ממצאי מהימנות של עד בשני הליכים שונים כלל נקוט בידינו הינו כי אין תחולה ישירה לממצאי מהימנות הנוגעים לעד בהליך אחד, ביחס להליך אחר שבמסגרתו מעיד אותו העד, וזאת אף אם בשני ההליכים נושא העדות זהה (השוו: ע"פ 2309/90 סבאח נ' מדינת ישראל (24.12.1991); ע"פ 4392/91 חוואג'ה נ' מדינת ישראל, פ"ד מט(2) 45 (1995) (להלן: פרשת חוואג'ה); מ"ח 6983/98 יעקובוביץ נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(3) 86 (1999) (להלן: עניין יעקובוביץ)). בחינת הראיות וההתרשמות ממהימנות העדים נעשות בכל משפט באופן עצמאי ונפרד (דנ"פ 4971/02 זגורי נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(4) 583 (2004) (להלן: פרשת זגורי)). יפים לענייננו הדברים שקבע השופט לנדוי בע"א 79/72 האפוטרופוס לנכסי נפקדים נ' יצחק פולק, פד"י כז(1) 768, 775 (1973): "מסקנותיו [של השופט] היו צריכות להתקבל רק על-סמך חומר הראיות שהובא במשפט אשר התברר לפניו הפעם [...], ושומה עליו להוציא מגדר שיקוליו דברים שנודעו לו מאיזה מקור אחר ולוּ ממשפט אחר שהתנהל לפניו". דיוןמהימנות עדים