ישיבה ממושכת מול מחשב מחלת מקצוע

ישיבה ממושכת מול מחשב מחלת מקצוע

בעב"ל 63/03 יעל עמנואל נ' המל"ל (פס"ד מיום 23/8/05) קבע כב' השופט פליטמן:

"מקרים של ביצוע עבודה בתנוחה לא נוחה באו לפתחו של בית דין זה בעבר. כך בדב"ע לו/0-75 המוסד לביטוח לאומי - רפאל טואיטו (פד"ע ט 8), נדון מקרה של עובד דפוס שביצע עבודתו, עבודת חיתוך והדבקה, בעמידה תוך כדי כיפוף עמוק.

ערעור המוסד התקבל במקרה האמור ותביעת מר טואיטו נדחתה, תוך שבית דין זה קובע, כי "הנזק שהתהווה בגופו של העובד, נוצר בשל התנוחה בה עבד, תנוחה מאולצת, מאומצת, במצב סטטי ממושך שהביא לעומס וללחץ על כל אותם מרכיבי עמוד השדרה... התנוחה החישה את תהליך 'הבלאי הטבעי'... והדבר נעשה אט - אט, לאורך שנים בלא שניתן להצביע על אירוע תאונתי (תנועה) החוזר ונשנה והגורם לפגיעה זעירה שאין להשיבה".

כך נפסק אף בדב"ע נו/0 - 180 שושנה שוורץ - המוסד לביטוח לאומי (פד"ע כט 360) "הורדת ראש בתנוחה קבועה, איננה בגדר תנועה חוזרת ונשנית על עצמה, וגם לא מדובר ברצף אירועים נפרדים, זעירים, חוזרים ונשנים, אלא מדובר כאן בתנוחה קבועה שגרמה כנראה לאימוץ שרירי הצוואר... אימוץ ממושך של שרירי הצוואר הוא אנטיתזה של תנועות חוזרות ונשנות".

נמצאנו למדים, כי בצוע עבודה בתנוחה לא נוחה אשר אפשר שגורמת למאמץ או ללחץ על אבר מסויים, אינה באה בגדרה של תורת המיקרוטראומה. בזה אין אנו פוסקים כי לא יתכן שעבודת המערערת תרמה לליקוי שבגבה, אלא שהמחוקק ייחד את הפגיעה בעבודה לשלוש אלה: תאונת עבודה, מיקרוטראומה ומחלת מיקצוע. לא די בקיום קשר סיבתי אפשרי בין הליקוי לבין העבודה, כל עוד שעניינו של הנפגע לא בא בפתחם של שלושת סוגי הפגיעה האמורים.

לעניין זה יפים דברי בית המשפט העליון בשיבתו כבית משפט גבוה לצדק בפרשת עובדיה כרם, אשר אוזכרה על ידי המערערת, לאמור "המצב האופטימלי הוא, שכל אדם יפוצה על כל פגיעה גופנית או נפשית שנגרמה לו בכל דרך שהיא, אך בשל מגבלות תקציביות אין אלה פני הדברים. אף שחוק הביטוח הלאומי הינו חוק סוציאלי, אין החוק מכסה את כולם, אלא רק את אלה העומדים בקריטריונים שנקבעו בו" (בג"ץ 4690/97 המוסד לביטוח לאומי - עובדיה כרם פ"ד נג (2) 529).

באותו עניין, אף חזר בית המשפט העליון ואיבחן בין הליך תחלואתי לבין מיקרוטראומה, בזו הלשון "תהליך תחלואתי הוא תהליך שגרם להרעה הולכת ונמשכת במצב הבריאות, כאשר אין אפשרות מעשית לאתר באופן סביר אירוע או אירועי בעבודה ולהוכיח פועלם של אירועים מבודדים רצופים אלה על מצב בריאותו של האדם. לעומת זאת, פגיעות זעירות ניתנות לאיתור ולהבחנה אף שאין צורך לציין את המקום והזמן של כל פגיעה ופגיעה זעירה בנפרד...

בענייננו, עיקר טענת המבקשת הינה לתנוחה בה ישבה, שבדיעבד התבררה לה כתנוחה לא נוחה - משכך אין מדובר בתנועות חוזרות הגורמות פגיעות זעירות הניתנות לאיתור ולהבחנה. הטענה הכללית בדבר "תנועות שונות החוזרות והנשנות הנדרשות מקלדנית במהלך עבודתה כאשר הגב משמש לה כציר, שבימינו ניתן לומר עליהן שמדובר בידיעה שיפוטית", לא נתמכה בתיאור מפורט של תנועות ובעדויות רלבנטיות. משכך לא היה מנוס מדחות התביעה."



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהי מחלת מקצוע ?

  2. כאבי גב מחלת מקצוע

  3. מחלת מקצוע של תופרת

  4. מחלת מקצוע אצבע הדק

  5. חשיפה לרעש מחלת מקצוע

  6. תעלה קרפלית מחלת מקצוע

  7. נהג אוטובוס מחלת מקצוע

  8. תביעה להכרה במחלת מקצוע

  9. מחלת מקצוע כתאונת דרכים

  10. צפצוף באוזניים מחלת מקצוע

  11. הכרה בכאבי גב כמחלת מקצוע

  12. הכרה במחלת אסטמה כמחלת מקצוע

  13. מחלות מקצוע - גורמים פיזיקלים מכנים

  14. מחלות הנגרמות על ידי גורמים ביולוגים

  15. מחלות מקצוע גורמים כימיים - אבק צמח

  16. ישיבה ממושכת מול מחשב מחלת מקצוע

  17. תסמונת התעלה הקרפלית כמחלת מקצוע

  18. מחלת מקצוע קרע בשרוול המסובב בכתף

  19. פגיעה בעבודה / מחלת מקצוע של נהגים

  20. צרידות אצל גננת כתאונת עבודה -ביטוח לאומי

  21. ישיבה ממושכת בעבודה בתנוחת כיפוף כתאונת עבודה

  22. תסמונת תעלה קרפלית (CTS) - תאונת עבודה, מחלת מקצוע

  23. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון