, גניבת המפתחות, הבלאגן בבית וכדו'.

בתצהירי עדות ראשית, מתווספת העובדה שהחלון היה פתוח וכן עובדת היעלמותו של מפתח הרכב, מבלי לציין מהיכן נגנב. כמו כן אין כל איזכור לעובדה שהחלון נפרץ ולעובדה שהיה 'בלאגן' בבית.

בחקירות הנגדיות מקבלת גירסת התובעים "עיבוי" כי - המנעול של החלון נפרץ, המפתחות היו בתוך הארון והבית היה מבולגן מאוד, עם דברים מפוזרים וכדו'.

האם נשאלה בחקירה נגדית (עמוד 20 שורה 31) מדוע לא התלוננה במשטרה על הפריצה. בתשובתה היא מסבירה כי ראתה שלא נגנב דבר ולכן לא התלוננה על הפריצה. תשובה זו אינה מספקת כלל ועיקר.

לא יכול להיות ספק כי אדם מן הישוב אשר בביתו מתרחשת פריצה שכזו, הכוללת פריצת חלון, חיפוש בבית תוך פיזור חפצים ודברים ויצירת 'בלאגן' וגניבת מפתחות הרכב - היה מציין את כל פרטיה של הפריצה בעת הגשת התלונה במשטרה ולא מסתפק באמירה כללית בדבר גניבת רכב. כך גם בנוגע לכתב התביעה ועל אחת כמה וכמה בנוגע לתצהירי עדות ראשית.
העובדה שהתובעים נמנעו מלפרט את גירסתם, אלא שזו הלכה ו'התפתחה' עם הזמן, מעלה את החשש הממשי כי אירוע זה לא היה ולא נברא. המסקנה העולה מתיאור הגניבה, כי התובעים הוסיפו, עם הזמן, 'תוכן' ו'צבע' לטענותיהם כדי 'לבנות' אמינות.

יתר על כן, 'פיתוח' הגירסאות במקביל לשני התובעים ואמם, מעידה על כך כי היה תיאום בין התובעים ואמם לשם 'יצירת' הגירסאות בכל שלב ושלב.
דבר זה, כשלעצמו, מערער אנושות את גירסת התובעים.

חלקה של האם באירוע
יש לשים לב כי בכתב התביעה מוזכר רק התובע 2 ואין כל איזכור למעורבותה של האם.
לעומת זאת, בתצהירי עדות ראשית 'מתווספת' האם ומוסרת תצהיר ממנו עולה כי היא היתה מעורבת באירוע – היא הגיעה לבית וראתה את החלון הפתוח, הרכב שנגנב והמפתחות שנעלמו. היא התקשרה לתובע 1, היא התקשרה למשטרה והיא גם זו שהחליטה ללכת למשטרה כדי להגיש תלונה.

כמו העובדות האחרות אשר 'התווספו' בהליך, גם עובדה זו מעלה חשש כבד כי האם 'הוספה' כדי לתת משקל ותוקף לגירסת התובעים.
יש להצטער על כך שהאם אכן נתנה ידה לכך ולא מנעה מבניה התנהלות זו.

תאריכי האירוע
יש לשים לב כי בכתב התביעה מצויין כי התובעים ובני משפחתם נעדרו מן הבית בין התאריכים 26.3.2008 ועד 28.3.2008.
בתצהירים, לעומת זאת, נאמר כי העדרות המשפחה מן הבית היתה בין הימים 27.3.2008 ועד 29.3.2008.

במקביל, יש לשים לב כי התובעים טוענים כי נאמר להם שהתאונה היתה ביום 27.3.2008 בעוד שהתאונה היתה ביום 28.3.2008 בשעות אחר הצהרים.

טעות זו בתאריכים מעוררת חוסר נוחות. ממה נפשך, לו היו התובעים דבקים בגירסתם כי הם נעדרו מן הבית עד ליום 28.3.13, לא היתה העדרות זו יכולה לשמש 'כיסוי' לשימוש ברכב ותפיסתו על ידי המשטרה בשעות אחר הצהרים של אותו היום.

התקשרות האם לתובע 1
בתצהירי התביעה מעלים התובעים ואמם גירסה, על פיה, לכשהגיעו לביתם וראו כי הרכב נגנב והמפתחות חסרים, התקשרה האם אל התובע 1 כדי לשאול אותו אם הוא שלח מישהו לקחת את הרכב (סעיף 4 לתצהיר האם וסעיף 4 לתצהיר התובע 1).

גירסה זו הינה תמוהה ביותר לנוכח עדותם של התובעים והאם, בחקירות הנגדיות, על החלון שנפרץ, על הבלאגן שהיה בבית והדברים שהיו מפוזרים על הרצפה.
אין טעם להכביר מילים כי תיאור הדירה אינו יכול לעלות בקנה אחד עם אדם ידידותי אשר הגיע לקחת מפתחות ברשות.

בדומה לגירסה הנוגעת לתאריכים, כאמור לעיל, נראה כי גם לעניין זה גירסאותיהם השונות של התובעים הפילו אותם בפח.
דומה כי הגירסה של ההתקשרות לתובע 1 תאמה את הגירסה העובדתית המינימאלית שבתצהירי התובעים ואמם והיא נועדה ליצור 'נפח' ותוקף לטיעוני התובעים.
אולם, כאשר גירסת התובעים "עובתה" בחקירות הנגדיות, בתיאור הדירה לאחר הפריצה, לא היו התובעים ערים לסתירה שנוצרה.

האם נשאלה על כך בחקירה נגדית (עמוד 22 שורות 4-1) ולא היתה בפיה תשובה סבירה.

סתירה זו מחזקת את מסקנתי שלעיל כי גירסת התביעה נבנתה במקביל להליך והיא מערערת עד מאוד את אמינות התובעים וגירסתם.

גניבת מפתחות הבית
בעדותם "המעובה" בחקירות הנגדיות העידו התובע 2 והאם כי להערכתם, ביחד עם המפתחות של הרכב, נגנבו גם מפתחות הבית (עמוד 18 שורה 1 ועמוד 21 שורה 24).
למרות זאת, התובעים ואמם העידו כי הם לא החליפו מנעול בבית לאחר הגניבה (עדותו של התובע 2 בעמוד 18 שורה 3 ועדותה אם בעמוד 21 שורה 26)

אדם סביר, לו גם היה רק מעלה בדעתו אפשרות כי מפתחות ביתו נגנבו, היה ממהר להחליף מנעול בדלת הבית.
לא כך התובעים ואמם אשר היו רגועים לגמרי ולא הראו כל סימן של חשש מאפשרות לגניבה מביתם.

יתר על כן, התובעים ואמם מסבירים את העובדה שהם לא החליפו את המפתח בדירה, בטענה שהפריצה היתה דרך החלון ולא דרך הדלת – הסבר שלא יכול להיות לו כל משמעות ותוקף, לו אכן היתה גניבה.

העובדה כי התובעים ואמם אינם חוששים מכניסה לביתם באמצעות המפתח שנגנב לטענתם, מערערת את גירסתם כי היתה גניבה של איזה מפתח שהוא.

טענת התובע 1 כי רגלו היתה בגבס במועד התאונה
בנסיונו של התובע 1 להרחיק את עצמו מן האירועים של התאונה עם הרכב, הוא טען כי עוד קודם לכן, ביום 26/03/2008, הוא נפל במדרגות בבית דודו, שבר את רגלו וזו גובסה.
גירסה זו הועלתה בעקבות העובדה שהמשטרה חשדה בתובעים וחקרה אותם תחת אזהרה, ובין היתר הועלתה האפשרות כי התובע 1 נפצע ברגלו בעת התאונה (שורה 19 לחקירת התובע 1 במשטרה).

המסמכים שהגיש התובע 1
כדי לבסס את טענתו על התאונה ביום 26.3.2008, הגיש התובע 1 מסמכים המתיימרים להיות אישורי בית חולים על מועד גיבוס רגלו. אסקור להלן את המסמכים שהוגשו.

לתצהיר העדות הראשית צירף התובע 1, כנספח א', צילום מסמך, המתיימר להיות אישור של בית החולים על הטיפול שניתן לו (להלן: "נספח א'").

לאחר שדרשתי כי יומצא המסמך המקורי ולא העתק צילומי, הוגש לי בדיון (עמוד 6 לפרוטוקול) המסמך ת/1 (להלן:"נספח ת/1"), אשר מתיימר להיות זהה לנספח א'. על גבי נספח ת/1 יש חותמת בשפה הערבית, בצבע כחול של בית החולים, הנראית כמקורית. לטענת ב"כ התביעה חותמת זו מהווה אישור התאמה למקור. לדבריו, המקור עצמו נמצא בתיק המשטרה.

כיוון שתיק המשטרה הוגש לבית המשפט, עיינתי בחומר וראיתי כי המסמך בתיק המשטרה (להלן: "נספח המשטרה") זהה בדיוק לנספח א' והוא איננו המקור.

חזרתי ודרשתי מן התובע להמציא את המסמך המקורי וב"כ התובעים העביר הודעה לתיק, אליה צירף מסמך נוסף עם חותמות של בית החולים וכן תוספת בשפה הערבית כתובה בעט אדומה (להלן: "נספח בי"ח").
נספח בי"ח הינו בדיוק אותו המסמך אשר צורף כנספח א' לתצהיר התובע ואפילו האות א' בדפוס, הכתובה בטוש שחור בראש המסמך לציון היות המסמך נספח א' לתצהיר, מופיעה על גבי המסמך האמור. קרי, התובע לקח את נספח א' לתצהיר וקיבל עליו חותמת בבית החולים, כאילו זה המסמך המקורי.
ב"כ התובעים הבהיר כי על גבי נספח בי"ח הוסף (ככל הנראה בדיו אדום) בשפה הערבית, כי אין בידי בית החולים את המסמך המקורי כיוון שהוא ניתן למטופל, קרי לתובע.

בדיקה של המסמכים אשר הוגשו מערערת יותר ויותר את גירסת התביעה באופן המעלה חשש של ממש כי מדובר בניסיון לשיבוש הליכי משפט.

העדר מסמך מקורי
כאמור לעיל, מכל ארבעת המסמכים שהוגשו, לא הוגש המסמך המקורי, בכתב יד מקורי של הרופא או פקידי בית החולים.
על פי הכיתוב באדום על גבי נספח בי"ח, לפי הסברי ב"כ התובע, נאמר כי המקור נמצא בידי התובע.
אולם, כאמור, התובע לא הביא את המסמך המקורי.

העובדה שהתובע 1, אשר בידיו נמצא המסמך המקורי, נמנע מלהביא אותו ולהציגו לבית המשפט, היא עובדה בעלת משקל נכבד בערעור גירסת התביעה.

נספח בי"ח הינו חסר ערך
כיוון שנספח בי"ח הינו בדיוק נספח א' עליו הוספה חותמת בית החולים, ברור כי התובע 1 או מי מטעמו, הציג מסמך זה לבית החולים וביקש אישור כי זה המסמך המקורי.
איזה מפקידי בית החולים החתים את המסמך לתומו מתוך שלא שיער שהמסמך המוצג לו איננו עותק מדוייק של המסמך המקורי.
התנהלות זו של התובע 1 או מי מטעמו, מהווה ניסיון להטעות את בית המשפט לשבש הליכים.

על אחת כמה וכמה דבר זה חמור לאור העובדה, אשר תפורט להלן, כי בנספח א' האמור נעשו שינויים בתוכן המסמך והוא איננו יכול להיות המסמך המקורי של בית החולים - חסרה בו שורה, הוספו בו נתונים, נעשה שינוי בתאריכים ועוד.
המסקנה היא כי, בית החולים אישר מסמך אשר ברור, על פניו, שהוא אינו יכול להיות המקור.

השוואת המסמכים ומסקנות
מתוך שלל המסמכים שהוגשו, יש בפניי שתי גירסאות בלבד - נספח המשטרה, כמו גם נספח בי"ח – שניהם זהים בדיוק לנספח א' לתצהיר התובע.
בנוסף קיים נספח ת/1 שהוגש בדיון (עמ' 6 לפרוטוקול), שהוא גירסא שונה של אותו מסמך.

מעיון בשתי הגירסאות ברור כי המקור של שתיהן הוא אותו המסמך וכי ההבדלים ביניהן הם תוצאה של שינויים שנעשו בצילומים.
שני המסמכים הם טופס הנראה כטופס מיון או טופס טיפולים. ההדפסה של הטופס היא בשפה האנגלית בו יש מקום למלא את פרטי החולה, מצבו הרפואי, הטיפול והמלצות.
המסמך מולא בכתב היד באנגלית ובערבית וכדרכם של רופאים גם כתב היד באנגלית בלתי קריא עבורי.
לא יכול להיות ספק כי שתי הגירסאות הן צילום של אותו הטופס בדיוק וכי הרופא לא מילא שני טפסים נפרדים. הזהות בין המסמכים כוללת את כתב היד של הרופא, כולל מחיקות של טעויות, תוכן הכתוב ועיצוב הכתוב.

יחד עם זאת ישנם הבדלים בין שתי הגירסאות, אשר מעידים על כך כי נעשו שינויים בטפסים שהוגשו לי, מתוך כוונה להתאימם לגירסת התביעה.

ראשית, בטופס יש שני מקומות אשר נועדו למילוי תאריך ושעה. האחד בראש הטופס מצד שמאל שהוא, כנראה, מועד הקבלה והשני בשולי הטופס מצד ימין שהוא, כנראה, מועד השחרור.
בשני הטפסים, בכל ארבעת המקומות המיועדים לתאריך מופיע, לכאורה, התאריך 26/03/2008, התואם את גירסת התביעה.
אולם, אין צורך במשקפיים כדי לראות כי שני הטפסים אינם צילום של אותו מקור כיוון שבשני המקומות המיועדים לתאריך, אין זהות בכתב ובצורת הספרות של התאריך.
לא יכול להיות ספק שלו היו התובעים מגישים צילום של המסמך המקורי שבבית החולים, היה הצילום זהה לחלוטין גם בכתב של התאריכים בשני המקומות.
ההבדל בין המסמכים מביא למסקנה כי מאן דהוא עשה שינויים בתאריך שהיה כתוב במסמך המקורי, בשני המקומות שבטופס. יתר על כן, נראה כי שינויים אלה נעשו פעמים, על גבי שני צילומים של המסמך המקורי וכך, שתי הגירסאות הוגשו לי (נספח א' ונספח ת/1).
חוסר התאמה זה בין שתי הגירסאות, כשלעצמו, מעיד על כך שנעשו שינויים במסמכים שהוגשו לי ומערער כל אמינות במסמכים אלה.

שנית, עיון מדוקדק בתאריכים שבמסמכים, גם אלמלא חוסר הזהות בין שני המסמכים, מעלה ספקות של ממש לגבי האמינות של התאריכים שבטופס.
בנספח א' לתצהיר התובע ניכר כי התאריך לא נכתב בצורה שוטפת, אלא שמאן דהוא עבר וחיזק את הספרות 26 של יום האירוע.
בנספח ת/1 ניכר כי מאן דהוא מחק או גירד את החלק העליון השמאלי של הספרה 8 בתאריך 28 של יום האירוע כדי שהספרה תראה כספרה 6, אולם המחיקה אינה מושלמת והחלק המחוק ניכר לעין כספרה 8 מלאה.

מכאן כי, בשתי הגרסאות שהוגשו לי נעשו שינויים במסמך והן אינן תואמות את המסמך המקורי.
שינויים אלה נועדו להתאים את המסמכים לגירסת התביעה.
מדובר בשיבוש ראיות, מן הסוג המובהק.

שלישית, עוד אוסיף כי למרות הוודאות, כאמור לעיל, כי הטופס הוא אותו טופס וכי הפרטים שמולאו בבית החולים הם צילום של אותו מסמך, קיימים הבדלים נוספים בין המסמכים המעידים על מניפולציות נוספות שנעשו בצילומים שהוגשו לי, בין במכוון ובין בהיסח דעת.
בתיאור הטיפול (במלבן הפותח במילה "TREATMENT". בנספח א' לתצהיר יש שתי שורות, אולם בנספח ת/1 יש 3 שורות, כאילו השורה האמצעית הוסרה או נמחקה בעת הצילום.

כך, גם במקום המיועד לחתימת הרופא בסמוך לתאריך שבצד ימין למטה, יש בנספח א' פעם נוספת את התאריך 26/03/2013, פרט שאינו קיים בנספח ת/1. נראה כאילו בנספח א' הוסיף מאן דהוא שוב את התאריך כדי "למנוע ספק".

אוסיף ואזכיר כי נספח א' האמור, זה אשר חסרות בו שורות והוספו בו נתונים, הוא הנספח אשר הוגש לבית החולים, כדי לקבל עליו אישור כאילו הוא מתאים למקור, נספח בי"ח כאמור לעיל. אישור כזה אכן ניתן. דבר זה כשלעצמו מעיד על חומרת התנהלותה של התביעה אשר ניסתה והצליחה להטעות גם את בית החולים, כדי לקבל אישור מזויף.

קבלה שהגיש התובע 1
התובע 1 מוסיף ומציין בחקירה הנגדית, כי הוא יכול להמציא קבלה מקופת חולים על מועד הטיפול שהוגש לו בעת ששבר את הרגל (עמוד 11 לפרוטוקול).
בהחלטה (ראש עמוד 12 לפרוטוקול) נתתי תוקף להצהרת התובע 1 והוריתי לו להמציא את הקבלה האמורה.

התובע המציא קבלה בכתב יד של בית החולים, הנחזית להיות מקורית. לדברי ב"כ התובע, בהודעה, שמסר לבית המשפט, הקבלה היא מיום 26/03/2008.
הקבלה היא בשפה הערבית ולא הוגש תרגום מאומת שלה.
יתר על כן, הקבלה הוגשה ללא תצהיר המפרט את נסיבות הנפקתה והיא הוגשה לאחר חקירות התובעים ולא ניתן לחקור עליה.

בנסיבות המתוארות לעיל, אין בקבלה זו כדי לשנות את עמדתי. אינני יכולה לתת אמון בתובעים וגם לא בקבלה שהגישו.
אם התובעים ניסו יצרו גירסאות וניסו לשבש ראיות, כמפורט לעיל - כיצד אני יכולה לקבל ולסמוך על קבלה שהוגשה מבלי שניתן לדעת את מקורה ומבלי שהתובע עמד לחקירה נגדית.

הרקע של התובע 1
לאחר שסקרתי לעיל את גירסת התובעים ונוכחתי כי אין לתת אמון בגירסה כזו, אוסיף ואציין כי הרקע של התובע 1 תואם את ממצאים אלה.
אדגיש - לו היתה התביעה מעלה גירסה אמינה ומצליחה להוכיח אותה, הרקע של התובע 1 לא היה מקבל כל משמעות ונפקות. כל אדם זכאי כי יעשה עמו הצדק.

אולם, כאשר גריסת התביעה התנפצה בחוסר אמינות, יש מקום לציין כי לתובע 1 יש רקע ונסיון בתחום זה.
לתובע 1 יש רקע עשיר של גניבות וסמים ופריצות ובין היתר לכל רכב. התובע 1 ריצה עונשי מאסר בשל עבירות אלה. כאן המקום להזכיר כי ברכב דנן נמצאו כלי פריצה ומחשב לפריצת כלי רכב.
יתר על כן, בת"פ 437/04 קבע ביהמ"ש כי התובע 1 תיאם גירסאות עם נאשמים אחרים.
כך נקבע שם, לגבי התובע 1 דנן שהיה שם הנאשם 2:

"...נתגלו מספר סתירות בעדותם של הנאשמים 1 ו-2. כמי שמעוניינים בתוצאות המשפט, שניהם עשו מאמצים לתאם את גרסאותיהם בצורה מלאה במטרה להצניע כמה שניתן מהעובדות שהן החושפות את מידת מעורבותו וידיעתו של נאשם 2. שני הנאשמים גם הסתבכו בשקרים עת ציינו שהגעתו של נאשם 3 לאירוע היתה "מקרית"... שני הנאשמים לא אמרו את האמת גבי (כך במקור – מ'א') חלקו של נאשם 3 ונסיבות הגעתו לאירוע..."

אני מקבלת את עמדת הנתבעת כי התובע 1 אינו אדם נורמטיבי ויש מקום לחשש מפני חוסר אמינות, מה עוד שחשש זה מתאמת באופן ברור במקרה דנן.

סיכום
גירסת התביעה מתרסקת בחוסר אמינות ובנסיון להטעות את ביהמ"ש ולשבש את הראיות.

שוכנעתי כדי הנדרש בהליך אזרחי, כי התובעים הם אלה אשר היו ברכב בעת המרדף המשטרתי והם ברחו מהמשטרה, הן בשל האפשרות כי הם היו בדרך לביצוע פריצה והיו מצויידים במכשירים לשם כך והן בשל העובדה שהתובע 1 הפר את תנאי מעצר הבית.
כמו כן שוכנעתי כדי הנדרש בהליך אזרחי, כי התובע 1 שבר את רגלו בעת התאונה והגיע לקבל טיפול רפואי ביום 28/03/2008.

לאור האמור, אני דוחה את התביעה.
לא נצטרכתי כלל לדון בטענות ההגנה האחרות ולפיכך אין כל נפקות ומשקל לדו"ח החוקר מטעם הנתבעת או לעובדה שאיש מנציגי הנתבעת לא נחקר בחקירה נגדית.

התובעים ביחד ולחוד ישלמו לתובעת סך של 10,000 ₪ הוצאות ההליך בהתחשב בעובדה שמדובר בתביעת סרק שנועדה להוציא כספים שלא כדין מן הנתבעת.
כמו כן, בשל הטרדת בית המשפט בתביעת סרק יוסיפו התובעים ביחד ולחוד וישלמו לאוצר המדינה סך של 5,000 ₪. הסכום ישולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורך דין ביטוח רכב

  2. ביטוח רכב שנשרף

  3. ביטוח מקיף ללא טסט

  4. ביטוח רכב רטרואקטיבי

  5. נטל ההוכחה בביטוח רכב

  6. הקפאת ביטוח רכב חובה

  7. ביטוח רכב - גניבת פלאפון

  8. עורך דין לתביעות ביטוח רכב

  9. דחיית תביעת ביטוח רכב מקיף

  10. ביטוח רכב לא על שם בעל הרכב

  11. תביעה נגד מגדל - ביטוח מקיף

  12. ביטוח רכב שניזוק במרדף משטרתי

  13. תביעה להחזר פרמיית ביטוח רכב

  14. חוב לחברת ביטוח עבור ביטוח רכב

  15. הכחשת קיומה של פוליסת ביטוח רכב

  16. שימוש בלתי חוקי ברכב – ביטוח מקיף

  17. תאונה לאחר מכירת רכב - ביטוח מקיף

  18. תביעה ייצוגית נגד חברת ביטוח רכב

  19. ביטוח מקיף - נהיגה תחת השפעת סמים

  20. תביעה לתשלום השתתפות עצמית בביטוח רכב

  21. ביטוח רכב שכור בחו''ל - מעבר בין מדינות

  22. האם ביטול הוראת קבע מבטלת ביטוח רכב אוטומטית

  23. זכויות נכה צה"ל לקבלת החזר ביטוח רכב ואגרת רישוי לרכב

  24. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון