תביעה ייצוגית: שינוי גודל האריזות של דגני הבוקר 1. המערער הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבה (להלן - בקשת האישור). המערער טען, כי המשיבה נוהגת, מעת לעת, לשנות את גודל האריזות של דגני הבוקר שהיא משווקת, תוך שהיא מציינת כי מדובר "באותו מוצר באריזה חדשה" או ב"מוצר האהוב באריזה חדשה". הוא הוסיף וטען, כי בחלק מהמקרים הטעתה המשיבה את הצרכנים, שכן בד בבד עם שינוי גודל האריזה שינתה היא אף את ההרכב התזונתי של המוצרים. חובה לציין, כי המערער לא חלק על כך שטבלת הערכים התזונתיים שהופיעה על גבי האריזות החדשות כללה נתונים נכונים לגבי הרכיבים התזונתיים. טרונייתו התמקדה בכך, שהמשיבה ציינה כי מדובר ב"אותו מוצר" כאשר בפועל נערך שינוי מסוים בהרכב התזונתי שלו. 2. בעלי הדין גיבשו בהליך הסכם הפשרה. בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כבוד השופטת א' שטמר) נתן תוקף של פסק דין להסכם. בעלי הדין המליצו בהסכם, כי ייפסק לתובע גמול בסך 45,000 ש"ח ולבא כוחו שכר טרחה בסכום זהה. בית המשפט המחוזי סבר כי אין לקבל את ההמלצה לגבי הגמול ושכר הטרחה. הוא פסק לתובע גמול בסך 5,000 ש"ח ולבא-כוחו שכר טרחה בסך 10,000 ש"ח. יצוין, כי היועץ המשפטי לממשלה הודיע בבית המשפט המחוזי, כי אין בכוונתו להתייצב להליך בעקבות הגשת הסכם הפשרה. בערעור שלפנינו מלין המערער על גובה הגמול ושכר הטרחה שנפסקו. הוא עותר לפסיקת הסכומים עליהם המליצו בעלי הדין. המשיבה הודיעה בסיכומי התשובה מטעמה, כי אף שאין היא מסכימה עם מספר אמירות שנכללו בערעור, הרי מבחינה מעשית היא אינה מתנגדת לקבלת הערעור. ביום 26.12.2013 הוגשה על ידי המערער בקשה לשינוי סדרי הדיון בערעור. הוא עתר, בין היתר, למתן פסק דין בלא השלמת טיעון בעל פה, היינו על בסיס כתבי הטענות. לא ראינו מניעה מליתן את פסק הדין על בסיס החומר הכתוב. 3. דין הערעור להידחות. ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בנוגע לסכום ההוצאות ושכר הטרחה. כלל זה חל גם בהליכים המוגשים מכוח חוק תובענות ייצוגיות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (ראו, ע"א 7615/11 גלבוע נ' החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ, פיסקה 8 (16.12.2012)). אומנם, בהליכים ייצוגיים, ייתכן שראוי כי מתחם ההתערבות בפסיקה של גמול ושכר טרחה יהא רחב מעט, בהשוואה להליכים אזרחיים "רגילים" (ראו, ע"א 4714/13 דיאב נ' חברת איי דיגיטל סטור בע"מ, פיסקה 7 (29.9.2013)). כך או אחרת, המקרה דנא מרוחק שנות אור מהמקרים בהם התערבות כאמור תהא מוצדקת, אף בהליכים של תובענות ייצוגיות. לעמדתנו, בית משפט קמא עשה חסד עם התובע המייצג ובא-כוחו כאשר פסק את הסכומים שפסק. די אם נציין, כי המערער לא צירף חוות דעת לבקשה לאישור תובענה ייצוגית. הוא לא ניסה להצביע על נזקים בריאותיים כלשהם שנגרמו לחברי הקבוצה (טענתו הייתה, כי נגרמה להם פגיעה באוטונומיה, היינו כי מדובר בנזק לא ממוני, בסכום כולל של לא פחות מ- 350 מיליון ₪(!)). זאת ועוד, הסעד עליו הוסכם בהסכם הפשרה בוודאי שאינו מצדיק את פסיקת שכר הטרחה והגמול עליהם הוסכם בין בעלי הדין. הסעד היחיד עליו הוסכם הוא, כי המשיבה תבהיר לצרכנים שחל שינוי בהרכב מוצריה, ככל שמדובר בשינוי הדורש הודעה לצרכנים בהתאם להוראות הדין הרלוונטיות, וכאשר תבחר היא לציין בעתיד, על גבי אריזות דגני הבוקר, כי מדובר ב"מוצר האהוב באריזה חדשה" (או כיתוב אחר דומה). היינו, לא נכלל בהסכם הפשרה סעד ישיר לטובת חברי הקבוצה. מובן, כי אין להמעיט מחשיבותו העקרונית של סעד הצהרתי כגון דא, המיועד לשנות את דרכיו של הנתבע הייצוגי מעתה ואילך. עם זאת, בנסיבות העניין המתוארות לעיל, בוודאי שלא היה מקום לפסוק לתובע הייצוגי ולבא כוחו סכום גבוה מזה שנפסק. אכן, במקרה זה לא התנגדה המשיבה לקבלת הערעור. ברם, מאחר שעסקינן בהליך הנוגע לתובענה ייצוגית, אין ליתן משקל רב מידי להסכמתם של בעלי הדין. על בית המשפט להתחשב בשיקולים ציבוריים, החורגים מעניינם של בעלי הדין הקונקרטיים. כאשר קיימים כשלים שונים בבקשה לאישור התובענה הייצוגית, והגם שהושג הסדר וקיימת הסכמה בין התובע הייצוגי ופרקליטו לבין המשיב-הנתבע, ראוי להרתיע את אלה הראשונים ודומיהם מפני הגשתם של הליכי סרק. ניתן לעשות כן על דרך סירוב לפסוק גמול ושכר טירחה על אף מה שהוסכם, ובוודאי שקיימת אף החלופה של הקטנתם של הסכומים המוסכמים. בכך, בין היתר, נבדל הליך אזרחי ייצוגי מהליך אזרחי רגיל. 4. ההליך דנא הינו ערעור סרק. לא היה מקום להגישו. מטעם זה שקלנו תחילה אם לחייב את המערער ופרקליטו לשאת בהוצאות לטובת אוצר המדינה. החלטנו להימנע מכך זו הפעם. הערעור נדחה בלא צו להוצאות. תביעה ייצוגית