האם יש ביטוח על הצפה בעסק בגלל מזג אוויר סוער ?

האם יש ביטוח על הצפה בעסק בגלל מזג אוויר סוער ?

בקשה למתן רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ח' וינבאום וולצקי) מיום 23.4.2014 בה התקבלה בקשת המשיבה למחיקת סעיפים מכתב ההגנה שהגישה המבקשת.

1. המשיבה הפעילה אולם אירועים בחדרה שהיה מבוטח אצל המבקשת ב"פוליסת בית עסק". בעקבות מזג אוויר סוער ביום 8.1.2013 הוצף אולם האירועים ולטענת המשיבה נגרמו נזקים כבדים לאולם, לחצריו ולתכולתו (להלן: האירוע הביטוחי). המשיבה הודיעה למבקשת על קרות האירוע הביטוחי ובמכתבה מיום 14.2.2013 הודיעה המשיבה לשמאי שמונה מטעם המבקשת כי הנזקים מוערכים על ידו בסכום של 1,700,000 ש"ח (ראו נספח ב' לבקשה). המבקשת מצידה הודיעה למשיבה ביום 19.2.2013 כי היא דוחה את בקשתה לפיצוי בהיעדר פוליסת ביטוח בתוקף (להלן: מכתב הדחייה). נוכח חשיבותו של המכתב להמשך הדיון יובא להלן נוסחו המלא:

"בהמשך לפנייתך אלינו לקבלת תגמולי ביטוח בקשר עם אירוע נזקי מים מחודש ינואר 2013, הרינו להודיעך כי אנו דוחים את בקשתך בהיעדר קיומה של פוליסת בת תוקף בחברתנו לכיסוי האירוע. כפי שנמסר לך ולסוכן הביטוח שלך, וכפי שהודית בכך בפני נציג חברתנו, הפוליסה 0408054194112 בוטלה מחמת אי תשלום פרמיה וזאת החל מיום 21.10.2012, וההודעה על כך נמסרה לך בסמוך לביטול. הודעות על הכוונה לבטל את הפוליסה מחמת אי התשלום נמסרו אליך אף הן קודם לביטול. עובדת אי תשלום הפרמיה היתה ידועה לך היטב ולא היתה בבחינת תקלה זמנית או בהיסח הדעת, והיה לך ברור כי הפוליסה תבוטל מחמת אי תשלומה. למען הסר ספק ולמען הזהירות בלבד, כל הטענות בדבר היקף הנזק מוכחשות אף הן. אין באמור משום הכרה בכיסוי הביטוחי ו/או בחבות ו/או באחריות ו/או משום ויתור על כל טענה ו/או זכות העומדת לחברתנו מכוח הדין ו/או הפוליסה".


יצוין, כי קודם שנשלח מכתב הדחייה מינתה המבקשת שמאי להערכת נזקי המשיבה ועוד יצוין כי המבקשת מינתה מהנדס שביקר במקום ביום 24.3.2013, דהיינו לאחר משלוח מכתב הדחייה, וכי בחוות דעת שערך אותו מהנדס נקבע כי המבנה בוטח בביטוח חסר בשיעור ניכר.

2. בחודש נובמבר 2013 הגישה המשיבה תביעה נגד המבקשת לתשלום תגמולי הביטוח והמבקשת הגישה כתב הגנה בו טענה כי הפוליסה של המשיבה אינה בתוקף. לחלופין טענה המבקשת (בסעיף 19.1 לכתב ההגנה) כי הביטוח שערכה המשיבה היה ביטוח חסר בשיעור של 80% (דהיינו כי העסק של המשיבה בוטח בשיעור של 20% מערכו) וגרסה כי עובדה זו נתבררה לה לאחר דחיית התביעה לתגמולי ביטוח. המבקשת הוסיפה וטענה עוד (בסעיף 20 לכתב ההגנה) כי חלק בלתי מבוטל מהנזק שנגרם למשיבה אינו בר פיצוי בשל החרגתו מתנאי הפוליסה. בכתב התשובה שהגישה המשיבה לכתב ההגנה היא עתרה, בין היתר, למחיקת סעיפים 19.1 ו-20 לכתב ההגנה נוכח הנחיות המפקח על הביטוח מיום 16.11.1998 [צ"ל 9.12.1998] ומיום 29.5.2002 עליהן אעמוד בהמשך, המונעות לטענתה מהמבקשת להעלות טענת הגנה שלא נזכרה במפורש במכתב הדחייה. המבקשת טענה מנגד כי מדובר בטענת סף, וכי יש להתיר לה לטעון לחלופין טענות נוספות עליה. עוד נטען כי סכומי הנזק תמיד שנויים במחלוקת, וכי המידע על ביטוח החסר נודע לה לאחר שליחת מכתב הדחייה ולכן יש להתיר לה לטעון בעניין זה. המבקשת הוסיפה כי המידע על ביטוח החסר היה מצוי בידיעת המשיבה וכי אין לאפשר למשיבה להרחיב שלא כדין את הכיסוי הביטוחי.

3. בהחלטתו מיום 23.4.2014 קיבל בית המשפט המחוזי את בקשת המשיבה למחיקת סעיפים 19.1 ו-20 האמורים מכתב ההגנה. בית המשפט ציין כי על פי פסיקתו של בית משפט זה בעניין הנחיות המפקח על הביטוח מיום 9.12.1998 ומיום 29.5.2002 תורשה המבטחת להעלות טענות חדשות שלא הועלו על ידה בהזדמנות הראשונה בפני המבוטח, רק בנסיבות חריגות כגון טענת מרמה מצד המבוטח. בית המשפט קבע כי המבקשת מודה שטרם ששלחה את מכתב הדחייה היא הפעילה שמאי שהיה יכול בעת ביקורו במקום להתרשם מכך שהמשיבה לא עמדה בתנאי הפוליסה כפי שפורטו בסעיף 20 לכתב ההגנה וכן מביטוח החסר. עוד נקבע כי המבקשת דחתה את תביעת המשיבה בשל אי תשלום פרמיה, ולהוציא נימוק זה, לא פירטה נימוקים נוספים דוגמת אלו שנכללו בסעיפים 19.1 ו-20 לכתב ההגנה וטענות אלה אינן נוגעות לנסיבות חריגות המצדיקות סטייה מהוראות המפקח על הביטוח, כאמור. כמו כן נדחתה טענת המבקשת בדבר גילוי מאוחר של ביטוח החסר, שכן היא נטענה באופן סתמי וללא פירוט.

3. מכאן הבקשה שלפניי בה עותרת המבקשת לביטול מחיקתו של סעיף 19.1 לכתב ההגנה. במאמר מוסגר יצוין כי נראה שהמבקשת השלימה עם מחיקתו של סעיף 20 מכתב ההגנה ומשכך אין צורך לעסוק בו עוד. המבקשת טוענת כי בהחלטתו נמנע בית המשפט מלהתייחס לטענותיה בעניין סעיף 19.1 לכתב ההגנה, וכן כי נגרם לה עיוות דין חמור משום שיתכן כי בשל מחיקת טענת ההגנה האמורה המשיבה תזכה לפיצוי משמעותי אף על פי שאין לה כיסוי ביטוחי לכך. המבקשת מוסיפה כי בית המשפט סילק על הסף את טענותיה בלא ששמע עדויות או בחן את טענותיה לגופן וכי יש להותיר על כנו את סעיף 19.1 בכתב ההגנה גם משיקולי יעילות ולהכריע בתוקפו לאחר שמיעת ראיות. לשיטתה של המבקשת, לא היה מקום לקבוע כי השמאי שמינתה יכול היה להתרשם מביטוח החסר כאשר ביקר במקום, שכן המבקשת מינתה מהנדס בניין ולא הייתה עושה כן אם השמאי יכול היה להעריך את שווי המבנה בעצמו. עוד מציינת המבקשת כי קביעה מסוג זה אינה בגדר ידיעה שיפוטית ומחייבת שמיעת עדויות. המבקשת מוסיפה וטוענת שבית המשפט לא דן בטענתה לפיה המשיבה לא תמכה את בקשתה בתצהיר וכן לא המציאה למבקשת מסמכים שנדרשו לה לבירור החבות, ואיפשרה למהנדס מטעם המבקשת לבדוק את הנזקים רק לאחר שיגור מכתב הדחייה. יתר על כן המבקשת טוענת כי בית המשפט לא דן בטענתה לפיה קיומו של ביטוח חסר אינו חורג מהטענה שהועלתה במכתב הדחייה והיא מוסיפה כי במכתב הדחייה נכתב במפורש שכל הטענות בנוגע להיקף הנזק מוכחשות אף הן. עוד טוענת המבקשת כי בכל מקרה קיימת הוראה מפורשת בפוליסה בדבר ביטוח חסר וכי המשיבה הייתה ערה לכל אורך הדרך לביטוח החסר ואף פעלה בחוסר תום לב כאשר התעלמה מהוראות הפוליסה.

5. המשיבה מצידה סומכת ידיה על החלטתו של בית המשפט המחוזי ומוסיפה כי המבקשת נחשפה לראשונה לנזקי המשיבה זמן רב טרם שנשלח מכתב הדחייה וגם אם ביטוח החסר נודע לה רק עם קבלת דו"ח המהנדס, עמדו לה שבעה חודשים מביקור המהנדס ועד להגשת התביעה כדי לתקן את מכתב הדחייה. כמו כן טוענת המשיבה כי לא ייתכן שפער כה גדול בהיקף הביטוח לא נגלה לעיני המומחים שביקרו במקום וכי המהנדס מונה לשם בדיקת היקף הנזק ולא לשם בדיקת סכומי הביטוח. המשיבה מוסיפה וטוענת כי היא אינה דורשת פיצוי עבור נזקים החורגים מסכום פוליסת הביטוח שנרכשה וכי לא היה עליה לתמוך את הבקשה בתצהיר, שכן הבקשה כללה טענות משפטיות. עוד סבורה המשיבה כי טענה בדבר ביטוח חסר היא טענה ביטוחית גרידא הנוגעת לכיסוי הביטוחי ולא לכימות הנזק וכי מתן אפשרות למבטחת להעלות את טענת ביטוח החסר בשלב מאוחר תסכל את הנחיות המפקח על הביטוח, שכן המבוטח לא יוכל להיערך לטענה זו מראש ובנוסף אם אכן נדרש בירור עובדתי בשאלה זו, היה על המבקשת להעלות את הטענה במסגרת מכתב הדחייה.

6. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה ובצרופותיהן החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. כמו כן החלטתי לקבל את הערעור.

במוקד בקשת רשות הערעור שהגישה המבקשת ניצבות שתי הנחיות של המפקח על הביטוח. ההנחיה מיום 9.12.1998 (להלן: ההנחיה הראשונה) הוצאה על ידי עו"ד רחל רטוביץ, סגן בכיר לממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון, והיא ממוענת לממונים על פניות הציבור בחברות הביטוח. בהנחיה זו ציינה עו"ד רטוביץ כי נוכח קבלת תלונה של אדם שהגיש תביעה לחברת ביטוח אך למרות מגעים שנוהלו עמו לא קיבל לידיו את עמדתה של המבטחת באשר לתביעתו, מועברת לידיעת הנמענים עמדתו העקרונית של אגף שוק ההון הביטוח והחיסכון במשרד האוצר כדלקמן:
"1. ...
2. ...
3. מבוטח או צד ג' המגיש תביעה לחברת הביטוח (להלן: 'התובע') זכאי וצריך לקבל לידיו, בכתב, את מלוא עמדתה של חברת הביטוח בנוגע לכל עילות תביעתו [...]
4. כאשר נדחית תביעתו של תובע, על המבטחת לפרט את כל נימוקי הדחייה לתביעתו בהזדמנות הראשונה שיש לה ואם לא עשתה כן לא תוכל המבטחת להעלות, במועד מאוחר יותר נימוק נוסף לדחייה, אותו יכלה לטעון בהזדמנות הראשונה.
5. על מנת שהתובע יוכל להתמודד עם טענות המבטחת הדוחה את תביעתו ואולי אף יצליח לשכנע אותה לשנות את עמדתה, עליו לקבל את עמדתה המפורטת בכתב [...]".

ההנחיה מיום 29.5.2002 (להלן: ההנחיה השנייה) הוצאה על ידי עו"ד ליאורה הירשהורן מהיחידה לפניות הציבור באגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר ואף היא ממוענת לממונים על פניות הציבור בחברות הביטוח. בהנחיה השנייה, הביאה עו"ד ליאורה הירשהורן לידיעת הנמענים את פרטי תלונתה של מבוטחת שהגישה שתי תביעות לקבלת תגמולי ביטוח בהפרש של שנה, ושתיהן נדחו על ידי המבטחת אולם מטעמים שונים. עו"ד הירשהורן חזרה על הוראות ההנחיה הראשונה, וציינה כי: "חברת הביטוח רשאית להעלות נימוקים נוספים מעבר לנימוק שהובא לידיעת המבוטח בהזדמנות הראשונה, רק מקום בו מדובר בעובדות ו/או נסיבות שנוצרו לאחר אותו מועד או אם לא היה ביכולתה של חברת הביטוח לדעת עליהם, במועד בו דחתה את התביעה." (סעיף 4 להנחיה השנייה).

עולה, אפוא, כי הנחיות אלו קבעו שני כללים עיקריים הנוגעים להתנהלות המבטחת במתן מענה לתביעת המבוטח. ראשית, על תשובת המבטחת להינתן בכתב; שנית, אם המבטחת מבקשת לדחות את התביעה עליה לפרט את כל נימוקי הדחייה בהזדמנות הראשונה אלא אם כן מדובר בעובדות או נסיבות שנוצרו לאחר מועד הדחייה או שהמבטחת לא הייתה יכולה לדעת עליהן במועד זה.

7. הנחיות אלו של המפקח על הביטוח הובאו לפתחו של בית משפט זה ברע"א 10641/05 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' חביב אסולין, פיסקה ד' (4.5.2006) (להלן: עניין הפניקס), שם נדון עניינו של מבוטח בחברת הפניקס בפוליסה לביטוח חיים שכללה ביטוח בגין אבדן כושר עבודה. בעקבות האירוע הביטוחי פנה המבוטח לפניקס בדרישה לקבל את תגמולי הביטוח ונדחה בנימוק כי הוא לא גילה פרטים בדבר מצבו הרפואי בעת החתימה על הפוליסה. לאחר דחיית תביעתו הגיש המבוטח תביעה לבית המשפט ובכתב הגנתה העלתה הפניקס טענות שלא נכללו במכתב הדחייה. בית המשפט הורה על מחיקת טענות אלו לבקשת המבוטח בהסתמך על האמור בהנחיות המפקח על הביטוח. בית משפט זה (כב' השופט א' רובינשטיין) דחה את בקשת רשות הערעור של הפניקס על החלטת המחיקה, ונדרש בהרחבה להנחיות המפקח על הביטוח ולתוקפן המחייב בציינו כי "ההנחיות צודקות; אין הן מונעות מחברות הביטוח לטעון כל טענה ובלבד שיפרטוה כדבעי במועד בפני המבוטח" (עניין הפניקס, פיסקה ד(6) להחלטה). עוד נקבע חריג לאמור בהנחיות, והוא שתיתכנה נסיבות חריגות שיצדיקו העלאת טענות נוספות, כאלה שהצדק זועק בהן כנגד יישום ההנחיה, למשל טענת מרמה מצד המבוטח (השוו: ע"א 7276/07 כונס הנכסים הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה בע"מ נ' אשורנס גנרל דה פרנס, פיסקה 19 לפסק דינו של השופט ח' מלצר (28.8.2012)). לאחרונה שוב נדונו על ידי בית משפט זה הנחיותיו של המפקח על הביטוח ברע"א 2121/14 אליהו חברה לביטוח בע"מ נגד אייש (8.7.2014) (להלן: עניין אליהו), שנסב על עניינו של מבוטח שבקשתו לתגמולי ביטוח בעקבות תאונה נדחתה על ידי המבטחת בטענה כי אין לתאונה האמורה כיסוי ביטוחי. במסגרת הליך משפטי שהתנהל בעניין, התקבלה בקשתו של המבוטח למחיקת טיעונים מכתב ההגנה של המבטחת שלא הופיעו במכתב הדחייה. בית משפט זה (כב' השופט צ' זילברטל) דחה בקשת רשות ערעור על החלטה זו וחזר על הקביעות בעניין הפניקס בעומדו על תכלית הנחיות המפקח על הביטוח ובלשונו:

"ההנחיה מבטאת מגמה ברורה ומבורכת של הגנה על ציבור המבוטחים מפני מצב של פערי מידע באשר לעמדתה האמיתית והמפורטת של חברת הביטוח, כדי לאפשר בחינת אופן ההתמודדות עימה. הנחיית המפקח אף תורמת, ולו בעקיפין, למניעת הגשת הליכי סרק לבית המשפט, שכן תובע פוטנציאלי היודע מראש מה הן טענות המבטחת יכול לשקול בצורה מושכלת האם יש מקום להגשת תובענה על-ידו, על כל ההוצאות והסיכונים הכרוכים בהגשת תובענה שסיכוייה אינם טובים."

8. בענייננו, סבר בית המשפט המחוזי בהסתמכו כאמור על ענין הפניקס, כי יש למחוק את טענות ההגנה החלופיות שהעלתה המבקשת משום שבהתאם להנחיות היה עליה להעלותן במכתב הדחייה ששלחה למשיבה.

דעתי שונה.

בלא שאדרש לשאלה הנכבדה בדבר מעמדן ותוקפן של ההנחיות הנ"ל בהקשר זה (ראו והשוו לעניין מעמדן של הנחיות המפקח על הבנקים: ע"א 250/89 בנק עצמאות למשכנתאות ולפיתוח בע"מ נ' שפוך, פ"ד מז(1) 593, 610; ע"א 1121/08 פרוסט נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פיסקה י"ח לפסק דינו של השופט א' רובינשטיין (6.9.2010); רות פלאטו-שנער דיני בנקאות חובת האמון הבנקאית 502 (2010)), במקרה שלפנינו – להבדיל מן המקרים אשר נדונו בעניין הפניקס ובעניין אליהו – מעלה המבקשת טענת סף ולפיה הפוליסה שעליה מבקשת המשיבה לסמוך את תביעתה בוטלה ועברה מן העולם כחודשיים טרם קרות האירוע הביטוחי, בשל אי-תשלום הפרמיה על ידי המשיבה. על נימוק זה אף ביססה המבקשת את מכתב הדחייה. דומני כי כאשר מבטחת מעלה, בתום-לב, טענת סף מסוג זה אין לדרוש ממנה כבר בשלב משלוח מכתב הדחייה להעמיק חקר בטענות חלופיות היכולות לעמוד לזכותה. ממילא אין לדרוש ממנה כי תכלול במכתב הדחייה את כל הטענות החלופיות אשר יכול ותעמודנה להגנתה אם המבוטח יבחר להגיש נגדה תביעה משפטית (ירון אליאס דיני ביטוח 920-918 (מהדורה שנייה, 2009); כן ראו החלטתו של השופט ר' וינוגרד בש"א (שלום ירושלים) 7923/04 טמס נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (1.11.2004) הנזכרת שם בהערת שוליים 67). בנסיבות אלה וככל שהמבוטח אכן בחר להגיש תביעה משפטית נגד המבטחת אף איני רואה מדוע יש למנוע ממנה את האפשרות להעלות, לחלופין, טענות הגנה למקרה שטענת הסף שהעלתה תידחה. עם זאת, יש לומר כי ככל שלצורך ביסוס הטענות החלופיות נדרשת הערכת שמאי לעניין גובה הנזק הנטען או הערכת מהנדס לעניין קיומו של ביטוח חסר, אך סביר הוא כי חברת הביטוח תידרש לביצוען של בדיקות אלה סמוך ככל הניתן למועד האירוע הביטוחי והמקרה שלפנינו יוכיח. על כן, אוסיף ואומר כי ככל שיש בידי חברת הביטוח במועד משלוח מכתב הדחייה המידע הדרוש לביסוס הטענות החלופיות, מן הראוי שתעלה גם אותן במכתב הדחייה ולא תסתפק באמירה לקונית וכללית בדבר "שמירת זכויות" לגבי טענות חלופיות. זאת גם אם מכתב הדחייה נסמך בעיקרו, כמו בענייננו, על טענת סף בדבר העדר חוזה ביטוח.

9. סיכומו של דבר – אני סבורה כי יש להותיר על כנה את טענת ההגנה החלופית שהעלתה המבקשת בסעיף 19.1 לכתב ההגנה ואולם, אם יתברר במהלך הדיון לגופו ומתוך הראיות שתישמענה כי המידע הנוגע לביטוח החסר היה בפועל בידי המבקשת בעת משלוח מכתב הדחייה, יוכל בית המשפט לשוב ולשקול את סוגיית מחיקתו של סעיף זה מכתב ההגנה.

מכל מקום, בשלב זה הערעור מתקבל ומחיקתו של סעיף 19.1 מכתב ההגנה של המבקשת מתבטלת.

אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הצפה מהמזגן

  2. ביטוח הצפה במפעל

  3. הצפה בחנות רהיטים

  4. הצפה מבריכות מים

  5. אחריות למניעת הצפה

  6. הצפה בקרקע חקלאית

  7. ביטוח הצפה עקב סופה

  8. תביעה בגין נזקי הצפה

  9. פיצוי על הצפות גשמים

  10. הצפה בלול תביעת פיצויים

  11. הצפה בגלל התקנת דוד שמש

  12. תביעת פיצויים בגין נזקים - הצפה

  13. אחריות לנזקי מים בדירת מבוטח

  14. אחריות העירייה על הצפה בעסק

  15. הצפה בדירה בגלל גשמים חזקים

  16. ערעור על גובה הנזק בעקבות הצפה

  17. הצפה בדירה בזמן אישפוז בבית חולים

  18. אחריות העירייה על הצפת רכב בגלל גשם

  19. הצפה של מי ביוב בשנה הראשונה של השכירות

  20. האם יש ביטוח על הצפה בעסק בגלל מזג אוויר סוער ?

  21. הצפה מגשם בגלל שהעיירה לא בנתה קיר הפרדה מהכביש ?

  22. הצפת דירה בשכירות במי הביוב (תביעת פיצויים נגד המשכיר)

  23. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון