נטען כי הרשם טעה כשלא שקל את המצב הכלכלי

המערערת טוענת כי הרשם טעה כשלא שקל את מצבה הכלכלי

1. מונח לפניי ערעור על החלטת הרשם ג' שני (בשג"ץ 3621/14), בגדרה נדחתה בקשת המערערת לפטור מאגרה.

המערערת הגישה עתירה לבית משפט הגבוה לצדק כנגד החלטת המשיבה בתלונה שהגישה לה (בג"ץ 877/14, השופטים ס' ג'ובראן, י' עמית, ע' פוגלמן). העתירה נדחתה על הסף ביום 9.2.2014. בית המשפט קבע שאין עילה להתערבות שכן סעיף 24(ג) לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002, מורה ש"לא ייזקק בית המשפט לבקשת סעד נגד החלטותיו וממצאיו של נציב תלונות הציבור בענין תלונה". כיון שהעתירה כולה כוונה נגד החלטת המשיבה והממצאים שנקבעו בה, נקבע שדינה להידחות על הסף. בהמשך לכך הגישה המערערת בקשה לדיון נוסף, אלא שלא עשתה כן בתוך סד הזמנים הקבוע על-פי דין, ולכן הגישה בקשה להארכת מועד (בשג"ץ 2730/14, הרשמת ל' בנמלך). בקשה זו נדחתה ביום 4.5.2014, הן מפני שלא ניתן שום טעם לאיחור בהגשת הבקשה, והן לנוכח הסיכויים הנמוכים של ההליך. על החלטה זו הגישה המערערת ערעור (בשג"ץ 3621/14), במסגרתו ביקשה פטור מתשלום אגרה. בקשה זו נדחתה בהחלטת הרשם ג' שני מיום 22.5.2014, ועליה נסוב הערעור דנא.

2. בהחלטתו ציין הרשם שמדובר בערעור שסיכוייו קלושים. החלטת הרשמת התבססה כאמור על העובדה שלא צוין טעם מיוחד לאיחור בהגשה, וכן על סיכוייו הנמוכים של ההליך. לנוכח הסיכויים הנמוכים, דחה הרשם את הבקשה לפטור מאגרה בלי להיזקק למצבה הכלכלי של המערערת. מכאן הערעור שלפניי.

המערערת טוענת כי שגה הרשם כאשר לא שקל את מצבה הכלכלי, וכי שיקול זה עשוי לגבור, בשאלת מתן פטור מאגרה, על סיכויי הערעור. עוד מפנה המערערת להחלטות קודמות בהליכים אחרים שהגישה לבית משפט זה, בהן הופחתה האגרה שהיא נדרשה לשלם. בנוסף, ציינה המערערת כי האיחור בהגשת הבקשה לקיום דיון נוסף נבע ממצבה הנפשי והבריאותי. לדעתה, בשל אי-מתן פטור מאגרה ננעלו בפניה דלתות בית המשפט.

3. דין הערעור להידחות. בית המשפט יעניק לבעל דין פטור מאגרה בהתקיים שני תנאים מצטברים: האחד, כי בעל הדין אינו מסוגל לעמוד בתשלום האגרה; השני, כי ההליך מגלה עילה (תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007). החלטת הרשם התבססה על כך שההליך אינו מגלה עילה. אכן, די באי צליחת משוכה זו כדי לדחות את הבקשה. במקרה דנא מדובר בערעור על החלטת הרשמת אשר דנה בבקשת המערערת להארכת מועד – בקשה שלא צוין בה טעם המצדיק את הארכת המועד המבוקשת. יצוין כי העתירה המקורית (בג"ץ 877/14) נדחתה על הסף לנוכח הוראת חוק מפורשת, ולכן הסיכויים שהבקשה לדיון נוסף תתקבל נמוכים במיוחד.

כידוע, שיקול הדעת המסור לרשם בעניין מתן פטור מאגרה הוא רחב, ובדרך כלל תימנע ערכאת הערעור מלהתערב בו (בש"א 5814/12 ליברור נ' בית חולים אלישע (14.8.2012); בשג"ץ 8760/12 ואן קול נ' גנות (5.5.2013)). בנסיבות העניין, מקרה זה אינו מתאים לסטייה מן הכלל האמור.

4. סוף דבר, לצד ההבנה והצער לנוכח מצבה הקשה של המערערת, הערעור נדחה. המערערת תשלם את האגרה עד ליום 7.8.2014, ואם לאו יימחק ההליך (בשג"ץ 3621/14) ללא כל הודעה נוספת.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. השעיית רשם

  2. סמכות רשם בכיר

  3. תלונה נגד רשם בית משפט

  4. ערעור על החלטת רשם עיקול

  5. המערערת טענה כי הרשמת מתנכלת לה

  6. חקירת יכולת אצל רשם ההוצאה לפועל

  7. נטען כי הרשם טעה כשלא שקל את המצב הכלכלי

  8. המערער טען לתוכן דלא היה קיים בהחלטת הרשם

  9. נטען כי עורך דין הטעה את הרשם וסילף עובדות

  10. ערעור על החלטת רשם למחוק הליך - החייאת ההליך

  11. הרשם קבע כי כתב הערעור שהוגש אינו מובן כלל ועיקר

  12. הרשם קבע כי לא הוצגה התמונה המלאה של המצב הכלכלי

  13. רשם ההוצאה לפועל רשאי להקטין תוספת הפרשי הריבית והצמדה

  14. הרשם קבע כי לא הציגו נתונים מלאים ומפורטים אשר למצבם הכלכלי

  15. רשם הוצאה לפועל מוסמך לדון בטענות פרעתי שהתגבשו לאחר פסק דין

  16. נטען כי הרשמת חרצה את גורל ההליך בלא שאפשרה לטעון טענות ולהסבירן

  17. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון