עתירה לבג"ץ על קביעת אחוזי אי כושר נמוכים - נכות כללית ביטוח לאומי

עתירה לבג"ץ על קביעת אחוזי אי כושר נמוכים (נכות כללית ביטוח לאומי)

העתירה המופנית נגד החלטתו של בית הדין הארצי לעבודה בבר"ע 10603-01-14 מיום 3.2.2014, במסגרתה נדחתה בקשתו של העותר למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה בב"ל 46017-09-13 מיום 31.12.2013.

לעותר נקבעה נכות משוקללת בשיעור של 69% בגין בעיות רפואיות ואורטופדיות שונות. ועדת ערר אשר בחנה את כושר ההשתכרות של העותר קבעה ביום 25.7.2012 כי המבקש לא איבד 50% מכושרו להשתכר. על החלטת הוועדה ערער העותר לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. ביום 26.2.2013 החליט בית הדין האזורי בהסכמת הצדדים להחזיר את עניינו של המבקש לוועדה באותו הרכב (להלן: הוועדה) כדי שתשקול את חוות הדעת של ד"ר שלוסברג מיום 19.5.2011 (להלן: חוות הדעת) ותבדוק אם יש בה כדי לשנות מקביעתה. ביום 31.7.2013, הותירה הועדה את החלטתה על כנה. על החלטה זו ערער העותר לבית הדין האזורי בחיפה. ביום 31.12.2013 דחה בית הדין את ערעורו של העותר וקבע כי לא נפלה כל טעות משפטית בהחלטת הוועדה. נקבע כי הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין, נתנה את דעתה לכל אחד מהליקויים האורטופדיים של העותר וניתחה את חוות הדעת באופן מנומק ומפורט.

העותר הגיש לבית הדין הארצי לעבודה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה. בבקשתו העלה העותר מספר טענות. האחת, כי היה על הוועדה להתייחס לדו"ח השיקום מיום 17.5.2012 ולא מיום 9.1.2011; השנייה, כי קביעת הוועדה לפיה נכויותיו של העותר הן קלות והשיתוק היא ברמה בינונית, אינה תואמת את המציאות; השלישית, כי הוועדה לא נימקה כמתחייב מדוע לא קיבלה את חוות הדעת. בהחלטה מיום 3.2.2014 דחה בית הדין הארצי את בקשת רשות הערעור וקבע כי לא נפלה טעות בפסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה המצדיקה מתן רשות ערעור וכי אין מקום להתערב במסקנותיו לפיהן הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין הקודם. בית הדין הארצי לעבודה הוסיף כי הוועדה רשמה בפניה בפירוט את תלונותיו של העותר, התייחסה בפירוט לחוות הדעת ונימקה מדוע היא לא מקבלת אותה. בכך היא פעלה על פי שיקול דעתה הרפואי-מקצועי תוך התייחסות לפסק הדין של בית הדין האזורי ולמכלול החומר הרלוונטי בתיק. מכאן העתירה שלפנינו.

בעתירה טוען העותר כי הוועדה לא נימקה למה היא לא מקבלת את חוות הדעת. העותר טוען גם כי פקידת התביעות העדיפה את חוות הדעת של הרופא המוסמך על חוות הדעת של פקידת השיקום ודחתה את התביעה לנכות כללית מבלי לנמק. עוד טוען העותר כי היה על הוועדה להתייחס לדו"ח השיקום מיום 17.5.2012 ולא מיום 9.1.2011. לבסוף, טוען העותר כי חוות הדעת לא ניתנה לפי ספר המבחנים כאשר קבעה את הליקויים הרפואיים של העותר ודרגתם.

המשיב 2 (להלן: המשיב) טוען כי העותר לא הצביע על עילה להתערבותו של בית משפט זה בהחלטת בית הדין הארצי לעבודה. לשיטתו, הוועדה עמדה בחובת ההנמקה וזאת משום שהיא דחתה את חוות הדעת מאחר שמסקנותיה שונות מאלה של הוועדה. בהתייחס לטענה לפיה שגתה הוועדה בכך שהתייחסה לדו"ח השיקום מיום 9.1.2011 ולא מיום 17.5.2012, טוען המשיב כי דינה להידחות משני טעמים. האחד, משום שטענה זו הועלתה לראשונה בבקשת רשות הערעור; והשני, משום שהשאלה היחידה שעמדה ושיכלה לעמוד בפני בית הדין לעבודה היא האם הוועדה מלאה אחר האמור בפסק הדין הראשון, קרי האם הוועדה התייחסה לחוות הדעת.

בתשובה לתגובת המשיב, חוזר העותר על טענותיו בעניין דו"ח השיקום וטוען כי טענותיו בעניין זה נטענו כבר בפני בית הדין האזורי לעבודה, אך לא נדונו משום שהצדדים הגיעו להסכמה להחזיר את חוות הדעת לוועדה.

דין העתירה להידחות על הסף. העתירה אינה מגלה עילה להתערבותו של בית משפט זה, שכן עניינה התברר בפני שלוש ערכאות שיפוטיות ומעין-שיפוטיות שונות. כידוע, בית משפט זה אינו משמש כערכאת ערעור על פסקי הדין של בית הדין הארצי לעבודה ולא ימהר להתערב בנושאים שנדונו בפניו ואשר נמצאים בתחום סמכותו הייחודית. התערבות בפסק דינו של בית הדין הארצי נעשית אך מקום בו מתגלית טעות משפטית מהותית אשר הצדק דורש תיקונה (בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מו(1) 673 (להלן: עניין חטיב)) בענייננו, לא נפלה טעות משפטית מהותית בפסקי הדין של הערכאות שדנו בעניינו של העותר. ועדת העררים, בית הדין האזורי ובית הדין הארצי ביססו את החלטותיהם על המסמכים הרפואיים שהוצגו בפניהם. זאת ועוד, מדובר בהחלטה של בית הדין הארצי לעבודה לדחות בקשה למתן רשות ערעור כך שבית משפט זה יושב למעשה כערכאה רביעית המתבקשת לדון באותו עניין. משכך, המבחן שנקבע בעניין חטיב הופך למחמיר יותר. (בג"ץ 9624/10 יסחקוב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 8 (11.1.2011)).

אשר על כן, העתירה נדחית על הסף.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ערעור על אי כושר

  2. ועדת ערר אי כושר

  3. עבודה בתקופת אי הכושר

  4. אי כושר להשתכר כתנאי לזכאות

  5. ערעור על דרגת אי כושר

  6. איך קובעים דרגת אי כושר ?

  7. אי כושר עבודה בעבודות פקידות

  8. ערעור על דרגת אי כושר 60 אחוז

  9. ערעור על החלטת ועדת ערר אי כושר

  10. ביטוח אובדן כושר עבודה 75% אי כושר

  11. אי הכרה בתקופת אי כושר ביטוח לאומי

  12. ערעור על דרגת אי כושר - נכות כללית

  13. ערעור על החלטת ועדת אי כושר לעררים

  14. קשר בין תעודות אי כושר לתאונת דרכים

  15. ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים - אי כושר

  16. תקופת אי כושר ארוכה ביחס לפגיעה בתאונת עבודה

  17. ערעור על החלטת ועדה לעררים על 74% דרגת אי כושר

  18. ערעור על החלטת הוועדה לעררים אי כושר אשר דחתה את הערר

  19. ועדה לעררים לקביעת דרגת אי כושר יכולה לדון בהרכב של 2 חברים בלבד

  20. עתירה לבג"ץ על קביעת אחוזי אי כושר נמוכים (נכות כללית ביטוח לאומי)

  21. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון