מומלץ לקרוא את הקטע להלן אשר נבחר מפסיקת הערכאות השיפוטיות בנושא זכויות עובדי קבלן מהשטחים: זו תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה ודמי חגים. להלן עובדות המקרה: 1. הנתבע הינו קבלן בניין. 2. התובעים הינם תושבי השטחים, אשר עבדו אצל הנתבע בתקופות שונות עד לחודש 1/09. תובעים מס' 3,1 ו- 4 עבדו אצל הנתבע החל מחודש 12/06 עד חודש 1/09, ותובע מס' 2 עבד אצל הנתבע החל מחודש 11/07 עד חודש 1/09. 3. הצדדים חלוקים ביניהם באשר לנסיבות סיום יחסי העבודה ביניהם בחודש 1/09, כאשר לטענת הנתבע התובעים התפטרו מעבודתם ללא הודעה מוקדמת, ואילו לטענת התובעים בחודש 1/09 הודיע להם הנתבע כי אין לו עבודה חדשה עבורם בשלב זה, ודרש מהם תשלום של 1,200 ₪ עבור היתר כניסה לישראל. 4. כמו כן, לטענת התובעים תלושי השכר לא שיקפו את השכר ששולם להם בפועל, וכן לא שולמו להם מלוא זכויותיהם הסוציאליות בגין תקופת עבודתם. טענות התובעים: 5. הנתבע הודה כי לא שילם לתובעים דמי הבראה ודמי חגים. 6. בחודש 1/09 הסתיים פרויקט בו עבדו התובעים, ואז נתבקשו התובעים להישאר בבתיהם עד שתמצא להם עבודה חדשה, ובכך למעשה, פוטרו התובעים מעבודתם ללא מתן הודעה מוקדמת. 7. דיווחי הנתבע לשירות התעסוקה היה דיווח חסר, אשר לא כלל את התשלום בפועל ששולם לתובעים ואת מלוא ימי עבודתם. 8. התובעים עבדו אצל הנתבע כטפסנים, ושכרם היומי עמד על סך של 200 ₪ ליום. 9. הוכח כי בימי החג היהודים והמוסלמים התובעים לא עבדו ולא שולמו להם דמי חגים. 10. לאור האמור לעיל זכאים התובעים לתשלום הסכומים המפורטים להלן - א. תובע מס' 1 - פיצויי פיטורים בסך של 9,967 ₪ בניכוי הסך שהפריש הנתבע לשירות התעסוקה בסך של 3,609 ₪. דמי הודעה מוקדמת בסך של 4,600 ₪. פדיון חופשה שנתית - בסך של 5,000 ₪. דמי הבראה בסך של 4,760 ₪. דמי חגים בסך של 4,333 ₪. ב. תובע מס' 2 - פיצויי פיטורים בסך של 5,750 ₪ בניכוי הסכום שהופרש לשירות התעסוקה בסך של 1,986 ₪. דמי הודעה מוקדמת בסך של 4,600 ₪. פדיון חופשה שנתית בסך של 3200 ₪. דמי הבראה בסך של 4,080 ₪. דמי חגים בסך של 2,500 ₪. ג. תובע מס' 3 - פיצויי פיטורים בסך של 9,967 ₪ בניכוי הסך שהופרש לשירות התעסוקה בסך של 3,480 ₪. דמי הודעה מוקדמת בסך של 4,600 ₪. פדיון חופשה שנתית בסך של 5,000 ₪. דמי הבראה בסך של 4,760 ₪. דמי חגים בסך של 4,333 ₪. ד. תובע מס' 4 - פיצויי פיטורים בסך של 9,967 ₪ בניכוי הסך שהופרש לשירות התעסוקה בסך של 3,540 ₪. דמי הודעה מוקדמת בסך של 4,600 ₪. פדיון חופשה שנתית בסך של 5,000 ₪. דמי הבראה בסך של 4,760 ₪. דמי חגים בסך של 4,333 ₪. טענות הנתבע : 11. לא הייתה רציפות בעבודתם של התובעים, בשל היעדרותם מהעבודה מפאת סגר שהוטל בשטחים, או מאחר ולא הגיעו לעבודה ביוזמתם, כפי שעולה מכרטיסי נוכחות בלשכת התעסוקה. 12. בחודש 1/09, עם סיום פרויקט בו עבדו התובעים, הם נדרשו לשבת בביתם מס' ימים עד קבלת פרויקט חדש, ולאחר מכן נדרשו לשוב לעבודה. התובעים סירבו לחזור לעבודה, וחלקם אף החלו לעבוד אצל מעסיק אחר, תוך שימוש בהיתר העבודה שהנפיק להם הנתבע. 13. התפטרות העובדים ללא מתן הודעה מוקדמת גרמה לנתבע נזק ניכר. 14. התובעים לא הביאו כל ראיה הסותרת את נכונות הדיווח ללשכת התעסוקה. הדיווח שמסר הנתבע ללשכת התעסוקה משקף את שכרם בפועל של התובעים וימי עבודתם. 15. לתובעים שולמו דמי חופשה ללשכת התעסוקה, כמפורט בתלושים. 16. התובעים לא עבדו ברציפות, ולא הוכיחו עבודה לפני ולאחר חג, לשם זכאותם בדמי חגים. לאור האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן: נסיבות סיום יחסי העבודה - 17. התובעים הצהירו והעידו כי בסוף חודש 1/09, עם סיום פרויקט בו עבדו אצל הנתבע, לא הייתה לנתבע עבודה אחרת עבורם, והם נדרשו לשבת בביתם חודשיים עד לתחילתו של פרויקט חדש. כמו כן, לטענת התובעים, הנתבע דרש מהם לשלם עבור היתר הכניסה והעבודה בישראל בתקופה זו סך של 1,200 ₪ לחודש. 18. הנתבע מנגד טען, כי התובעים לא נדרשו לשבת בבית יותר משבועיים עד לתחילתו של פרויקט חדש, ומשהתבקשו לשוב לעבודה סירבו. 19. מטעם הנתבע העיד מר עאמד פאיז אבו קייאץ, אשר עובד מזה מס' שנים אצל הנתבע. מר פאיז העיד כי לאחר סיום הפרויקט בסוף חודש 1/09, ישב בבית ללא עבודה כחודשיים, ללא תשלום שכר עבודה ע"י הנתבע. מר פאיז הוסיף והעיד כי מאחר ולנתבע לא הייתה עבודה בתקופה הרלוונטית, הוא רצה לפטר את כל העובדים, ועל כן ביקש מהם לשלם עבור היתרי הכניסה שלהם, וכאשר תהיה עבודה הם ידרשו לשוב לעבודה. מר פאיז העיד בחקירה חוזרת כי בסוף הפרויקט בחודש 1/09 לא היתה עבודה, וכי לרוב אמנם, לא קורה כי מפסיקים לגמרי לעבוד בסיום פרויקט, אולם בתקופה הרלוונטית הם הפסיקו לעבוד. (ראה פרוטוקול דיון מיום 18.3.12 עמ' 11-13). 20. היינו, העד מטעם הנתבע תמך וחיזק את גרסת התובעים כי בסיום הפרויקט בסוף חודש 1/09, נדרשו התובעים לשבת בביתם ללא תשלום שכר במשך חודשיים, מאחר ולא הייתה לנתבע עבודה עבורם. כמו כן, התובעים נדרשו לשלם עבור היתר הכניסה שלהם בתקופה זו. 21. אשר על כן, אנו קובעים כי בסוף חודש 1/09, הנתבע לא סיפק לתובעים עבודה ודרש מהם לשבת בביתם ללא שכר במשך חודשיים, ולשלם עבור היתרי הכניסה שלהם לישראל. משסירבו התובעים לשלם, הנתבע פנה ללשכת התעסוקה ופעל לביטול ההיתרים. לפיכך, אנו קובעים, כי הנתבע, למעשה, פיטר את התובעים בסוף חודש 1/09, ללא מתן הודעה מוקדמת. על כן, התובעים זכאים לתשלום פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת. 22. טענת הנתבע, כי התובעים לא עבדו ברציפות לאור היעדרויותיהם מהעבודה בשל סגרים שהוטלו בשטחים, ומסיבות אישיות, הרי שדין טענה זו - להידחות בזאת. מכרטיסי הנוכחות של התובעים, אשר הומצאו ע"י הנתבע עצמו, עולה כי אמנם התובעים לא עבדו חודשים מלאים, אולם לא נוצר נתק ביחסי העבודה בין הצדדים, אשר שולל את זכאותם של התובעים לתשלום פיצויי פיטורים ו/או כל זכות סוציאלית אחרת בגין כל תקופת עבודתם. 23. קיימת מחלוקת בין הצדדים באשר לשכרם היומי של התובעים ומס' ימי העבודה בחודש. לטענת התובעים, תלושי השכר ודיווחי הנתבע ללשכת התעסוקה לא שיקפו נכונה את שכרם בפועל וימי עבודתם מדי חודש. התובעים טענו כי קיבלו שכר יומי בסך של 200 ₪, ולא בסך של 154 ₪ כמצוין בתלושי השכר. 24. הכלל הוא, כי "המוציא מחברו עליו הראיה". התובעים לא המציאו לביה"ד כל ראיה אשר מעידה כי תלושי השכר וכרטיסי הנוכחות, כמו גם הדיווחים ללשכת התעסוקה, לא שיקפו נכונה את ימי עבודתם ושכרם בפועל. לא הובאה כל ראיה, כי התובעים אכן קיבלו שכר עבודה גבוה יותר מהמצוין בתלושי השכר, ו/או כי עבדו ימי עבודה רבים יותר מהמצוין בכרטיסי הנוכחות או הדיווחים ללשכת התעסוקה. 25. יתרה מזאת, עדויות התובעים בעניין זה היו תמוהות וסותרות, כך למשל תובע מס' 3 העיד בתחילה כי עבד אצל הנתבע מדי חודש 19-20 ימים, ואילו לאחר מכן העיד כי עבד 15-16 ימים בחודש. (ראה פרוטוקול דיון מיום 18.3.12 עמ' 9-10). תובע מס' 4 העיד כי עבד בחודש אוקטובר עבד רק 5 ימים ובחודשים נובמבר - דצמבר עבד 9 ימים מדי חודש. (ראה שם, עמ' 7). מעיון בכרטיסי הנוכחות של תובע מס' 4 עולה כי התובע מס' 4 עבד בחודש 10/08 בפועל 9 ימים, בחודש 11/08 עבד 12 ימים ובחודש 12/08 עבד 5 ימים. אמנם, מס' הימים בכרטיסי הנוכחות אינם תואמים את עדותו של התובע במדויק, אך, יחד עם זאת, מעדותו של התובע עולה כי באותם החודשים אכן עבד רק מס' ימים מועטים, כמצוין בכרטיסי הנוכחות וכפי שדווח ללשכת התעסוקה, ולא חודש מלא, על אף שבחודשים אלו עפ"י דו"ח ממשרד התמ"ת, לא הוטל סגר בשטחים. 26. אשר על כן, אנו קובעים כי התובעים לא השכילו להוכיח טענתם כי תלושי השכר ודיווחי הנתבע ללשכת התעסוקה, לא שיקפו נכונה את ימי עבודתם ושכרם בפועל. לפיכך, אנו מקבלים את הרישומים בתלושי שכרם של התובעים וכרטיסי הנוכחות שהומצאו ע"י הנתבע, כנכונים ומשקפים נאמנה את ימי עבודתם של התובעים מדי חודש ושכרם היומי. 27. בדיון שהתקיים בתיק הנ"ל בתאריך 15.6.11 הסכימו הצדדים כי בהתאם לתלושי שכרם של התובעים והדיווחים ללשכת התעסוקה, התובעים הועסקו 15.25 ימים בממוצע בחודש, שכרם היומי עמד על סך של 154 ₪, שכרם הקובע עמד על סך של 2,348.5 ₪, היקף משרתם היה בשיעור של 65%, שולם לתובעים מדי חודש חופשה שנתית ולא שולמו דמי הבראה ודמי חגים. 28. בהתאם להסכמות הצדדים כאמור, ולאור קביעתנו כי לא הוכח שתלושי השכר והדיווחים ללשכת התעסוקה אינם משקפים נאמנה את שכרם וימי עבודתם של התובעים, הרי שהשכר הקובע לחישוב זכויותיהם של התובעים הוא כאמור לעיל, בסך של 2,348.5 ₪ (לפי 15.25 ימי עבודה בממוצע בחודש * 154 ₪ ליום). 29. אשר על כן, על הנתבע לשלם לכל אחד מהתובעים דמי הודעה מוקדמת בסך של 2,348.5 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.2.09 ועד מועד התשלום בפועל. 30. תביעת התובעים לתשלום פיצויי הלנת שכר וכן לתשלום פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, דינה להידחות בזאת, לאור מחלוקת כנה ואמיתית בין הצדדים. 31. כמו כן, על הנתבע לשלם לתובעים פיצויי פיטורים כמפורט להלן - א. תובע מס' 1 - זכאי לפיצויי פיטורים בסך של 5,088.4 ₪ (לפי 26 חודשי עבודה / 12 * 2,348.5 ₪). מכתב התביעה עולה כי הנתבע הפריש לטובת התובע ללשכת התעסוקה בגין פיצויי פיטורים סך של 3,609 ₪. אשר על כן, על הנתבע לשלם לתובע מס' 1 פיצויי פיטורים בסך של 1,479.4 ₪ בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.2.09 ועד מועד התשלום בפועל. ב. תובע מס' 2 - זכאי לפיצויי פיטורים בסך של 2,935.6 ₪ (לפי 15 חודשי עבודה/ 12 * 2,348.5 ₪). מכתב התביעה עולה כי הנתבע הפריש לטובת התובע ללשכת התעסוקה בגין פיצויי פיטורים סך של 1,986 ₪. אשר על כן, על הנתבע לשלם לתובע מס' 1 פיצויי פיטורים בסך של 949.6 ₪ בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.2.09 ועד מועד התשלום בפועל. ג. תובע מס' 3 - זכאי לפיצויי פיטורים בסך של 5,088.4 ₪ (לפי 26 חודשי עבודה / 12 * 2,348.5 ₪). מכתב התביעה עולה כי הנתבע הפריש לטובת התובע ללשכת התעסוקה בגין פיצויי פיטורים סך של 3,480 ₪. אשר על כן, על הנתבע לשלם לתובע מס' 1 פיצויי פיטורים בסך של 1,608.4 ₪ בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.2.09 ועד מועד התשלום בפועל. ד. תובע מס' 4 - זכאי לפיצויי פיטורים בסך של 5,088.4 ₪ (לפי 26 חודשי עבודה / 12 * 2,348.5 ₪). מכתב התביעה עולה כי הנתבע הפריש לטובת התובע ללשכת התעסוקה בגין פיצויי פיטורים סך של 3,540 ₪. אשר על כן, על הנתבע לשלם לתובע מס' 1 פיצויי פיטורים בסך של 1,548.4 ₪ בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.2.09 ועד מועד התשלום בפועל. פדיון חופשה שנתית - 32. לטענת התובעים מאחר והשכר שדווח ללשכת התעסוקה ע"י הנתבע לא שיקף נכונה את שכרם בפועל, הם זכאים להפרשים בגין פדיון חופשה שנתית. 33. בהתחשב בקביעתנו לעיל כי, התובעים לא השכילו להוכיח טענתם כאמור וכי שכרם הינו השכר המצוין בתלושי השכר וכפי שדווח ללשכת התעסוקה, ולאור העובדה כי הנתבע הפריש לטובת התובעים ללשכת התעסוקה סכומים בגין חופשה שנתית בשיעור של 4% כדין, והתובעים לא הוכיחו כי היה על הנתבע להפריש סכומים גבוהים יותר ו/או כי הם זכאים להפרשים בגין חופשה שנתית, הרי שדין רכיב תביעה זה - להידחות בזאת. דמי הבראה ודמי חגים- 34. במסגרת דיון שהתקיים בתיק הנ"ל בתאריך 15.6.11 כאמור, הוסכם בין הצדדים כי לא שולמו דמי הבראה ודמי חגים. 35. כמו כן, הנתבע עצמו העיד כי לא שילם לתובעים דמי הבראה, וכי בחגים נהג לתת לעובדיו מתנת חג, אולם לא שילם דמי חגים כדין. (ראה פרוטוקול דיון מיום 18.3.12 עמ' 18,21). 36. באשר לטענת הנתבע כי התובעים לא הוכיחו עבודה לפני ולאחר חג, הרי שעפ"י כרטיסי הנוכחות דין טענה זו להידחות בזאת. כך למשל, תובעים 3,1 ו- 4 עבדו לפני ואחרי חג הפסח בחודש 4/07, ולפני חג השבועות בחודש 5/07. כמו כן, העובדה כי בהתאם לכרטיסי הנוכחות של התובעים נראה כי הם עבדו באותם הימים מדי חודש, מעידה על כך כי היעדרויותיהם מהעבודה לפני ו/או אחרי חגים, נבעו בשל סגר שהוטל בשטחים, או מפאת סידור העבודה בהתאם להנחיותיו של הנתבע והפרויקטים השונים בהם עבדו התובעים. 37. אשר על כן, התובעים זכאים לתשלום בגין דמי הבראה ודמי חגים כמפורט להלן - א. תובעים מס' 1, 3 ו- 4 - אשר עבדו אצל הנתבע החל מחודש 12/06 ועד חודש 1/09, זכאים לדמי הבראה בגין השנתיים האחרונות לעבודתם אצל הנתבע, בהתאם לצו ההרחבה בענף הבניין משנת 2006, בגין 12 ימי הבראה בלבד בהתאם לערך יום הבראה במגזר הציבורי בתקופה הרלוונטית בסך של 372 ₪ ליום, בסך כולל של 4,464 ₪ בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.2.09 ועד מועד התשלום בפועל. כמו כן, תובעים מס' 1, 3 ו- 4 זכאים לדמי חגים בגין 20 ימי חג בשנים 2007 ו- 2008, בסך של 3,080 ₪ (20 ימי חג * 154 ₪), בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.2.09 ועד מועד התשלום בפועל. ב. תובע מס' 2 - אשר עבד אצל הנתבע החל מחודש 11/07 עד חודש 1/09, זכאי לדמי הבראה בגין תקופת עבודתו עבור 7.5 ימי הבראה בלבד, ובסך כולל של 2,790 ₪ (7.5 ימי הבראה * 372 ₪ ליום), בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.2.09 ועד מועד התשלום בפועל. כמו כן, תובע מס' 2 זכאי לתשלום דמי חגים בגין 10 ימי חג בשנת 2008 בסך של 1,540 ₪ (10 ימי חג * 154 ₪ ליום), בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.2.09 ועד מועד התשלום בפועל. סיכום - 38. על הנתבע לשלם לתובעים את הסכומים המפורטים להלן - א. תובע מס' 1 - - פיצויי פיטורים - בסך של 1,479.4 ₪ בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.2.09 ועד מועד התשלום בפועל. - דמי הודעה מוקדמת - בסך של 2,348.5 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.2.09 ועד מועד התשלום בפועל. - דמי הבראה - בסך כולל של 4,464 ₪ בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.2.09 ועד מועד התשלום בפועל. - דמי חגים - בסך של 3,080 ₪ בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.2.09 ועד מועד התשלום בפועל. ב. תובע מס' 2 - - פיצויי פיטורים - בסך של 949.6 ₪ בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.2.09 ועד מועד התשלום בפועל. - דמי הודעה מוקדמת - בסך של 2,348.5 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.2.09 ועד מועד התשלום בפועל. - דמי הבראה - בסך של 2,790 ₪ בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.2.09 ועד מועד התשלום בפועל. - דמי חגים - בסך של 1,540 ₪ בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.2.09 ועד מועד התשלום בפועל. ג. תובע מס' 3 - - פיצויי פיטורים - בסך של 1,608.4 ₪ בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.2.09 ועד מועד התשלום בפועל. - דמי הודעה מוקדמת - בסך של 2,348.5 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.2.09 ועד מועד התשלום בפועל. - דמי הבראה - בסך כולל של 4,464 ₪ בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.2.09 ועד מועד התשלום בפועל. - דמי חגים - בסך של 3,080 ₪ בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.2.09 ועד מועד התשלום בפועל. ד. תובע מס' 4 - - פיצויי פיטורים - בסך של 1,548.4 ₪ בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.2.09 ועד מועד התשלום בפועל. - דמי הודעה מוקדמת - בסך של 2,348.5 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.2.09 ועד מועד התשלום בפועל. - דמי הבראה - בסך כולל של 4,464 ₪ בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.2.09 ועד מועד התשלום בפועל. - דמי חגים - בסך של 3,080 ₪ בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.2.09 ועד מועד התשלום בפועל. 39. יש לשלם לתובעים את כל הסכומים שנפסקו לעיל תוך 30 יום מהיום. 40. כמו כן, על הנתבע לשלם לכל אחד מהתובעים בנפרד שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסך של 1,250 ₪ תוך 30 יום מהיום, אחרת ישא הסכומים הנ"ל הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום מתן פסק הדין ועד מועד התשלום בפועל. שטחי יהודה ושומרוןזכויות עובדיםקבלןעובדי קבלן