סעיף 31 לחוק בתי המשפט: משפט חוזר

סעיף 31 לחוק בתי המשפט: משפט חוזר הסמכות להורות על עריכתו של משפט חוזר מעוגנת בסעיף 31(א) לחוק בתי המשפט, ומותנית בקיומה של אחת העילות המנויות בו. על המבקש לקיים משפט חוזר להניח תשתית ראייתית איתנה וממשית בדבר קיומה של אחת העילות המנויות בסעיף 31(א) לחוק (מ"ח 6148/95 עזריה נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(2) 334 (1997); מ"ח 26/03 דותן נ' מדינת ישראל (19.2.2003); מ"ח 3201/08 איון נ' מדינת ישראל (27.7.2008); מ"ח 779/13 יקותיאל נ' מדינת ישראל (6.6.2013)). בבסיס הסמכות להורות על קיומו של משפט חוזר ניצב האיזון המורכב בין הצורך להבטיח מנגנון דיוני שיאפשר לתקן במקרים חריגים טעויות בהרשעה. זאת מתוך הכרה בחשיבות ערך חשיפת האמת ומתוך הכרתה של המערכת המשפטית כי אין היא חסינה מטעויות. מן העבר השני, ניצבים ערכים אחרים ובראשם עקרון סופיות הדיון. אינטרס סופיות הדיון מבטא את הצורך בוודאות הפסיקה ויציבותה, ויונק את כוחו מן הערך החינוכי וההרתעתי שביסוד פסק הדין (מ"ח 7929/96 קוזלי נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(1) 529 (1999) (להלן: פרשת קוזלי); מ"ח 7558/97 בן-ארי נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(1) 433 (1999); מ"ח 5048/04 אייזן נ' היועץ המשפטי לממשלה (20.11.2005)). משכך, בית משפט זה חזר ושנה כי נקודת המוצא היא כי משפט חוזר הינו הליך חריג וייחודי, ובקשות לקיים הליך זה מאושרות באופן מצומצם ובמשורה (ראו גם: מ"ח 5846/03 יזדי נ' מדינת ישראל (7.9.2003); מ"ח 3633/08 אליטוביץ נ' מדינת ישראל (25.11.2008); מ"ח 3975/13 אלדן תחבורה בע"מ נ' מדינת ישראל (29.10.2013); מ"ח 3378/13 פלוני נ' מדינת ישראל (17.7.2014) (להלן: עניין פלוני)).חוק בתי המשפטמשפט חוזר