האם תוספות שכר של מאבטח חלק משכר היסוד ?

האם תוספות שכר של מאבטח חלק משכר היסוד ?

א.     תוספת הסיכון
ב.     תוספת כוננות
ג.     קיר"ח (קרב מגע, רענונים וימי ירי)
ד.     ביגוד, הבראה ודמי נסיעות
ה.     תוספת שנ"ג

1.     התובע טען כי תוספות שכר שונות שקיבל הינן תוספות פיקטיביות שאינן תלויות בתנאים כאלו או אחרים ולמעשה הינן חלק משכר היסוד (נזכיר, כל הרכיבים נשוא המחלוקת דנן שולמו במסגרת המכרז הישן. במכרז החדש, הרכיב היחיד השנוי במחלוקת הוא תוספת הסיכון).

2.     הנתבעת מצידה טוענת כי כל הרכיבים האמורים הינם רכיבים שאינם חלק מן שכר היסוד, כל אחד ועניינו, והם שולמו על בסיס שעתי על יסוד תחשיב שנערך לגבי סה"כ העלויות בגינם וחלוקתו על פני שעות העבודה. כך למשל, לענין נסיעות, נערך תחשיב בשווי עלות כרטיס חודשי והוא חולק על פני תקרה מקסימלית של 186 שעות, או תשלום בגין ביגוד אשר נקבע עד לתקרה של 150 שעות. מר אברג'יל בעדותו ובתצהירו, הבהיר מהו הבסיס העקרוני לחלוקה השעתית של הסכומים המגיעים (עמ' 75 שורות 22-25; עמ' 80 שורות 7-8).

3.     בפסה"ד בעניין עב (אזורי י-ם) 2854/03 עופר שמני נגד מודיעין אזרחי בע"מ (28/06/2006) נקבע:
"הלכה ידועה היא כי כאשר התשלום שהתקבל כונה בתלוש "תוספת" ולא הובהר טיבה, מוטל על התובע הנטל לשכנע את בית הדין כי אותו תשלום הינו חלק משכר היסוד (דב"ע מא/ 78-3 ברזילי נ' אלבני ישראל פרייט בע"מ, פד"ע יג' 21,24 (1981)). המבחן שנקבע הינו "מבחן ההתניה", לפיו רק תשלום שאינו מותנה בתנאי או בגורם מיוחד, ייחשב חלק משכר היסוד (דב"ע מב' 44-3 גולדברג נ' עיריית בת ים, פד"ע יג', 338, 341 (1982))."

פסה"ד בעניין שמני עוסק בתוספת סיכון, תוספת גלובלית בגין שעות נוספות (שנ"ג) במקרה של עובד הנתבעת וקובע כי אכן מדובר, בנסיבות דומות, בתוספות מותנות ולא פיקטיביות.
להלן נעמוד על הרכיבים השונים שלטענת התובע אינם אלא חלק מן השכר הקבוע והבלתי מותנה.

תוספת הסיכון
4.     לעיל הבהרנו מדוע לטעמנו אין המדובר ברכיב שהוא חלק משכר היסוד. נוסיף ונבהיר כי אף התובע הודה כי תוספת הסיכון שולמה לו בגין עבודתו במזרח ירושלים ("פרויקט הרכס") ועבור שעות עבודתו שבוצעו שם בפועל. בהתאם לכך לא תבע התובע תשלום תוספת הסיכון עבור שעות עבודה שביצע ככוננות בתקופה הראשונה (סעיף 24 לכתב התביעה), ובימי ירי וקרבות מגע שלא נערכו במזרח העיר, משום שאלמנט הסיכון לא התקיים. למעשה, לשיטת התובע בעדותו אין מדובר בתוספת פיקטיבית אלא טענתו כי יש לשלמה כחלק קבוע מן השכר נוכח הוראות המכרז. ואולם כאמור מעלה, מסמכי המכרז קובעים באופן מפורש כי עבור ימי הירי (שאין חולק כי אינם נערכים במזרח העיר) תשולם תמורה שעתית ללא תוספת הסיכון כך שגם מבחינת עורך המכרז עולה כי מדובר בתוספת שכר מותנית (נספח ד' לכתב הגנה- תחת הכותרת "דרישות הכשרה כלליות": "עבור ימי ההכשרה יקבלו המאבטחים מהחברה שכר יסוד ללא תוספות").

תוספת כוננות
5.     לתובע שולמה בתקופת המכרז הישן תוספת שעתית בסך 1.65 ₪ עבור כוננות. התובע טוען כי תשלום התוספת לא הותנה במספר שעות הכוננות החודשיות שביצע בפועל, ואף שונה פעמיים על מנת להתאים את שכרו של התובע בעקבות עליית שכר המינימום (על כך למעשה לא חלקה הנתבעת כפי שיובהר בהמשך).
הנתבעת טוענת כאמור כי העריכה את עלות התשלום עבור כוננות וחלקה עלות זו על פני שעות העבודה. הנתבעת הוסיפה כי אין כל חובה לשלם עבור כוננות.
6.     אף כי העובדה כי שולם על בסיס שעתי בגין כוננות בלא קשר ישיר לשעות הכוננות עצמן יכולה להצביע על כך שהמדובר ברכיב בלתי מותנה, דומנו כי אין מקום לקבוע זאת. הטעם לדבר הוא כי התשלום, אף שחולק על בסיס שעתי אכן שולם עבור כוננות שביצעו התובעים בפועל, ואם כן, היה מותנה בביצועה.
על פי נייר עבודה S של התובע, ועל פי עדותו (עמ' 30 שורות -16) והודאת הנתבעת (בסעיף 400 לסיכומיה), אין למעשה כל מחלוקת כי בפועל היה התובע מחויב לשתי כוננויות חודשיות. אם כן, התשלום בגין הכוננות שולם עבור משמרות בהן בפועל היה התובע בכוננות, לא היה זה חלק מן העבודה בשעות העבודה הרגילות, אלא חובה המוטלת על התובע מחוץ למסגרת שעות העבודה והעבודה הרגילות. אין לומר אפוא כי התשלום אינו מותנה בתנאי או בגורם מיוחד. לפיכך אינו יכול להיחשב, לכל דבר וענין, כ"שכר יסוד".

קיר"ח (קרב מגע, רענונים וימי ירי)
7.     התשלום התבצע כנגד ביצוע שעות עבודה אלו בפועל, על דרך תשלום חודשי קבוע ששולם בהתאם לשעות עבודתו של התובע X 1 ₪ לשעה. יצויין כי הדבר נכתב במפורש בהסכם העסקה האישי - שכר עבודה, סעיף ט': "החברה רשאית לשלם את התשלום ... כתוספת לשכר השעה". אף שהתשלום לא הותנה בביצוע כוננות או קיר"ח בפועל באותו חודש, לטעמנו ניתן לראות את חלוקת התמורה בגין שעות קיר"ח כרכיב מהשכר השעתי, כשיטה לגיטימית לתשלום השכר, בהינתן כי התובע אכן ביצע שעות קיר"ח בפועל וכי נדרש להשתתף בקיר"ח שלא במסגרת עבודתו הרגילה (ועל כך אין מחלוקת) ובהינתן שהדבר הוסכם בין הצדדים בגוף חוזה העסקת התובע לגבי התקופה הראשונה, כמו גם בנספח השכר, כמובא לעיל. אף כאן, בסוגיה האם התשלום ששולם מהווה תמורה הולמת לעבודת התובע ברכיב זה, נדון להלן.

ביגוד, הבראה ודמי נסיעות
8.     תשלומים עבור ביגוד, הבראה ודמי נסיעות הינם תשלומים הנצמחים מכח צו ההרחבה הספציפי בענף השמירה וצווי ההרחבה הכלליים במשק (וכן לעתים, המכרזים). אופן חלוקת התשלום על בסיס שעתי אינה גורעת מעובדה זו, אלא יש להבטיח, כפי שיפורט להלן, כי התובע קיבל בפועל את מלוא זכאותו כפי שנקבעה על פי צווי ההרחבה.

תוספת שנ"ג
9.     לגבי הסדר התשלום בגין שעות נוספות נדון להלן, אולם אין חולק כי תוספת שנ"ג גלובאלית שולמה לתובע כתמורה כוללת בגין הסכמתו מראש לעבוד, ועבודתו בפועל, בשעות נוספות על פי צרכי המעביד (סעיף 9 לחוזה ההעסקה הישן). יצוין לענין זה כי אף התובע בעדותו (עמ' 18 שורות 6-7) מציין מפורשות כי אינו חולק על כך שתשלום עבור השעות הנוספות נעשה באמצעות רכיב השנ"ג , אלא טוען שיש לערוך החישוב על בסיס שכר של 29 ₪ (עמ' 23 שורות 20-22). הודאה זו מחד, והטענה כי שנ"ג הינו חלק משכר היסוד מאידך, אינם אלא תרתי דסתרי. לא למותר לציין כי קביעה לפיה תוספת שנ"ג הינה חלק משכר הבסיס גם חותרת תחת מהותו של ההסדר לענין זה שנקבע בהסכמים הקיבוציים ובצווי ההרחבה בענף השמירה. אם כן, דין טענתו בענין זה להדחות.
10.     העולה מן המקובץ הוא כי מכח ההסכמים החלים על הצדדים, רק השכר בשיעור 19 ש"ח לשעה בתקופת המכרז הראשון ו-28/29/31 ₪ לשעה (בהתאם לסוג התפקיד בו שימש) בתקופת המכרז השני, הם שכר היסוד. לפיכך נדחות טענותיו של התובע לענין גובה שכר היסוד שלו ביחס לשני המכרזים.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון