הפרשי שכר בגין חוזה עבודה עם חברת אבטחה

הפרשי שכר בגין חוזה עבודה עם חברת אבטחה

לטענת התובע, הנתבעת לא מסרה לו הודעה המפרטת את תנאי עבודתו, התובע עבד ע"פ חוזה שסוכם בע"פ עם תומר (הבעלים והמנכ"ל), בהסכם נקבע כי התובע ישתכר 5,000 ₪ לחודש בתוספת רכב וטלפון נייד, הוסבר לו כי מצבת העובדים לוקה בחסר ויש להשלימה, אך מכיוון שכעת מדובר בפרויקט עם מס' מאבטחים קטן הרי שהוא לא יוכל לשלם שכר גבוה יותר כעת, סוכם כי שכרו יעלה במידה ויצליח להגדיל את נפח העבודה באזור, לא סוכם דבר לגבי שעות נוספות, היה ברור שהוא עובד במשרה מלאה; עם קבלת שכרו הראשון (11/2011) גילה להפתעתו ששולם לו שכר בסך 4,000 ₪ בלבד (בניגוד למוסכם עימו ונמוך משכר מינימום). בנוסף, לא שולם לו שכר בגין חודש 10/2011. פניות התובע לתומר נענו בהבטחות חוזרות שהנושא יוסדר, אך בדצמבר עמד שוב שכרו על 4,000 ₪, ורק בינואר שולם לו שכר בסך 4,800 ₪; השכר בסך 4,000 ₪ ששולם עבור נובמבר ודצמבר, נמוך משכר מינימום; שכר מינימום בענף השמירה עומד על סך 4,202.5 ₪. בכך הפרה הנתבעת את חוק שכר מינימום; התובע עותר בגין החודשים 11/2011- 1/2012- להפרשי שכר בסך 2,200 ₪; שכר עבור ימי עבודה בחודש 10/2011 שכלל לא שולם - להפרשים בסך 769 ₪; שכר חודש פברואר כלל לא שולם (למרות שלא פוטר ועמד לרשות הנתבעת במהלך כל החודש) - עבור חודש זה זכאי ל- 5,000 ₪; סך הכל זכאי להפרשי שכר בסך 7,969 ₪, בתוספת פיצויי הלנת שכר.
לטענת הנתבעת, סוכם עם התובע על סך 4000 ₪ ברוטו + רכב +פלאפון, זאת למשרת פיקוח, בשכר גלובלי עבור אחוזי משרה של פחות מ- 50%, התובע גם מעולם לא עבד בפועל בהיקף משרה 100%, התובע קיבל את שכרו ותלושי שכרו מדי חודש ולא הלין, מכיוון שהשכר ששולם לו, תאם את הסיכום; הסיבה לכך ששכרו בחודש ינואר היה גבוה משכרו בחודשיים הקודמים נבע מכך שביצע תוספת פעילות ולכן תוגמל; בנוסף שולמו לו 300 ₪ עבור החזר הוצאות בהתאם לטענתו, בעוד התברר כי אינו זכאי להחזר זה. צורף לתצהיר תומר חוזה ההתקשרות של המועצה והקב"ט וע"פ ס' 2.11 בפרק "מפקח" נקבע כי הקבלן (קרי: הנתבעת) - ימנה מפקח חמוש במשרה מלאה לכל 50 עובדים באתר ובחלקיות משרה יחסית בהתאם למס' העובדים. באתר בו עבד התובע היו 18 מאבטחים ובהתאם, היתה חלקיות משרתו של התובע 36% משרה. שכרו של התובע עלה בעשרות אחוזים על שכר מינימום יחסית לאחוזי משרתו ואין כל ספק כי לא קופח. מוכחש כי שכרו היה מתחת לשכר המינימום, מכיוון שהשכר ששולם לו עלה בעשרות אחוזים לעומת היקף משרתו הנמוך; לו היו משלמים לתובע שכר שעתי של מאבטח הרי שהיה התובע חב לנתבעת סכומים רבים. התובע החל לעבוד בפועל ב- 11.12. ולכן לא מגיע לו שכר בגין חודש אוקטובר, במהלכו לא עבד; התובע לא הועסק במהלך חודש 2/2012 ולכן אינו זכאי לשכר; ביום 5/2/2012 הוחזרו לנתבעת הרכב השכור שעמד לרשותו, מכשיר טלפון וכרטיס תדלוק ששימשו את התובע.

לאחר שבחנו טענות הצדדים הרינו קובעים כדלקמן:
התובע לא הציג ראיה כלשהי בדבר השכר שסוכם עמו וטען כללית לשכר 5,000 ₪, התובע נחקר בעניין והעיד כי מעולם לא קיבל הודעה לעובד (נספח ז') ולא ראה אותה (עמ' 14). עם זאת, העיד כי לא קיבל דף אחר שבו כתוב 5,000 ₪, מעיד כי כך נמסר לו בשיחת הטלפון עמו שקדמה לראיון ושאם היה מוצע לו 4,000 ₪, בכלל לא היה מגיע לראיון ולא היה עושה העבודה הזו (עמ' 14).
ככלל, הטוען להבטחה / סיכום דברים - נטל הראיה עליו.
כך גם לגבי מי שבא להוציא מידי חברו.
עם זאת, סעיף 5א לחוק הודעה לעובד קובע כי משקיימת מחלוקת בין הצדדים בעניין המחויב על פי החוק, ובכלל זאת לעניין גובה השכר שסוכם - הרי חובת ההוכחה היא על המעסיק. המדובר בהוראה ספציפית הרלוונטית לענייננו.
לאורם של כללים אלו ובבחינת הראיות שהובאו בפנינו- סבורים אנו כי בנסיבות העניין יש לקבוע כי שכר התובע הוא כנטען על ידו, 5,000 ₪, וזאת מהטעמים שלהלן:
א.     לא שוכנענו כי נמסרה לתובע הודעה לעובד בדבר תנאי עבודתו, וודאי לא הודעה כדבעי: כך בהעדר חתימת התובע ומשלא נסתרה עדותו כי מעולם לא ראה מסמך זה קודם לכן. כך גם משבעיון בהודעה מצאנו אי הלימה ביחס לנתונים המופיעים בתלושי השכר שהופקו ונמסרו לתובע על ידי הנתבעת כגון: תקופת עבודה (כמפורט לעיל), היקף המשרה (בעוד בהודעה לעובד צוין כי אורך יום עבודה רגיל "3- 4 שעות" הרי שמעיון בדוחות הנוכחות שהמציאה הנתבעת, עולה כי עבד שעות ממושכות יותר), המדובר בנתוני העסקה מהותיים ומשכך, נפגמת תקפותה של הראיה (שהציגה הנתבעת) גם לגופא.

ב.     מתלושי שכרו של התובע עולה כי ב- 11/2011- השתכר 4,000 ₪; 12/2011- השתכר 4,000 ₪ וב- 1/2012 - השתכר 4,800 ₪ + הפרשי שכר 120 ₪.

מדובר בתקופה קצרה, בפנינו 3 תלושי שכר בלבד, השכר ששולם בשני התלושים הראשונים שונה מזה ששולם בתלוש השלישי ובנסיבות - ספק עד כמה יש ללמוד מהם על סיכום הדברים עם התובע, או על כך כי התובע ידע כי שכרו 4,000 ₪, מה גם שלא נהיר לגופא, מדוע דווקא בגין 1/2012 שולם שכר 4,800 ₪.
טענת הנתבעת כי שולם החזר נסיעות בסך 300₪ (דוא"ל תומר מיום 7/2/2012), אין בה להסביר הסכום לאור הפער, כך במיוחד בשים לב לכך כי קיימת שורה נפרדת בתלוש בגין "החזר הוצאות" בסך 300₪, שמא מדובר בתשלום הפרשים בגין החודשים הקודמים כטענת התובע? גם הטענה על "תגמול" שהגיע לו - אינה נהירה.
גם לגבי הסכום ששולם כהפרשי שכר בחודש זה (120 ₪) - אין בפנינו הסבר המניח את הדעת, תומר נחקר והעיד: "אני לא רוצה להגיד סתם תשובות, אני לא זוכר פשוט. זה תלוש לפני שנתיים ואנו מעסיקים מאות עובדים. לא יודע להתייחס לשורה ש. השורה נושאת סכום שזהה לסכום שהתובע אמר שהיית חייב לו ושילמת לו אותו? ת. לא יכול לאשר / להכחיש" (עמ' 27).
ג.     בתכתובות הצדדים התובע שב וטען עקבית לשכר שסוכם עמו בסך 5,000 ₪, זאת בעוד תומר ציין בדוא"ל (7/2/2012) "3. לגבי שכרך- למיטב ידיעתי השכר שהוצע לכלל המועמדים בעבודה זו ובכללם אתה- 4500 ₪ ברוטו", זאת אף להבדיל מטענותיו בהליך, לפיהן סוכם עם התובע על שכר בסך 4,000 ₪ בלבד.

טענות הנתבעת לעיל סותרות אחת את רעותה, תומר הצהיר (ס' 40) כי מדובר בשאלה שהפנה אליו התובע 3 חודשים לאחר קבלתו לעבודה, ולאחר שבדק את כלל המסמכים הרי שמצא ששכר התובע 4000 ₪ ולא כפי שכתב במייל, יש להבין זאת על רקע היותו מנהל חברה בה מועסקים מאות עובדים, אין לו היכולת לזכור תנאי שכרו של כל עובד ועובד. דא עקא, כשנחקר בנושא העיד שבאותה תקופה היו לו בסה"כ 4-5 מפקחים, אישר כי כתב לתובע במייל כי סוכם עימו על שכר 4,500 ₪ ומסביר כי זו טעות, מכיוון שיש לו הרבה עובדים "כשקיבלת את המייל של שוקי שמתלונן על זה שלא קיבל את השכר שמגיע לו, למה לא הפנית אותו להודעה לעובד? ת. המייל נכתב ב- 15:00 עניתי לו אחרי שעתיים, הוא העלה מספר טענות ובפרק הזמן שעניתי לו אלו התשובות שהיו לי" ובהמשך: "מה שעניתי לו עניתי בהסתייגות והדברים צריכים להיבדק, שעתיים זה לא זמן מספיק לבדוק הטענות" (עמ' 28). טענה זו נדחית ואין לו להלין אלא על עצמו.

ד.     עוד יוער אגבית - הנתבעת לא טענה (וודאי לא הוכיחה) כי נמסרו לתובע דוחות העבודה שצורפו על ידי הנתבעת, שם צוין שכר יסוד 20 ₪ לשעה, לכאורה, כך שהתובע ידע והסכים לכך במהלך תקופת העסקה.

נוכח הממצאים הראייתיים (או העדרם) ובשים לב לנטלי ההוכחה - אנו מקבלים את טענת התובע, לפיה השכר המוסכם ברוטו הוא בסך 5,000 ₪.
סבורים אנו כי גם ביחס להיקף המשרה של התובע, הרי שע"פ ס' 5א לחוק הודעה לעובד, נטל ההוכחה רובץ על הנתבעת.
בנסיבות העניין, לא מצאנו לקבל טענת הנתבעת כי היקף משרתו 36% וזאת מהטעמים שלהלן:
א.     בתלושי השכר שהופקו על ידי הנתבעת ונמסרו לתובע צוין "חלקיות המשרה: 1.000", תומר לא טען לטעות בהקלדה [כשם שטען ביחס למועד תחילת העבודה (עמ' 28)];

ב.     בתלושי השכר לא פורטו ימי/שעות עבודה, כנדרש מהותית ע"פ דין, כמו גם כראיה רלוונטית מטעם הנתבעת;

ג.     אין בפנינו הודעה לעובד בדבר תנאי עבודתו. אפילו היינו מוכנים לייחס חשיבות להודעה לעובד' שהוצגה הרי שלעניין זה צוין שם: "הבסיס שלפיו משולם השכר חודש גלובלי" (ההדגשה שלנו), כמו כן לא צוין כי כך ל- 36% משרה (או כי כך "עבור למטה מחצי משרה", כנטען חלופית על ידי תומר במכתבו מיום 3/7/2012, נספח א' לתצהירו);

ד.     גם בן סימון נחקר בנושא זה וסתר טענות הנתבעת להיקף משרה 36%: "ש. אתה אומר בתצהיר שלך בסעיף 2 שהתובע התקבל לעבודה לשליש משרה נכון? ת. כן. ש. בהודעה לעובד מדובר בין 20 ל- 25 שעות בשבוע שבחישוב מהיר זה בין 46-57%, זה לא שליש, אז מה נכון? ת. זה היה בין שליש ל- 40%. 20 שעות בשבוע. החשבון הוא פשוט, יש חברה למשק וכלכלה היא יצרה נוסחה שעל כל מאבטחים זה משרה מלאה. ולפי זה יש אחוזי משרה" (עמ' 20). (ובמאמר מוסגר - לא מצאנו התניה מוסכמת עם התובע, "כמתחייב" מהוראות החברה למשק וכלכלה/המועצה...).

ה.     עוד עולה כי קיים פער בין דוחות העבודה שהמציאה הנתבעת ובין אלו שהמציא התובע. ככל הנראה, הפער נובע גם מכך, שבדוחות העבודה שהציגה הנתבעת אין כלולות שעות עבודה שביצע כמפקח.

כך למשל - כפי שעולה מעדותו של תומר (כשנשאל מדוע אין שעות בגין חלקו הראשון של נובמבר והשיב): עד ה-20 לחודש זה די מסתדר, הוא עבד כמפקח, לא היה סטטי בעמדה, פחות או יותר באמצע החודש ... הוא עבר לעמדה סטטית. ש. איפה דוח השעות של הימים שבהם עבד כמפקח אם כך? ת. מפקחים אצלנו בחברה על אותם 4-5 וגם בחברות אחרות אין להם דוח שעות, מדובר במשרת אמון. מפקח מקבל משכורת גלובאלית ומה שנקרא יוצא לקרב. ש. ואם עושה שעות נוספות? ת. אם עושה בפועל הוא מקבל גם שעות על האבטחה הסטטית שלו. ש. אם מפקח שאתה לא רושם בשום מקום את השעות שלו כמו שאתה אמור לעשות, עשה שעות נוספות איך אתה אמור לדעת את זה? ת. מפקח יודע בדיוק לאן הוא נכנס, יש מפקחים שמקבלים 14 אלף בחודש עם רכב שברולט קרוז, ויש מפקחים שאחראים על 12-14 עובדים, זה קיים אצלי היום אז המפקח שם מקבל פחות או יותר את השכר הזה. ש. שאלתי על שעות נוספות, מפקח סיכם איתך שעובד משרה מלאה, ועבד זאת פלוס 30 שעות, איך אתה יודע שמגיע לו שעות נוספות? ת. מלכתחילה המשרה שהוגדרה לו לא הצריכה שעות נוספות, היא היתה חלקית ביותר. אם היה אומר שמדובר בסך הכל ב- 30-40 שעות הנה בבקשה שעות שבצעתי אנא השלם אותם. לא זה קרה ולא זה קרה. הוגדר לו מלכתחילה שמדובר על היקף המשרה הזה.
חסר ראייתי זה על אודות כל שעות עבודתו (בדוחות העבודה או בראיה אחרת כלשהי), מהם היה ניתן ללמוד על שעות עבודתו / היקף משרתו בפועל- יש להעמיד לחובת הנתבעת.
ויובהר, טענת "העדר פיקוח" של הנתבעת ביחס לתובע נטענה סתמית, לא נטען אף לא בשפה רפה, כי לא ניתן היה לפקח על שעות עבודתו וודאי לא הוכח כך; גם בסיכומי הנתבעת נטען כללית כי "מפקח מוגדר בכל חברות האבטחה כמשרת אמון", בלי שהוכח כאמור ולא הובאה דוגמא אחת, לרבות לא הופנינו להסכם קיבוצי/צו הרחבה/ראיה כלשהי המלמדת כך. ונזכיר (הגם שלא נטען), כי בהתאם לס' 4(4) לתוספת שבחוק הגנת השכר, חובה לציין במפורש בתלוש השכר אם העובד נמנה על העובדים כאמור בס' 30(א)(6) לחוק שעות עבודה ומנוחה. ציון כאמור לא ראינו - על כל המשמעויות הנובעות מכך. מה גם שהנתבעת טענה בערבוביה ל"משרת אמון" או "העדר פיקוח", ממילא לא ברור מה ייחוד יש בתפקידו שלא ניתן לפקח על שעות עבודתו. כך למשל אם הנתבעת נתנה לו מכשיר סלולרי וכך במיוחד- אם בדיעבד נטען על ידה למשרה בהיקף מסוים (36%) והרי כיצד נטען כך בהעדר רישום/פיקוח?
ו.     גם במסמכי ההתקשרות של הנתבעת עם המועצה - אין כדי לתמוך בגרסת הנתבעת. עם כל החשיבות של הצעות המחיר ודרישות המכרז, הרי שמדובר בהסדרת היחסים החוזיים/עסקיים שבין הנתבעת למועצה בלי קשר לתובע [(בן סימון נחקר בנוגע לנספח והעיד כי הסכם המסגרת לחוזה התקשרות זה מייצג את המקסימום שאפשר לדרוש מהקבלן, זה לא אומר שזה מה שהיה בפועל (עמ' 21)].

הבחינה צריך שתעשה ע"פ מצב הדברים ששרר או שצריך היה לשרור הלכה למעשה ע"פ דיני העבודה והביטחון הסוציאלי וביחס לתובע. אין עסקינן בתביעה תיאורטית /עקרונית ביחס לזכויות העובדים של הנתבעת בפרויקט. כך בפרט משאין בהכרח רלוונטיות לחלקיות המשרה ע"פ מס' העובדים (ס' 2.12 לנספח ג' לכתב ההגנה או 2.11 נספח ג' לתצהיר תומר), וזאת משעה שבחלק ניכר מתקופת העסקתו הועסק גם כמאבטח, ובהקשר זה לא צוין דבר בסעיפים האמורים. כך גם משנטען ומשלא הוכיחה הנתבעת את מס' העובדים/מאבטחים שהועסקו בפועל.

למעלה מן הצורך יש להזכיר את תצהירו של חלה (לרבות נספח ב' לתצהירו) לפיו ע"פ מסמך הצעת המחיר הרלוונטי הנתבעת מחוייבת להעסיק סייר/מפקח במשרה מלאה בין השעות 7:15-16:15 ועדותו לפיה - גם אם בפועל יש פחות מאבטחים מדרישות המכרז (10לעומת 50),עדיין נדרש אותו אחוז משרה (עמ' 5).

ז. קשה אף "להניח" שהנתבעת הציעה למשרה של 36% - שכר של 4,000-4,500 ₪.

לאור כל זאת - נדחית טענת הנתבעת כי התובע עבד במשרה בהיקף 36%.
בנסיבות לעיל- בהעדר נתונים על אודות שעות העבודה שביצע בפועל גם כמפקח ומשבדוחות העבודה שהמציאה הנתבעת עבד התובע מדי חודש היקף שעות שונה ואחר- הרי שלא ניתן לקבוע היקף משרתו של התובע הלכה למעשה וכך עומדת גרסת התובע (100%) למול גרסת הנתבעת (36%).
בשים לב לנטלי ההוכחה ומסקנותינו כמפורט לעיל וכן, משהנתבעת לא הציגה תחשיב אלטרנטיבי, מתקבלים תחשיבי התובע, כך שהוא זכאי להפרשי השכר כנטען על ידו בגין החודשים 11/2011- 1/2012 בסך 2,200 ₪ ובגין ימי העבודה בחודש 10/2011 שלא שולם שכר בגינם בסך 769 ₪.
אשר לשכר 2/2011- לטענת התובע לא שולם שכרו למרות שעמד לרשות הנתבעת ולכן עתר ל-5,000 ₪. טענה כאמור לא נסתרה לרבות בתכתובות הצדדים. התובע אומנם סירב להשתבץ בתפקידים מסוימים ואולם, לא ראינו כי נדרש לביצוע משימות כלשהן וסירב להן, בתקופה כאמור התנהלו מגעים בין הצדדים בדבר מציאת עבודה חלופית והסירוב היה ביחס לתפקידים פוטנציאליים. בנסיבות, קובעים אנו כי התובע עמד לרשות הנתבעת במהלך 2/2011 (עד 27/2/2012, מועד התפטרותו) ולכן זכאי לשכרו, לתקופה זו (27/30 x 5,000 ₪).
לא מצאנו בנסיבות העניין לפסוק פיצויי הלנה שכר.
למען הסדר הטוב יוער - כי נדחות טענות התובע ביחס לשכר מינימום בענף, משנטען לכך סתמית, וממילא אין בכך כדי לשנות מסקנו לעיל.
על הנתבעת לשלם לתובע ברכיב זה הסכומים שנקבעו לעיל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורך דין חוזה עבודה

  2. גרם הפרת חוזה עבודה

  3. הפרת חוזה עבודה עם מורה

  4. שינוי חד צדדי בחוזה עבודה

  5. הכחשת קיומו של הסכם עבודה

  6. פרשנות חוזה עבודה עם רופא

  7. תניית אי תחרות בחוזה עבודה

  8. ביטול תנאי בחוזה עבודה אישי

  9. שינוי חד צדדי של חוזה עבודה

  10. הפרת חוזה עבודה עם כוריאוגרף

  11. ביטול חוזה עבודה עם קבלן חשמל

  12. הפרת חוזה עבודה לתקופה קצובה

  13. יחסי עובד מעביד ללא חוזה עבודה

  14. סעיף עמלות בהסכם עבודה (דוגמא)

  15. חתימה על מסמך "סיום הסכם" עבודה

  16. אי חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה

  17. חוזה עבודה פיקטיבי - למראית עין

  18. חוזה עבודה מורה זמני במשרה חלקית

  19. ביטול חוזה עבודה לפני תחילת העבודה

  20. הפרת חוזה עבודה לפני תחילת העבודה

  21. חוזה עבודה לתקופה קצובה עם עובד זר

  22. תביעת עובד לקבלת מענק לפי חוזה עבודה

  23. אי חידוש חוזה עבודה 3 חודשים לפני סיום

  24. סעיף העדר יחסי עובד מעביד בחוזה עבודה

  25. הפרשי שכר בגין חוזה עבודה עם חברת אבטחה

  26. הודעה על אי הארכת חוזה עבודה לתקופה קצובה

  27. תביעה לתשלום פיצויים בגין הפרת חוזה עבודה

  28. משא ומתן לקראת חוזה עבודה - סמכות עניינית

  29. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון