כמה עולה עורך דין גירושין

מומלץ לקרוא את הקטע להלן אשר נבחר מפסיקת הערכאות השיפוטיות בנושא כה משלמים לעורך דין דיני משפחה:

1. בפניי תביעה שהוגשה על ידי התובע, עורך דין במקצועו לקבלת שכר טרחתו בהתאם להסכמי שכר טרחה שנערכו בינו לבין הנתבעת מספר 2 ובסך הכל עתר לקבלת סך של 37,674 ₪ בגין שירותים שנטען כי ניתנו על ידו לנתבעת מספר 2.

תביעה זו החלה דרכה כבקשה לביצוע שיק על סך של 1000 ₪ בלשכת ההוצאה לפועל באשדוד כנגד הנתבעת מספר 1. לאחר שהוגשה התנגדות לביצוע השיק והעברת התיק לבית המשפט, התקבלה ההתנגדות, כתב התביעה תוקן והנתבעת מספר 2 צורפה לתיק.

2. טענות התובע
לטענתו, פנתה אליו הנתבעת מספר 2 לקבלת שירותים משפטיים ולפיכך, חתמו הצדדים על הסכם שכר טרחה לפיו תשלם הנתבעת מספר 2 סך של 5000 $+בצירוף מע"מ כחוק לשם קבלת ייצוג משפטי ממנו (להלן: "ההסכם הראשון").
לפיכך, הגיש התובע בשמה של הנתבעת תביעה לפירוק שיתוף, תביעה לחלוקת שימוש ברכב, תביעה לשמירת זכויות, תביעה לצו מניעה זמני וקבוע וכן בקשה לצו הגנה.
לגרסתו, כחודשיים לאחר הגשת התביעות חזרה בה הנתבעת מתביעותיה כאשר היא חותמת על מסמך לפיו ידוע לה שמחיקת התביעות ללא הסכם שלום בית או גירושין פוגעת ב"מירוץ הסמכויות" ואין לה כל טענה כנגד התובע.
כן נטען שהנתבעת מספר 2 שלמה סך של 7000 ₪ בלבד.

משפרץ סכסוך נוסף בין הנתבעת מספר 2 לבין בעלה חזרה ובקשה שירותים משפטיים מאת התובע וביום 12/5/2010 חתמו הצדדים על הסכם שכר טרחה נוסף לפיו תשלם שכר טרחה בסך של 25,000 ₪ בצירוף מע"מ לשם קבלת ייצוג משפטי ממשרד התובע (להלן: "ההסכם השני").
לשם תשלום שכר הטרחה הועברו לתובע 29 המחאות, על שם אמה של הנתבעת מספר 2, היא הנתבעת מספר 1 בתיק, על סך של 1000 ₪ כל אחת.

כן טען התובע שהגיש בבית המשפט לענייני משפחה בשם הנתבעת תביעה רכושית, תביעת מזונות אשה וקטין, תביעה לצו מניעה קבוע וזמני ובקשה נוספת לצו הגנה ואף עורך דין ממשרדו התייצב בדיון בבקשה למתן צו הגנה.

לגרסתו, לאחר שהסתבר שהנתבעת מספר 2 קבלה תביעת גירושין כרוכה, נמחקו תביעות הנתבעת מספר 2 וניתנה הוראה לתקן את כתב התביעה שכן לנוכח ה"כריכה" מזונות אישה אינם בסמכות בית משפט לענייני משפחה.

בחודש אוקטובר 2010 הודיעה התובעת לנתבע על הפסקת ייצוג ואף הודיעה לערכאות המשפטיות חרף המלצתו, על סגירת התיקים בעניינה.

משכך, נטען שהנתבעת מספר 2 נדרשת לשלם את יתרת התמורה בגין השיקים שניתנו על ידה בסך של 24,000 ₪ ובוטלו בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום 1/11/2010 ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף, טען התובע שהנתבעת מספר 2 נדרשת לשלם לו סך נוסף של 13,419 ₪, יתרת חובה על פי ההסכם הראשון שנערך בין הצדדים.

3. טענות הנתבעות
לטענת הנתבעות ביום 12/5/2010 נחתם בין הנתבעת מספר 2 לבין התובע הסכם שכר הטרחה השני וביום 19/10/2010 הודיעה היא לתובע על הפסקת הייצוג.
לגרסתן, התובע הוא שהפר את ההסכם שנערך בין הצדדים שכן התרשל והזניח את הטיפול בתביעות שהוגשו על ידי הנתבעת מספר 2.
בנוסף, טענו שיש לקזז את הסכומים שנגבו באמצעות השיקים שנפדו זה מכבר.
לטענתן, התייצבה הנתבעת מספר 2 בדיון ראשון בעניינה ביום 17/5/2010 מלווה בייצוג משפטי ממשרד התובע וכך גם בדיון ביום 30/6/2010.
כן טענה הנתבעת 2 שבין שני המועדים לעיל פנתה למשרד התובע על מנת לאתר את עורכת הדין שירה קופמן ממשרדו, אשר טפלה בענייניה אך לא נענתה וגם טענה שנדרשה לשלוח מיילים לעורכת דין קופמן אך גם מיילים אלו לא נענו. התובעת הוסיפה וטענה שלא תודרכה לפני דיונים שהתקיימו בתיק, לא הגישו כתבי טענות כראוי ואף לא הוגש כתב תביעה מתוקן כדרישת כבוד השופטת גולן.

כן טענו הנתבעות כי, "הקש ששבר את גב הגמל" היה הדיון שהתקיים בפני כבוד השופטת גולן ביום 13/9/2010. הנתבעת 2 טענה שפנתה למשרד התובע יומיים לפני קיומו של הדיון ושם לא ידעו על איזה דיון מדובר. בנוסף, ביום הדיון, נודע להן שעו"ד קופמן ממשרדו של התובע, לא נערכה לדיון ולא הגישה כתב תביעה מתוקן למזונות קטין ואף ננזפה על ידי כבוד השופטת במועד הדיון.

משכך ובנסיבות שנוצרו, פנתה ביום 19/10/2010 לתובע והודיעה לו על הפסקת הייצוג, שכן אין לה כל אמון בתובע או בעורכי הדין ממשרדו.

הנתבעות אף עתרו לקיזוז הנזקים שנגרמו להן כתוצאה מהתנהלות התובע ועורכי הדין ממשרדו.

4. דיון
כהערה מקדימה אציין שמדובר בתביעה המתבררת בהליך של סדר דין מהיר. לפיכך ובהתאם להוראות תקנה 214 טז (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, פסק הדין יהיה מנומק באופן תמציתי.

בעניין הנדון אמנם לא חלקו הנתבעות על סכום החוב, אולם לטענתן התובע ועורכי הדין ממשרדו התרשלו ומשכך, אינם זכאים לקבלת שכר הטרחה הנתבע.

בהתאם לפסיקה הרי שעל מנת לקבוע שהתובע התרשל נדרשות הנתבעות להוכיח קיומם של שלושה תנאים: חובת זהירות מושגית וקונקרטית, הפרת חובת הזהירות וקיומו של קשר סיבתי בין ההפרה לבין הנזק שנגרם (ראו ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז (1) 113).

אשר על כן, יש לבחון תחילה באם הוכחה רשלנות מצד התובע.

אין מחלוקת שלעורך דין המייצג לקוחו קיימת חובת זהירות מושגית כלפי לקוחו ולעניין זה נפסק שעל עורך הדין לנהוג במיומנות, חריצות ובתשומת לב סבירות שאם לא כן הוא אשם בהתרשלות, ראו ע"א 2590/90 ניסים נ' דניאלי, פ"ד מח (3), 846, 851.

על עורך הדין להיות קשוב ללקוחו ולפעול באמונה ובמסירות כאשר אינטרס הלקוח עומד לנגד עיניו (ראו ע"א 37/86 משה לוי ואח' נ' שרמן ואח', פ"ד מ"ד (4) 446.

כן נקבע שעורך דין המקבל על עצמו טיפול בעניינו של לקוח, רואים אותו כמי שמציג בפני הלקוח מצג מכללא, לפיו הוא בעל הכישורים המתאימים, הידע והיכולת להבין הבעיה שבפניו והוא מתכוון לנהוג במידה של אחריות סבירה שבה נוהג עורך דין רגיל בנסיבות דומות.

בכל הנוגע לקיומה של חובת הזהירות במקרה הקונקרטי נקבע שקיומה הינו בהתאם למבחן הציפיות, כלומר האם היה על אדם סביר לצפות את קיומו של הנזק בנסיבות העניין וככל שהתשובה על כך שלילית , הרי שאין אחריות במקרה הקונקרטי ( פסק דין ועקנין לעיל).

בעניין הנדון טענו הנתבעות שהתובע ועורכי הדין ממשרדו התרשלו הן בכך שלא ניתן לנתבעת מספר 2 מענה מיידי לפניותיה שכן לאחר שלא נענתה טלפונית נאלצה לפנות למשרד בא כח התובע במייל ואף פניות אלו לא נענו.
הנתבעות גם טענו שעורכי הדין ממשרד התובע לא הגיעו ערוכים לדיון ועיקר יהבה תולה הנתבעת מספר 2 בכך שכבוד השופטת גולן נזפה בעורכת הדין קופמן כאשר לא הגיעה מוכנה לדיון, שכן לא הגישה כתב תביעה מתוקן לתיק.

מעיון בפרוטוקול הדיון מיום 13/9/2010 ניתן ללמוד שבאת כח הנתבעת באותה העת, עורכת דין קופמן ממשרד התובע טענה שההחלטה בדבר הצורך להגיש כתב הגנה מתוקן מתוקן התקבלה אצל התובע רק ביום 8/8/2010 ועקב טעות לא הוגש מיד אלא הוגש במועד הדיון.
הנתבעת 2 טענה שכבוד השופטת גולן נזפה בבאת כוחה נוכח מחדליה, אולם אין לכך כל זכר בהחלטת בית המשפט מיום 13/9/2010.

אכן, המדובר בתקלה מצד בא כח התובעת אשר לא הגיש כתב התביעה המתוקן במועד שנקבע, אלא שהנתבעות לא הציגו בפניי החלטות קודמות מהן ניתן ללמוד על גודל האיחור בהגשת כתב התביעה התוקן ובהתחשב בכך שמשרד התובע קיבל ההחלטה בעניין ביום 8/8/2010 והגיש כתב תביעה מתוקן ב- 13/9/2010 לא התרשמתי שמדובר ברשלנות שפגעה בזכויותיה של הנתבעת מספר 2 ואף לא מצאתי כל התייחסות לכך מצד כבוד השופטת גולן וזאת חרף טענות הנתבעת, מה גם שבמועד הדיון שהתקיים וכתב התביעה הוגש לתיק ולצד שכנגד ולכל היותר המדובר על איחור של שבועיים שלושה ואין בו בכדי להצביע על רשלנות.

לא זו אף זו, הנתבעת לא הוכיחה קיומו של נזק שנגרם לה. אומנם טענה הנתבעת שנגרם לה נזק שכן עד עתה לא התגרשה מבעלה ואף לא קבלה מזונותיה אולם חרף טענות הנתבעת 2 לא ניתן להתעלם משהשתלשלות העניינים.

התובע נקטה בהליכים כנגד בעלה כבר בשנת 2008 ולאחר מספר חודשים בקשה להפסיקם על אף שחתמה על מסמך לפיו מחיקת תביעותיה עלולה לפגוע בה בכל הקשור למירוץ הסמכויות ואף הוצע לה לערוך "הסכם שלום בית לחילופין גירושין" והיא סרבה לכך.
כעבור כשנתיים שבה הנתבעת למשרד התובע ובקשה לנקוט בהליכים בשנית כנגד בעלה ומיד הוגשו תביעותיה לבית המשפט, אולם אז התברר שבעלה הגיש תביעותיו לבית הדין הרבני ומשכך, נדרשה לתקן תביעותיה.
החלטת כבוד השופטת גולן המורה על תיקון כתב התביעה התקבלה אצל התובע ביום 8/8/2010 וכתב התביעה המתוקן הוגש ב- 13/9/2010.
אין מדובר בפרק זמן גדול אשר יש בו בכדי להזיק לנתבעת, מה גם שלא נסתרה טענת התובע לפיה מדובר בטעות אנוש עקב השימוש במערכת נט המשפט.
משכך והואיל והוגש כתב התביעה המתוקן לתיק תוך פרק זמן קצר, לא שוכנעתי שנגרם לנתבעת 2 נזק כתוצאה מתקלה זו ואין לקבל הטענה שזו הסיבה לכך שאינה גרושה ולא קבלה מזונות הקטין ואנמק.

הנתבעת מספר 2 העידה שבקשה להפסיק את ייצוגה על ידי התובע ביום 19/10/2010. לטענתה, בקשה להפסיק הייצוג לנוכח מחדלי התובע ועורכי הדין ממשרדו אך לא שוכנעתי שכך הם פני הדברים.

לטענתה, בקשה להפסיק הייצוג מיד לאחר תום החגים ולכן לא פנתה לתובע מייד לאחר תום הדיון, אולם מחקירתה של הנתבעת מספר 2 הסתבר שבין מועד הדיון לבין מועד הפסקת הייצוג פנתה לרב ובהמלצתו החליטה לעצור את כל ההליכים ולסגור התיקים. לטענת הנתבעת מספר 2 אין כל קשר בין המלצת הרב לבין הודעתה על הפסקת ייצוג משרדו של התובע אולם לא היה בפיה הסבר מניח הדעת לעובדה שבקשה להפסיק הייצוג רק כחודש וחצי לאחר מועד הדיון.

אומנם טענה הנתבעת מספר 2 שעשתה כן לאור החגים שהיו באותה העת ואף העידה שחכתה שיעברו הגים אולם טענה זו אינה מתיישבת עם מועדי החגים בשנה זו.
עיון בלוח השנה מלמד שבשנת 2010 חגי תשרי הסתיימו ביום 1/10/2010. משכך וככל שהסיבה לכך שלא פנתה לתובע להפסקת ייצוגו היתה החגים, הרי שהיה על הנתבעת מספר 2 לפנות אליו בסמוך למועד זה ומשלא עשתה כן, אלא פנתה לתובע ובקשה להפסק את ייצוגו רק מספר שבועות לאחר תום החגים, לא שוכנעתי שרשלנות התובע או מי מטעמו היא שגרמה להפסקת הייצוג ונראה שהסיבה שהתובעת הפסיקה ייצוגה על ידי התובע, הינה פנייתה לרב והבקשה לסגירת כלל תיקיה שבאה בעקבות פנייה זו.

משכך, אין הנתבעת 2 יכולה להלין על כך שלא קבלה מזונות קטין שכן כתב תביעה מתוקן הוגש לתיק והנתבעת מספר 2 היא שבקשה להפסיק ההליכים בבית המשפט.

כך גם בבית הדין הרבני. התובעת העידה שגם היא וגם בעלה נתנו הסכמתם להתגרש בבית הדין הרבני ועל אף האמור בקשה לסגור התיק בבית הדין. משכך, אין לקבל הטענה שלנוכח מחדלי התובע ורשלנותו לא התגרשה הנתבעת 2 ולא התקבלו מזונות הקטין, שכן התובע הגיש בקשות מתאימות וכתבי בי- דין נדרשים ועורכי הדין ממשרדו התייצבו לדיונים כנדרש ולא התרשמתי שמדובר ברשלנות מצידו.
אף בעובדה שהנתבעת מספר 2 לא קבלה תשובה מיידית כשפנתה למשרד התובע או כשנדרשה לשלוח פניותיה במייל, אין בה בכדי להעיד על רשלנות מצד התובע, מה גם שהנתבעת מספר 2 לא בקשה להפסיק ההתקשרות אף לאחר שנדרשה לפנות לבא כוחה בדרך זו ודרישתה לפיטורי התובע עלתה לראשונה רק לאחר פנייתה לרב.

לפיכך ולנוכח קביעתי לעיל, לא התרשמתי שהיתה רשלנות מצד התובע או עורכי הדין ממשרדו אשר הובילה לתוצאה שהנתבעת לא התגרשה ולא קבלה מזונות הקטין.

לנוכח התוצאה אלה הגעתי, אני קובעת שאין לקזז משכרו של התובע הנזקים אשר נטען כי נגרמו לנתבעת מספר 2.

5. שכר הטרחה לו זכאי התובע
לטענת התובע זכאי לשכר טרחתו בסך של 13,674 ₪ בגין יתרת תשלום בעקבות ההסכם הראשון שנערך בין הצדדים ואף זכאי לסך נוסף של 24,000 ₪, יתרת התשלום בגין ההסכם השני.

בהתייחס לתביעה לקבלת יתרת שכר טרחה בגין שכר טרחתו בהתאם להסכם הראשון שנערך בין הצדדים, לא מצאתי מקום לקבל טענות התובע.
התובע לא פעל לגביית יתרת שכר טרחתו במשך למעלה משנתיים ואף טרח להחתים את הנתבעת 2 על מסמך לפיו היא מבקשת למחוק התביעות והאגרות שיושבו יהיו על חשבון שכר הטרחה בתום הטיפול בענייניה. משכך וככל שסבר התובע שזכאי ליתרת התשלום על פי ההסכם, סביר שהיה טורח לציין זאת במסמך עליו החתים הנתבעת מספר 2 ביום 30/3/2008.

יתרה מזאת, אף התנהלות הצדדים בעת החתימה על ההסכם השני מצביעה על כך שהתובע לא סבר שזכאי לשכר טרחה נוסף. התובע לא מצא לנכון לציין בהסכם השני שהנתבעת 2 חייבת לו שכר טרחה נוסף בגין ההסכם שנערך שלמעלה משנתיים קודם ואף לא ביקש לזקוף התשלומים שקיבל ממנה בעת עריכתו על חשבון חובה הקודם ככל שהיה קיים ולא ציין שדרש מהנתבעת באותה עת לשלם את יתרת שכרו.

בנסיבות אלו, הגעתי לכלל מסקנה ששכר הטרחה ששולם לתובע לאחר עריכת ההסכם הראשון היה שכר הטרחה שהוסכם על ידי הצדדים חרף האמור בהסכם הראשון, מה גם ששכר הטרחה ששולם, שולם אך עבור הגשת חמש תביעות בבית הדין הרבני ובבית המשפט ומהווה שכר טרחה ראוי בנסיבות העניין ואין לפסוק לתובע שכר טרחה נוסף בגין הסכם זה.

לאותה תוצאה אף ניתן להגיע לאחר עיון בשני ההסכמים שצורפו לעיוני ההסכם מיום 25/2/2008 וההסכם מיום 12/5/2010. שני ההסכמים נערכו לאותה תכלית שהינה ייצוג הנתבעת מספר 2 בבית הדין הרבני ובבית משפט לענייני משפחה בהליכי גירושין ולכן מדובר בהמשך אותם הליכים ואין מדובר בטיפול משפטי שנועד למטרה אחרת ולכן אף אם היה התובע זכאי ליתרת שכרו על פי ההסכם הראשון, הרי שההסכם השני החליף את ההסכם הראשון שנערך בין הצדדים וככזה כולל אף את כלל שכר הטרחה הנתבע על פי ההסכם הראשון.

6. בהתייחס לטענת התובע לפיה זכאי לקבל מלוא שכר טרחתו בהתאם להוראות ההסכם השני, יפים דבריו של כבוד הנשיא בדימוס של בית המשפט העליון, השופט אהרון ברק אשר כתב בספרו פרשנות במשפט- פרשנות החוזה (ירושלים 2001, עמודים 638-639):

"בחוזה כזה, כך יש להניח, הצד בעל השליטה דאג היטב לאינטרסים של עצמו. אין כמוהו מכיר את חוסר הוודאות שבלשון, וחזקה עליו שפעל באופן נמרץ ביותר להבטחת זכויותיו. כן יש להניח כי בעל השליטה ניצל את מלוא כוחו ליטול לעצמו את כל טובות ההנאה והזכויות שהוא רצה בהן בעת כריתת החוזה. ועל כל פנים, היה בכוחו ליטול לעצמו אותן זכויות וטובות הנאה אם רצה בכך. אין זה ראוי להעניק לו טובות הנאה וזכויות נוספות בדרך פרשנית. אכן, אם בעל השליטה צפה את הזכות או את טובת ההנאה שלהן הוא טוען כעת, מדוע לא דאג לקבוע בעניין זה הוראה מפורשת, שהרי כח השליטה נמצא בידיו? האם ביקש להסתיר הדבר מהצד השני, בחששו שהלה לא ייכנס להתקשרות חזיתית? האם ביקש לשמור לעצמו את האופציה הפרשנית בעתיד...זאת ועוד, בעל השליטה הוא לרוב במצב הטוב ביותר לדעת את חוסר הוודאות של הטקסט ולדאוג לאינטרסים של עצמו לעתיד. אין דבר שימנע ממנו לתקן את נוסח החוזה ולדאוג לכך כי בעתיד תקבע הוראה המיטיבה עמו. הנה כי כן, בשל משקלם הרב של שיקולים אלה- שחלקם שיקולים של צדק מחלק, חלקם שיקולים של תום לב (אובייקטיבי) וחלקם שיקולים של משפט וכלכלה- מוצדק הוא לפרש את החוזה בניגוד לאינטרס של בעל השליטה על הטקסט".

אשר על כן ולאור האמור לעיל, יש לפרש את ההסכם השני שנערך בין הצדדים בהתאם.

בסעיף 3 להסכם השני מיום 12/5/2010 נרשם כדלקמן:
"שכר הטרחה ישולם במלואו גם אם יסתיימו ההליכים מכל סיבה שהיא בשלב מוקדם ביותר ומאידך לא תהיה תוספת על שכר טרחה היה והטיפול בתיק יימשך מעבר לזמן בו מתנהל תיק ממוצע"

אומנם טוען התובע שלאור סעיף זה הוא זכאי לקבלת שכר טרחתו בכל מצב בו יסתיים טיפולו בתיק אולם לאור הכלל של פירוש המסמך כנגד המנסח, יש לפרש הסעיף כקובע שהתובע זכאי לקבלת מלוא שכר טרחתו רק אם יסתיימו כל ההליכים בתיק בשלב מוקדם מהמצופה ולא באם הוא יפסק טיפולו בתיק טרם קבלת פסק דין לגופו.

חיזוק לפרשנות זו ניתן לראות בסיפא של הסעיף שכן שם נקבע שהתובע לא יהיה זכאי לתוספת שכר טרחה אם יימשכו ההליכים מעבר למקובל.

לפיכך, אני קובעת שסעיף 3 עניינו זכאות התובע לקבלת מלוא שכר טרחתו בין אם יסתיימו כלל ההליכים בפרק זמן קצר ובין אם יסתיימו בפרק זמן ארוך ובלבד שיסתיימו.

במקרה שבפניי, אין מחלוקת שהגם שהנתבעת מספר 2 בחרה להפסיק ההליכים בתיקיה השונים, הרי שההליכים לא הסתיימו לגופם שכן לא ניתן פסק דין בתביעות שהוגשו בבית משפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, שכן הנתבעת מספר 2 ובעלה בקשו ואף מחקו התביעות השונות שהוגשו על ידם ומשכך, התובע אינו זכאי לקבלת מלוא שכר הטרחה לו היה זכאי לו היה ממשיך לייצג הנתבעת מספר 2 עד לקבלת פסקי דין בתיקיה השונים.

7. בהתייחס לגובה השכר לו זכאי עורך דין אשר פוטר מעבודתו על ידי הלקוח קיימת הלכה שנקבעה ברע"א ביניש- עדיאל- עורכי דין נ' דניה סיבוס חברה לבניין בע"מ, פ"ד מז (5)114, עמוד 123 (להלן: הלכת "בייניש- עדיאל") שם נקבע כדלקמן:
"בהתקשרות שבין עורך דין ללקוח, ככל שמדובר בשכרו של עורך הדין, אם לא הוסכם במפורש אחרת, יש לקרוא תנאי מכללא, ולפיו רשאי הלקוח לנתק את הקשר עם עורך הדין ולחדול מלהיזקק לשירותיו בכל עת, אפילו טרם הושלמה העיסקה שבקשר אליה נתבקשו שירותיו של עורך הדין, ובתנאי שיובטח שכר ראוי עבור השירות שכבר ניתן. בכך יש ליצור את האיזון הראוי שבין זכות הלקוח לייצוג תוך שמירה על יחסי אמון מלאים בינו לבין פרקליטו, לבין זכותו הלגיטימית של עורך הדין לקבל שכר בגין טרחתו...".

בעניין הנדון, אומנם נקבע שכר טרחה מוסכם בין הצדדים, אלא שזה נקבע עד למתן פסק דין ומשפטרה הנתבעת מספר 2 את התובע והופסקו ההליכים בשלב מוקדם, יש לפסוק שכר ראוי.
ויודגש, אין מדובר בפסיקת שכר טרחה ראוי מקום בו לא הוסכם כלל על שכר טרחה, אלא מדובר בשכר טרחה ראוי הנובע משכר הטרחה המוסכם בין הצדדים על פי הוראות ההסכם.

בהתייחס לאמות המידה והשיקולים הרלוונטים בקביעת שכר טרחת עורך הדין נקבע בהלכת ביניש עדיאל שקביעת שכר הטרחה הראוי צריכה להיעשות בכל מקרה ובהתאם לנסיבותיו. בנוסף, נפסק שם ששיעורו הראוי של שכר טרחת עורך דין אינו בגדר ידיעה שיפוטית ובית משפט אינו מוסמך לקובעו מבלי שתובאנה ראיות על כך.

במקרה שבפניי, התובע צרף מסמכים לפיהם הגיש בשנת 2010 שלוש תביעות ובקשה לצו הגנה בשם הנתבעת מספר 2. בנוסף, העידה הנתבעת מספר 2 שעורכי דין ממשרד התובע נכחו בשלוש ישיבות בבית המשפט או בבית הדין בעניינה.

בנוסף, יש להתחשב בכך שככל שלא היו נמחקות התביעות היו מתקיימים בעניינה של הנתבעת מספר 2 דיונים נוספים והתובע היה נדרש להכין העדים ולקיים חקירות נגדיות ובסופו של יום להגיש סיכומים בתיק.

משכך ובהתחשב בכלל הנתונים לעיל, אני קובעת שהתובע זכאי לשכר ראוי בגין טיפולו בענייני הנתבעת עד למועד הפסקת ההליכים לסך כולל של 15,000 ₪.

כאמור, הנתבעת מספר 2 העבירה לתובע 29 שיקים המשוכים מחשבונה של הנתבעת מספר 2, כאשר נפרעו חמישה שיקים וכל יתר השיקים בוטלו. לפיכך, יש להפחית מהשכר לו זכאי התובע סך של 5000 ₪, הסכום אשר שולם לתובע עבור שכר עבודתו.

8. סוף דבר
לנוכח התוצאה אליה הגעתי נותרה יתרה לתשלום בסך של 10,000.
משכך, אני קובעת שהנתבעות ישלמו לתובע ביחד ולחוד סך של 10,000 ₪.
בשים לב לכך שהתביעה הוגשה על סך של 37,674 ₪ ללא פירוט הפרשי ריבית והצמדה וללא תשלום הפרשי אגרה על סכום זה, אני קובעת שהסכום לעיל יישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

בנסיבות העניין ולאור התוצאה אליה הגעתי, אני קובעת שהנתבעות יישאו בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 2000 ₪.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אשם בגירושין

  2. כנות תביעת הגירושין

  3. חלוקת דירה בגירושים

  4. התפטרות עקב גירושין

  5. משק בית משותף עם גרושה

  6. פסק גירושין במשפט העברי

  7. כמה עולה עורך דין גירושין

  8. מסרב להתגרש ישלם פיצויים כספיים

  9. תביעה להחזר ארנונה בהליך גירושין

  10. זכאות הבעל לחסכונות האישה בגירושין

  11. כריכת בעלות על רכוש בתביעת גירושין

  12. כיבוד הערכאות: חוסר כנות בהגשת תביעת הגירושין

  13. כמה עורך דין לוקח על גירושים בבית הדין הרבני ?

  14. זכות לקבלת כספי פוליסת ביטוח בהסכם ממון / גירושין ?

  15. שינוי מקום מגורים לאחר גירושין ללא הסכמת ההורה השני

  16. ביטול צוואה בגלל גירושין: האם גירושין מבטלים צוואה ?

  17. האם אפשר לבקש צו מניעה נגד שינוי מקום מגורים לאחר גירושין ?

  18. הסכם גירושים פיקטיבי - העברת נכסים על שם האישה כדי להתחמק מחובות

  19. תביעת פינוי דייר בדיור הציבורי בעקבות איבוד זכאותו לדיור ציבורי עקב גירושין

  20. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון