עתירה לבג"ץ על הסכם הניידות: החלפת מפרקים בירך או בברך

עתירה לבג"ץ על הסכם הניידות: החלפת מפרקים בירך או בברך 1. לפנינו עתירה שעניינה יישום כללי הפרשנות על ידי המוסד לביטוח לאומי, וביטול החלטתו של בית הדין הארצי לעבודה (סגנית הנשיא ו' וירט-ליבנה) בבר"ע 40729-03-14 מיום 8.6.2014, ופסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה (כב' השופטת ש' מאירי) בב"ל 43617-04-13 מיום 4.3.2014. 2. העתירה נסבה על פרשנות סעיף ו(ב) לתוספת א' להסכם גמלת הניידות שעניינו "החלפת מפרקים בירך או בברך". על פי נוסח הסעיף: הגבלת כושר תנועת המפרקים בגפיים התחתונות או החלפתם ‏ו. כאשר מתקיים בנבדק יותר מפסקת משנה אחת מבין אלה המנויות בפסקאות (א) או (ב) שלהלן, ייקבע האחוז הגבוה מבין האחוזים הקבועים בצד פסקאות המשנה המתקיימות בנבדק. [...] (ב) החלפת מפרקים בירך או בברך (1) מצב אחרי החלפת מפרק אחד, כאשר קיימים סימנים קליניים, רנטגניים או הדמייתים אחרים, להתרופפות המפרק - 60% (2) מצב אחרי החלפה חוזרת של מפרק אחד - 50% (3) מצב אחרי החלפת שני מפרקים - 70% (4) מצב אחרי החלפת שלושה מפרקים - 80% (5) מצב אחרי החלפת ארבעה מפרקים - 100% העותר עבר ארבעה ניתוחים להחלפת 4 מפרקים - שלושה במפרק ירך ימין ואחד במפרק ירך שמאל. ביום 20.3.2013 דחתה הוועדה לעררים בניידות את עררו של העותר וקבעה לו 70% מוגבלות בניידות לפי סעיף ו(ב)(3). הוועדה התכנסה לאחר שביום 19.12.12 בית הדין האזורי בעבודה (כב' הרשמת שלי ולך) החזיר אליה בהסכמה את עניינו של העותר לשם בחינת יישום סעיף ו(ב)(5) בנסיבות העניין, תוך מתן תשומת לב לארבעת הניתוחים שעבר (ב"ל 26268-06-12). העותר ערער על החלטת הוועדה לבית הדין האזורי לעבודה. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין בב"ל 26268-06-12 והבהירה כי הסעיף האמור מתייחס להחלפת ארבעה מפרקים שונים בגפיים התחתונות ולא לארבעה ניתוחים להחלפת מפרק. נקבע כי פרשנות זו סבירה ואין מדובר בטעות משפטית. על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה שנדחתה אף היא בנימוק דומה. 3. עתירתו של העותר נסבה על פרשנות סעיף ו(ב)(5). לטענתו, אין לקרוא לתוך הסעיף דרישה להחלפת ארבעה מפרקים שונים, כפי שעשתה הוועדה. לטענתו, פרשנות זו מנוגדת לכוונת המחוקק וחורגת מכללי הפרשנות שהתווה בית המשפט העליון לפיהם "מבין שתי תכליות אפשריות - המעוגנות במקורות שמהם למד הפרשן על תכליתו של חוזה הביטוח - יש לבחור באותה תכלית שתוצאתה פועלת למען המבוטח" (ע"א 779/89 שלו נ' סלע חברה לבטוח בע"מ, פ"ד מח(1) 221, 230 (1993)). עוד נטען כי משהחזיר בית הדין האזורי לעבודה את עניינו של העותר לבחינת הוועדה לעררים בניידות, היא הייתה מחויבת לאמור בפסק הדין והיה עליה לבחון בשנית את שיעור המוגבלות בניידות בראי פסק דין זה. 4. חרף ניסיונותיו של העותר לשוות לעתירתו נופך עקרוני-מהותי, עתירה זו אינה אלא ניסיון לערער על פסקי הדין וההחלטות שניתנו בעניינו של העותר. הלכה ידועה היא כי בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בית הדין הארצי לעבודה. התערבות בית משפט זה בפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה הינה הליך נדיר שיעשה במשורה, ורק בהינתן שגגה משפטית מהותית ושעה ששיקולי צדק מחייבים זאת, כפי שנקבע בבג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673 (1986) (ראו למשל: בג"ץ 2746/14 הלוי נ' מדינת ישראל משרד מבקר המדינה (6.7.2014); בג"ץ 7033/12 צברי נ' בית הדין הארצי לעבודה והאסמכתאות שם (9.10.2012); בג"ץ 2301/10 ירקוני נ' בית הדין הארצי לעבודה (4.11.2012)). 5. זאת ועוד. אף אם נקבל את הטענה כי העתירה חורגת מעניינו הפרטני של העותר והיא מעלה סוגיה פרשנית, הרי שגם אז אין הצדק להתערבותנו. כאשר סוגיה משפטית נתונה לפרשנויות משפטיות שונות אפשריות וסבירות, בחירה באחת מהן לא עולה כדי טעות משפטית מהותית המצדיקה התערבותו של בית משפט זה (לסקירה נרחבת של סוגיה זו ראו פסק דינו של השופט צ' זילברטל בבג"ץ 7391/10 פלוני נ' פלונית (30.5.2012)). לכשעצמי, ולגופו של עניין, אני סבור כי צדק בית הדין לעבודה בפרשנות הסעיף. התייחסותו המפורשת של המחוקק ברשימת הליקויים ל"החלפה חוזרת" בסעיף ו(ב)(2) כליקוי נפרד ושונה מ"החלפת שני מפרקים", כקבוע בסעיף ו(ב)(3), אינה מתיישבת עם פרשנות העותר לפיה סעיף ו(ב)(5) המתייחס ל"החלפת ארבעה מפרקים", כולל בתוכו גם החלפה חוזרת. 6. בטרם סיום אציין כי אין במסקנה אליה הגעתי בכדי להפחית או להמעיט מסבלו של העותר. כפי שעולה מהעתירה, נראה שההליך הרפואי הארוך שעבר העותר, שנמשך כ-18 חודשים במצטבר והיה כרוך בניתוחים חוזרים, בזיהום כבד ובריתוק לכיסא גלגלים, גרם לו לסבל ולכאב רב, אפשר ואף יותר מהמקרה "הרגיל" בו מדובר בשני ניתוחים להחלפת שני מפרקים שונים או בהחלפת מפרק חוזרת. אך אין נסיבות אלו מצדיקות את התערבותו של בית משפט זה בשיקול דעתן של הערכאות המוסמכות, בפרט כשטענותיו של העותר עמדו לנגד עיניהם של בתי משפט קמא וניתן להן מענה בהחלטותיהם. אשר על כן, העתירה נדחית על הסף.חוזהברכייםניידותבג"ץ (בית המשפט הגבוה לצדק)ירך