האם ניתן לעיין במסמכים הכלולים בתעודת חיסיון ?

האם ניתן לעיין במסמכים הכלולים בתעודת חיסיון ?

1. נגד העורר הוגשו לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד שני כתבי אישום. האחד עניינו בעבירות סמים והשני עניינו בעבירות של סחר בנשק (ת"פ 47566-01-14 ות"פ 50148-01-14). בשני המקרים האישומים נגד העורר גובשו בעקבות פעילותו של סוכן משטרתי סמוי (להלן: הסוכן), עימו נחתם ביום 10.5.2013 הסכם המפרט, בין היתר, את הגמול לו יהא הסוכן זכאי.

להשלמת התמונה יצוין, כי בעסקת הסמים המיוחסת לעורר היה מעורב גם אדם בשם יצחק קיסוס, אשר נרצח ביום 21.10.2013, ואשר היה אחד מהיעדים של הסוכן (להלן: קיסוס). הסוכן, העורר וקיסוס נפגשו, על פי הנטען, ביום 20.8.2013 וסיכמו את פרטי העסקה, וביום 14.10.2013 שילמו העורר וקיסוס לסוכן 170,000 ש"ח עבור 20 ק"ג הירואין. טענה מרכזית בפיו של העורר נוגעת לכך שפעילותו זו של הסוכן נעשתה ללא אישור מראש של הפרקליטות, כמתחייב על פי נהליה, אלא שמקורה ביוזמה "עצמאית" של הסוכן, שהיא בגדר "הפעלה הפוכה", בלשון הסנגור, במובן זה שהסוכן פעל ללא אישור וכמי שמצוי במוקד העשייה העבריינית. עוד יצוין, כי העורר לא נכלל מלכתחילה ברשימת היעדים במסגרת הפעלת הסוכן, וכי הסוכן זכה, בתמיכת המשיבה, לניכוי מתקופת המאסר אותה ריצה עובר להפעלתו, על-פי החלטת ועדת השחרורים. פרטים נוספים אודות האישומים כנגד העורר מצויים בהחלטת בית משפט זה בערר על ההחלטה בדבר מעצר העורר עד לתום ההליכים, שניתנה ביום 6.10.2014 בבש"פ 5985/14 (השופט נ' הנדל).

2. העורר הגיש לבית משפט קמא בקשות לעיון בחומר חקירה על פי הוראת סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ). בבקשות אלה ניתנו בבית משפט קמא שלוש החלטות: האחת ביום 14.7.2014 ושתיים ביום 20.8.2014 (בע"ח 55350-06-14 ובע"ח 38835-07-14).

3. בהחלטה מיום 14.7.2014, עליה לא הוגש ערר לבית משפט זה, פסק בית משפט קמא (כב' השופטת ד' מרשק מרום) והורה כדלהלן (ככל שהדבר רלבנטי לערר דנא):



להגנה יימסר פלט השיחות שנקלטו בעמדות ההאזנה שהופעלו בגדר הפעילות הרלבנטית;




יועבר לידי באי כוח העורר "פלט מב"דים" של הסוכן;





ההסכם עם הסוכן יועבר במלואו לעורר;


- נפסק כי מרבית הנושאים לגביהם התבקש עיון בחומר חקירה חוסים תחת תעודת חסיון עליה חתום השר לבטחון פנים. לפיכך, כל המסמכים הקשורים לאופן בו גויס הסוכן, מידע מודיעיני מאוגוסט 2013, רשימת יעדים, אבחון פסיכולוגי של הסוכן, מפגשים עם יעדים שלא הופללו ונתונים שקשורים להירצחו של קיסוס ביום 21.10.2013, חוסים תחת כנפי החסיון ואין לדון באפשרות העיון בהם במסגרת בקשה לעיון בחומר חקירה על פי סעיף 74 לחסד"פ;

- חלקי "תוכנית הפעלת הסוכן" (מדובר למעשה בתיק הפעלה ובו 91 מסמכים; להלן: תיק ההפעלה) שאינם חוסים תחת תעודת החסיון יועברו לעיון בית המשפט, ויוצגו לו במעמד נציגי המשיבה בלבד. לאחר מכן תינתן החלטה משלימה בענין זה.

4. לאחר שבית המשפט המחוזי עיין בתיק ההפעלה, ניתנה ביום 20.8.2014 החלטתו לפיה החומר הכלול בתיק זה ושאינו חוסה תחת כנפי תעודת החסיון (וגם לא הועבר לעורר, כמו הסכם הפעלת הסוכן), הוא בגדר תרשומת פנימית. חומר זה חולק על ידי בית המשפט לארבע חטיבות - תכתובות בנושא מנהלה וכספים; תכתובות פנימיות בין גורמים משטרתיים באשר למהלכי חקירה; שיטות פעולה וסיכומי חקירה ותכתובות בין המשטרה לפרקליטות. נקבע, כאמור, כי מדובר בתרשומות פנימיות שאינן בגדר חומר חקירה, מה גם ש"התועלת שתצמח להגנה ממכלול המסמכים היא מעטה, אם בכלל" בעוד שחשיפת המסמכים עלולה לפגוע בפעולות רשויות החקירה והאכיפה.

5. לאחר מתן ההחלטה הנ"ל, שניתנה בגדר בע"ח 55350-06-14, החליט בית המשפט בבע"ח 38835-07-14. בהחלטה זו, אף היא מיום 20.8.2014, התייחס בית המשפט לבקשת העורר לעיין במסמכים הקשורים לדיון שהתקיים בוועדת השחרורים בעניינו של העורר. בסוגיה זו נקבע, כי המשיבה תבחן האפשרות להעביר לידי ההגנה את פרוטוקול הדיון בוועדת השחרורים. יצוין, כי בהמשך הפרוטוקול נמסר לידי ההגנה. בהחלטה הנדונה נקבע עוד, כי סוגיית שיתוף הפעולה של הסוכן עם המשטרה קודם למועד החתימה על הסכם ההפעלה חוסה תחת כנפי החסיון.

6. מכאן הערר המופנה כלפי שתי ההחלטות מיום 20.8.2014. במסגרת הדיון בערר פרטו באי כוח העורר את הנושאים לגביהם מתבקשת התערבות בית משפט זה בכל הנוגע לעיון בחומר החקירה. להלן יפורטו נושאים אלה ובצד כל אחד מהם תובא הכרעתי.

7. תיק ההפעלה: ההגנה קיבלה לידיה רשימת המסמכים המצויים בתיק זה ובה פורט תאריך המסמך, מספרו הסידורי, טיבו (מייל, מברק, חוות דעת וכו') וסוג החסיון החל עליו (חסיון מלא, תרשומת פנימית או היותו גלוי). בערר נטען, כי יש אפשרות שבצד תיק ההפעלה קיים "יומן הפעלה" שלא הוזכר כלל, וכי, בכל מקרה, המסמכים שבתיק ההפעלה הם בגדר חומר חקירה. בהקשר זה נטען גם, כי יש למסור לידי ההגנה את האישור שניתן לסוכן לביצוע העסקה בה היה מעורב העורר, בין היתר נוכח העובדה שהעורר לא נמנה על היעדים המקוריים שהוגדרו לסוכן.

באת כוח המשיבה הצהירה, כי אין בידי המשיבה "יומן הפעלה" מעבר למסמכים המצויים בתיק ההפעלה שהוצג לעיוני. נטען, כי חלק מהמסמכים שבתיק זה חסויים מכח תעודת החסיון וחלקם האחר אינו בגדר חומר חקירה בהיותם תרשומת פנימית, כפי שפסק בית משפט קמא, כשהעורר לא העלה כל טעם של ממש מדוע שגה בית המשפט המחוזי כשהגדיר מסמכים אלה כתרשומת פנימית. בכלל זה מצויים גם האישורים לפעולת הסוכן, שאף הם בגדר תרשומת פנימית.

לאחר עיון בתיק ההפעלה אין לי אלא לאמץ את החלטת בית המשפט המחוזי בנדון. מדובר אכן באוסף מסמכים שכמחציתם חוסים תחת החסיון שמקורו בתעודת החסיון, אליה אתייחס מיד בהמשך, וכמחציתם מהווים תרשומת פנימית לכל דבר וענין. אכן, העורר לא תקף את עצם העיקרון שלפיו תרשומת פנימית אינה מהווה חומר חקירה (בש"פ 7008/97 מדינת ישראל נ' הורביץ פ"ד נא(5) 224, 229 (1997); בש"פ 3152/05 בן יעיש נ' מדינת ישראל (10.5.2005)) ואף לא הצביע על כל אפשרות שסיווג המסמכים ככאלה מבוסס על טעות.

כאמור, בתיק ההפעלה כלולים גם מסמכים החסויים מכח תעודת החסיון. תעודה זו, מיום 23.4.2014, חלה על שורה ארוכה של מסמכים, כמו גם על כל "פרט או מידע שיש בו כדי לגלות את שיטות הפעלתו [של הסוכן] לרבות דרכי יצירת הקשר בינו לבין מפעיליו, דרכי גיוסו והאמצעים שהיו ברשותו ... ". על פי לשונה, התעודה חובקת מגוון רחב ביותר של מסמכים ופרטי מידע. ברי כי במסגרת ההליך דנא אין לדון בטענות התוקפות את תעודת החסיון או בטענות שעניינן הסרת החסיון. ואכן, נראה כי ביחס למסמכים לא מעטים המסלול לחשיפתם לעיני ההגנה אינו המסלול הקבוע בסעיף 74 לחסד"פ, אלא המסלול המוסדר בסעיף 45 לפקודת הראיות [נוסח חדש], השל"א-1971.

נמצא, כי דין חלקו זה של הערר להידחות.

8. פראפרזות של המסמכים הכלולים בתעודת החסיון: נטען, כי העורר זכאי לקבל לעיונו פראפרזה לגבי המסמכים הנזכרים בתעודת החסיון. עמדת המשיבה היא, שמפאת אופי המסמכים בהם מדובר בענייננו לא ניתן לנסח לגביהם כל פראפרזה מבלי לחשוף פרטים שהוחלט על חסיונם. לטענת המשיבה, הדרך להתמודד עם טענה זו היא באמצעות הגשת עתירה לגילוי ראיה, שאז יוכל בית המשפט לעיין במסמכים החסויים ולבחון, בין היתר, גם את האפשרות לערוך פראפרזות לגביהם או לגבי חלקם.

בית משפט קמא לא התייחס בהחלטותיו מיום 20.8.2014 לסוגיה האמורה ולכאורה אין זה ראוי שהסוגיה תבחן לראשונה בערכאה זו. עם זאת, במקרה דנא מצאתי לאמץ את עמדתה העקרונית של המשיבה, שאין בצידה חסימת דרכו של העורר, כפי שיוסבר להלן. אכן, כאשר ניתן לנסח פראפרזה לגבי סוגם, טיבם, אופיים או תוכנם של מסמכים חסויים, מן הראוי שכך ייעשה והפראפרזה תועבר לעיון ההגנה. ואולם, כאשר מצהירה המשיבה שבשל טיבם ואופיים של המסמכים לא ניתן לערוך פראפרזה מבלי לגלות את תוכנם החסוי, הרי שבמסגרת הליך לפי סעיף 74 לחסד"פ אין בידי בית המשפט לבחון את נכונות ההצהרה האמורה מבלי שיחויב "לגלוש" לעבר שיקולי החסיון ואיזון האינטרסים של הצדדים הרלבנטיים לעתירה לגילוי ראיה. כאמור, אין הנאשם נותר חסר אונים, שהרי ביכולתו להגיש עתירה לגילוי ראיה, שאז יתנהל דיון במכלול סוגיות החסיון, שעשוי "להניב" הסרה מסוימת של החסיון בדמות ניסוח פראפרזה. במסגרת ההליך דנא אין לבית המשפט יכולת לבחון את הצהרת המדינה בדבר אי יכולתה לנסח פראפרזה, מה גם שעומדת לה החזקה שאילו היה ניתן הדבר היתה נערכת פראפרזה. מבחינה זו דומה מצב הדברים בענין הנדון להתייחסות הנוהגת בפסיקה לטענות כלפי אמיתותו של תצהיר גילוי מסמכים בהליך אזרחי. בית המשפט לא ישמע טענות אלה, שכן "תצהיר לגילוי מסמכים אין אחריו ולא כלום, ובית המשפט לא ייזקק לטענה שהוא לוקה בחסר או ביתר, או שתכנו אינו אמת" (בר"ע 95/68 עממית חברה לביטוח בע"מ נ' בריטיש אנד אוברסיז אינשורנס קומפני פ"ד כב(2) 689, 695 (1968)). כך גם בענייננו. הצהרת המשיבה, לפיה אין ביכולתה למסור לעורר פראפרזה לגבי המסמכים הנזכרים בתעודת החסיון - "אין אחריה ולא כלום" בהליך דנא. לבית המשפט, במסגרת הליך זה של עיון בחומר חקירה (במובחן מעתירה לגילוי ראיה), אין כלום לבחינת נכונות ההצהרה, מה גם שבהעדר סיבה טובה (אותה לא העלה העורר) אין יסוד לפקפק בתקינות פעולתה של המשיבה, ולעותר ממילא קיים סעד בהליך המתאים לסוגיית הסרת החסיון.

9. חומר הנוגע לשיתוף הפעולה בין הסוכן לבין המשטרה קודם למועד החתימה על ההסכם (10.5.2013): נטען כי קיימת אינדיקציה כי שיתוף הפעולה בין הסוכן לבין המשטרה קדם למועד החתימה על ההסכם ביניהם והחל לכאורה עוד בשנת 2008. לפיכך ביקש העורר לעיין במסמכים הנוגעים לקשרים אלה.

אף בסוגיה זו מקובלת עלי עמדת המשיבה לפיה, ככל שהיה שיתוף פעולה כנטען, הרי שהדבר חוסה תחת כנפי תעודת החסיון. אגב, נראה כי ענין זה כלול בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 14.7.2014, עליה לא הוגש ערר, כשנאמר בה "שכל מה שקשור לתיעוד האופן בו גויס הסוכן" חוסה תחת תעודת החסיון. ככל שהיו קשרים קודמים למועד החתימה על ההסכם בין הסוכן לבין המשטרה, הרי אלו מהווים בהכרח רקע לגיוסו ועל כן המידע לגביהם הוא חסוי.

10. "תיקים סגורים" של הסוכן: נטען כי העורר זכאי לקבל לידיו רשימת תיקי חקירה שנפתחו לסוכן ושנסגרו לאחר מכן, לרבות מועדי פתיחה וסגירה, בין היתר כדי על מנת לעמוד על היקף התמורה לה זכה הסוכן. זאת, לאחר שנמסר להגנה שאין בעניינו של הסוכן תיקים תלויים ועומדים (תיקי מב"ד). במיוחד מעונין העורר לברר האם נסגרו תיקים לסוכן בתקופה שקדמה לחתימה על ההסכם עימו ולאחר מכן.

בהקשר זה יצוין, כי בא כוח המשיבה הצהירה כי לא נסגרו תיקים של הסוכן כ"פיצוי" עבור פעילותו כסוכן. מעבר לכך, המשיבה התנגדה לחשיפת פרטי תיקים שנסגרו על יסוד הוראות חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"ד-1981 (להלן: חוק המרשם), שעל פיהן מידע על תיקים שנסגרו לא יימסר אלא לגופים המנויים בתוספת השלישית לחוק, שבית המשפט אינו נמנה עליהם. בענין זה הפנתה המשיבה להחלטת השופט נ' סולברג בבש"פ 1408/14 פלוני נ' מדינת ישראל (14.4.2014). אכן, בסוגיה הנדונה ניתנו בבית משפט זה גם החלטות ברוח שונה (למשל החלטת השופט י' עמית בבש"פ 5535/13 מדינת ישראל נ' שימשילשווילי (15.8.2013)), אך לשיטת המשיבה אין צורך במקרה דנא להכריע בין הגישות השונות, שכן גם לגישת השופט עמית, כשמדובר בתיקים סגורים יש להקפיד במיוחד בהיענות לבקשות למסירת המידע, וכאשר יש בידי ההגנה (כבמקרה דנא) שלל מידע על עברו הפלילי של הסוכן מתוך פירוט הרשעותיו הקודמות, נדמה כי פוחת הצורך במתן פרטים על תיקים שנסגרו.

באשר לבקשה לעיין בפרטים הנוגעים לתיקים הסגורים מסקנתי היא כי דין הערר להידחות, אם כי לא לגופם של דברים, אלא כיוון שהסוגיה כלל לא נדונה בבית משפט קמא ואין לדון בה לראשונה בערכאת הערעור, מה גם שהעורר לא השמיע בענין זה כל טיעון מנומק, טיעון המתחייב נוכח מחלוקת הפוסקים, וגם לא התמודד עם הוראות חוק המרשם. מעבר לכך, עיון בבקשות שהוגשו על ידי העורר לבית משפט קמא מעלה כי גם בהן לא נטען דבר וחצי דבר לעניין הזכות למידע בקשר עם תיקים סגורים, וכל שנאמר הוא שהעורר מבקש לעיין ב"תיקי חקירה שנפתחו כנגד הסוכן במהלך הפעלתו ושהיו אמורים להסגר לאחר תום תקופת הפעלתו" (וכזכור, המשיבה הודיעה כי אין בנמצא תיקים פתוחים וכי לא נסגרו תיקים כפיצוי לסוכן עבור פעולתו), ו"בתיקי חקירה שנפתחו כנגד הסוכן במהלך הפעלתו ... " (מכתב מיום 23.6.2014). בכל הכבוד, אין בכך טיעון המעמיד כהלכה לדיון את הסוגיה העקרונית של זכות העיון בפרטי תיקים סגורים כחלק מהזכות לעיין בחומר חקירה, ולא ייפלא שבית משפט קמא כלל לא הכריע בסוגיה זו. ודוק – לעניין האמור יש גם לבחון את השאלה האם בית המשפט מוסמך לעיין בעצמו ברשימת התיקים הסגורים, שאלה שגם עליה, כשאלה מקדמית, כלל לא ניתנה הדעת בבית משפט קמא משהעניין לא הועלה על-ידי העורר. התוצאה היא שעררו של העורר נדחה בנקודה זו, מבלי שיש בכך הבעת דעה לגופם של דברים.

11. מסמכים שהמשיבה הציגה בפני ועדת השחרורים: העורר מבקש לעיין במסמכים שהוצגו לוועדת השחרורים אשר דנה בבקשת הסוכן לשחרור מוקדם, בקשה שהמשיבה תמכה בה. אכן, מפרוטוקול הדיון בוועדה (שנמסר לעורר) עולה כי נמסרו לעיון הוועדה מסמכים אחדים. מסמכים אלה נמסרו גם לעיוני.

עמדת המשיבה היא, שמסמכים אלה חסויים על יסוד הוראת סעיף 17 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א-2001, מה גם שפרוטוקול הדיון חסוי מכח תעודת החסיון (אף כי הועבר בסופו של דבר לעורר). העורר לא התמודד עם טענות אלה.

ספק בעיני אם סעיף 17 הנ"ל מקים מחסום מפני עיון בחומר שהוצג לוועדת השחרורים כמידע חסוי, אם יימצא שמדובר בחומר חקירה. ואולם, מבלי לקבוע עמדה נחרצת בסוגיה הנ"ל, במקרה דנא, לאחר שעיינתי בשני המסמכים שהוצגו לוועדה שוכנעתי כי אין בהם דבר שיכול להיחשב כחומר חקירה שיש בו כדי לסייע להגנת העורר.

12. איכונים לשיחות הטלפון של הסוכן: העורר מבקש לעיין בדו"חות ובהם פרטי איכונים של שיחות הטלפון שביצע הסוכן במועדים הרלבנטיים לאישומים נגד העורר, לרבות מיקום ביצוע השיחה.

לטענת המשיבה נתונים אלה חסויים מכוח תעודת החסיון. יש ממש בעמדה זו נוכח לשונה הרחב של התעודה, המתייחסת, בין היתר, לכל פרט או מידע שיש בו כדי לגלות את שיטות ההפעלה של הסוכן, לרבות האמצעים שהיו ברשותו. משכך, גם בנקודה זו נדחה הערר.

13. עמדות האזנה והשיחות להן היתה האזנה: בענין זה הסתבר, כי עובר לדיון בערר דנא קיבלו באי כוח העורר דו"ח רק לגבי עמדת האזנה אחת מתוך ארבע עמדות, אך החסר הושלם סמוך לפני הדיון. מעבר לכך נטען בשם העורר, כי יש מקום שהפרקליטות תבחן את סיווג השיחות להן בוצעה האזנה (שיחות שאין להן כל קשר עם נושא החקירה, שיחות שיש להן נגיעה כלשהי לנושא החקירה אך אינן רלבנטיות במישרין או בעקיפין לאישום ושיחות רלבנטיות שהן בבחינת "חומר חקירה"), סיווג שנעשה על ידי יחידת ההאזנה, על מנת לוודא שהוא אכן משקף את המציאות.

טענות העורר בענין זה נטענו בעלמא, עוד בטרם היה סיפק בידו לבחון לעומקם את הדו"חות שנמסרו לו ערב הדיון בערר ובהם פירוט השיחות בכל עמדות ההאזנה. טענות אלה גם לא הועלו בפני הערכאה הדיונית והעורר כלל לא התמודד עם העקרונות שנקבעו בהלכה הפסוקה בסוגיות זכות העיון בתוצרי האזנות סתר (בש"פ 2043/05 מדינת ישראל נ' זאבי פ"ד ס(2) 446 (2005); בש"פ 7064/08 מדינת ישראל נ' ברקו (13.8.2009)). בנסיבות, אין להיזקק לסוגיה זו לראשונה בבית משפט זה, מה גם שלא נפרשו לגביה טיעונים של ממש ולא הובא כל נימוק מדוע יש מקום שלא לקבל את הסיווג שנעשה.

14. תיקי חקירת רצח קיסוס: בענין זה טוען העורר, כי נוכח העובדה שקיסוס היה לכאורה מעורב (ביחד עם הסוכן והעורר) בעסקה שבגינה מואשם העורר, ונוכח העובדה שהוא נרצח זמן קצר לאחר ששולם לסוכן סכום כסף משמעותי בגדר אותה עסקה, יש צורך לבחון האם אין בחומרי החקירה שנאספו עד כה בתיק הרצח משום חומרים שמהווים גם "חומר חקירה" בעניינו של העורר. במיוחד מכוון העורר להודעות שנגבו מהסוכן במסגרת תיק חקירת הרצח (אף כי הוצהר על ידי המשיבה כי הסוכן לא נחקר באזהרה).

המשיבה התנגדה לבקשה זו, בין היתר בטענה שהעורר כלל לא הסביר כיצד חקירת הרצח קשורה לפרשה הנדונה. אלא שזיקה "חיצונית", שאינה מלמדת בהכרח גם על זיקה מהותית, קיימת נוכח הקשרים בין הדמויות המעורבות וסמיכות הזמנים. לפיכך נענתה המשיבה להצעתי לפיה יתקיים בסוגיה זו דיון בבית משפט קמא, שישמע גורם המעורה בחקירת הרצח ובחומר שנאסף בענין זה (לרבות במעמד צד אחד) ויבחן האם בחומר האמור כלול נתון כלשהו שיכול להיחשב כחומר חקירה בעניינו של העורר בקשר עם הפרשות שבגינן הועמד לדין.

15. נספחים להסכם ההפעלה: הוצהר מטעם המשיבה כי אין נספחים להסכם ההפעלה (פרט לרשימת היעדים).

16. דו"ח פסיכולוגי בענין הסוכן: חומר זה כלול בתיק ההפעלה והוא חסוי מכח תעודת החסיון, המתייחסת גם לדרכי גיוסו של הסוכן (אגב, בענין זה הוחלט בבית משפט קמא עוד ביום 14.7.2014, ועל החלטה זו לא הוגש ערר).

17. סיכום: דין הערר להידחות, למעט בנושא בחינת החומר הכלול בתיק חקירת הירצחו של קיסוס, כאמור בפסקה 14 לעיל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חיסיון מסמכים

  2. חיסיון בנק לקוח

  3. הוצאת תעודת חיסיון

  4. חיסיון חוקר פרטי לקוח

  5. חוק חיסיון עו''ד לקוח

  6. חיסיון מסמכים מס הכנסה

  7. חקירת עורך דין - חיסיון

  8. הסרת חיסיון לטובת הציבור

  9. בקשה לחיסיון זמני של ראיה

  10. חיסיון גילוי מרצון מס הכנסה

  11. חיסיון דוח חקירת תאונת עבודה

  12. בקשה להכריז על חיסיון מסמכים

  13. חיסיון עיתונאי של עד בבית משפט

  14. חיסיון שיחה בין עורך דין ללקוח

  15. חיסיון מסמכים שהוכנו לקראת משפט

  16. חיסיון דו''ח חקירה של חברת ביטוח

  17. הוצאת תעודת חיסיון לפני כתב אישום

  18. חיסיון מסמכים פנימיים של בית חולים

  19. חיסיון מסמכים שהוכנו לצורך הליך משפטי

  20. חובת רישום שעות עבודה חיסיון מפני הפללה עצמית

  21. האם ניתן לעיין במסמכים הכלולים בתעודת חיסיון ?

  22. חיסיון על שמות חברי הועדה המייעצת למפקח העבודה

  23. תעודת חיסיון של שר הביטחון - גילוי ראיות חסויות

  24. הסרת חיסיון מעל התעודה שנחתמה ע"י השר לביטחון פנים

  25. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון