דוגמא לפסק דין בנושא פיצויים עקב נפילה במגרש כדורגל: 1. התובע, יליד 13.8.83 נפגע לטענתו במשחק במסגרת טורניר כדורגל לנבחרות בתי ספר שהתקיים במגרש אימונים של הפועל כפר סבא (להלן: "המגרש"). הדיון פוצל והתנהל תחילה בשאלת האחריות עליה חלוקים הצדדים. לאחר הגשת התביעה נמחקה הודעה לצד ג' על פי הסדר פשרה בין האחרון לשולחת ההודעה - הנתבעת 3 ובמהלך ישיבת ההוכחות נמחקה התביעה כנגד הנתבעת 2. נסיבות התאונה 2. התובע שהיה עובר לתאונה בן 18.5 למד בכיתה יב' בבית הספר האזורי "עמי אסף" בבית ברל המופעל ומנוהל על ידי הנתבעות 2 ו-3, והשתתף במסגרת לימודיו בפעילות ספורטיבית של נבחרת כדורגל של בית הספר. 3. ביום 17.2.02 ארגנו הנתבעות טורניר כדורגל במגרש הנ"ל והתובע שנמנה על שחקני נבחרת הכדורגל של ביה"ס שימש בתפקיד מגן ימין. המשחק התקיים בשעות הבוקר ובמהלכו רץ ונתקל במכשול "שהיה מהמורה או אבן" וכתוצאה מכך החליק, סובב את רגל ימין ונפגע בברך ימין והוצא מהמשחק (להלן: "התאונה"). 4. התובע הצהיר כי לאחר התאונה התנפחה ברכו והוא שכב בצד המגרש ללא יכולת תנועה ומבלי שניתן לו טיפול רפואי על ידי הנתבעות אשר הסתפקו בהתזת ספריי על הברך הפצועה. הוא לא פונה לבית החולים והופקר כשהוא שוכב מחוץ לתחומי המגרש ללא מתן טיפול וללא השגחה רפואית. במקום לא נכח רופא ולא היה גורם רפואי אשר היה מוסמך לטפל בתובע. בתום המשחק הוסע התובע ללא ליווי וכאשר הגיע האוטובוס למושב נווה ימין חברי התובע סייעו לו להגיע לביתו. התובע הרחיב בתצהיר משלים בתארו את מצבו של המגרש עובר לתאונה . לטענתו במועד התאונה במגרש היה דשא לא מטופח באופן שבקטעים מסוימים לא היה דשא ובחלקם היה דשא שהיו בו בליטות. לאחר התאונה ומזה מס' שנים הותקן במגרש הנ"ל דשא סינטטי. לתצהירו צירף תמונות שהצליח למצא לאחר בירור אצל הנתבעת 1 ושאותן איתר בארכיון הספריה העירונית ובהן ניתן לטענתו להתרשם מקיומן של מהמורות ובליטות. התמונות מעידות לדידו על תחזוקה לקויה של המגרש מה עוד שבמועד התאונה המצב היה גרוע אף יותר. 5. הנתבעות הכחישו אחריות וסמכו בנוסף לעדויותיהם על מסמכים שנחתמו ע"י התובע סמוך לתאונה. טענות הצדדים 6. לטענת ב"כ התובע הוכח מטעם התביעה כי התאונה ארעה במגרש שבבעלות ובתחזוקת העיריה ואורגן ע"י משרד החינוך. הואיל ועדות התובע והעד מטעמו העמידו גרסה אמינה של קרות התאונה, אין במסמכים חיצוניים כדי למוטטה לרבות בעדויות ההגנה. עוד טען ב"כ התובע כי אין לייחס משקל רב לעולה ממסמכים שהוגשו ע"י הנתבעות משום שאלה נרשמו, אם בכלל עת שהתובע היה בן 18.5 בלא שקיבל יעוץ משפטי ובלא שהיה ער לדרישות הדין לגבי פירוט נסיבות התאונה. ב"כ התובע ביקש אף לשלול קיומה של גרסה אחרת לקרות התאונה שעלתה כביכול ממכתב ב"כ התובע דאז, משום שאין לה תמיכה בראיות אחרות ,גם לא בעדות המורה לחנ"ג מטעם הנתבעות. כמו כן נטען כי לא עלה בידי הנתבעות להוכיח כי המגרש תוחזק כיאות והימנעות מהצגת כל הראיות בנושא עומדת לחובת הנתבעות. ב"כ הנתבעות ביקשו לדחות את התביעה ולתת משקל גבוה יותר לראיות אוטנטיות בסמוך לאירוע מאשר עדויות של עדים לרבות התובע שהוצגו בפני ביהמ"ש כ-10 שנים לאחר התאונה. מה גם שהשתהותו של התובע בהגשת תביעתו כ-6 שנים לאחר התאונה צריכה לפעול לחובתו. עוד נטען כי עדויות התביעה לא היו מהימנות במיוחד לנוכח הצגת מספר גרסאות ואילו עדויות נוספות שהתובע יכול היה להביא אף לשיטתו לא הובאו. עוד נטען כי יש לקבל גרסה מסתברת יותר מהעובדות על פיה או שהתובע נתקל בשחקן יריב כפי שעלה ממכתב ב"כ או שהחליק בעת המשחק לנוכח היום הגשום באותה עונה ומכל מקום על פי עדויות עדי הנתבעות עלה כי המגרש תוחזק כראוי. ב"כ הנתבעת 3 הוסיף והיפנה לפסיקה רלבנטית והדגיש כי התאונה לכשעצמה אינה מקים אחריות, שהרי מגרש שעשוי מאדמה ודשא יכול שייווצרו בו מהמורות קטנות אולם אין לקבע כי הדבר מקים אחריות בגין רשלנות. דיון 7. התובע ביקש להוכיח תביעתו בהתבסס על מסמכים רפואיים, עדותו, עדות חברו ותמונות המקום, ואילו הנתבעות החזיקו בסדרת מסמכים שנערכו סמוך לתאונה בנוסף לעדויות נציגיהם. 8. התובע תיאר בתצהירו את התרחשות התאונה (בסעיף 4 לתצהיר): "במהלך המשחק ותוך כדי המשחק רצתי ונתקלתי במכשול במגרש שהיה מעמורה או אבן וכתוצאה מההתקלות הנ"ל החלקתי וסובבתי את רגל ימין ונפגעתי בברך ימין." אין חולק כי מספר חודשים לאחר התאונה הודע לתובע כי הוא זכאי לקבל תשלום מחברת הביטוח. בטופס הודעה על אירוע תאונות אישיות של חברת AIG צוין כי התאונה ארעה בין השעות 10.00-12.00 באצטדיון כ"ס ותאורה פורט כך: "במסגרת אליפות בתיה"ס לכדורגל - תיכוניים של משרד החינוך במסגרת נבחרת ביה"ס במשחק כנגד בי"ס אחר, במהלך המשחק במרוץ אחרי כדור החלקתי בדשא ונפלתי. נפצעתי ברגל ימין." לטענת התובע בתצהירו התבקש לחתום על הודעה למבטח מבלי שציין את סיבת ההחלקה אלא רק את עצם קרות התאונה. בדו"ח תאונה של משרד החינוך מיום 27.6.02 מולאו למעשה אותם פרטים ושם תוארה התאונה באופן דומה ביותר. 9. התובע נחקר על תצהיריו ועומת עם הרישום במסמכים הנ"ל ולגרסתו לא מילא את הטפסים אלא סוכן הביטוח שלו מסר את הפרטים ולאחר מכן חתם על המסמך. לדבריו לא היה זה תיאור מדויק של התאונה כי אם תיאור בקירוב אשר נכון לאותה עת לא היה נראה לו מעוות או חוטא לאמת כי (בעמ' 23 לפר'): "פשוט לא יחסתי חשיבות למילים." הגם שפנה באותה עת לייצוג משפטי לא ייחס צורך לדקדק במילותיו ואף לא פעל לתיקון הרישום מפיו. התובע עומת גם עם שני הניסוחים לעניין תיאור הפגם במגרש כשבכתב התביעה צוין כי מדובר במכשול, מהמורה או בור ואילו בתצהיר צוין שנפגע ממהמורה או אבן ולכך השיב כי למעשה לא ידע להצביע על אפשרות אחת מוגדרת, אולם כפי שזכר נתקל "במשהו". כדבריו (בעמ' 25 שורה 8): "הכדור עף לכיוון צד ימין של המגרש עקב הדיפה של השוער. אני הייתי כמגן והדיפה של השוער לצד ימין של המגרש, לצד שלי, אני הייתי לבד לגמרי, רצתי לכיוון הכדור, אני רואה את הכדור שאני עוד שניה מגיע אליו, ופגעתי במשהו, ונפלתי. החלקתי. לא משנה, הניסוח זה לא האישיו. נפלתי וסובבתי את הברך. לא ראיתי כלום, אין פצע, אין כלום, אך כאבי תופת. דבר שני שאתה עושה, הסתכלתי אחורה, ראיתי הרבה בורות וגם אבן גדולה. הרגשתי שנתקלתי במשהו קשיח אז אני משער שזו היתה אבן או מהמורה, אולם זה לא היה הדשא." התובע אישר כי לא ציין בפני הרופא שטיפל בו את סיבת הנפילה כשלטעמו לא היה עליו לעשות כן. כך גם בפני המומחה מטעמו, ד"ר א. שטרן שבפניו ציין רק כי נחבל במשחק. 10. למול גרסת התובע כפי שפורטה לעיל עלה מסדרת מסמכים נוספת תיאור אחר של נסיבות התאונה. התובע עומת עם מסמכים אלו כשתחילה הוצג לו טופס התביעה למל"ל שבהגשתה הודה ושם נרשם כי: "במהלך משחק כדורגל ב 2/02 נתקל בו מישהו ואז כאבים בברך...". התובע הכחיש בתוקף גרסה זו ואת הרישום ולדבריו בעת הפגיעה לא היה איש בסביבתו הקרובה. לאחר שהודה כי בסמוך לתאונה פנה לעו"ד אשכנזי שייצג אותו הודה כי תיאר בפניו את גרסתו לתאונה. עוה"ד הנ"ל פנה בשמו לענבל חברה לביטוח וכך כתב במכתבו (נ/2): "במהלך משחק ניסה מרשי להגיע לכדור, נתקל בשחקן הקבוצה היריבה ונפל על הקרקע (כאשר הפקקים של הנעליים נתקעים באדמה) תוך כדי סיבוב ברכו." לכשעומת עם המפורט במסמך לא הייתה לתובע תשובה מספקת מלבד קביעה כי אינו יודע לסיבת הרישום כפי שציין. התובע גם הודה בחקירתו כי בשמשו כמגן ימין ניתן להניח כי קיימת אפשרות להתקלות עם שחקן אחר אולם לדבריו לא כך היה במקרה זה. מכל האמור ניתן לומר כבר עתה כי הוצגו בפני מספר גרסאות המיוחסות לתובע שמעמידות ספק ניכר לגבי מהימנותה של אחת מהן. התובע עצמו ביקש לחזק אחת מהן יותר מהאחרות ובוודאי זו שיכול ותיצור אחריות והרושם שהותיר היה כמי שאינו יכול להדוף אמת עובדתית לכאורה העולה ממסמכים שהוגשו ונותר בהעדר הסבר משכנע לעצם קיומן של הגרסאות האחרות. 11. התובע ביקש להסתייע בעדותו של חברו לנבחרת שהשתתף במשחק מר שלום מזרחי (להלן: "מר מזרחי") העד הצהיר כי הוא זוכר את פגיעת התובע במהלך המשחק וזוכר שהתובע נפגע כתוצאה ממהמורה שהיתה על המגרש או מאבן. עוד הצהיר כי זכור לו שלא הייתה התנגשות בין התובע לבין שחקן אחר בזמן התאונה. יצוין כי עוד בטרם חקירת התובע נמסר כבר מפי העד הנ"ל בתצהירו כאמור, שלילתה של גרסה אחרת לקרות התאונה ובעוד שהתובע לא התייחס לכך באף אחד מתצהיריו. העד פתח דבריו בביטחון מלא בזיכרונו וקבע כי זכר כיצד קרתה התאונה, אך כשהתבקש לתאר את המפגע אמר (בעמ' 33 לפר'): "זה היה או מהמורה או אבן, כמו שאמרתי . המגרש היה עם בורות , ובאותו מגרש ששיחקנו היה בדשא היה גם בורות ואיפה שבן נפל , גם הייתה אבן. אני לא יכול לבא ולהגיד שזה היה מהמורה או מהאבן. הוא נפל בדיוק איפה שהיה בדיוק הבור והאבן". הוא הודה כי התובע רענן את זכרונו לגבי המיקום של התאונה הגם שלטענתו זכר איך קרה וידע נכון לתארה בתצהיר עליו חתם. בדיעבד התברר לו כי המשחק נערך במגרש התחתון - עובדה שלא זכר בוודאות. 12. העד נחקר ע"י חוקר הנתבעת 3 מר ערן ינאי שהצהיר כי שוחח עם מר מזרחי ביום 9.11.09 והציג עצמו כמי שמטפל בביטוח מטעם משרד החינוך בהקשר לתאונה במשחק של קבוצת הכדורגל בו נפגע חברו התובע. מהשיחה (כפי שעולה מהתמליל נ/3) שניהל עם העד שאל למקום התאונה, נסיבותיה ותוצאותיה. לאורך כל השיחה חזר העד על אמירה כי אינו זוכר את המקרה לפרטיו, כדבריו: "לא אין לי מושג. אני לא זוכר מה, מה, אני זוכר שהוא נפצע באמת, אבל אני לא זוכר כאילו את ה....את הפרטים הקטנים האלה ואני לא רוצה סתם להטעות וסתם להגיש דברים, כאילו אני לא. ...............לא, לא, אני לא זוכר, אני אפילו לא זוכר אם זה היה דשא, אם זה היה רצפת בטון או משהו כזה, אני לא זוכר. מה, זה היה מזמן, לפני שמונה שנים". לכשעומת העד עם תשובותיו לחוקר הנ"ל על פיהן לא זכר כלל את פרטי המקרה השיב (בעמ' 34 לפר'): "ש: התשובה שלך הייתה "אני לא זוכר כלום", והחוקר מטעמי הציע לך כ"כ הרבה תזות, ואמרת שאתה לא יודע ממה זה קרה. ת: אני לא יכול להגיד דברים שאני לא בטוח בהם, כדי לא לשקר, ולכן אני אומר שאני לא זוכר כלום. ש. אז איך אתה זוכר בשלב מאוחר יותר בדיוק מה קרה. ת. כי לא ידעתי ממול מי אני מדבר, ומה הוא רצה ממני. אני לא אתן הצהרה על משהו מסוים שאני לא בטוח בו, וכשבן ביקש ממני להגיד לעוה"ד ולתת את מה שאני חושב, אז במפורש אמרתי שהיה משהו, בן לא נפצע סתם, בן לא נתקע במישהו, הוא נפגע ממגרש לקוי, רואים גם את השיפוץ שעשו מאז, ואני אמרתי שזה המגרש ששיחקנו." מדברים אלו ניתן ללמוד על זיכרון סלקטיבי או לפחות זיכרון חלקי של העד הנ"ל . ובנוסף הודה העד כי בעת המשחק ועובר לקרות התאונה היה באמצע המגרש במרחק של 35 מטר מהתובע שנפגע בסמוך לשער, מרחק שמעלה לכשעצמו תמיהה גדולה לגבי האפשרות שראה בזמן אמת את התובע נתקל במכשול. לכשנדרש להתייחס למסמכים שעימם עומת התובע הציג "מערך" הסברים שמהם לא עלה בידו להפריך את הרושם שעלה גם מהשיחה שניהל עם חוקר הנתבעת 3 כי זכרונו היה סלקטיבי ביותר ואילו בחקירתו מתוך מגמתיות בוהקת השתדל לשכנע בכיוון אחר. לפיכך, אני סבורה כי בעדות זו לא היה חיזוק לגרסת התובע כי אם חיזוק הספק בהצגת גרסה אמינה לגבי האמת העובדתית ע"י התביעה. 13. זאת ועוד, בחקירתו הודה התובע כי יחד עימו השתתפו שחקנים נוספים בקבוצה אותם הכיר ומנה את שמותיהם . הוא גם הודה כי ידוע לו מקום מגוריהם אך מלבד העד מר מזרחי לא טרח להעידם מטעמו. משלא נתן הסבר מניח להימנעות זו הרי כלל ידוע הוא, כי כאשר נמנע בעל דין מהבאת ראיות שיש בהן כדי לתמוך בגרסתו - יזקף הדבר לחובתו כנאמר בע"א 548/78 שרון ואח' נ. לוי ואח' ,פ"ד לה(1) 736 (בעמ' 760): "כלל הנקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה, היתה פועלת נגדו". 14. לאחר שתצהירו של עד צד ג' מר יריב טפר נמחק לאור הסדר הפשרה מול שולחת ההודעה כאמור ביקש התובע להסתייע בתצהירו הנ"ל ובהסכמה הוגש התצהיר כראיה מטעם התביעה ללא חקירה. העד מר טפר שימש מנכ"ל איגוד השופטים בהתאחדות לכדורגל. על פי תצהירו ההתאחדות אינה מארגנת או מנהלת או מפעילה את מסגרת המשחקים בהם נכלל הטורניר ולא היתה במועד התאונה בעלים או מפעילה או בעלת חזקה במגרש. לעומת זאת, אגודת הספורט או בעלת המגרש או מחזיקתו היא שאחראית לתקינותו ולהסרת מפגעים ממנו. אין להתאחדות אינדיקציה לכך שהשופט ששפט זומן דרכה ואין בידה או בידי משרד החינוך מסמך המצביע על כך. העד מציין כי חל איסור על חבר באיגוד השופטים לנהל משחק כדורגל לרבות אימון ומשחקים בין קבוצות מסונפות להתאחדות ובין קבוצות אינן מסונפות ללא רשות מנכ"ל האיגוד וחבר אשר מפר הוראה זו מושעה אוטומטית מפעילותו באיגוד עד גמר ההליכים המשמעתיים. תיאורטית, לדידו כל גוף יכול לפנות לאיגוד בבקשה לשלוח שופט למשחק פרטי אך אין בכך כדי להוביל למסקנה ששופט מטעם ההתאחדות שפט במשחק נשוא התביעה. כאשר גורם פרטי (להבדיל ממסגרת שההתאחדות מארגנת בעצמה כגון ליגה רשמית) מזמין שופט מהאיגוד לשפוט במשחק תפקיד השופט הוא שיפוט המשחק בלבד ואין לו חובה לבדוק את תקינות המגרש אלא שהחובה חלה על הגוף המזמין. לדבריו, התאחדות אין ידיעה בדבר נסיבות התאונה אך ברור שכל מי שנוטל חלק במשחק כדורגל לוקח על עצמו סיכון ואפשרות פגיעה. 15. לאור מסכת הראיות שהוצגה ע"י התובע ומשלא מצאתי להן בסיס אמין, אינני סבורה כי עלה בידי התובע להוכיח תביעתו על פי מאזן ההסתברויות האזרחי. אני סבורה כי עדויות ההגנה חזקו עוד יותר מסקנה זו ושמטו גם את היסוד להטלת האחריות על מי מהנתבעות הנ"ל. 16. הנתבעות העידו מטעמן עדים בעלי זיקה וידע בנוגע למגרש האימונים ושלא נכחו בעת התאונה מלבד המורה לחנ"ג מר חניה. האחרון הדריך את הנבחרת ונכח במשחק. על פי הצהרתו במהלך המשחק התלונן התובע כי נפגע בברכו וביקש להפסיק את השתתפותו במשחק. העד פנה אל התובע ושאלו כיצד נפגע ולכך השיב התובע כי החליק על הדשא ולא הזכיר קיומו של מכשול. עוד שאל את התובע אם ברצונו להתפנות לבדיקה בביה"ח "מאיר" ברכב צמוד שהיה במקום, אולם התובע העדיף לשוב לביתו ואמר שישקול לגשת לרופא בהתאם להתפתחות מצבו הרפואי. העד הצהיר כי לפני תחילת המשחק המגרש נבדק ואושר על ידי שופט מקצועי השייך לאיגוד השופטים. גם להתרשמותו המגרש היה במצב תקין ואילו היה מבחין בפגם כלשהו היה מסב את תשומת לבו של השופט לכך ומונע את קיום המשחק. שחקני הנבחרת - ובכללם התובע - שחקו עם נעלי כדורגל תקניות המיועדות למשחק על גבי דשא וכן עם מגיני שוקיים שסופקו להם על ידי ביה"ס. כמו כן, לתחרויות הספורט מטעם משרד החינוך - לרבות הטורניר נשוא התביעה - מוזמנים שופטים מוסמכים ומקצועיים מטעם ההתאחדות לכדורגל בישראל. השופט בודק את המגרש ותקינותו עובר לתחילת המשחק ורק אם הוא תקין הוא מאשר את המשחק כפי שהיה במשחק נשוא התביעה. 17. בחקירתו הודה כי למרות שנכח במגרש לא ראה את אופן קרות התאונה. לדבריו המגרש שאורכו 90 מטר מחולק במסגרת המשחק ל-3 חלקים של הגנה, קישור והתקפה והתובע שיחק בצד האחורי של המשחק כשהכדור היה בכיוון ההתקפה ואילו התובע היה במרחק של 20-30 מטר מהכדור. הוא לא ידע לומר אם התובע נתקל בשחקן יריב ואף אישר כי התובע לא ציין זאת בפניו או מי מהחברים שבאו לספר לו כי התובע נפגע. העד עומת עם תמליל שיחה שנערכה בינו לבין התובע בתחילת שנת 2010 ולאחר הגשת התביעה ממנה עולה כביכול שאמר כי התובע רץ עם הכדור. ההסבר שנתן לדברים אלו היה כי המונח "רץ עם הכדור" משמעו שתשומת ליבו ומבטו רץ אחר הכדור. 18. אינני סבורה כי היה בהצגת דו"ח החקירה ע"י ב"כ התובע לעד כדי לקעקע עדותו שהרי גם בשיחה ציין כי לא ראה את תרחיש התאונה. יחד עם זאת דווקא השאלות שהיפנה התובע לעד , כשעל פי הודעת בא כוחו השיחה נעשתה רק ביוזמת התובע, מעוררות תמיהה נוספת לעניין הניסיון לדלות מהעד מה הייתה הגרסה שמסר בנוגע לתאונה ובכלל זה, האם ציין למאן דהוא כי התובע היה לבד או כי נתקל בעמוד. התנהלותו זו של התובע לא מחזקת את אמינותו. 19. מר שאול מיטלברג מטעם הנתבעת 1 - שימש כמנהל מחלקת הספורט בעירייה לרבות במועד התאונה. דבר התאונה הובא לידיעתו רק עם קבלת כתב התביעה - למעלה מ 6 שנים ממועדה. לדבריו ,מגרש הספורט משמש גם כיום כמגרש אימונים של הפועל כפ"ס שמשחקת בליגת העל והוא מטופל ומתוחזק ברמה גבוהה .משנת 2002 לא בוצע שינוי בדשא במגרש והמגרש מתוחזק באופן קבוע ובכל שנה עובר שיזרוע של הדשא, השקיה, דישון וכיסוח בהתאם לצורך ובהתאם לתקנים מחמירים בדבר אחזקת מגרשי ספורט. מדובר במשטח מישורי ללא אבנים, מהמורות, בורות או מכשולים אחרים. טענת התובע לקיומה של מהמורה או אבן הינה מופרכת. למיטב זכרונו, טרם התחיל הטורניר, נבדק המגרש על ידי שופט שהוזמן לשפוט במשחק . העד הודה בחקירתו, כי לא נכח במועד התאונה במגרש שהרי הוא למעשה משמש בתפקיד מנהל מחלקת הספורט בעיריה. היררכית כפוף אליו מנהל האצטדיון שמעסיק חברת אחזקה המטפלת במגרש כשהדבר מלווה אף ע"י יועץ דשא. הפעילות נשוא התביעה לא היתה מאורגנת ע"י העיריה כי אם ע"י משרד החינוך שלרשותו הועמד על ידה המגרש הנ"ל. הוא שהסביר כי מגרש האימונים מחולק למעשה לשני מגרשים כשהתאונה על פי מידע שקיבל התרחשה במגרש העליון. בזמנו היו בשני המגרשים הנ"ל דשא רגיל ואילו במגרש התחתון הוחלף הדשא לדשא סינטטי. ב"כ התובע ניסה לראות בהחלפת הדשא כשנתיים לאחר התאונה משום ראיה לקיומו של פגם במגרש ולכן עימת את העד עם הנחה זו ולכך השיב העד (בעמ' 48 לפר'): " ש. מה הסיבה שהוחלף הדשא לסינטטי? ת.הוא משדרג את המקום ,הוא חוסך בעלויות של חשמל ומים, זה חוסך בעלויות של תחזוקה, טיפולים כמו טיפולים תקופתיים, זה היה שיקול כלכלי, בעידן של היום עוברים הרבה מגרשים במדינת ישראל לסינטטי." עוד הוסיף והסביר כי ההחלפה נעשתה ב-5 מגרשים נוספים בעיריה. לדבריו, מכיוון שהמגרש משמש את ליגת העל הוא נבדק כל שבת בעונת משחקים ע"י שופט ובתחילת העונה נערכים סיורים של נציגי פיפ"א הבודקים גם כן את טיבו כתנאי למתן אישור לתחילת משחקי הליגה. 20. מר יואב קורנפלד שהיה בעל חברת תחזוקה "דשא נוי אגרונומים בע"מ" שנותנת שירות תחזוקה לאצטדיוני כדורגל לרבות לעיריית כפ"ס הצהיר כי התאונה הובאה לידיעתו רק עם קבלת כתב התביעה - כ-6 שנים לאחר התאונה - ולא ידוע לו על מקרה נוסף של החלקה. לדבריו, גם כיום משמש המגרש כמגרש אימונים והוא מתוחזק ומטופח ברמה גבוהה. מיום התאונה לא בוצע שינוי בדשא במגרש והמגרש עובר בכל שנה שזרוע של הדשא, השקיה, דישון וכיסוח בהתאם לצורך ולתקנים המחמירים של אחזקת מגרשי ספורט בליגות העליונות. מדובר במשטח דשא מישורי ללא אבנים ומהמורות, בורות או מכשולים. כמו כן 3-4 פעמים במהלך השבוע לפני האימון בודקים את תקינות הדשא, בטיחותו וכשירותו לשימוש השחקנים. העד הודה בחקירתו כי המגרש עבר שיפוץ אולם לדבריו הדבר נעשה רק בשנת 2011. לדבריו הוא ונציגיו מצויים 3 עד 4 ימים בשבוע במגרש והבדיקות מתועדות. כמו כן המגרש עובר דישון מידי חודש ומטופל על בסיס קבוע. כדבריו (בעמ' 44 לפר'): "יש עובד קבוע שנמצא בבוקר, וזה העבודה שלו. על בסיס יומי. הוא עושה את כל העבודות כיסוח, דישון, אם יש שקעים אז תיקון, הוא שותל דשא, הוא ברמה של כל יום הוא בודק את המגרש." לדבריו גם הוא נמצא לעיתים תכופות במגרש, מדריך ומפקח על העובד הנ"ל. 21. לאור העדר גרסה אמיתית מוכחת ע"י התובע אין צורך להאריך בדיון בשאלת האחריות לתאונה ולכן יצוין בקצרה כי למרות שאין חולק כי חלה חובת זהירות על הנתבעת 1 כמי שמפעילה ומתחזקת את המגרש ועל הנתבעת 2 כמי שארגנה את הטורניר להעמיד לרשות תלמידי התיכון ששיחקו בנבחרת ביה"ס מגרש שתוחזק היטב, לא הוכח כי הופרה חובה זו כלפי התובע. מלבד העובדה כי התובע הציג בעבר כפי שעלה מחומר הראיות גרסה אחרת מזו שהצהיר והעיד במסגרת תיק זה, לא הצליח להצביע על קיומו של מחדל בתחזוקת המגרש ולא הפריך עדותם האמינה של עדי הנתבעות. גם התמונות שהוצגו ע"י התובע, שבחקירת העד שמסרן לתובע עלה גם כן אי דיוק באשר למקורן, לא התייחסו למועד הרלבנטי ואין בהן כדי לשנות את המסקנה הנ"ל. אינני מתעלמת מטענת ב"כ התובע כי הנתבעות לא הציגו תיעוד מלא להוכחת הטיפול והתחזוק השוטף של המגרש, אולם שעה שהתובע לא עמד בתנאי הראשוני להעברת הנטל אל הנתבעות לא ניתן לייחס לדבר משקל רב. לסיכום 22. לאור האמור התביעה נדחית. אני משיתה על התובע הוצאות וכן שכ"ט עו"ד בסך של 5500 ₪ לכל אחת מהנתבעות. כדורגלפיצוייםדיני ספורטקרקעותנפילה