נכס של חברה בפירוק

דוגמא לפסק דין בנושא נכסים של חברה בפירוק:   השופט א' גרוניס:   1. בפנינו שלוש בקשות רשות ערעור המופנות נגד מספר החלטות שניתנו על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב בשבתו כבית משפט של פירוק. החלטנו לדון בבקשות האמורות כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.   2. הרקע העובדתי הינו ארוך ומפורט ואין לנו צורך להיזקק לכל נפתוליו. המחלוקת העיקרית סובבת סביב חנות אחת בהרצליה (להלן - החנות). המפרקת של אברהם כהן ושות' חברה קבלנית בע"מ (בפירוק) טוענת, כי החנות מהווה נכס של החברה שבפירוק. מנגד, טוענות שלוש חברות (המבקשות ברע"א 6585/03 וברע"א 9072/03, להלן - החברות הקשורות) כי הן הבעלים של החנות. החברות הקשורות מחזיקות בחנות באופן ישיר או עקיף זה שנים. החנות רשומה בלשכת רישום המקרקעין על שם החברה שבפירוק. גורם נוסף הקשור לפרשה הם המבקשים באחת מן הבקשות לרשות ערעור (רע"א 6173/03, להלן - אורן). אורן טוענים, כי זכאים הם שתירשם משכנתה לטובתם על החנות. באחד השלבים של ההליכים בבית המשפט שעל הפירוק, ביקשה המפרקת לאפשר לה לממש את החנות. בית המשפט נעתר לבקשה ביום 2.6.03 והורה, בין היתר, כי התמורה שתתקבל מן המימוש תוחזק בנאמנות. בעקבות שתי בקשות לעיכוב ביצועה של ההחלטה האמורה, קבע בית המשפט המחוזי ביום 1.9.03, בין היתר, כי החנות לא תמומש בכפוף לתנאים מסוימים. בין יתר התנאים נקבע, כי על החברות הקשורות להגיש תוך שלושים ימים בקשה להכריע בעניין בעלותן בחנות. עוד נקבע, כי על החברות הקשורות להפקיד בנאמנות סכום השווה לדמי שימוש ראויים לתקופה מסוימת. בהמשך ניתנה החלטה נוספת בבית משפט קמא ביום 26.1.04. אף בית משפט זה נזקק לעניין והורה על עיכוב ביצוען של ההחלטות השונות שניתנו בבית המשפט המחוזי.   3. ברור, כי אם יוכרע שהחברות הקשורות הן הבעלים של החנות, ממילא הסוגיה של המשכנתה וטענותיהם של אורן בעניין לא יתבררו בבית המשפט שעל הפירוק. על כן מתחייב, כי תחילה תוכרע שאלת הבעלות בחנות. החברות הקשורות חוזרות וטוענות כי הבעלות בחנות בידיהן. עצם העלאה חוזרת של טענות אלו אינה שוות ערך לקביעה פוזיטיבית כי אכן זכות הבעלות בידיהן. יש צורך בקביעה שיפוטית בעניין. דעתנו היא, כי לעניין זה צריכה המפרקת לנקוט יוזמה על דרך הגשת בקשה לבית המשפט שעל הפירוק. אף שהבעלות רשומה על שם החברה שבפירוק, לא ניתן להתעלם מן העובדה שנרשמה הערת אזהרה לזכות החברות הקשורות. יתרה מכך, חברות אלו מחזיקות בחנות זה שנים. המפרקת היא שמעוניינת להוציא את החנות מידי החברות הקשורות, שכן רואה היא בחנות נכס מנכסי החברה שבפירוק. על כן היא זו שצריכה לפעול בעניין. אין בקביעתנו זו משום אמירה כלשהי בכל הנוגע לנטל ההוכחה, האם מוטל הוא על המפרקת או על החברות הקשורות. אכן, בהחלטות של בית משפט קמא נאמרו אמירות מסוימות שיכולות להתפרש כהכרעה בשאלת הבעלות ובשאלת המשכנתה. ואולם, קריאה דקדקנית של ההחלטות על רקע הבקשות המסוימות בהן דן בית המשפט, מביאה למסקנה כי לא נפלה הכרעה סופית בסוגיות הנזכרות.   4. הואיל וקיימת מחלוקת ממשית בשאלת הבעלות בחנות, נראה כי לא היה מקום להורות על מימוש החנות לפני שנקבע מי הבעלים. מימוש מוקדם עלול להביא לכך, שהחברות הקשורות יימצאו מחזיקות בפסק דין לזכותן, אך בלא החנות אלא רק בתמורתה. אילו היה מדובר בטענה של החברות הקשורות שהינה חסרת שחר על פניה, אפשר שהיה ראוי להורות על מימוש אף טרם הכרעה בשאלת הבעלות. ברם, המקרה הנוכחי אינו כזה.   5. עניין נוסף שיש לדון בו נוגע לחיוב שהוטל על החברות הקשורות להפקיד את דמי השימוש הראויים. נראה לנו כי בשלב הנוכחי, ועל סמך החומר שהונח בפני בית המשפט המחוזי, לא היה יסוד להשתת החיוב האמור. כפי שכבר צוין, החברות הקשורות מחזיקות זה תקופה ארוכה בחנות ואף נרשמה לטובתן הערת אזהרה על זכות הבעלות, הרשומה על שם החברה בפירוק. כנגד נתונים אלה עומד חששה של המפרקת, כי היה וייקבע כי החנות הינה נכס של החברה בפירוק, לא תוכל היא לגבות מן החברות הקשורות דמי שימוש ראויים או כספים שנתקבלו משוכרי החנות. כשמעמידים על כפות המאזנים את הנתונים השונים, מתחייבת המסקנה שלעת הזו מוקדם היה להורות על הפקדה. במסגרת הבקשה שתגיש המפרקת בעניין הכרעה בזכות הבעלות, תוכל היא לעתור לסעד זמני בכל הנוגע לדמי השימוש.   6. אי לכך, הננו מקבלים את הערעורים ומבטלים את החלטותיו של בית המשפט המחוזי נשוא שלוש הבקשות (מן הימים 2.6.03, 1.9.03 ו-22.9.03). המפרקת, אם תמצא לנכון, תגיש בקשה בעניין זכות הבעלות בחנות עד ליום 15.9.04. אין צו להוצאות בערכאתנו. פירוק חברה