תנועות חוזרות ונשנות בעמוד השדרה המותני בעבודה

תנועות חוזרות ונשנות בעמוד השדרה המותני בעבודה



לפנינו תובענה מטעם התובע להכיר בפגיעה בגבו ובצווארו כ"פגיעה בעבודה" בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה 1995.
המל"ל דחה את תביעת התובע לתשלום דמי פגיעה במכתבו מיום 26.11.2010.
לאחר שהתובע הגיש תצהירים מטעמו ואף התקיים דיון הוכחות, הסכימו הצדדים לענין העובדות בתיק וכן לענין מינוי מומחה בתחום האורתופדיה שיחווה דעתו בענין הקשר בין תנאי עבודתו של התובע לענין מצבו הרפואי.


להלן העובדות המוסכמות בהתאם לפרוטוקול בית הדין מיום 14.11.2012:



התובע יליד 6.11.1966.
התובע עבד ברויאל ביץ' בניקיון מינוי 2007 ועד ספטמבר 2009.
במסגרת זו – התובע עבד בניקוי משטחים ציבוריים – לובי, מסעדות, חדרי אוכל, אולמות אירועים, שירותים, חצרות.
התובע עבד 6 ימים בשבוע, כאשר עבד משמרות שנעו בין 9 ל-12 שעות וכן עבד שעות נוספות.
במסגרת עבודתו – התובע ביצע 3 פעולות עיקריות – שאיבת אבק, ספונג'ה וניקוי רהיטים.
התובע שאב אבק כ-4 שעות ביום, כאשר במסגרת עבודתו זו היה התובע צריך להזיז ולהרים מהדרך רהיטים כדי לנקות תחתם.
התובע עסק כ-3 שעות בספונג'ה וכ-3 שעות בניקוי הרהיטים השונים (שולחנות, כסאות, שירותים, דלפק הלובי).
התובע הגיש תביעות לנכות כללית ולנכות מעבודה הכל בהתאם לפרוטוקולים המצורפים.


מינוי מומחה רפואי וחוות דעתו


בהחלטתנו מיום 17.12.2012 מונה ד"ר דיויד יפה, אורותופד, לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן: "המומחה"), לשם מתן חוות דעת רפואית בעניין הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין מצבו הרפואי.
ב-9.1.2013 ניתנה חוות דעתו של המומחה במסגרתה הוא נרשם כדלקמן:-




בתאריך 14.1.2013 ניתנה על ידנו החלטה לפיה צד מן הצדדים המבקש להפנות למומחה שאלות הבהרה, יגיש בקשה בעניין.




ב"כ הנתבע ביקש להעביר למומחה שאלות הבהרה והשאלות אשר הועברו למומחה היו כדלקמן:-
האם השינויים הניווניים בגבו שונים בחומרתם מהשינויים בצוואר? אם כן – היכן השינויים חמורים וקשים יותר? אנא נמק תשובתך.
מהן הפגימות הזעירות והבלתי הפיכות שנגרמו לתובע עם כל תנועה מהתנועות בגבו? אנא נמק.
כיצד נגרמו לתובע השינויים בגבו כצירופן של הפגימות האמורות לעיל – אם היו? אנא נמק.
לגבי תשובה מס' 19 בחוות הדעת: אנא ציין בדיוק לאילו תלונות, מחלות ופגימות בתיק הרפואי הנך מתייחס בתשובה זו ומאילו תקופות.
הנך מופנה, בין השאר, לסיכום מחלה מבי"ח רמב"ם מיום 29/3/98 (אשפוז מיום 22/3/98 ועד ליום 29/3/98) המצ"ב, בו צוין תחת הכותרת 'מחלה נוכחית', כי – " ..הנ"ל איבד שווי משקל ונפל ממרפסת ביתו, מגובה 3 מטר, ונחבל בגב תחתון. לאחר הנפילה חש כאבים ממוקמים, ללא יכולת לעמוד או ללכת..".


בצילום רנטגן שנערך לתובע בעקבות הנפילה הנ"ל (והמצוין בסיכום המחלה) התגלה בע"ש מותני- שבר דחוס מינימלי במשטח עליון של גוף חוליה L3 .
האם נכון כי כתוצאה מהנפילה הנ"ל נגרם לתובע נזק חמור מהותי וקבוע בע"ש מותני?


מדוע לא ציינת בחות הדעת כי התובע סבל משבר בע"ש מותני בשנת 1998 כנ"ל?
מה משמעות עברו הרפואי של התובע ועל סמך מה בדיוק קבעת כי משקל העבודה על השינויים בגבו עולה לכדי 20%? אנא נמק.
התובע עבד בעבודתו בין 1/07 – 9/09. מה משמעות ומשקל העובדה שהוא עבד בעבודה רק בפרק זמן זה בכל הנוגע להשפעת העבודה על השינויים הניווניים בגבו, שלדעתך עולה כדי 20%? (זאת בהתחשב בעבר הרפואי לגבי הגב עוד לפני שנת 2007 ובשבר בגבו משנת 1998 המפורט לעיל). אנא נמק.




בחוות דעתו של המומחה מיום 12.5.2013 ענה המומחה על השאלות כדלקמן:-




ביום 16.5.2013 ניתנה החלטה לענין הגשת סיכומים בתיק. ב"כ הנתבע ביקש להעביר למומחה שאלות הבהרה נוספות ובית הדין דחה את בקשתו.

הצדדים הגישו את סיכומיהם לתיק בינואר ופברואר 2014, כאשר הנתבע הגיש בד בבד עם סיכומיו בקשה למינוי מומחה אחר.


לאחר קבלת תגובת הצד שכנגד החליט בית הדין כי אין מקום למנות מומחה אחר, ואולם סבר כי יש מקום להפנות למומחה שאלות הבהרה נוספות, ועל כן, הופנו למומחה השאלות הבאות:-


בעמ' 2 לחוות דעתך הראשונה מיום 9.1.13 קבעת, מחד, כי תנאי עבודתו של התובע גרמו לו למחלת מקצוע, ומאידך כי לא קיים סעיף המתייחס לבעיות גב בתקנות הביטוח הלאומי.

בדבריך לעיל קיימת סתירה. אנא קבע באופן חד משמעי האם מחלתו של התובע היא מחלת מקצוע הקבועה בתקנות הביטוח הלאומי, אם לאו.


בחוות הדעת השנייה מטעמך קבעת כי "על פי תיאור עבודתו של מר X, עבודתו דרשה תנועות חוזרות ונשנות בעמוד השדרה המותני (עבודות ניקיון וכן הזזת והרמת רהיטים) לפיכך לא ניתן לשלול כי הייתה כאן פגיעה במנגנון של פגימות זעירות ובלתי הפיכות.


בהמשך לקביעתך זו אנא השב על השאלות הבאות:


מהו הליקוי שנגרם לתובע כתוצאה מתנועות החוזרות ונשנות בעמוד השדרה המותני, בשונה מתנוחת גב לא נוחה?
האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע שדרשה תנועות חוזרות ונשנות בעמוד השדרה המותני לליקוי ממנו הוא סובל, כפי שתיארת בתשובתך לשאלה מספר 1?
האם השפעת העבודה על הליקוי ממנו סובל התובע הינה השפעה משמעותית ביחס לגורמיו האחרים, היינו בשיעור 20% ומעלה?

לתשומת ליבך, לגבי שאלות מספר 2 ו- 3 – אנו מבקשים כי קביעותיך יהיו יותר חד משמעיות (בשונה מהקביעה "לא ניתן לשלול").

ב-4.5.2014 ניתנה תשובת המומחה כדלקמן:-


טענות הצדדים בסיכומיהם לאחר קבלת חוות דעת המומחה


ב"כ התובע בסיכומיו מפרט לענין העובדות בתיק ולענין תשובות המומחה בחוות דעתו.
מסקנתו של ב"כ התובע היתה כי לאור חוות דעתו של המומחה, קיים קשר סיבתי בין עבודתו של התובע לבין פגיעתו ומצבו רפואי "כתוצאה מכך מתאים לאחוז נכות צמיתה בשיעור של 20% עקב פגיעתו בעבודה".
לטענת הנתבע, על פי חוות דעתו של המומחה יש לדחות את תביעתו של התובע ככל שהיא מתייחסת לכאבי צוואר.
לגבי כאבי הגב – המומחה לא קבע באופן פוזיטיבי שיש קשר סיבתי בין כאבי הגב לבין תנאי העבודה. יתרה מכך, המומחה אף התייחס לתנוחות גוף לא נוחות ולמצבי גוף מעוותים, למרות שעל פי פסיקת בית הדין הארצי – אין בכך כדי לתרום למיקרוטראומה. גם בחוות הדעת הנוספות המומחה לא קבע קשר פוזיטיבי בין תנאי העבודה לבין מצבו הרפואי של התובע.
בחוות דעתו השלישית, קבע המומחה כי הקשר בין תנאי העבודה לבין המצב הרפואי הוא פחות מ-20%, וזאת לאור הוראות פס"ד סיטרוק להם היה המומחה מודע, כך שהתובע לא עבר את המשוכה השניה אשר מאפשרת להכיר בפגיעתו כפגיעה בעבודה.


דיון והכרעה


כפי שעולה מחוות הדעת השונות של המומחה אשר צוטטו לעיל, המומחה היה סבור, כי כתוצאה מעבודתו של התובע נגרמה לו פגיעה בגב על דרך המיקרוטראומה.
המומחה קבע כי קיימת סבירות מעל 50% כי יש קשר בין תנאי העבודה לבין כאבי הגב, כאשר הוא העריך את השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמים אחרים כפחות מ-20%.

יצוין, כי ברור מתשובת המומחה שהוא מודע לפסיקת בית הדין הארצי לעניין כימות השפעת העבודה על הליקוי על מנת שהליקוי יוכר כפגיעה בעבודה (כאשר הוא כינה זאת בחוות דעתו "אחוז ההפרדה") ועל כן קביעתו כי השפעת העבודה על הליקוי היתה פחות מ-20% לא היתה שרירותית.



בענין יעקב סיטרוק אליו הפנה המל"ל נקבע בס' 22 לפסק הדין –

"למען הסר ספק הננו מבהירים כי לגבי הקשר הסיבתי, כאשר מדובר במיקרוטראומה, אזי חובת הוכחתו בסבירות העולה על 50% מוטלת על המבוטח. רק לאחר שנקבע הקשר הסיבתי כאמור מתעוררת שאלת היחס בין השפעת תנאי העבודה על הליקוי אל מול גורמיו האחרים. לגבי שאלה זו די בהשפעה משמעותית של תנאי העבודה על קרות אותו הליקוי כדי שהוא יוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. השפעה משמעותית הינה, על פי הפסיקה, השפעה בשיעור 20% לפחות של תנאי העבודה על אותו הליקוי ביחס לגורמיו האחרים".



לשון אחר – על פי הפסיקה – על מנת שבית הדין יכיר בתנאי העבודה ככאלה אשר גורמים לפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה, יש צורך שההשפעה של אותם תנאי עבודה תהיה בשיעור של 20% לפחות על אותו ליקוי.
בענייננו – על פי חוות הדעת של המומחה – ההשפעה של תנאי העבודה על הליקויים היתה פחות מ-20% ועל כן לא היתה השפעה משמעותית של תנאי העבודה על הליקוי ממנו סובל התובע.
לאור האמור, ובהתבסס על חוות דעתו של המומחה, הרי שאין מקום לקבל את תביעת התובע והתביעה נדחית.
הצדדים רשאים לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מתאריך המצאת פסק הדין.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תאונת דרכים פגיעה עמוד שדרה

  2. תאונת דרכים פגיעה בעמוד השדרה

  3. רגישות בעמוד שדרה מותני

  4. היצרות תעלת השדרה הצווארית

  5. פגיעה קשה בעמוד השדרה מתאונה

  6. פגיעה בעמוד השדרה כתאונת עבודה

  7. רגישות על פני עמוד השדרה המותני

  8. היצרות תעלת השדרה כתאונת עבודה

  9. פגיעה בסחוס בין חולייתי בעמוד השדרה

  10. החמרת שינויים ניווניים בעמוד השדרה

  11. תאונת דרכים ברחוב שדרות הנשיא בחיפה

  12. גבלות תנועה בעמוד השדרה עקב תאונת דרכים

  13. נכות 15% בגין הגבלה בתנועות עמוד השדרה המותני

  14. תנועות חוזרות ונשנות בעמוד השדרה המותני בעבודה

  15. מרווחים בחוליות הצוואר ב-CT עמוד שדרה - אחוזי נכות

  16. 30% נכות רפואית בשל הגבלה קשה בתנועות עמוד השדרה המותני

  17. פריצת דיסק מרכזית אחורית בגובה 5C-4C עם לחץ על עמוד השדרה

  18. בעצם ניכוי כלל הנכות הנוגעת לפגיעה בעמוד השדרה הצווארי יש משום איון עצם ההכרה בפגיעה

  19. הוועדה מדרג ראשון קבעה 10% נכות לפי פריט ליקוי 37 (5)(א) בשל הגבלה קלה בתנועות עמוד השדרה

  20. בדיקת CT: סטנוזיס ספינלית עם שינויים קשים בין החוליות ואוסטאופיטים לכל אורך עמוד השדרה המותני

  21. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון