4 העילות לקיום משפט חוזר במשפט הפלילי (1) בית משפט פסק כי ראיה מהראיות שהובאו באותו ענין יסודה היה בשקר או בזיוף, ויש יסוד להניח כי אילולא ראיה זאת היה בכך כדי לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון; (2) הוצגו עובדות או ראיות, העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה בפני בית המשפט בראשונה, לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון; (3) אדם אחר הורשע בינתיים בביצוע אותו מעשה העבירה, ומהנסיבות שנתגלו במשפטו של אותו אדם אחר נראה כי מי שהורשע לראשונה בעבירה לא ביצע אותה; (4) נתעורר חשש של ממש כי בהרשעה נגרם לנידון עיוות דין. מן הבחינה העקרונית, משפט חוזר הינו הליך חריג המופעל במשורה. על השופט הדן בבקשה למשפט חוזר לאזן בין שני שיקולים נוגדים: מן העבר האחד קמה ועומדת השאיפה להגיע לחקר האמת, והיא תובעת לבחון כל חשש ממשי לטעוּת בהרשעה. מן העבר האחר ניצב עיקרון סופיות הדיון, אשר משקף את הצורך ביציבות, ודאות וביטחון. אינטרס זה מקבל משקל מוגבר במקרה כגון דא, כאשר עניינם של המבקשים נידון הן בבית המשפט המחוזי והן בבית המשפט העליון מספר פעמים. שני האינטרסים מושכים לכיוונים שונים, זה בכה וזה בכה, והמתח שביניהם משליך על ההכרעה אף בבקשה הקונקרטית (עוד על המתח ראו: מ"ח 5048/04 אייזן נ' היועץ המשפטי לממשלה, פיסקה 28 (20.11.2005); מ"ח 3633/08 אליטוביץ נ' מדינת ישראל, פיסקה 32 (25.11.2008); מ"ח 3975/13 אלדן תחבורה בע"מ נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (29.10.2013)). ברוח זו קבע המחוקק, בסעיף 31(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, כי ניתן להורות על קיום משפט חוזר בעניין פלילי בהתקיים אחת מארבע העילות. משפט פלילימשפט חוזר