האם אפשר להוציא צו מניעה נגד זימון לועדה רפואית ?

האם אפשר להוציא צו מניעה נגד זימון לועדה רפואית ?

1. עסקינן בתובענה, במסגרתה מבקש התובע לקבוע כי זימונו לוועדה הרפואית לפי תקנה 37 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז- 1956 (להלן: "תקנה 37") לא נעשה כדין, ולפיכך יש לבטלו, וליתן צו מניעה קבוע כנגד זימון התובע לוועדה לפי תקנה 37.
להלן נפרט את העובדות הרלוונטיות בסידרן הכרונולוגי, לאחר מכן את טענות הצדדים ולבסוף נפרט את ההכרעה.

השתלשלות עובדתית

2. התובע הוכר כנפגע מתאונת עבודה מיום 07/05/93. ועדה רפואית מיום 11/04/96 קבעה לתובע 100% נכות זמנית מיום 06/11/93 ועד ליום 10/11/93, ונכות צמיתה בשיעור 28% החל מיום 11/11/93.
ביום 10/06/99 הגיש התובע בקשה להחמרת מצב בהתאם לתקנה 36.
ועדה רפואית מיום 19/02/01 קבעה לתובע 100% נכות צמיתה לאחר הפעלת תקנה 15 החל מיום 27/11/99.
ביום 22/03/01 ערער התובע על החלטת הוועדה. לפיכך, התכנסה הוועדה הרפואית לעררים ביום 04/07/01, וקבעה כי יש צורך בחומר רפואי נוסף, וכן שעל התובע לבצע בדיקה נוספת.
ביום 14/11/01 התכנסה הוועדה פעם נוספת, וקבעה כי יש לזמן את התובע לייעוץ כירורגי עם כל הבדיקות האורולוגיות שהוועדה ביקשה בישיבתה הקודמת.
ביום 09/01/02 התכנסה הוועדה שוב, אך לא דנה בעניינו של התובע, מאחר ובהרכבה ישבה רופאה אשר טיפלה בתובע במסגרת רפואה בקהילה.
ביום 24/04/02 וועדה רפואית לעררים ביקשה שהתובע ימציא מסמכים לעניין חומרת מצבו ביחס לכל פגימה ופגימה, וזאת לאחר ששמעה את טענותיו.
ביום 06/11/02 התובע לא הופיע לישיבת הוועדה, ובסיכומה נכתב שהיא מאמצת את בקשת היועץ הכירורגי להפנות את התובע להערכת תפקוד הסוגר האנאלי, וכן חזרה על בקשתה לבצע את הבדיקה שביקשה בישיבתה מיום 04/07/09.
ביום 03/03/04 התכנסה הוועדה הרפואיים לעררים, וסיכמה את הדברים בזו הלשון:

"23. מבחינה אורטופדית לא איפשר לבצע בדיקה. הראה הגבלה קלה בתנועות הצוואר בלי
אפשרות לנגוע בו הכל פאסיבית.
התובע נבדק מבחינה... במשך שעתיים... הבדיקה הנוירולוגית בגלל השעה המאוחרת תסוכם לאחר עיון מחדש בכל החומר הרפואי לקבלת הבדיקות הנוספות שהוועדה ביקשה. הוועדה מבקשת לבצע מעקב סמוי אחר התובע בגלל חשד באמינותו.
המשך הדיון ללא הוכחות.
אחרי קבלת החומר, הוועדה מתכנסת לסכם התיק ב-3 וועדות ללא נוכחות.
מבחינה אורולוגית, לאור אי ההתאמה של הבדיקה הקלינית מהיום לא נמצאה עמימות על שלפוחית השתן, כמו כן סיכום הבדיקה האורודינאמית, הוועדה מבקשת בדיקות VIDEOURODUNAMIC כולל מבחן מי קרח בבית חולים תל השומר מחלקה לשיקום נוירולוגי.

24. הוועדה מבקשת להמציא את מיפוי העצמות סמוך לתאונה שברשותו ולבצע EMG של גפיים עליונות ותחתונות.

25. הוועדה עיינה בחוות דעת פרופסור דינבר מהיום ומקבלת בקשתו."


התובע בחר שלא לשתף פעולה ולא ביצע את הבדיקות שנתבקשו ממנו, ולפיכך לתובע נותרו 100% נכות בהתאם להחלטת הוועדה הרפואית (מדרג ראשון) מיום 19/02/01.
ביום 15/01/09 ביקש הרופא המוסמך מטעם הנתבע לזמן את התובע בהתאם לתקנה 37 בנימוקים הבאים, וזאת לאחר שעיין בהחלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 03/03/04, וכתב בהאי לישנא:

"...לתובע סעיף מבחן בגין חוסר שליטה מוחלטת של הסוגר האנאלי. וועדה מיום 03/03/04 התרשמה שמצבו טוב מהמתואר, ולא מדובר על אי שליטה מוחלט של הסוגר".

בעקבות החלטה זו הגיש התובע תובענה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב ביום 19/04/09.
לאחר הגשת התובענה כנגד החלטת רופא הנתבע, נשלחה לתובע החלטה מתוקנת מיום 17/06/09, בה נכתב בהאי לישנא:

"1. קיימת נכות בגין אובדן שליטה חלקי בסוגר האנאלי (ולא חוסר שליטה מוחלט כפי שנכתב בטעות על גבי רישום להפעלת תקנה 37 מיום 15/01/07) אולם פגימה זו גם אם קיימת הנכות שנקבעה לגביה גבוהה מזו שקיימת, וכן סביר להניח שמצב התובע השתפר עם השנים.
2. הנכות הנוירולוגית שנקבעה לפי סעיף 29 לתקנות פחותה מזו שנקבע בוועדה, לפי צילום נובמבר 08 אין לתובע מגבלות".

3. כפי שצויין לעיל, החלטת רופא הנתבע מיום 17/06/09 הינה נשוא התיק דנן. לפיכך, על מנת להכריע במחלוקת, יש לבחן האם ההחלטה ניתנה בהתאם להוראות תקנה 37, כמו גם לפרשנות שניתנה בפסיקה.

טענות התובע

4. לטענת התובע, יש לו טענות כבדות משקל כנגד התנהלות הנתבע ופקידיו, וכנגד הרופא המוסמך. בנסיבות העניין יש מקום לקיים מסכת ראיות, שכן הטענה אינה רק משפטית, וההלכה המשפטית מבוססת על בחינת העובדות. לתובע טענות לחוסר תום לב, מגמתיות, שיקולים זרים והפליה כנגדו, לכן יש לשנות את החלטת בית הדין מיום 11/07/13, ולקבוע את התיק לשמיעת ראיות התובע.
התובע לא המשיך בהליכי הערר מסיבה הנוגעת להליכי הגירושין שנפתחו בספטמבר 2004, ומכאן עררו נמחק והוועדה הרפואית לעררים לא סיכמה דיוניה.
לתובע נתונה זכות בכל שלב של הערעור לוותר על הליך הערר.
תקנה 37 אין משמעה מקצה שיפורים לנתבע. אין ספק כי מדובר במניע זר. אין שינוי במצבו של התובע, יש ניסיון לערער על הוועדה בדלת האחורית.
לא נמצא שום צידוק ממשי בטעמי הרופא המוסמך. לרופא לא היה כל בסיס רפואי וענייני לבקשתו. במסגרת תביעת הפלת"ד, לאחר קביעות הרופא המוסמך, נקבע מה שנקבע על ידי הוועדה בתיק דנן. לאחר הגשת התביעה, לפתע מצא הנתבע לשנות את עילות ההזמנה תוך עשיית מקצה שיפורים. מדובר כמעט בהודאת בעל דין. הרופא הוכיח את העילה הנוירולוגית ללא כל בסיס רפואי, והיא נולדה בדיעבד.
לסיכום, טען התובע, כי אין לרופא המוסמך כל בסיס רפואי או ענייני ולו לכאורי לבקשתו מחודש יוני 2009, וטעמיו החדשים מגבירים את החשש הסביר להתנכלות, ולשיקולים זרים ובלתי עניינים. ברור שמדובר בנסיון למקצה שיפורים תוך חישוק מלאכותי של התובע בכל מחיר, ללא צידוק ענייני, כדי לכפות עליו דיון מחודש בנכותו, והכל תוך הנמקות לא ברורות ולא מוצדקות, תוך שינוי חזית וגירסה.
מן הדין לקבל את התובענה, וליתן צו מניעה קבוע כנגד זימון התובע לוועדה לפי תקנה 37, הן לפי בקשתו הראשונה והן לפי הבקשה לאחר התיקון.

טענות הנתבע

5. לטענת הנתבע, החלטת הרופא המוסמך תקינה והתקבלה כדין, ועל כן על התובע להתייצב בפני ועדה רפואית לדיון מחדש בדרגת הנכות שלו.
על בית הדין לבחון את התנהלות הנתבע מהפן של המשפט המנהלי. על בית הדין לבחון האם הרופא המוסמך פעל משיקולים ענייניים רפואיים עת ביקש לעשות שימוש בתקנה 37.
בית הדין אינו מחליף את שיקול דעתו של הרופא בשיקול דעתו שלו. החלטת הרופא המוסמך הינה תקינה והתקבלה משיקולים ענייניים. החלטת הרופא הסתמכה על ממצאי הוועדה הרפואית ועל צילום משנת 2008.
בשל התנהלותו של התובע, התיק התנהל שנים. התובע לא התייצב לדיונים, החליף ייצוג, ועשה הכל להאריך את חיי התביעה, והכל כדי להמשיך לקבל קיצבת נכות של 100%.
התשתית העובדתית בתיק ברורה, ואין צורך במסכת ראיות. התובע סילף את פרשנותו של פרופסור דינבר, אשר קבע כי לא מדובר בחוסר שליטה מוחלט, אלא לכל היותר בהפרעה חלקית, וגם זאת לא ניתן לקבוע בשל ממצאים סותרים, ולכן דרש בדיקה נוספת שכאמור לא בוצעה על ידי התובע.
לסיכום, טען הנתבע שההחלטה ניתנה כדין, ובנוסף כי אין לבית הדין סמכות ליתן לתובע את הסעד המבוקש על ידו, צו מניעה קבוע, היות ויש בסעד זה כדי לרוקן מתוכן את תקנה 37.

דיון והכרעה

6. נקדים אחרית לראשית, ונציין כי דין התובענה להדחות מן הנימוקים שיפורטו להלן. קביעה זו נסמכת על תקנה 37 ועל הפרשנות הנכונה שיש ליתן להוראותיה בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי, ובשים לב ליישומה על ההחלטה נשוא פסק הדין דנן.






7. בתקנה 37 נקבע בהאי לישנא:

"עברו ששה חודשים מאז נקבעה לאחרונה דרגת נכותו של נפגע, אף אם נקבעה לתקופה קצובה, רשאי רופא מוסמך לבקש קביעה מחדש של דרגת הנכות והוראות תקנות אלו יחולו בשינויים אשר העניין מחייבם"

במקרה שלפנינו יש לבחון האם החלטת רופא המוסד ניתנה בהתאם להוראות תקנה 37. כפי שכבר צויין לעיל, התשובה לכך הינה חיובית. ונפרט.

8. הסוגייה שלפנינו זכתה להתייחסות רחבה ומקיפה בפרשת טרייגרמן, במסגרתה סקר בית הדין הארצי את העקרונות המנחים בנושא באופן מפורט, תוך שהוא קובע את הדברים הבאים [ההדגשות אינן במקור]:

"4. תקנה 37 קובעת כדלקמן:
'עברו ששה חדשים מאז נקבעה לאחרונה דרגת-נכותו של נפגע, אף אם נקבעה לתקופה קצובה רשאי רופא מוסמך לבקש קביעה מחדש של דרגת-הנכות והוראות תקנות אלה יחולו, בשינויים אשר העניין מחייבם'.
תכליתה של תקנה זו, כמו גם תכליתה של תקנה 36, היא לאפשר בחינה מחדש של מצבו של המבוטח עת המבוטח, או רופא המוסד סבורים כי חל שינוי במצב, לטובה או לרעה, בהשוואה למצב המשתקף בדו"ח הוועדה האחרונה. מטבע הדברים, מצב רפואי אינו סטטי ומשתנה בחלוף הזמן, ומכיוון שתפקיד המוסד לשלם גמלאות למבוטחיו על פי דרגת נכותם האמיתית, מוצדקת בחינה מחדש של דרגת הנכות, ולו רק בשל חלוף הזמן.
לאור זאת, הוקנתה הסמכות בתקנה 37 לרופא המוסד, להעמיד מבוטח לבדיקה מחדש אם סבור הוא, משיקולים רפואיים ענייניים, כי מצבו של המבוטח שונה, לטובה או לרעה, ממצבו כפי שהוא משתקף בדו"ח הוועדה האחרונה שדנה בנכותו.
הצדדים שבפנינו טענו, כי עקרון השוויון מחייב, כי כשם שמבוטח אשר ברצונו להביא מחדש את עניינו בפני וועדה על פי תקנה 36, עליו להביא אישור החמרה מאת רופא שאושר במיוחד לכך על ידי שירות רפואי, כך יש לחייב גם את רופא המוסד להביא נתון מבוסס לשינוי במצבו הרפואי של המבוטח. דרישה זאת מאת רופא המוסד אין לה על מה שתסמוך. בהפעילו את סמכותו החוקית להחליט על דיון מחדש, די כי לדעתו המקצועית המנומקת של המומחה דרגת הנכות כפי שנקבעה על ידי הוועדה, אינה משקפת את המצב לאשורו כדי שהנפגע יעמוד לבדיקה מחדש על פי אותה תקנה.
5. בשורה של פסקי דין שיצאו מאת בית דין זה נקבע, כי אין כל פסול בהפעלת תקנה 37 על ידי הרופא המוסמך, כאשר הוועדה האחרונה שבדקה את המבוטח קובעת, כי יכול ומצבו ישתנה בחלוף הזמן, או כי היא מנועה מלהוריד אחוזי נכות בשל העובדה שההליך הובא בפניה במסגרת בקשת המבוטח להחמרה. זאת, כל עוד שהשיקולים עליהם מסתמך רופא המוסד בהחלטתו הינם שיקולים רפואיים, להבדיל ממשפטיים.
כך, למשל, בדיון מס' מ"ג/ 98-0 עובדיה שליבו – המל"ל נאמר, כי על מנת 'למנוע טעות, טוב שיאמר שאותו שינוי במצב אשר עליו דובר לעיל אינו חייב להיות נתון מוכח בפני הרופא המוסמך, ודי שבידיעתו המקצועית ובנסיונו יהיה כדי לשמש יסוד סביר שחלוף הזמן הביא לשינוי. במיוחד כך יהיה הדבר עת הפגימות הן מסוג שחלוף הזמן יכול להשפיע לשיפור, ופגימות כאלה רבות הן בתוספת לתקנות'.
בדיון מס' נ"ג/ 5-0 שולמית בוכובזה – המל"ל נאמר כי 'אין לראות פגם בעובדה שרופא שהוסמך על ידי המוסד, ואשר תפקידו לבחון את מסקנות הוועדות הרפואיות ... המליץ לזמן את המערערת לבדיקה, לאור הממצאים הרפואיים של ועדת הערר שדנה ב"החמרה', לבקשת המערערת.
וכן 'הרופא מוסמך של המוסד חייב, ולא רק רשאי, לעשות שימוש בתקנה 37 לתקנות, ולפנות לוועדה רפואית, על מנת שתבחן מחדש את נכותו של הנפגע בתאונת עבודה, כל אימת שמתברר
לו, מנתונים רפואיים רלבנטיים הנראים על פניהם כנכונים, כי חל שינוי משמעותי במצבו הרפואי של הנפגע'.

6. זאת ועוד. הוועדה הרפואית היא הגוף המקצועי והמומחה אשר לו ניתנה הסמכות בחוק לקבוע את אחוזי הנכות המתאימים ביותר למצבו הרפואי של המבוטח באותה עת. לפיכך, אין להחמיר בדרישות כלפי "כרטיס הכניסה" המאפשר לרופא המוסד להעמיד מבוטח לבדיקה מחדש בפני הוועדה, שכן חזקה על הוועדה כי תדע לקבוע האם חל שינוי במצבו של המבוטח מאז הוועדה האחרונה, וכי תעשה כן מטעמים רפואיים מקצועיים בלבד.

7. יחסית לדיון בהחמרת מצב על פי תקנה 36, חידושי הדיון על פי תקנה 37 –מעטים. לעתים מופעלת אותה תקנה גם כאשר המוסד סבור שחלה החמרה בדרגת הנכות של הנפגע. זאת ועוד. החמרה בדרישות במתן "כרטיס כניסה" לוועדה בדיון מחדש תוצאתה תהא גם החמרת האפשרות של מבוטחים לבקש דיון מחדש בעניינם עקב החמרת מצב על פי תקנה 36, שעה שבעניינם די באישור החמרה לא מנומק הניתן על ידי הרופא המוסמך לתיתו, כי להערכתו המצב חמור יותר מכפי המשתקף מדו"ח הוועדה, כדי להעמידו בפני וועדה רפואית בהליך של בדיקה מחדש."

ראה:
עב"ל 480/06 המוסד לביטוח לאומי- טרייגרמן (לא פורסם, ניתן ביום 15.5.08, מתוך פסק דינו של כבוד השופט יגאל פליטמן בתוארו דאז).


9. יישום ההלכה שנקבעה בפרשת טרייגרמן על ענייננו, מוביל לתוצאה לפיה החלטת רופא המוסד בעניינה של התובעת נתקבלה כדין, ונפרט.
בפתח הדברים נציין, כי אין בטעות רופא הנתבע בהחלטתו מיום 15/01/09 כדי לפגוע בכשירות החלטתו מיום 17/06/09, דהיינו בהחלטה נשוא התובענה דנן.

10. במסגרת החלטתו מחודש יוני 2009, פירט הרופא את השיקולים בבסיס חוות דעתו, תוך
שהוא מתקן את השגיאה שנפלה בהחלטתו מחודש ינואר 2009.
בנסיבות העניין, לא מצאנו פגמים היורדים לשורשו של עניין בהחלטת הרופא המוסמך.
ההחלטה הינה כולה במישור הרפואי, והיא מפורטת ומנומקת כנדרש במקרים כגון דא.
המומחה הסתמך על פרוטוקול הוועדה הרפואית מיום 03/03/04 ועל צילום משנת 2008, תוך שהוא מציין כי יש סיכוי שמצבו הרפואי של התובע השתפר. ונזכיר, כי הוועדה מיום 03/03/04 התכנסה בעקבות הליך אותו יזם התובע בהתאם לתקנה 36, שעניינה החמרת מצב.
מעיון בפרוטוקול הוועדה מיום 03/03/04 עולה, כי הרופא המוסמך הסתמך על נתונים רפואיים רלוונטים לשם הגעה למסקנה אליה כאמור הגיע.

11. בהקשר זה נציין, כי אין בידנו לקבל את טענות התובע כנגד המומחים שישבו בוועדה, כמו גם כנגד היועץ לוועדה (פרופ' דינבר). מדובר בשיקולים רפואיים, וקיים קשר הדוק בין פרוטוקול הוועדה לבין החלטתו של הרופא המוסמך. אין זה מתפקידו של בית הדין להתערב בנימוקים הרפואיים. שהרי, די כי לדעתו המקצועית המנומקת של הרופא דרגת הנכות כפי שנקבעה על ידי הוועדה אינה משקפת את המצב לאשורו, כדי שהנפגע יעמוד לבדיקה מחדש על פי אותה תקנה.
ובמקרה דנן, בפנינו לא רק דעתו המקצועית המנומקת של הרופא המוסמך, אלא גם פרוטוקולים של הוועדות הרבות שהתכנסו בעניינו של התובע לאורך השנים; ופרוטוקול הוועדה אליה הפנה הינו המשך ישיר של ההשתלשלות הרפואית, אשר מסבירה היטב כיצד הגיע הרופא המוסמך למסקנתו.

12. מכל האמור לעיל עולה, כי הרופא המוסמך הפעיל כדין את שיקול דעתו, ולא נפל פגם בהחלטתו.

13. התובע טען טענות רבות כנגד החלטת הרופא המוסמך, אשר הינן במישור הרפואי בו בית הדין אינו מתערב. חלק מטענות התובע ראוי שיועלו בפני הוועדה הרפואית לעררים. כך למשל טענת התובע לפיה המומחה שמונה בתיק הפלת"ד הגיע לאותה מסקנה אליה הגיעה הוועדה הרפואית בעניינו של התובע.

14. התובע העלה טענות מן הגורן ומן היקב כנגד הנתבע על אורגניו השונים. לא מצאנו כי יש ממש בטענות אלה, וממילא לא היה בהן כדי לפגום בהחלטה נשוא ההליך דנן. כמו כן, חשוב לזכור כי החלטת הרופא המוסמך אינה סוף פסוק, אלא רק תחילתו של תהליך.
בעקבות החלטת הרופא המוסמך, יעמוד התובע בפני ועדה רפואית, וזו תבדוק את מכלול הנתונים, ותחליט מה מצב התובע ביחס לליקויו. לפיכך, לתובע יהיה את יומו לטעון את כל טענותיו, להגיש מסמכים בטרם ייקבע מצבו הרפואי על ידי הוועדה, ואף להביא חוות דעת מומחים מטעמו.

15. בשולי הדברים אך לא בשולי חשיבותם, נציין כי אין לקבל את טענת התובע בסיכומיו לפיה היה מקום לקיים מסכת ראיות, ונפרט.
ראשית, בסוגיה זו ניתנה החלטה עוד ביום 11/07/13, אשר מהווה החלטה חלוטה, שלא ננקט הליך ערעור ביחס אליה. בנוסף, מדובר בסוגייה משפטית המשקפת מחלוקת משפטית ביחס להחלטת הרופא המוסמך הנבחנת לפי כללי הצדק הטבעי.
כמו כן, לא ברורה היתה התועלת בזימונם לעדות של מספר רופאים וביניהם הרופא המוסמך, וזאת בשים לב כי נטענו טענות כלליות ללא פירוט ביחס להתנהלותם, בעוד שעל בית הדין היה לבחון החלטת הרופא המוסמך מהפן המשפטי.
למעשה, בנסיבות העניין לא היתה מחלוקת עובדתית אשר הצריכה ליבון במסכת ראיות כדי לתרום לבירור התובענה דנן. אף בדיון מיום 11/03/13 ביקש התובע שלא לחקור את עדי הנתבע.

אחרית דבר

16. לאור כל האמור לעיל, דין התובענה להדחות. כפועל יוצא, התובע יעמוד בפני הוועדה הרפואית לבדיקה מחדש על פי תקנה 37.

17. למעלה מן הנדרש, נציין כי בית הדין שקל להטיל הוצאות משפט על התובע הן לטובת אוצר המדינה והן לטובת הנתבע, וזאת לאור התנהלותו של התובע כפי שהשתקפה לאורך ההליך.
התרשמנו, כי התובע ניסה להאריך בכל דרך את בירור התובענה דנן. התובע לא התייצב לדיונים בבית הדין, וכאשר התייצב ביקש לדחותם, והחליף בטענות סרק באת כוח אשר עשתה עבודתה נאמנה.
למרות זאת, איננו עושים צו להוצאות; וזאת לפנים משורת הדין, בשים לב למצבו הרפואי והכלכלי של התובע, אשר זכה לסיוע משפטי מקצועי והוגן במסגרת ההליך דנן לכל אורכו.

18. פסק הדין ישוגר לצדדים בדואר רשום.

19. זכות ערעור לבית הדין הארצי תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. צו למניעת פעולות

  2. צו מניעה רישום דירה

  3. צו מניעה נגד שביתה

  4. צו מניעה שלטי פרסום

  5. צו מניעה נגד עובד בנק

  6. עורך דין צו מניעה

  7. מכרז משטרה - צו מניעה

  8. צו מניעה בסכסוך עבודה

  9. צו מניעה האוסר להפריע

  10. צו מניעה האוסר להתחרות

  11. צו מניעה לא לאייש משרה

  12. צו מניעה הקצאת המגרשים

  13. צו מניעה להקצאת מתחמים

  14. צו מניעה כנגד יבוא מוצר

  15. צו מניעה נגד קולנוע בשבת

  16. צו מניעה הפרת זכות מטפחים

  17. צו מניעה נגד מספרה מתחרה

  18. צו מניעה נגד השמעת מוזיקה

  19. ביטול צו מניעה למכירת בית

  20. הפרת צו מניעה כנגד שביתה

  21. הפרת סימן מסחר - צו מניעה

  22. צו למניעת הפעלת קו אוטובוס

  23. בקשה לצו מניעה נגד עובדים

  24. צו מניעה נגד הפעלת רמקולים

  25. צו מניעה לא להשתמש במסמכים

  26. צו מניעה שימוש באריזות מוצר

  27. ביטול צו מניעה שביתת עובדים

  28. צו מניעה האוסר על בניה בכפר

  29. צו למניעת פעולות הכנה במגרש

  30. צו מניעה להפסקת הליך פיטורים

  31. צו מניעה נגד מכירת מוצר דומה

  32. צו מניעה כנגד פסק דין לפינוי

  33. צו מניעה להעברת זכויות בנכס

  34. צו מניעה להפסקת שידול לקוחות

  35. צו מניעה נגד פעילות בחוף הים

  36. בור מים בירושלים - צו מניעה

  37. צו מניעה קבוע האוסר על חניה

  38. צו מניעה להפסקת מימוש משכנתא

  39. צו מניעה נגד הוצאת ילד לטיול

  40. צו מניעה פרסום פגיעה בשם הטוב

  41. צו מניעה למימוש מכתב פיטורים

  42. השכרת וילה למסיבה - צו מניעה

  43. צו מניעה האוסר על הפעלת מסעדה

  44. מכירת פעילות עסקית - צו מניעה

  45. צו מניעה לביטול פיטורים מעבודה

  46. צו למניעת פתיחת תיבת הצעות במכרז

  47. צו מניעה נגד שביתה בלתי מוגנת

  48. צו מניעה ביצוע פעולות ללא חתימה

  49. צו מניעה לאסור למכור בגדי מעצבים

  50. צו מניעה נגד פיטורי עובד עירייה

  51. סמכות בית משפט השלום לתת צו מניעה

  52. תביעה למתן צו מניעה קבוע במקרקעין

  53. צו מניעה נגד עובד לעבוד אצל מתחרה

  54. תביעה לפירוק שיתוף בעקבות צו מניעה

  55. בקשה לצו מניעה נגד שביתה פוליטית

  56. ביטול צו מניעה בגין הפרת הסכם פשרה

  57. צו מניעה להגבלת עיסוק ומניעת תחרות

  58. צו מניעה זמני למניעת השלמת עסקת נדל"ן

  59. צו מניעה האוסר על שימוש בלתי חקלאי

  60. צו מניעה האוסר על פתיחת חנות בדירה

  61. צו מניעה האוסר על הפרעה לשימוש בחנות

  62. צו מניעה להפסקת בניית מחסן בבית משותף

  63. צו מניעה נגד מכרז לאספקת שירותי שמירה

  64. צו מניעה לעיכוב זכויות החתימה בחשבון

  65. צו מניעה נגד פתיחת מרפאה בבניין מגורים

  66. מחיקת בקשה לצו מניעה בהעדר תצהיר תמיכה

  67. צו מניעה בתביעה לפירוק שיתוף במקרקעין

  68. צו מניעה האוסר להציב סחורות מחוץ לחנות

  69. צו מניעה נגד פתיחת מספרה ליד מספרה אחרת

  70. צו מניעה כנגד שינוי לוח זכויות במקרקעין

  71. צו מניעה נגד שביתה בבתי חולים ממשלתיים

  72. מכירת כרטיסי טיסה במחיר מוזל - צו מניעה

  73. צו מניעה האוסר על התקשרות עם זוכה במכרז

  74. ערעור על צו מניעה בבית המשפט לענייני משפחה

  75. צו מניעה נגד הסכם העקרונות בין קק''ל למדינה

  76. צו מניעה נגד הבעל האוסר להיכנס לדירת המגורים

  77. צו מניעה כנגד עובדת לשעבר שלא תפנה ללקוחות המעסיק

  78. מה עושים במקרה של הפרת צו מניעה האוסר המשך בניה ?

  79. האם אפשר להוציא צו מניעה נגד זימון לועדה רפואית ?

  80. ביטול החלטה על דחיית בקשה לעיכוב ביצוע של צו מניעה

  81. צו מניעה קבוע במסגרתו ייאסר על התובע להגיע לבית הכנסת

  82. בקשה למתן צו מניעה זמני (במעמד צד אחד) טענות כנגד הרכב הוועדה

  83. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון