קצבת שאירים לעובדי חברת החשמל

קצבת שאירים לעובדי חברת החשמל

להלן עובדות המקרה:

1. המנוח סבל מליקוי שכלי.

2. המנוח היה בנו של מר X ז"ל, אשר נפטר ביום 6/6/82 (להלן: "האב").

3. האב היה עובד חברת החשמל (להלן: "הנתבעת").

4. במהלך כל תקופת עבודתו בנתבעת האב לא דיווח לנתבעת על מצבו הרפואי של המנוח, וכי הנ"ל תלוי בו לפרנסתו ואינו מסוגל לפרנס את עצמו מסיבות רפואיות.

5. לאחר מות האב שילמה הנתבעת לאלמנתו, שהיתה אמו של המנוח, קצבת שאירים בהתאם להוראות תקנות הפנסיה לעובדי חברת החשמל, בהתאם לנוהל החברה בדבר תשלום פנסיה לשאירים, וכן בהמשך בהתאם לתקנון קופת הגמל המרכזית לקצבה.

6. החל משנת 2005 משולמת הקצבה לגמלאי חברת החשמל הזכאים לתשלום קצבה, וכן לשאירים הזכאים לקצבת שאירים, באמצעות קופת גמל מרכזית לקצבה לעובדי חברת החשמל.

7. בתאריך 26/5/09 פנתה לראשונה התובעת מס' 2, שהינה אחותו של המנוח, לנתבעת, בבקשה להכיר במנוח (שהיה באותו מועד בחיים), כזכאי לקצבת שאירים בהיותו, על פי הנטען, חסר יכולת לפרנס עצמו בשל המחלה. התובעת מס' 2 ציינה במכתבה, כי "מפאת הבושה" אביה המנוח הסתיר לאורך השנים מהנתבעת את מצבו הרפואי של המנוח. ביוזמתה האישית היא פנתה למוסד לביטוח לאומי, להכיר במנוח כנכה מאחר ואימה נקלעה למצב סיעודי קשה (ראה מסמך 4 שצורף לכתב ההגנה).

8. הנתבעת הסכימה להכיר במנוח כשאיר, וזאת לטענתה – על אף השיהוי הקיצוני שהיה בהגשת הבקשה, ולשלם למנוח קצבת שאירים בהתאם לתקנון הקופה המרכזית לקצבה. בחודש אוגוסט 2009 שילמה הנתבעת למנוח את קצבת השאירים.

9. ביום 16/8/09 נפטר המנוח וממועד זה הפסיקה הנתבעת לשלם את קצבת השאירים, בהתאם להוראות תקנון הקופה המרכזית לקצבה.

10. בתאריך 11/11/09 פנתה התובעת בכתב לנתבעת וטענה, כי הנתבעת לא שילמה למנוח קצבת שאירים רטרואקטיבית "כמתחייב מהוראות קרן הפנסיה" (ראה מסמך 6 שצורף לכתב ההגנה.

11. בתאריך 10/1/10 השיבה הנתבעת בכתב לתובעת, כי אין באפשרותה להיעתר לבקשה לתשלום קצבת שאירים בגין המנוח רטרואקטיבית, והדגישה את השיהוי הרב העולה מהבקשה להכרה במנוח כשאיר תלוי לאחר 27 שנם ממועד פטירת האב, שהינו המועד הקובע לצורך הכרה בשאיר תלוי (ראה מסמך 7 שצורף לכתב ההגנה).

12. בתאריכים 5/5/10 ו-27/5/10 שלחה התובעת שני מכתבים נוספים לנתבעת, בהם שוב טענה, כי למנוח לא שולמה קצבת שאירים בהתאם להוראות קרן הפנסיה, וכי המנוח היה זכאי לקצבת שאירים החל מיום 28/2/09, המועד בו נפטרה אמו של המנוח.

13. הנתבעת השיבה לתובעת במכתב מיום 2/6/10, בו טענה, כי עם מותו של המנוח פסקה הזכאות לתשלום קצבת שאירים, לכן לא ניתן עוד לשלם קצבת שאירים בגין המנוח שהלך לעולמו וכי אין זכאות לקבלת קצבת שאירים לאחר מות הזכאי (ראה שלושה מכתבים שצורפו במסמך 8 לכתב ההגנה).

14. בתאריך 18/9/11 הוגשה התביעה לבית המשפט השלום בחיפה כתביעה כספית על סך 640,000 ₪ בסדר דין מקוצר.
על פי בקשת הנתבעת במסגרת בקשה למחיקה על הסף מחוסר סמכות עניינית, הדיון הועבר לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה בתאריך 6/2/12.

15. בתאריך 9/7/13 התקיים דיון בבית הדין ובו נקבע, כי כתב התביעה שהוגש בסדר דין מקוצר, יהיה בגדר כתב תביעה רגיל וב"כ התובעים נדרש להגיב בכתב על בקשת הנתבעת לסילוק התביעה על הסף. טיעוני הצדדים הוגשו בכתב לבית הדין כנדרש.

לאור האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן:

16. אמה של התובעת מס' 2 היתה זכאית לקצבת שאירים מהנתבעת בגין מות בעלה ביום 6/6/82 והיא קיבלה אותה מהנתבעת עד ליום מותה, ב-28/2/09.

17. באשר למנוח, מר מרדכי X ז"ל – מצבו הרפואי לא הובא לידיעת הנתבעת במועד פטירת האב, ביום 6/6/82, שהיה כאמור עובד של הנתבעת. התובעת מס' 2 טענה בפניותיה בכתב לנתבעת במהלך שנת 2009, כי אביה המנוח הסתיר מהנתבעת "מפאת הבושה" את מחלת הבן (ראה מכתב התובעת מס' 2 מיום 26/5/09 לנתבעת).

18. במכתב מיום 26/5/09 ציינה התובעת מס' 2, כי אביה גם לא פנה לאף רשות ממשלתית מטפלת, לקבלת סיוע לבנו המפגר, כולל המוסד לביטוח לאומי.

19. על פי מכתבו של המוסד לביטוח לאומי-סניף פתח תקווה מיום 16/4/09, המנוח החל לקבל קצבת נכות מיום 30/1/01. במכתב לא צוינה דרגת הנכות של המנוח באותו מועד. החל מיום 1/3/05 נקבעה למנוח דרגת אי כושר של 75% יציבה. רק החל מ-28/7/08 ועד 1/8/09 נקבעה למנוח דרגת אי כושר זמנית של 100%, והמנוח היה זכאי לקצבת שירותים מיוחדים בשיעור של 105% החל מיום 1/1/09 ועד ליום מותו, ב-16/8/09. על כן אין בתיק בית הדין אפילו ראיות לכאורה על מצבו הבריאותי והתפקודי של המנוח ודרגת נכותו בעת מות אביו ביום 6/6/82.

20. התובעת אינה טוענת, כי הנתבעת ידעה על מצבו הרפואי של המנוח חפני מות אביו או לאחריו. הפניה הראשונה של תובעת מס' 2 לנתבעת בעניינו של המנוח נעשתה רק בשנת 2009, אך לא קודם לכן. הנתבעת הכירה בזכאות המנוח לקצבת שאירים ושילמה לו את קצבת חודש 8/09, שבמהלכו הוא נפטר.

21. התובעת מס' 2 הינה היורשת היחידה של אחיה המנוח, ולכן היא תובעת בשם עזבונו של המנוח, כיורשתו, ובשם המנוח, תשלום רטרואקטיבי של קצבת שאירים ממועד פטירת האב, ב-6/6/82, ועד סוף חודש 7/09 בסך של 640,000 ₪.

22. לטענת התובעת מס' 2 – הנתבעת לא פרסמה את תקנונה באינטרנט במשך שנים רבות ולא הפנתה את תשומת לב אבי המנוח לזכויותיו על פי תקנון עובדי חברת החשמל. על כן, לטענתה, הנתבעת מנועה מלטעון טענתה התיישנות בנסיבות המקרה.

23. תשלום קצבת שאירים בנתבעת מתבצע כאמור בהתאם להוראות תקנון הקופה המרכזית לקצבה ("התקנון" – ראה נספח 3 לכתב ההגנה), כפי שנקבע על פי הסכמי העבודה הקיימים בנתבעת ובתקנות הפנסיה (ראה נספח 1 לכתב ההגנה), ונוהל הפנסיה לשאירים (ראה נספח 2 לכתב ההגנה).

24. תקנון קופת גמל מרכזית לקצבה של עובדי חברת החשמל לישראל בע"מ (להלן: "התקנון"), מגדיר בסעיף 18 לתקנון את הזכאות לקצבת שאירים וקובע כדלקמן:

"עם מותו של גימלאי, שאינו שאיר, יהיו שאיריו זכאים לקצבה, כמפורט להלן:
18.1 זכאות לקצבת שאירי גימלאי – אלמנתו, יתומיו וכן הוריו שהיו תלויים בו בחייו, זכאים לקבל קצבה בכפוף לאמור להלן:
אלמנה – זכאית לקצבה כל עוד היא באלמנותה.
יתום – זכאי לקצבה כל עוד לא מלאו לו 18 שנים, או אם וכל עוד הינו משרת שירות חובה/לאומי אך לא יאוחר מהגיעו לגיל 21; או ללא הגבלת גיל – אם מסיבת מחלה אינו מסוגל לפרנס את עצמו.
הורה – זכאי לקצבה אם היה תלוי בנפטר בחייו.
18.2 שעורי הקצבה לשאירים –
18.2.1 לאלמנת גימלאי תשולם קצבה חודשית בשיעור של 60% מהקצבה ששולמה לגימלאי המנוח; ובנוסף לכך ישולם לכל יתר השאירים 25% קצבה זו. אלמנה שנישאה מחדש תחדל להיות זכאית לקצבה.
18.2.2 באין אלמנה לגימלאי שנפטר או עם מותה של אלמנה, תשולם קצבה חודשית בשיעור של 15% מהקצבה ששולמה לגימלאי המנוח לכל אחד מהשאירים. בנוסף לכך ישולם 45% מהקצבה ששולמה לגימלאי המנוח לכלל השאירים אף אם אין יותר משאיר אחד, ובלבד שסה"כ תשלומי הקצבה לכל השאירים לא יעלו על 80% מקצבת המנוח".

25. הנתבעת מבקשת לסלק את התביעה על הסף מחמת התיישנות, שיהוי קיצוני בהגשת התביעה, השתק ומניעות.

26. סעיף 18 לתקנון מגדיר, כאמור, את הזכאות לקצבת שאירים ומציין במפורש, כי עם מותו של גמלאי, שאינו שאיר, יהיו שאיריו זכאים לקצבה. אין בתקנון כל סעיף המהווה מקור נורמטיבי לזכאות עזבון של שאיר וכן לזכאות היורשת של העיזבון – התובעת מס' 2, לתבוע תשלום רטרואקטיבי של קצבאות לעשרות שנים, כאשר השאיר, כלומר המנוח, אינו בחיים כבר.

27. התקנון קבע במפורש והגדיר את האנשים הזכאים לקצבת שאירי גמלאי והם: אלמנה, יתום והורים שהיו תלויים בגמלאי שנפטר.
המנוח יתכן ועמד בזמנו, במועד פטירת אביו, ב-6/6/82, בהגדרת יתום, אך בני משפחתו לא תבעו עבורו באותו מועד את זכויותיו כשאיר, למרות שאמו כן תבעה וקיבלה מהנתבעת קצבת שאירים.

יש להצטער על המחדל הנ"ל, אך הנתבעת אינה אחראית למצב שהיה קיים בבית המנוח של חוסר טיפול נאות בזכויותיו החוקיות.

28. מן הראוי לציין, כי סעיף 18 לתקנון משתמש ביחס לזכויות בגין גמלאי שאינו שאיר בלשון הווה או עתיד, אך לא בלשון עבר, כגון:
יהיו שאיריו זכאים לקצבה....
וכן הוריו, שהיו תלויים בו בחייו, זכאים לקבל קצבה...
אלמנה – זכאית לקצבה כל עוד היא באלמנתו.
יתום – זכאי לקצבה ... אם מסיבת מחלה אינו מסוגל לפרנס את עצמו.

מכאן עולה, כי תשלום קצבה לשאיר לאחר מות הגמלאי תשולם על ידי הנתבעת רק לשאירים שהינם בחיים וזאת על פי התנאים הקבועים בתקנון.

29. אין בתקנון כל הוראה המאפשרת תשלום קצבת שאירים לשאיר שנפטר כפי שנתבע במקרה הנוכחי.
בנסיבות אלה עזבונו של המנוח והתובעת מס' 2, הבאה בנעליו של המנוח, שהיה כאמור בגדר "שאיר" של הנתבעת שנפטר ב-16/8/09, אינם זכאים לתשלום קצבת שאירים מהנתבעת, גם אם השאיר עצמו היה זכאי בעצמו וקיבל בפועל קצבה מהנתבעת בחודש 8/09, כשהמנוח היה עדיין בחיים עד ליום 16/8/09.

30. בנוסף הנתבעת הינה גוף דו מהותי ויש לראותה כרשות ציבורית (ראה בנדון את פסק הדין בבג"ץ 731/86 מיקרודף נ' חברת החשמל), אשר חלים עליה כללי המינהל התקין. תשלום קצבת שאירים מיועדת לדאוג לפרנסת שאירים כאשר ראש המשפחה נפטר ונכרת מטה לחמם של שאיריו שהיו תלויים בו לפרנסתם. הקצבאות במהותן נועדו למחיה בהווה ואינן בגדר קופת חסכון שניתן לצבור אותן ללא הגבלת זמן ואז לתבוע את מימושן הכספי רטרואקטיבית מהמעביד.
ראה בנידון את פסק הדין בתיק עב"ל 7/11/08 צ'רבינסקי נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 17/3/00, בו קבע כב' השופט י. פליטמן (כתוארו אז), לעניין המועד שעל המבוטח לפנות בבקשה לקבלת גמלה:

"על המבוטח לפעול תאם למימוש זכויותיו כמתחייב מהמצב בו נתון עם היווצרות התנאים המזכים בגימלה ולא להמתין בהגשת התביעה מתוך הנחה שתמיד ישולם לו בגין העבר. גישה שכזאת מערערת את כל מערך הביטחון הסוציאלי, המושתת על דמי ביטוח למימון הגימלאות הגביתיות".

31. בית הדין הארצי לעבודה פסק גם בסוגיית הזכאות הרטרואקטיבית לקצבאות המשולמות על ידי המוסד לביטוח לאומי בתיק עב"ל (ארצי) 57861-01-11 לוזון נ' המוסד לביטוח לאומי ( ביום 7/8/12), בו אישר הגבלת זמן של שנה לקבלת תשלום רטרואקטיבי של קצבת שאירים שקדמה למועד הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי, כקבוע בחוק. כך נפסק בסעיף 11 לפסק הדין בעניין לוזון וכך נקבע בפסק הדין:

"...הגמלאות – גבייתיות או תקציביות, גמלאות קיום מנימלי או גמלאות מחליפות הכנסה, קצרות או ארוכות טווח, כולן נועדו בעיקרו של דבר ליתן מענה למצוקת ההווה או העבר הקרוב, ולא למצוקה היסטורית בעבר רחוק. משום כך בעיקרו של דבר, תשלום הקצבה הוא עיתי חודשי – ולא תשלום כולל חד פעמי בגין עבר שמעבר לשנה שלפני הגשת התביעה למוסד...".

32. אמנם קצבאות המוסד לביטוח לאומי מוסדרות בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, אך אין בפועל הבדל בין הקצבאות הללו לקצבאות שאירים, כי שניהם נותנים מענה למצוקות כלכליות בהווה בלבד או העבר הקרוב, אך לא ל"מצוקה היסטורית בעבר הרחוק", כפי שנקבע בפסק דין לוזון הנזכר לעיל.
בפסק דין לוזון נקבע גם, כי אי ידיעה סובייקטיבית על דבר הזכאות לגמלה אינה מקנה למבוטח זכאות רטרואקטיבית לגמלאות שלא נתבעו במועד.
להלן קביעת בית הדין הארצי לעבודה בנדון:

"לא נוכל בשום פנים ואופן להתעלם מכך, שמשמעות גישתה הינה, שאי ידיעתה הסובייקטיבית את דבר הזכאות לגמלה מקנה לה זכאות רטרואקטיבית. גישה שכזו משמעתה – תשלום רטרואקטיבי של גמלה בעיקרו של דבר לכולם ללא הגבלת זמן; שכן המוסד למעשה לא יוכל להוכיח ידיעה סובייקטיבית של הזכאי לגמלה שבחר לתובעה באיחור, שהרי תמיד ייטען כלפיו ובאופן שלא ניתן להפרכה – כי אם התובע היה יודע על דבר זכאותו לגמלה היא היתה נתבעת על ידו מיידית ללא המתנה של שנים עד למועד הגשת התביעה בפועל.

כאן המקום לשוב ולחזור על הכלל, שאדם רשאי לבחור אם להגיש תביעה לגמלה למוסד אם לאו. העניין נתון להחלטתו. אולם אם הגיש תביעה לגמלה וקמה לו זכאות לה – אין הוא יכול לוותר עליה.

גישת המערערת שוללת את אפשרות הבחירה של אי הגשת תביעה מלכתחילה, ומאפשרת, במועד בו בחר מגיש התביעה להגישה – לקבל רטרואקטיבית תשלום חד פעמי בלתי מוגבל בגין תקופות העבר, במקום תשלום שוטף עתי שיענה על צרכיו האמיתיים מדי חודש בחושו. גישה שכזו יש לדחות מכל וכל".

33. בנסיבות מקרה זה אין בסיס משפטי על פי התקנון לתביעת התובעים לתשלום קצבאות רטרואקטיבית ל-27 שנים.
על כן התביעה נדחית על הסף.

34. אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תכלית קצבת שאירים

  2. קצבת שארים לפרודה

  3. קצבת שארים לחייל

  4. שתי קצבאות שארים

  5. קצבת שאירים לגרושה

  6. עורך דין קצבת שאירים

  7. גמלאות זקנה ושאירים מיוחדת

  8. קצבת שארים למשפחת עובד צה''ל

  9. ביטוח ברשות לעת זקנה ושאירים

  10. ביטול קצבת שאירים עקב נישואין

  11. קצבת שאירים לעובדי חברת החשמל

  12. קצבת שאירים לאדם שנפטר בחו''ל

  13. קצבת שאירים ליתום – ביטוח לאומי

  14. בחירה בין קצבאות נכות או שאירים

  15. גמלת שאירים - עובד מדינה שנפטר

  16. ניכוי פנסיית שאירים בתיק פלת''ד

  17. קצבת שאירים למי שאינו תושב ישראל

  18. המרת קצבת שאירים לפיצויי פיטורים

  19. קצבת שאירים ליתומים מתאונת דרכים

  20. 4 התנאים לזכאות אלמנה לקצבת שאירים

  21. נכות כללית וקצבת שאירים כפל גמלאות

  22. מגורים בארץ כתנאי זכאות לקצבת שאירים

  23. פרידה לפני פטירה - זכאות לגמלת שאירים

  24. נהג שלא השאיר פרטים וברח ממקום התאונה

  25. קצבת שאירים: זכויות אלמנה מול נשואה מול זכויות ידועה בציבור

  26. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון