עתירה לבג"ץ על קצבת תלויים מביטוח לאומי

עתירה לבג"ץ על קצבת תלויים מביטוח לאומי



עתירה נגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, בעניין גובה קצבת התלויים המשתלמת לעותרת.




בעלה של העותרת נהרג בתאונת עבודה בשנת 1987. מני אז משתלמת לעותרת קצבת תלויים. העותרת יזמה הליכים משפטיים שונים כנגד משיב 1 (להלן: המשיב), בטענה כי יש להגדיל את קצבתה. בהסכמת הצדדים פסק בית הדין הארצי לעבודה כי המשיב יגדיל את הקצבה בסכום של 159.15 ₪ לחודש (בש"א 78/10, כב' הרשם א' איטח). בפועל, המשיב הוסיף לקצבה סכום של 159.15 ₪ לרבעון.


בהמשך פתחה העותרת בהליכים נוספים כנגד המשיב. בין היתר הוגשה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, בדרישה שהמשיב ישלם לעותרת את התוספת מדי חודש ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מאז שנת 1987. התביעה נדחתה (ב"ל 37152-10-12, כב' השופט מ' טוינה). ערעור שהוגש לבית הדין הארצי לעבודה – נדחה אף הוא (עב"ל 45469-02-13, כב' השופטים י' פליטמן, ל' גליקסמן, ס' דוידוב-מוטולה, ונציג הציבור ר' רבינוביץ וא' שחור). מכאן העתירה.



במסגרת העתירה הודגש כי מדובר בתוספת חודשית של 159 ₪, וכי יש לשלמהּ עם הפרשי הצמדה וריבית משנת 1987, משום שתאונת העבודה בגינה משתלמת הגמלה אירעה בשנת 1987. המשיב, לעומת זאת, סבור כי עסקינן בתוספת רבעונית, וכי אין לשלמהּ באופן רטרואקטיבי.




דין העתירה להידחות על הסף.


באשר להיקף התשלום הרטרואקטיבי - פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בבש"א 78/10, אשר ניתן בהסכמת הצדדים, קבע כי לעותרת תשולם תוספת רטרואקטיבית 12 חודשים ממועד הגשת התביעה. אין בפסק הדין המוסכם כל רמז לכך שיש "להעמיס" על סכום התוספת הפרשי הצמדה וריבית משנת 1987.

קושי מסוג אחר מתעורר ביחס לגובה התוספת: כאמור, בפסק הדין המוסכם נקבע כי מדובר בתוספת חודשית, אולם בפועל משלם המשיב לעותרת תוספת רבעונית. לאחר עיון סבורנו כי אין בכך כדי לשלול את המסקנה לפיה דין העתירה להידחות. עולה מהחומר כי לאחר פסק הדין המוסכם הוגשה לבית הדין הארצי בקשת הבהרה, במסגרתה טענה העותרת כי מגיעה לה תוספת חודשית ולא רבעונית. המשיב התנגד לבקשה, וזו נדחתה. אף נראה כי בית הדין הארצי, בפסק הדין כנגדו מופנית העתירה, בחן את הסוגיה לגופו של עניין וקיבל את עמדת המשיב לפיה עסקינן בתוספת רבעונית ולא חודשית. יוזכר כי מדובר בעניין שהוא בתחום מומחיותם של בתי הדין לעבודה, וכי בית משפט זה אינו משמש כערכאת ערעור על פסקי דינם של בתי הדין. התערבות בהחלטות בתי הדין לעבודה תיעשה רק במקרים נדירים, כאשר נפלה בפסק הדין טעות משפטית מהותית שהצדק מחייב את תיקונה (בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673 (1986); בג"ץ 3229/12 אחים סמאר שיווק פירות וירקות תמרה בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה (13.12.2012)). במקרה דנן, אף אם נראה כי מוטב היה לעגן את עמדת המשיב – לפיה מדובר בתוספת רבעונית ולא חודשית - בדרך דיונית שונה (למשל באמצעות בקשה לתיקון טעות), שוכנענו כי אין מדובר במקרה המצדיק את התערבותנו.



לנוכח האמור, העתירה נדחית. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הפחתת קצבת תלויים

  2. ניכוי קצבת תלויים

  3. קצבת תלויים עצמאי

  4. הגדרת ילד - קצבת תלויים

  5. תוספת תלויים בקצבת נכות

  6. קצבת תלויים עקב פטירת הבעל

  7. גמלת תלויים להורים על מות בנם

  8. גובה משכורת לעניין קצבת תלויים

  9. חישוב קצבת תלויים מביטוח לאומי

  10. שיפוי גמלאות תלויים ביטוח לאומי

  11. תוספת תלויים בקצבת נכות בגין האישה

  12. זכאות לקצבת תלויים במקרה של התאבדות

  13. תוספת תלויים על אדם שאינו תושב ישראל

  14. עתירה לבג"ץ על קצבת תלויים מביטוח לאומי

  15. חישוב קצבת תלויים על בסיס משכורת חודשית

  16. ? מהי גמלת תלויים למשפחה של אדם שנהרג בתאונת דרכים

  17. מינוי מומחה רפואי נוסף בתביעה לקצבת תלויים

  18. תוספת תלויים נכות כללית על ילדים מנישואים שניים

  19. גמלת תלויים בביטוח לאומי לאדם שנהרג בתאונת דרכים

  20. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון