איך מקבלים עזרה בבית מביטוח לאומי ? סעיף 206 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי שירותים מיוחדים הם שירותים הניתנים לאדם לטיפול אישי בו ולעזרת בית, לשירותו האישי ולמשק ביתו. המבחנים להענקת השירותים הנ"ל, לרבות שיעור הגמלה, פורטו בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל"ט - 1979, (להלן: "התקנות"). "פעולות יום יום" אשר בקשר אליהן ניתנת קצבה לשירותים מיוחדים, הוגדרו בתקנות ככוללות חמש פעולות: לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה, ניידות עצמית בבית והקשור בהן (תקנה 1 לתקנות). הזכאות לקצבה לשירותים מיוחדים ושיעורה מותנים בכך שהנכה תלוי בעזרת הזולת בביצוע רוב או כל פעולות היום יום והקשור בהן, ברוב או בכל שעות היממה, או הזקוק להשגחה מתמדת (תקנה 3 לתקנות). ( "השגחה" מוגדרת בתקנה 1 בהשגחה או פיקוח על הנכה למניעת סכנה לעצמו ולאחרים. על פי סעיף 213 לחוק החלטות הוועדה לעררים ניתנות לערעור בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה. כלומר, הביקורת השיפוטית של בתי הדין לעבודה על פעילות והחלטות הוועדות הרפואיות לעררים, מוגבלת לשאלות משפטיות דוגמת טעות שבחוק, פגם משפטי, חריגה מסמכות, הפעלת שיקולים זרים או התעלמות מהוראה מחייבת (ראו עב"ל 10014/98 יצחק הוד - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד' 213). בעניין חובת ההנמקה של הוועדה לעררים הלכה היא כי הוועדה היא גוף מעין שיפוטי ובתור שכזה מוטלת עליה חובה לנמק את החלטתה (דב"ע נד/154-0 דן יעקב לבל - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כז 474). עוד נפסק כי ההנמקה צריך שתהיה כזאת שממנה ילמד לא רק רופא אחר מהלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת ולעמוד על כך אם הוועדה נתנה פירוש נכון לחוק (דב"ע מג/1356 - 01 מרדכי לביא - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יז 130).שאלות משפטיותביטוח לאומי