בקשה להגיש ראיה חדשה: עדות של אדם

בקשה להגיש ראיה חדשה: עדות של אדם בע"פ 9/66 גולדשטיין נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד כ(1) 555 (1966). באותו עניין נדונה בקשת מערער להגיש כראיה חדשה בערעורו עדות מפי אחד, פלוני, אשר לטענתו היה מבצעה העיקרי של העבירה בה הורשע. המערער הסביר כי פלוני לא זומן להעיד לפני הערכאה הדיונית משום שבשעת הדיון טרם הוכרע דינו של פלוני. על כן, לוּ היה מאשר פלוני את גרסת המערער היה בכך כדי להפחית את סיכויו שלו לצאת זכאי בדינו. בשלב הערעור הוסרה מכשלה זו, שכן דינו של פלוני כבר הוכרע ושוב לא התקיים חשש שמא הוא יחשוש למסור דברים כהווייתם. אף על פי כן החליט בית משפט זה לדחות את בקשת המערער, מן הטעם שעדות פלוני יכולה הייתה להיות מובאת לפני הערכאה הדיונית. ואלו דברי השופט צ' ברנזון: "כעת טוען המערער, כי הוא יכול להוכיח את צדקתו ואת נכונות סיפורו על-ידי עדותו של [פלוני]. הוא מסביר, כי הוא ופרקליטו, שהגן עליו במשפט, נמנעו מלהזמינו להעיד בבית-המשפט מפני שבאותו זמן טרם נשמע משפטו של [פלוני], שהואשם בפריצה, ולא יכלו לדעת אם יהיה מוכן כמצב זה להעיד עדות אמת ולספר בבית-המשפט דברים כהוויתם. לא נוכל להיעתר לבקשה. מתברר, כי [פלוני] זה היה נוכח בבית-המשפט ביום שמיעת משפטו של המערער והוא אף הוכנס לבית-המשפט לשם זיהוי והמערער בחר מסיבות שלו שלא להזמינו להעיד במשפטו. בדרך כלל, ראיה שהיתה קיימת בזמן המשפט ולא הובאה, אף כי ניתן היה להביאה, לא תורשה שמיעתה בערעור. במקרה זה, לא רק שהעדות היתה מצויה בזמן המשפט אלא שהעד גופו נוכח בבית-המשפט, והוא לא נקרא להעיד. לא נוכל להפוך את סדרי המשפט המקובלים ולאפשר שמיעת המשפט מחדש" [שם, בעמ' 556]. דברים אלו מלמדים כי לא בנקל יורה בית המשפט על גבייתה של עדות חדשה, אשר יכולה הייתה להיות מובאת לפני הערכאה הדיונית. בעניין זה יש לייחס חשיבות מעטה בלבד לטעמים "אובייקטיביים" בגינם יכול היה בעל הדין להניח כי עדות העד לא תשרת את מטרותיו, אף אם בשלב הערעור הוסרו טעמים אלו.עדותראיות חדשותדיון