תקופת אכשרה לקצבת זקנה: עבודה בעסק משפחתי

תקופת אכשרה לקצבת זקנה: עבודה בעסק משפחתי

1. עניינו של ההליך בשאלה האם התובעת צברה תקופת אשכרה המזכה אותה בקצבת זקנה.

2. בישיבת קד"מ שהתקיימה ביום 4.3.12 הובהר שקיימת מחלוקת לגבי תקופה בה התובעת היתה חולה ולכן חל נתק ברציפות תקופת האכשרה.
לאחר ישיבת קד"מ התובעת הגישה מסמכים רפואיים ולאחר שנבחנו על ידי הנתבע, הודיעה באת כוחו כי אין במסמכים כדי להצדיק הארכת תקופת האכשרה.

3. בעקבות החלטה שניתנה, הודיע ב"כ התובעת כי הפלוגתא בתיק היא:
"האם יש להכיר בתקופת עבודתה של התובעת בעסק המשפחתי בחודשים ינואר 2010 ועד ספטמבר 2010 (כולל) כעובדת כטענתה, או שהתובעת לא היתה עובדת כטענת הנתבע".

4. הנתבע הודיע על הסכמתו לפלוגתא הנ"ל ולפיכך הועבר התיק להוכחות, על פי החלטה מיום 20.6.12.

5. קודם לכן, ביום 29.11.11 הוגשה תעודת עובד ציבור מיום 6.11.11, חתומה על ידי איילה כהן רכזת גמלאות מחלקת זקנה ושארים ועל ידי תקוה סרוסי מנהלת מחלקת זקנה ושארים. כך נכתב בתעודה:

"1. תאריך לידתה של הגב' X X 31.12.1947.
בהסתמך לסעיף 245(א) (2) (א):
גיל הזכאות הקבוע לגבי המבוטחת הגב' X X בהתאם לחודש לידתה 31.12.2014.
גיל הפרישה הקבוע לגבי המבוטחת הגב' X X בהתאם לגיל לידתה 31.12.2009.

2. ע"פ אישור מחלקת גביה המבוטחת צברה תקופת ביטוח של 52 חודשים בלבד.
מצ"ב לתעודת עובד הציבור:
ביקרות גביה – זקנה לתאריך עילה 01.10.2010.
התייחסות מנהלת תחום גביה הגב' שרה בן עמי קלדרון לתקופת האכשרה.

...

הערה: תעודת עובד הציבור נכתבה ע"י תקוה סרוסי מנהלת המחלקה ונבדקה ע"י העובדת איילה כהן".

6. ב"כ התובעת ביקש לזמן את מוסרת תע"צ גב' סרוסי תקוה למתן עדות בישיבת 28.5.13.
לאחר שהוזהרה והוחל בחקירה נגדית, התברר שבידי העדה מצויה תעודת עובד ציבור מיום 14.8.11 אשר אינה נמצאת בתיק בית הדין או בידי ב"כ התובעת.
בעקבות זאת הופסקה החקירה וב"כ הנתבע התבקשה לבדוק מהי התעודה הרלבנטית.
בהודעה מיום 2.6.13 הודיעה כי התעודה הרלבנטית היא זו המצויה בתיק בית הדין, מיום 6.11.11 וכי התעודה שהיתה בידי הפקידה, היא טיוטה לא מעודכנת.

7. בעקבות ההודעה הודיע ב"כ התובעת שאינו מבקש לחקור את מוסרת תע"צ ולפיכך נקבע מועד להגת סיכומים בכתב.

8. בטרם נתייחס לחומר הראיות שהובא בפנינו. נציין כי אין מקום להשתלחות של ב"כ התובעת במוסד לביטוח לאומי, כפי שהובעה בסיכומים. ב"כ התובעת טען כי למל"ל יש חשש ממשי לניגוד עניינים בהליך כאן (סעיף 25 לסיכומים) ועוד טענות מעין אלה.
כפי שצויין לעיל, התברר שהיתה קיימת טיוטה של תעודת עובד ציבור בידי העדה, תעודה אשר לא הוגשה לתיק. הא ותו לא.
בין עובדה זו לבין ההתלהמות שהובעה בסיכומי התובעת, המרחק גדול.

9. מטעם התובעת הוגשו תצהירי עדות ראשית שלה, של בני המשפחה ושל לקוחות בחנות המנוהלת על ידי בני המשפחה.

10. ב"כ הנתבע טענה בחקירת העדים ובסיכומים, כי בני המשפחה של התובעת, בעלה וילדיה, דיווחו על עצמם בכל פעם באופן אחר, פעם כשכירים, פעם כעצמאים, פעם בן משפחה אחד שכיר ופעם בן משפחה אחר.
נטען כי הדבר נעשה על מנת ליצור לתובעת ולבני המשפחה האחרים יתרון בלתי חוקי בנוגע לזכאותה כלפי המוסד לביטוח לאומי.
אכן מחומר הראיות עולה שבני המשפחה נהגו לשנות את סיווגם מעת לעת, על פי עצות שקיבלו מרוה"ח.
התובעת נשאלה מדוע פעם דווחה למל"ל כשכירה ופעם כעצמאית והשיבה: "כיוון שזה עסק משפחתי".
הבן בוריס נשאל מדוע הסיווג שלו ושל אשתו משתנה בכל פעם, משכיר לעצמאי. לדבריו, מדובר בהחלטות של אביו בעצה אחת עם רואה חשבון.
כך אמר:
"היו בעיות עם מס הכנסה אז הרואה חשבון היה אומר תעביר על שם זה או על שם זה".

11. נבחן להלן את חומר הראיות בשאלה האם התובעת היתה עובדת בבית העסק שבבעלות בנה או בעלה, בתקופה ינואר עד אוקטובר 2010.

12. מחומר הראיות עלה שמדובר בבני משפחה שעלו לישראל, בכל פעם חלק אחר מהמשפחה.
התובעת העידה כי לאחר שעלתה לארץ, פתחה חנות מינימרקט ברחוב קרול 3 בפתח תקוה, שם עבדו בנה בוריס וכלתה אירנה.
לאחר מכן, כשבעלה עלה לארץ, פתחו עוד חנות בשכונת פג'ה. הבן בוריס עבר לעבוד בחנות בפג'ה והבן סימון עבד עם התובעת ברחוב קרול.

על פי עדותה תפקידה היה:
"עבודות כלליות בחנות כמו ניקיון וסידור סחורות, מדפים ועזרה עם לקוחות".

התובעת העידה שחלתה בשנת 2004 ומאז הפסיקה לעבוד בחנות. החנות נסגרה בשנת 2007 בגלל הפסדים.
על פי עדותה, כשמלאו לה 62 שנה, בתחילת 2010, פנתה למל"ל בתביעה לקבלת קצבת זקנה ובתגובה הודיעו לה שחסרים 9 חודשי עבודה כדי להיות זכאית לקצבת זקנה.
לדבריה, בעקבות הודעה זו חזרה לעבוד בחנות המשפחה בפג'ה, שנמצאת ליד ביתה.

לגבי העבודות שביצעה בתקופה שבמחלוקת הצהירה:
"עבדתי שם בעבודות שהייתי רגילה לעשות בחנות בקרול... עבדתי בשעות הבוקר כשמתקבלת סחורה וצריך לסדר אותה ויש יותר לחץ של לקוחות וגם בשעות אחה"צ לפי הצורך... העבודה שלי היתה חיונית כי פיזרתי את הסחורה מיידית... וכשהגיעו הלקוחות, כבר רוב הסחורה הטריה היתה על המדפים ובמקרר. כשהתפניתי מהסידורים בבוקר, עסקתי, בעיקר, בניקיון ועזרה עם לקוחות, ככה גם אחה"צ. בצהריים נהגתי ללכת הביתה ולהכין אוכל לכולם...".

התובעת העידה כי לאחר שמילאה את תקופת האכשרה, הפסיקה לעבוד באופן סדיר והסתפקה במתן עזרה כשנדרשה.

13. התובעת נשאלה בחקירה אם יש ראיות לכך ששולם לה שכר בתקופה זו. לטענתה יש לה ראיות אך לא הביאה אותם.
התובעת לא הציגה תלושי שכר ואף לא שיקים, אף שלטענתה השכר שולם לה בשיקים שאותם הפקידה בבנק.

14. התובעת נשאלה האם מישהו בחנות נתן לה הוראות והשיבה שהתבקשה לסדר סחורה במדפים, לנגב אבק ולשטוף רצפה עם חומר ניקוי.

15. על פי עדותה, כאשר היתה חולה ולא הגיעה לעבודה, בעלה ובנה היו מבצעים עבודתה. כן העידה כי לפני שהתחילה לעבוד, בינואר 2010, בעלה ובנה היו מבצעים את העבודה. לדבריה:
"לא לקחו עובד אחר כי העסק לא מספיק רווחי בשביל זה".

16. בנה של התובעת, בוריס X, העיד כי לאחר שהתביעה של אמו לקצבת זקנה נדחתה, סוכם שאשתו תפסיק לעבוד בחנות ואמו תעבוד למשך התקופה החסרה.
בחקירתו אמר שאמו היתה מסדרת דברים ומנקה. לפני אימו, ביצעו את העבודה הוא ואשתו. לא היו בחנות עובדים שאינם בני משפחה.
לדבריו, כשאמו רצתה לצאת באמצע היום לבשל אוכל, אביו היה משחרר אותה ואם לא היה בחנות, היא היתה פשוט קמה והולכת.

17. לקוחה של החנות גב' זאנה זקרז'בסקי, העידה שהתובעת היתה מסדרת סחורה וגם יושבת בחוץ ומשגיחה שילדים קטנים לא יקחו סחורה.
אף עדה זו אישרה שבני המשפחה בלבד עבדו בחנות וכי כאשר התובעת לא היתה, העבודה בוצעה על ידי בני משפחה אחרים.

18. התובעת ובנה הודו במפורש כי הסיבה היחידה שבגינה התובעת הועסקה בחנות, היתה עקב מחסור בחודשי עבודה לצורך צבירת תקופת אכשרה.
משמע, לא היתה סיבה כלכלית שבגינה התובעת החלה לעבוד בחנות אלא אך ורק לצורך זכאות לקצבת זקנה.
עובדה זו מחייבת לבדוק ביתר הקפדה את הראיות על מנת לברר האם אכן התובעת עבדה בפועל בחנות בתקופה המדוברת.

19. התובעת לא הציגה תלושי שכר או אישורים על תשלום שכר עבודה בתקופה המדוברת, אף שלטענתה היו תלושי שכר והשכר שולם בשיק.
בהיעדר אלה, לא ניתן לדעת אם שולם לתובעת שכר כלל וכלל. מכיוון שמדובר בעסק משפחתי שמועסקים בו רק בני משפחה, בהחלט יתכן שרק דווח על העסקתה למוסד לביטוח לאומי אך לא שולם שכר בפועל.
זאת במיוחד משהובהר שהעסק היה בקשיים כלכליים (עדות הבן בוריס עמ' 8).

20. הובהר כי לא היה צורך אמיתי בעבודתה של התובעת.
קודם להעסקתה בוצעה העבודה על ידי הבן בוריס והבעל וכך גם לאחר מכן.
ההעסקה היתה אך ורק לצורך צבירת תקופת אכשרה לצורך זכאות לקצבת זקנה ולא מחמת צורך אמיתי של המעסיק בעובדת שכירה או צורך אמיתי של התובעת במשכורת.

21. ב"כ התובעת טוען כי במקרה של בית עסק משפחתי, אין מקום לדקדק במבחני יחסי עובד ומעביד ואין לייחס משמעות לכך שלא הועסק עובד שכיר לפני ואחרי התובעת.
דבריו אלה, בכל הכבוד, סותרים פסיקה מפורשת של בית הדין הארצי לעבודה אשר קובעת כי דווקא כאשר מדובר בעסק משפחתי, ובמיוחד כמו במקרה הנדון שבו הועסקו במקום רק בני משפחה, יש לבחון בחינה מוקפדת של המבחנים כדי לקבוע האם מדובר ביחסי עובד ומעביד או בעזרה של בני משפחה.
ראו לענין זה:
דב"ע לט/ 3-112 זבורבסקי - אגודת בית הכנסת הגדול ע"ש גיבורי ישראל, עבודה ארצי, כרך יג (1), 216
דב"ע לג/ 0-108 המוסד לביטוח לאומי - כץ פד"ע ה' 31, 35 – 36.
דב"ע נג/ 0-87 פייגלשטוק – המוסד לביטוח לאומי פד"ע כ"ו 283.
עב"ל 15509-10-10 חג'אג'רה- המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 6.9.12).

22. סיכום חומר הראיות מעלה כי התובעת לא הוכיחה שהתקיימו יחסי עובד ומעביד בינה לבין בית העסק שבבעלות בנה ואביה.
הוכח שהתובעת נכחה בחנות בפועל ואף ביצעה עבודה, אך לא הוכח שקיבלה שכר ומה גובה השכר.
בנוסף, הובהר שגם לפני התקופה שבמחלוקת וגם לאחריה, התובעת נכחה בעסק כעזרה משפחתית ולא כעובדת. התובעת לא הוכיחה הבדל בין "העזרה" שנתנה בתקופה שאינה במחלוקת לבין "העבודה" שביצעה בתקופה שבמחלוקת.
עוד ובנוסף, לפני שהתחילה את תקופת "העבודה" לא היה עובד שביצע את העבודה במקומה ולאחר סיומה את תקופת "העבודה" לא נשכר עובד במקומה אלא כל העבודה בוצעה תמיד על ידי בני המשפחה.

23. סוף דבר, התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה המוטל עליה ולא הוכיחה שהיתה עובדת של בית העסק במשך תשעה החודשים שבמחלוקת.
אין מנוס אלא לדחות את התביעה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. קצבת זקנה לנכה

  2. תוספת לקצבת זקנה

  3. ניכוי מקצבת זקנה

  4. קצבת זקנה מיוחדת

  5. עורך דין קצבת זקנה

  6. קצבת זקנה מטעמי צדק

  7. תוספת ותק לקצבת זקנה

  8. קצבת זקנה ארצות הברית

  9. קצבת זקנה רטרואקטיבית

  10. הכנסה לצורך קצבת זקנה

  11. קצבת זקנה תקופת אכשרה

  12. תקופת אכשרה לקצבת זקנה

  13. קצבת זקנה לעובד פלסטיני

  14. קצבת זקנה מגורים בארה''ב

  15. קבלת קצבת זקנה רטרואקטיבית

  16. קצבת זקנה למי שגר בארה''ב

  17. האם קצבת זקנה עוברת בירושה

  18. העסקת בן משפחה - קצבת זקנה

  19. הפסקת קצבת נכות - קצבת זקנה

  20. תביעת לקצבת זקנה לאדם שנפטר

  21. תושבות כתנאי זכאות לקצבת זקנה

  22. הכנסה מקופת גמל וגם קצבת זקנה

  23. זכאות יורש לקצבת זקנה עקב חוב

  24. הגשת תביעה לקצבת זקנה באיחור

  25. קצבת זקנה מיוחדת לעולים חדשים

  26. קיזוז קצבת זקנה עקב גמלת סיעוד

  27. קצבת זקנה לאישה שעבדה אצל בעלה

  28. הטבה סוציאלית למקבלי קצבת זקנה

  29. ערעור על דחיית תביעה לקצבת זקנה

  30. תביעה לתשלום קצבת זקנה רטרואקטיבית

  31. התיישנות קצבת זקנה לישראלי שגר בחו"ל

  32. קצבת זקנה לבעל רישיון לישיבת קבע בישראל

  33. תקופת אכשרה לקצבת זקנה: עבודה בעסק משפחתי

  34. עבודה במשק בית אצל קרוב משפחה - קצבת זקנה

  35. חובת ביטוח לאומי להודיע על זכאות לקצבת זקנה

  36. הפסד קצבת זקנה למשפחת אדם שנהרג בתאונת דרכים

  37. איחור בהגשת תביעה לקצבת זקנה - תשלום רטרואקטיבי

  38. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון