הכנסה לצורך קצבת זקנה

מומלץ לקרוא את הקטע להלן אשר נבחר מפסיקת הערכאות השיפוטיות בנושא הכנסה לצורך קצבת זקנה: 1. תביעת התובע להשלמת הכנסה לקיצבת הזיקנה אותה הוא מקבל, נדחתה ע"י הנתבע בשל שווי הכנסות, כמפורט במכתב הדחיה מתאריך 21.7.11. בגדר ההכנסות שנלקחו בחשבון היו קיצבת הזיקנה שמקבלים התובע ואישתו, וכן שווי נכס בגוש 18401 בחלקה 5, שהינה חלקה הרשומה על שם התובע במס רכוש. בחלקה זו מצויה דירת המגורים של התובע, אשר, כמובן, לא נלקחה בחשבון כהכנסה, אולם מתחת לדירת התובע מצויה דירה נוספת בה מתגורר בנו של התובע אוסמה. במכתב הדחיה צוין, כי שווי הדירה שניתנה על-ידי התובע במתנה לבנו אוסמה, שוללת זכאותו להשלמת הכנסה. הרקע העובדתי: 2. התובע יליד 1944, הגיש תביעה להשלמת הכנסה בתאריך 23.12.10, ובתביעה טען, כי אין לו הכנסות ואין לו נכסים, מעבר לדירת המגורים, וכי הוא ואישתו מתפרנסים אך ורק מקיצבת הזיקנה. 3. מרישומי מס רכוש עולה, כי בנוסף לדירת המגורים של התובע, מצויה דירה נוספת הרשומה על שמו באותו בניין בו הוא מתגורר, בגוש 18401 חלקה 5, הקיימת משנת 1986. הנתבע צירף אישור מס רכוש, כי הדירה רשומה על שם התובע מר גדעון Xת.ז. X. בהתאם לשומת מקרקעין של השמאי מר חיים ברדוגו (נ/1), שוויה של דירה זו עומד על סך של 165,000 ₪, הכוללים הן את שווי זכויות הבניה ואת אומדן עלויות הבנייה. המדובר בדירה בשטח של 70 מ"ר. בדו"ח השמאי צוין, כי הדירה ממוקמת בקומת הקרקע ומצויה בשימושו של אוסמה, בנו של התובע, וכוללת סלון, שני חדרי שינה, מטבח קטן, שירותים ומקלחת. השומה הינה מתאריך 15.7.11. 4. בתאריך 9.2.1973 הוצא היתר בניה, בהתייחס לדירת המגורים של התובע הממוקמת בקומה הראשונה על גבי עמודים בגוש 18401 חלקה 7 (ת/2) - המדובר באותה חלקה, אלא שמספרי החלקות שונו במהלך השנים (עיין ת/3). השטח שאושר, הינו דירה בשטח של 113 מ"ר. מתחת לקומה זו נבנתה דירה נוספת, כאשר היתר הבניה הוצא על שם בנו של התובע - יוסף, וזאת בשנת 1993 (עיין ת/6). 5. לא הובאו לתיק בית הדין קבלות מהן ניתן להסיק , מי מימן את עלות הבניה של אותה דירה שנבנתה בהתאם להיתר משנת 1993. התובע בתצהירו העיד, כי עלויות הבניה מומנו ע"י בנו יוסף שנפטר בשנת 2002, ממחלת הסרטן. בהתאם לעדותו, הבן יוסף עבד בקונדיטוריה וכן עבד כתקליטן, וגר עם המשפחה עד להשלמת הבניה, ולאחר מכן התגורר בדירת בקומת הקרקע, אם כי לא שולמו מסים לעירייה על-ידו. מחקירתו הנגדית של התובע עולה, כי למעשה הבן יוסף עבד מעט מאוד, ולמעשה, היה חולה כ-15 שנה לפני שנפטר, כך שספק רב אם היה בידו לממן את עלויות הבניה (עיין עמ' 3 לפרוטוקול מ-27.1.13). אין פירוט בתצהיר העדות הראשית מטעם התובע, ממתי עד מתי במדויק, התגורר הבן יוסף בדירה שבקומת הקרקע, אלא רק פירוט שההיתר ניתן בשנים 1992-1993, ושהבן נפטר בשנת 2002. 6. מעדות התובע עולה, כי הבן יוסף לא היה נשוי, ולא הוגשה לבית הדין צוואה, או צו ירושה מהם עולה, כי דירת הבן יוסף הועברה מיוסף המנוח לטובת אחיו אוסמה. אין בסיס חוקי לטענה, כי אוסמה הוא היורש של אחיו יוסף, גם אם היה מוכח, שיוסף הוא זה שבנה את הדירה בקומת הקרקע. עוד ובנוסף אוסמה, אישר בעדותו, כי הדירה בקומה התחתונה היתה שייכת למעשה לאביו - התובע (עמ' 6, ש' 5 לפרוטוקול). 7. קיימות מספר גרסאות באשר למועד בו עבר אוסמה להתגורר בדירה בקומת הקרקע, כאשר בתצהיר התובע נכתב, תחילה, כי אוסמה עבר לגור בקומת הקרקע, לאחר פטירת יוסף (בשנת 2002), בהמשך צוין, כי אוסמה התחתן בשנת 2009 ומאז הוא מתגורר בדירה בקומת הקרקע, ולאחר מכן צוין בתצהיר, כי התובע החל בהליך העברת הבעלות על הדירה בקומת הקרקע על שם הבן אוסמה בשנת 2011, כאשר המדובר בנתינת מתנה ממנו לבן אוסמה. בחקירתו הנגדית העיד התובע, כי אוסמה מתגורר בדירה מזה כשנתיים (דהיינו, מתחילת שנת 2011 - עיין עמ' 4, ש' 13 וש' 25-26 לפרוטוקול). התובע העיד מפורשות, כי אוסמה התגורר עם הוריו לפני שנישא, ולא גר בדירה בקומה התחתונה, וזאת בניגוד לעדות אוסמה. בהתאם לעדות אוסמה, רק משנת 2011, הוא החל לשלם ארנונה, בהתייחס לדירה בקומה התחתונה, ובאשר לחשבונות החשמל, אלה משותפים לדירה בקומה התחתונה ולדירת התובע, והוא משתתף בתשלום החשבון עם אביו. 8. נדגיש כי בתאריך 8.4.11, חתם התובע על תצהיר וממנו עולה, כי הוא העניק את הדירה בקומת הקרקע לבנו אוסמה, וכי הבן מתגורר בדירה עם אישתו ובתו ומשלם את המסים בהתייחס אליה. גם בחקירתו הנגדית אישר התובע, כי הוא זה שנתן את הדירה לאוסמה: "...ש. בתצהיר מ-8.4.11 אתה אומר שדירת הקרקע הוענקה ללא תמורה לאוסמה, ואתה לא אומר דבר על קומת הקרקע שנבנתה ע"י יוסף. ת. הדירה היתה קודם של יוסף שנפטר ואוסמה קיבל את הדירה שלו, למי אני ייתן את הדירה של יוסף. ש. אם כך הדירה שלך? ת. אני בעל הבית, בני יוסף נפטר ונתתי את דירתו לאחיו אוסמה. ש. אין לך שום אישור שהעברת את הדירה על שם אוסמה? ת. כרגע לא." 9. בתאריך 8.4.11, דווח על העברת הדירה ללא תמורה מהתובע לבנו אוסמה (ת/9), אולם טרם שולמו התשלומים הנדרשים למס רכישה בסך 2,000 ₪. טענות התובע הינן בתמצית כדלקמן: 10. בניית הדירה בקומת הקרקע נעשתה ע"י בנו המנוח של התובע - יוסף ז"ל, ולכן אין לקחת בחשבון את עלויות הבניה. 11. אוסמה התגורר בדירה לאחר פטירת אחיו יוסף בשנת 2002, וחזקה בדירה יכולה להיחשב כהעברת זכויות. התובע לא השתמש בדירה בקומת הקרקע ולא הפיק ממנה הכנסה כלשהי. יש לקחת בחשבון את הדירה בקומת הקרקע כשייכת לבן אוסמה מאז שנת 2002, הגם הדבר לא התבטא ברישום בפועל. 12. את הסתירות בעדויות יש לייחס לחלוף הזמן, לגילו של התובע, להתרגשותו ממעמד מסירת העדות. אחוזי הבניה מומשו כבר בפועל, ועל כן, ובהתאם לפסק-הדין בעניין נהלה חזן, לא יהיה איש שיקנה את זכויות הבניה כאשר נבנתה דירה שבה מתגוררים בניו של התובע. טענות הנתבע הינן בתמצית: 13. הדירה בקומת הקרקע בבניין בו מתגורר התובע, הינה דירה הרשומה על שמו של התובע במס רכוש. לא הוכח כי הדירה נבנתה בכספי בנו המנוח של התובע, יוסף ז"ל. 14. מכל מקום, גם אם יוסף ז"ל בנה את הדירה הרי לאחר פטירתו, ממילא הדירה בבעלות התובע ואין כל ראיה כי יוסף ז"ל הוריש את הדירה לאוסמה, לא בדרך של צו ירושה ולא בדרך של צו קיום צוואה. 15. קיימות סתירות באשר למועד ממנו מתגורר אוסמה בדירה שבקומת הקרקע, ולטענת הנתבע יש להעדיף את גירסת התובע על גירסת אוסמה, מה רק שמתחילת שנת 2011 החל אוסמה לשלם ארנונה עבור דירה זו. 16. מאחר והמדובר בנכס שהועבר במתנה מהתובע לבנו אוסמה, יש לייחס את הנכס במשך 5 שנים מיום העברתו - למעביר. בשלב זה הנכס טרם הועבר סופית במס רכוש מאחר ולא שולם הסכום הנדרש במס רכוש. 17. לעניין פסק הדין אליו הפנה התובע, טוען הנתבעת כי המקרה אינו דומה למקרה שלפנינו, שכן בפרשת יוסף חטיב הועברה הדירה במס רכוש על שם הבן, בעוד שבעניינו הדירה לא הועברה על שם אוסמה ואף לא הוצא יפוי כח נוטריוני בלתי חוזר להעברת הדירה על שם אוסמה. דיון והכרעה 18. הוראות החוק הרלוונטיות: סעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה מגדיר מהי הכנסה ומהי הכנסה מנכס וזו לשונו:                    "(א) בחוק זה, "הכנסה" - הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה, אף אם לא צמחה, הופקה או נתקבלה בישראל, ולרבות -            1. כל גימלה כמשמעותה בחוק הביטוח;                         2. תשלומים למי שמצוי בהכשרה מקצועית; 3. דמי מזונות שמקבל אדם לפי כל דין בעדו ובעד ילדיו, לרבות תשלום בעדו ובעד ילדיו לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972. 4. סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, אף אם אין מופקת ממנו הכנסה. 5. סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס שהוא רכב כאמור בסעיף 9א'.              (ב) השר רשאי לקבוע בתקנות - (1) כללים בדבר חישוב הסכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, כאמור בסעיף קטן (א)(4) לרבות נסיבות שבהן יובא בחשבון, לענין חישוב ההכנסה של הזכאי, גם נכס של ילדו הנמצא בהחזקתו; (2) נסיבות שבהן ייראה נכנס שהועבר לאחר כשייך למעביר הנכס, ודרכי חישוב ההכנסה מהנכס, אף אם אין מופקת ממנו הכנסה. (3) הוראות מיוחדות ומשלימות בדבר חישוב ההכנסה לענין חוק זה. (ג) לעניין סעיף זה, "נכס" - כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין, וכן כל זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות, והכל בין שהם בישראל ובין שהם מחוץ לישראל, ולמעט סכום שאינו מובא בחשבון, ולמעט זכות החזקה במקרקעין המשמשים למגורי הזכאי ולא לשם השתכרות או רווח. "סכום שאינו מובא בחשבון" - סכום כסף שאינו עולה על סכום השווה לשכר הממוצע כפול ארבע, ולגבי מי שעמו ילד או שיש לו בן זוג - סכום שאינו עולה על השכר הממוצע כפול שש." תקנה 9 (א) לתקנות הבטחת הכנסה, תשנ"ב-1982 קובעת, כיצד יש לחשב הכנסה חודשית מנכס, אף אם אין מופקת ממנו הכנסה. תקנה 11 לתקנות הנ"ל קובעת, כי נכס המועבר לאדם אחר ללא תמורה, או בתמורה סימלית , ימשיך להיחשב כשייך למעביר הנכס למשך 5 שנים, או ליתר דיוק אם הנכס הועבר בתוך 5 שנים שלפני מועד הגשת התביעה לגימלה (ככל שהמדובר בילד הנמצא באחזקתו של ההורה, הנכס ממשיך להיחשב כשייך להורה, אף מעבר ל- 5 שנים). הוראות סעיף 12 לחוק המקרקעין קובעות, כי הבעלות בקרקע חלה גם על הבנוי והנטוע עליה. 19. בעב"ל 522/05 המוסד לביטוח לאומי נ. יוסף סעיד חטיב, נדון מקרה בו השאלה היתה - האם יש לקחת בחשבון הכנסותיו של התובע את שווי זכויות הבניה בדירות , אותן בנו בניו מכספם ובהן התגוררו הבנים ובני משפחותיהם. בית הדין הארצי לעבודה מפי כב' השופט רבינוביץ , ובהסכמת יתר חברי המותב , פסק: " דירות אלה, לולא גרו בהן בני המשיב, ניתן היה להשכירן או למוכרן, ועל ידי כך להפיק מהן הכנסה. 6. השאלה העיקרית שבמחלוקת היא ממתי פקעו זכיותיו של המשיב בחלקה או בחלק ממנה. ככלל בעלות במקרקעין נקנית ברישום, אך במקרה הנוכחי אין החלקה רשומה על שם המשיב, אם כי ברור שהוא רשום כבעל הזכויות בה במס רכוש והוא נהג בה מנהג בעלים ללא עוררין. 7. מקרה בו הזכויות הקנייניות בנכס רשומות רק במס רכוש, ההיגיון המשפטי אומר, שהעברת הזכויות בנכס לאחר - תיעשה גם היא באמצעות הרישום במס רכוש. על פי הלך מחשבה זה, היה מקום לסבור שכל עוד לא הועברו זכויות המשיב לבניו במס רכוש לא פקעה הזכות הקניינית שלו בחלקה. 8. יחד עם זאת אין לשלול מסקנה לפיה קבלת חזקה מוחלטת בנכס יכול שתחשב כהעברת זכויות והכל בהתאם לנסיבות ולתכלית העומדת מאחורי חוק הבטחת הכנסה. 9. בקשה לקבלת התר לבניית דירת מגורים אינה מולידה עדיין כל זכות באותה דירה, מה גם שבמקרה הנוכחי הבקשה נדחתה. גם את תקופת הבניה של הדירה יש לראות כמצב עוברי, בו עדיין לא ברור, האם הדירה מיועדת למגורים, למכירה, או להשכרה לאחרים. הזכות בשלה לכאורה רק ממועד תחילת המגורים בפועל בדירה, המעידה לכאורה על תפיסת החזקה בה ובתנאי שתמורת בנייתה מומנה על ידי בעל זכות החזקה המתגורר בפועל בדירה, או שהדירה נקנתה על ידו. " באותו פסק דין התייחס בית הדין הארצי למועד בו אחד הבנים התחתן, עבר לגור בדירה והחל לשלם ארנונה (וזאת בהתייחס לבין ויסאם), כמועד בו הועברו הזכויות וקבע, כי מועד זה, הינו המועד בו עברו הזכויות בדירה לבן ופקעה זכות האב, בהתייחס לדירות אלה, וממועד זה, יש לחשב 5 שנים את שווי זכויות הבניה, שכן המדובר בהעברה ללא תמורה. ודוק, לא נקבע בפסק הדין כי, בכל מקרה, יש לדרוש העברה במס רכוש ובכל מקרה, המועד שנלקח בחשבון לגבי הבן ויסאם באותו פסק דין, היה מהיום שבו החל לשלם ארנונה לאחר שנכנס לגור בדירה, ולא ממועד העברה במס רכוש. לגבי הבן חוסאם נלקח מועד העברה במס רכוש, מאחר וחוסאם גם התחתן באותה שנה ונכנס לגור בדירה בשנה בה בוצעה העברה במס רכוש. גם בעב"ל 571/05 המוסד לביטוח לאומי נ. מחמוד שרף בלביל, פסק בית הדין הארצי, כי: " לאחר שבחנו את כלל טענות הצדדים, לא מצאנו לקבל את ערעור המוסד ככל שענינו בחלקה 14. אנו, כבית הדין קמא, השתכנענו מן הראיות כי החזקה, השימוש והזכות לרווחים מנכסים שבחלקה זו, הועברו זה מכבר לאישתו הראשונה של המשיב ושני בניו והעובדה כי הזכויות בחלקה נרשמו על שם בניו רק בשנת 2002, אינה פוגעת במסקנתנו כי כבר שנים לפני מועד זה הועברה למעשה הבעלות בחלקה" בעב"ל 1133/00 המוסד לביטוח לאומי נ. מחמוד נימר נפסק מפי השופט צור, כי יש לנקוט גישה מעשית ומציאותית, באשר לבחינת בעלותו של אדם בנכס ואין צורך, שהעברת הבעלות תבוצע בהתאם להוראות חוק המקרקעין, על מנת לקבוע שאדם אינו הבעלים לצורך חוק הבטחת הכנסה. גם בדב"ע נג/04/215 סובחי נ. המוסד לביטוח לאומי, נפסק מפי כב' סגן הנשיא אדלר (כתוארו אז), כי לצורך בירור, האם בוצעה העברת רכוש ומה מועד העברה לצורך חוק הבטחת הכנסה, יש לקחת בחשבון את מכלול נסיבות המקרה ולבחון, האם המדובר בהעברה אמיתית, לבחון האם הדירות נבנו על ידי הבנים, האם הודע לרשות המקומית על העברת הנכס ועל שם מי רשומים הנכסים ברשות המקומית, וכמובן, האם בוצעה העברת הנכס על פי חוק המקרקעין. באותו מקרה, המועד שנלקח בחשבון, הינו המועד ממנו הומצא אישור הרשות המקומית (שם עירית נצרת), כי הבן החל לשלם מיסים עירונים עבור דירתו, הגם שמועד העברת הנכס בוצע רק בשנת 92. בעניין סובחי נפסק, כי מבוטח הנותן לבניו להשתמש בנכס, אולם לא פועל להעבירו על שמם, נותר בעל הנכס. בעב"ל 437/07 המוסד לביטוח לאומי חאזם חאזם ראשיד נפסק, כי בית הדין התייחס לשתי חלופות של מועדים, כתאריכים שמהם יש למנות את תקופת 5 השנים, או ממועד העברת הזכויות בדירה במס רכוש, או בטאבו או מהמועד שבו החל הבן להתגורר ולשלם תשלומים, לרבות ארנונה, עבור דירתו, כתאריכים המצביעים על רכישת הזכויות בדירה(סיפא לסעיף 9 לפסה"ד). דהיינו, קבלת חזקה מוחלטת בנכס, אף בה יש כדי להצביע על העברת הזכויות. 20. בענייננו התובע פעל להעביר את הנכס על שם בנו אוסמה רק בחודש 4/11, ובהתאם לעדות הבן אוסמה ולאישור עיריית מעלות תרשיחא, הבן משלם מיסים לעירייה החל מ- 1.1.11. גם מעדות התובע עולה, כי החל מתחילת שנת 2011 מתגוררים אוסמה, אישתו ובתו, בדירה. הננו קובעים כי לפני תחילת שנת 2011 אין ראיה לכך שהדירה היתה בחזקה מוחלטת של אוסמה ושהוא שילם תשלום כלשהו בהתייחס להחזקתו בדירה, ואין כל אינדיקציה לכך שלאחר פטירת יוסף המנוח ז"ל, גם אם הוא זה שבנה את הדירה או השתתף בחלק מעלויות הבניה, הדירה הועברה לאוסמה. משנפטר יוסף, הדירה היתה ברשות התובע והוא נתנה במתנה לבנו אוסמה, המתגורר בה ומשלם מיסים עבורה מתחילת שנת 2011. אשר על כן, חמש השנים אשר בהן תחשב הדירה כהכנסה של התובע, תיספרנה מחודש 1/11 מועד בו הוכח כי אוסמה החל לשלם את המיסים עבור דירה זו וכאשר בחודש 4/11 דווח על ביצוע העברה על שם אוסמה (גם אם טרם שולם הסכום הנדרש). 21. לאור האמור לעיל, תביעת התובע המתייחס למכתב הדחייה מיום 21.7.11 - נדחית. בתקופה זו היו לתובע הכנסות השוללות זכאות להשלמת הכנסה, והכוללות הן את קצבת הזיקנה של התובע ואישתו והן את ההכנסה הנלקחת בחשבון מהדירה שבקומת הקרקע, אשר סכומן פורט בכתב ההגנה. אין צו להוצאות. 22 לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה. קצבת זקנה