הכרה בדיכאון ופגיעה נפשית עקב פשיטת רגל כפגיעה בעבודה בביטוח לאומי

הכרה בדיכאון ופגיעה נפשית עקב פשיטת רגל כפגיעה בעבודה בביטוח לאומי ?

בפני תביעה המכוונת כנגד החלטת הנתבע מיום 4/7/10 במסגרתה נדחתה תביעת התובעת להכרה בפגיעתה הרפואית/נפשית כפגיעה בעבודה.

עיקר העובדות הצריכות לעניין הן כדלקמן:


התובעת ילידת 1959.
בין השנים 1990-2003 התובעת ובעלה, מר X X, ניהלו שלוש חנויות אופנה בהם נמכרה סחורה שייבא לארץ גיסה של התובעת (אחיו של מר X) תחת שם המותג "קוקאי" (תחילה נפתחה חנות בקניון בפתח תקווה ולאחר מכן נפתחו שתי חנויות נוספות בבת ים וברחובות).
למרבה הצער, עסקיהם של התובעת ובעלו נקלעו לקשיים כלכלים. הם לא עמדו בתשלום חובות לספקים ובכלל זה לגיסה של התובע ובמרץ 2003 (או בסמוך לכך) נאלצו להעביר לידיו הגיס את החנות בקניון בפתח תקווה. זמן קצר לאחר מכן, נסגרו שתי החנויות הנוספות. התובעת הוכרזה כפושטת רגל ונקלעה למצב נפשי קשה שהצריך טיפול רפואי (נפשי).
ביום 19/6/03 התובעת הגישה תביעה לקבלת קצבת נכות כללית. לתובעת נקבעה דרגת נכות זמנית ולאחר מכן, ביום 26/5/09 קבעה ועדה רפואית לעררים (נכות כללית) כי לתובעת נכות צמיתה בגובה 46%.
ביום 7/9/09 או בסמוך לכך, התובעת הגישה תביעה לתשלום דמי פגיעה ולהכרה בפגיעה בעבודה. בטופס התביעה ציינה כי הפגיעה בעבודה אירעה לה בחודש מרץ 2003, וכי הפגיעה היתה קשורה להסתבכות כלכלית. בפרטי הטיפול הרפואי ציינה התובעת – כבד, פסיכיאטריה, ראומטולוגיה, מרפאת כליה, לחץ דם גבוה, הצרת כלי דם, הוצ'קין. וכן ציינה כי במרץ 2003 טופלה במיון בי"ח גהה.
ביום 4/7/10 נשלחה לתובעת הודעה כי תביעתה נדחתה מאחר שלא אירע לה אירוע תאונתי חריג בעבודתה / במשלח ידה, ומחמת שמצבה הנפשי איננו קשור לעבודה.
כתב התביעה המקורי בתיק זה הוגש ביום 5/1/11 ואולם הדיון נדחה מספר פעמים לבקשת התובעת, וזאת, בין היתר, על מנת לאפשר לה להגיש כתב תביעה מתוקן.


טענות הצדדים


ביום 1/9/11 הגישה התובעת כתב תביעה מתוקן במסגרתו טענה כי ביום 8/4/03 נודע לה בהפתעה כי בעלה X X עזב את הארץ לנוכח קריסת העסק. לטענת התובעת, עד לאותו מועד כלל לא ידעה על הקשיים בעסק, ונסיעתו הפתאומית של בעלה היוותה אירוע חריג, שגרם לה להתמוטטות נפשית, ולפיכך יש להכיר בו כפגיעה בעבודה.
בכתב ההגנה המתוקן (ובישיבת קד"מ שהתקיימה ביום 6/3/12) הבהיר הנתבע כי לדידו לא אירע לתובעת אירוע חריג בעבודה ביום 8/4/03, כי אין קשר בין האירוע הנטען לבין מצבה הרפואי / הנפשי, וכן טען כי במועד התאונה הנטענת (8/4/03) התובעת לא היתה מבוטחת במל"ל כעובדת ואף לא כעצמאית.
מטעם התובעת העידו התובעת עצמה ובעלה X X וכן רו"ח אפריים X אשר החל לטפל בעניני הנהלת החשבונות של התובעת בחודש אוגוסט 2004 (ראה תצהירו נ/1).



האם אירעה לתובעת תאונת עבודה ביום 8/4/03?


כפי שכבר ציינתי, בטופס התביעה ציינה התובעת כי התאונה בעבודה אירעה לה בחודש מרץ 2003. בעדות שנגבתה ממנה על ידי חוקר המל"ל ביום 4/2/10 התובעת תארה את הקשיים אליהם נקלע העסק בשנת 2003:

"יום אחד בעלי ששמו X אמר שניתן את החנות של פתח תקווה לאחיו X על מנת להתקזז בחוב של שלנו עם X. אני ידעתי שאנחנו חייבים כסף לX על הסחורות שסיפק לנו. אני שמעתי על חובותנו לX מבני משפחה בכל מני סכומים לא נקבו סכום מיוחד, אני אמרתי בסדר מבחינתי ואז יום אחד במרץ 2003 X הביא את העובדים שלו לחנות בפ"ת ואני יצאתי מהחנות. ומאז לא הייתי בנאדם. לא יכולתי לתפקד הייתי בבית ולא יכולתי לתפקד בכלל ובעלי המשיך לנהל את שתי החנויות בבת-ים וברחובות. הרגשתי שאני לא מתפקדת בבית ואני צריכה תרופות. לקחתי את עצמי ונסעתי למיון בגהה, קיבלתי תרופות ומאז אני מטופלת בתרופות... בהמשך נודע לי מבעלי כי החנות בבתי ים נסגרה וגם החנות ברחובות ואז הלכנו לעשות פשיטת רגל."
בהמשך הודעתה כאשר נשאלה מתי החלה תחושת הדיכאון השיבה :
"אני זוכרת שהמקרה התחיל לאחר שהתחלנו לקבל בבית טלפונים מנושים, איומים וכן מכתבים מגורמים שונים על חובות וזה נמשך שבעה או שמונה חודשים וזה הזמן שלקח עד שמונה כונס נכסים"


להשלמת התמונה אציין כי לתובעת מונה כונס נכסים ביום 23/6/03 (וזאת על יסוד בקשה לפי פקודת פשיטת רגל שהגישה התובעת ביום 20/5/03 ראה תיק פש"ר (מחוזי ת"א) 1555/03 הוגש ומסומן נ/ 2).
יאמר מיד כי בהודעתה בפני חוקר המל"ל אין כל איזכור לכך שבעלה נמלט מהארץ ואין כל טענה הקושרת בין מצבה הנפשי לבין הימלטותו (כך נטען כיום) של מר X מהארץ ביום 8/4/08.
בעדותה בפנינו תארה התובעת את האירוע הדרמטי שבו נעלם בעלה מהבית כדלקמן:

"אני יודעת שקיבלתי טלפון מX ואז הוא הודיע לי שהוא נמצא בחו"ל. גרנו באותו בית הוא לא אמר לי כלום. ולא ראיתי שהוא אורז. כל הלילה הוא לא היה בבית. מן הסתם אני לא שואלת יש חלוקת תפקידים אצלנו בבית. הוא היה מנהל את הכספים ואנחנו את העובדים והסחורה. יום אחד פתאום הוא איננו. היום אני מבינה שהוא היה מעורב בשוק האפור. ולווה כספים."


מהמסמכים שהוצגו בפני בית הדין עולה כי גרסה זו, בדבר אירוע דרמטי של הימלטות לחו"ל, שהוא שעל פי הנטען גרם לתובעת להתמוטטות, כלל לא אוזכר בפני הרופא שטיפל בתובעת בבי"ח גהה.
מהמסמכים שצורפו לכתב התביעה עולה כי בכל פגישותיה עם הרופא המטפל התובעת לא התלוננה על אירוע דרמטי מחמת יציאה פתאומית של בעלה לחו"ל. במסמכים השונים שצורפו לכתב התביעה נכתב כי התובעת מטופלת משנת 2003, וכי ברקע עומדת "הסתבכות כלכלית בגלל בעלה כשהמצב הכלכלי רק מחמיר" (2/12/04).
עוד צויין במסמכים מאוחרים יותר, כי חלה התדרדרות במצבה עקב הצורך לפנות את דירת המגורים של המשפחה (מסמכים מיום 5/5/05 ומיום 14/9/05).
באף אחד מהמסמכים הרפואיים שצורפו לכתב התביעה לא אוזכרה העובדה שמר X "ברח" לחו"ל כגורם דחק, אלא שצויין (כפי שאף פירטה התובעת בכתב התביעה המקורי, כי במשך מספר חודשים נאלצה להתמודד עם חובות כבדים ועם נושים. (נציין כי בכתב התביעה ציינה התובעת כי פנתה לטיפול נפשי בבי"ח גהה בחודש מרץ 2003 היינו בטרם יצא מר X לחו"ל).
הגרסה שהוצגה לבית הדין לעניין האירוע החריג מיום 8/4/03 גם לא פורטה באנמנזה שרשמה הרופאה הפסיכיאטרית שחיוותה את דעתה בעניינה של התובעת בשנת 2006 (אז טענה התובעת כי איננה זוכרת מה היה האירוע שגרם לה להבין שהיא בפשיטת רגל- ראה ת/9).
בהקשר זה יש להבהיר כי עם חזרתו של מר X ארצה בנובמבר 2003, מר X הגיש תביעה לקצבת נכות כללית. בטופס התביעה ציין כי בשנת 2003 נסע לחו"ל לצורך קבלת טיפולים רפואיים.
אזכיר כי בעת שהתובעת העידה בפני הציגה לה נציגת המל"ל את הטענה כי מר X לא ברח מהארץ באפריל 2003 אלא נסע על מנת לקבל טיפול רפואי, תגובתה של התובעת הייתה כי לא ידעה על כך (עמ' 15 לפרוטוקול). יאמר מיד כי מר X אישר בעדותו כי יצא לחו"ל לצורך קבלת טיפול רפואי.
מעדותו של מר X בפני חוקר המל"ל עולה כי הבעיות הכלכליות בעסק התחילו בשנת 2000, ואולם לטענתו הוא הסתיר אותן מאישתו. לדבריו אשתו היתה מודעת לגודל הבעיות רק כאשר הוא נדרש לפנות לכונס (עדות מר X נ/ 12).
אני מתקשה לקבל את טענות התובעת ומר X לפיהן המצב הכלכלי הקשה של העסק הובא לידיעת התובעת בהפתעה רק ביום 8/4/03. טענה זו איננה מתיישבת עם גרסתה הראשונה של התובעת לפיה נקלעה למצוקה נפשית לאחר שסבלה במשך חודשים מהטרדות של נושים עד שביקשה להיות מוכרזת כפושטת רגל (במאי 03), וזאת במיוחד בשים לב לכך טענת התובעת לפיה עניין החובות נפל עליה בהפתעה, איננה מתיישבת עם העובדה שהעסק התנהל מהחשבונות המשותפים שלה ושל בעלה. טענת התובעת (שאין חולק כי היתה מעורבת בניהול העסק והתגוררה עם בעלה תחת קורת גג אחת) כי לא הייתה מודעת, במשך חודשים ארוכים, לכך שהחשבונות שבבעלותה ביתרת חובה של מאות אלפי שקלים, וכי נושים שונים דורשים את כספם, איננה מתקבלת על הדעת (עמ' 13 לפרוטוקול, נ/9 דו"ח על חובות ונכסים לפי פקודת פשיטת רגל).
אני סבורה כי כפי שהעידה התובעת מלכתחילה, בטרם שינתה את טעמה, התובעת הייתה מודעת למצב הכלכלי הקשה של העסק במשך חודשים ארוכים (מעדותו של מר X עולה כי במשך תקופה מסויימת עברה להתגורר עם ילדיה אצל אמה כדי לנוח). יציאתו של מר X לחו"ל לא הפתיעה את התובעת. גם אם מועד היציאה הוקדם על מנת להימלט מנושים, לא התרשמתי כי הנסיעה לא תואמה עם התובעת או כי הפתיעה אותה שכן גרסה זו לפיה מדובר באירוע חריג ומפתיע נולדה לראשונה בכתב התביעה המתוקן ואין לה זכר במסמכים רפואיים מזמן אמת כמו גם בכתב התביעה המקורי ואף בחקירת התובעת בפני חוקר המל"ל אז תארה לחצים שנמשכו במשך חודשים.
אשר על כן, אני קובעת כי לא אירע לתובעת אירוע חריג ביום 8/4/03.


האם התובעת היתה מבוטחת כעובדת/כעובדת עצמאית במועד הרלוונטי לתביעה


ביום 15/6/03 התובעת הגישה למל"ל דין וחשבון רב שנתי (ראה נ/ 3) במסגרתו ציינה כי החל מ - 3/03 היא איננה עובדת.
בעדותה בפנינו, ביקשה התובעת לחזור בה מהאמור בדו"ח לעניין מועד סיום עבודתה, תוך שציינה "עקב מה שקרה לי לא היתי בן אדם...יש לי בעיה של מספרים ובעיה של זכרון...אם כתבתי מרץ 2003 זה לא אומר שזה היה ככה".
נציין כי גרסה דומה, לפיה התובעת הפסיקה לעבוד במרץ 2003, מופיעה גם בתביעה שהגישה לקבלת גמלת נכות כללית בשנת 2003 (נ/4). גם בתביעתו של מר X לקבלת גימלת נכות מצויין כי סיים לעבוד במרץ 2003.
התובעת טענה בעדותה כי ביום 8/4/03 היא עדיין עבדה בעסק, עם זאת, בעדותה בפנינו התובעת התקשתה להעיד בדבר התאריך שבו סיימה לעבוד בעסק:

ש. מתי הפסקת לעבוד?
ת. מתי שקרה המקרה של פשיטת הרגל.
ש. פשיטת הרגל היתה במאי או יוני 2003.
ת. פשיטת הרגל היתה מאז שבעלי עזב את הארץ.
...
ש. הייתם אמורים לדווח עד מאי 2003 על העסק לשלם דמי ביטוח זה מועד שבו הפסקת לעבוד?
ת. לא זוכרת תאריכים אני זוכרת שבעלי ברח בגלל הנושים ואז נודע לי שקרה מה שקרה ואני לא יכולה לעמוד בזה.
ש. ביום שבעלך ברח הלכת בבוקר לעבודה?
ת. כן פתחנו את החנות אני והעובדים ואז קיבלתי טלפון מבעלי שהתקשר מחו"ל והודיע שהוא כבר לא בארץ


יאמר מיד כי גרסה זו של התובעת לפיה ב-8/4/03 התובעת התיצבה לעבודתה עומדת בסתירה לעדות שמסרה בפני חוקר המל"ל ממנה עולה כי הפסיקה לתפקד בעסק לאחר שבעלה, מר X, העביר את החנות בפתח תקווה לאחיו אירוע שהתרחש לפני יציאתו לחו"ל. זאת ועוד בחקירתה הנגדית הוצגו לתובעת מסמכים מהם עולה כי היא ובעלה סיימו להעסיק רשימה ארוכה של עובדים כבר בחודש דצמבר 2002 (ראה עמ' 12 לפרוטוקול ומוצג נ/7). התובעת, על אף שטענה כי היא שהייתה אחראית לנושא העסקת העובדים בחנויות, התקשתה להסביר עובדה זו. גם מעדותו של מר X עולה כי בטרם טס לחו"ל הוא העביר את החנויות לניהול של אחיו, ואולם לא ברור מתי הייתה ההעברה בפועל, ומתי חדלו בני הזוג X מלהיות מעורבים בניהול החנויות בפועל, ואולם אין ספק שהדבר קרה בטרם צאתו של מר X לחו"ל, שכן ההעברה לאח/לגיס נעשתה בעת שמר X היה עדיין בארץ.
מעדותו של מר X עולה כי עם צאתו לחו"ל העסקים נוהלו בפועל על ידי רו"ח עזרא כדורי אשר הגיש את הדוחות עד שהפסיק (עמ' 17 שורה 26).
בפני בית הדין לא הובאה ראיה כלשהי שיש בה כדי להוכיח כי התובעת עדיין הייתה פעילה בעסק, בדרך כלשהי, בחודש אפריל 2003. למותר לציין כי רו"ח שימשי אשר העיד מטעם התובעת התחיל לטפל בענייניה באוגוסט 2004 וממילא לא יכול היה להעיד על מועד סיום העבודה.
לנוכח האמור שרירה וקיימת הצהרת התובעת כפי שפורטה בכתב התביעה שהוגש למל"ל ביום 7/9/09 לפיה התובעת סיימה לעבוד במרץ 2003. אשר על כן, במועד הרלוונטי (8/4/03) התובעת לא היתה מבוטחת לא כשכירה ולא כעצמאית.


כללו של דבר


לנוכח כל האמור לעיל, התביעה נדחית.
בנסיבות העניין בשים לב למהות ההליך אין צו להוצאות.
זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום מקבלת פסק דין זה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פיטורים בגלל מחלת נפש

  2. מחלת נפש משרד הביטחון

  3. מחלת נפש לאחר שחרור מצה''ל

  4. מחלת נפש סייג לאחריות פלילית

  5. התפתחות מחלת נפש בגלל העבודה

  6. הכרה במחלת נפש כתאונת עבודה

  7. קשר בין מחלת נפש לשירות בצבא

  8. הוכחת מחלת נפש עקב תאונת דרכים

  9. מחלת נפש בגלל מוות חברים לעבודה

  10. דיכאון מג'ורי, מחשבות על התאבדות: ביטוח לאומי

  11. מעצר עד תום ההליכים של נאשם הסובל ממחלת נפש

  12. נאשם חולה נפש שמתעקש להמשיך לנהל משפט פלילי כנגדו

  13. הכרה ב"מצב דכאוני תגובתי" כתאונת עבודה בביטוח לאומי

  14. הכרה בדיכאון ופגיעה נפשית עקב פשיטת רגל כפגיעה בעבודה בביטוח לאומי

  15. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון