פגיעה בעבודה / מחלת מקצוע של נהגים: בנוגע למי שהם נהגים במקצועם, נקבע בהלכת יניב כך: "משתמע מהנפסק שלגבי מי שהינו נהג במקצועו והוא נוהג במשך שנים רבות בכבישים משובשים שעות מספר מדי יום, והוא סובל עקב כך מליקוי בגבו - ייתכן שלגביו אותה פגיעה אכן תוכר כפגיעה בעבודה על-פי תורת המיקרוטראומה". בעניין רמת ההוכחה הנדרשת במקרים בהם הפגיעה בעבודה מבוססת על תורת המיקרוטראומה, נפסק כזאת - "לצורך יישום תורת המיקרו-טראומה נדרשת רמת הוכחה מוגברת של הקשר הסיבתי, שכן אין קיימות החזקות המקובלות לעניין מחלת מקצוע ואין חלה התשתית העובדתית העומדת בבסיס הוכחתה של תאונת עבודה במתכונתה המסורתית " (" /0-116 המוסד לביטוח לאומי נגד שטיין, פד"ע לז 577, 744/08 המוסד לביטוח לאומי נגד משה עזרן, ניתן ביום 27.01.11). על פי חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995 - פגיעה בעבודה היא תאונה או מחלת מקצוע, "מיקרוטראומה הינה חריג לכלל, יציר הפסיקה אשר מפורש בצמצום. כמיקרוטראומה תוכר פעולה חוזרת ונשנית אשר מבוצעת במשך זמן ממושך שוב ושוב ברציפות בדומה לטפטוף טיפות מים על סלע" ( 454/06 רחל ברוך נגד המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 1.2.2007, טרם פורסם). "יסוד הראשוני להיות התפתחות פתולוגית תוצאה של מיקרוטראומה הוא שהוכח, כי במהלך עבודתו נגרמים למבוטח אין-ספור פגיעות זעירות שכל אחת מהן מסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה, מביאה בשלב מסוים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע... השימוש במונח מיקרוטראומה אינו יכול להפוך, כבמטה קסם, 'מאמצים קשים' לסדרת פגיעות זעירות מוגדרות החוזרות ונשנות אין ספור פעמים". (" /0-77 אליעזר מזרחי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יט' 538). "לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונישנות, אזי - התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא 'זהות במהותן' כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע". (" 313/97 המוסד לביטוח לאומי - אשר יניב, ניתן ביום 02.11.99, פד"ע לה 523 - להלן: ("הלכת יניב"). כן נקבע כי במקום בו פעולה הייתה מורכבת מתנועות מגוונות שבוצעו על פי סדר משתנה, אין להכיר בפגיעה עפ"י עיקרון המיקרוטראומה (" 1012/00 אלי שבח - המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם). "יש לאבחן בין פעילות שחוזרת על עצמה, הכוללת מספר רב של תנועות, לבית התנועות המרכיבות אותה. עבודתו של המשיב הייתה על פי טיבה כרוכה בפעולות חוזרות של הרכבה והחלפה של מזגנים ומדחסים. אולם כל פעולה שכזאת הייתה מורכבת מתנועות מגוונות שכללו: עמידה, הליכה, התכופפות, הרמת מזגנים, חיבור וכ', כאשר כלל תנועות אלו בוצעו על פי סדר משתנה בהתאם לצורכי העבודה... אין לומר כי עבודתו באלקטרה חייבה ביצוע רציף מתמשך של תנועה חוזרת ונשנית זהה או דומה במהותה אחת לרעותה במהלך יום עבודתו..." (" 215/03 המוסד לביטוח לאומי - משה קריידלר, ניתן ביום 23.12.04, לא פורסם). "דרישות התדירות הזהות והדרישה לתנועות חוזרות ונשנות עשויות להיראות כדרישות המחמירות עם המבוטח. אולם, הסיבה לקיומן היא קושר ובעייתיות להפריד בין הגורמים היומיומיים להתפתחות מחלת הגב, לבין הגורמים בעבודה". (" 000175/03 רחל סויסה נגד המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 21.12.04 טרם פורסם, וראה גם " 1428/04 ליליאן פרץ - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 6.3.06, לא פורסם). מחלת מקצוערפואהתאונת עבודה