הפרשי שכר מאבטח בגין נסיעות לימי ירי וקרב מגע

הפרשי שכר מאבטח בגין נסיעות לימי ירי וקרב מגע התובע טוען כי שעות הנסיעה לרענונים, ובפרט שהתקיימו במקומות מרוחקים (כדוגמת באר טוביה והרצליה- עדות מר ביטון מטעם התובע, עמ' 32 שורות 6-7, עדות מר אינדיק, עמ' 39 שורה 25), הינן שעות עבודה לכל דבר ועניין והינו זכאי לתשלום שכר עבורן. עדויות התובע והעדים מטעמו תמכו בטענות התובע (סעיף 10 לכתב תביעתו, נייר עבודה G) כי בממוצע, ארכה הנסיעה לימי ירי שעתיים הלוך ושוב. ר' עדות התובע עמ' 21 שורה 18: "ירי היו סה"כ ברוטו 12 שעות נטו 10 שעות". עדות מר ביטון עמ' 32 שורות 6-7: "זה היה בהרצליה בתקופה האחרונה לעבודתי. גם בגוש עציון תקופה, גם בבאר טוביה תקופה". עמ' 34 שורה 1: "להערכתי לקח שעה לכל כיוון שעתיים לכל אימון ירי" עדות מר אינדיק עמ' 39 שורה 25: "יום ירי התבצע במספר מקומות. אני בגוש עציון, בהרצליה". עמ' 40 שורה 36: "לגוש עציון היינו מגיעים 30-45 דקות, להרצליה ולבאר טוביה בין שעה לשעה וחצי. כנ"ל בחזרה". לטעמנו, נסיעה אל מקום ביצוע ימי הירי, חרגה באופן משמעותי מזמן הנסיעה הרגיל, ואף נעשתה באמצעות התקבצות לנקודת איסוף כשמאותו שלב איסוף לא היה התובע חופשי לעניניו. מדובר איפוא, בנסיעות שחרגו מהיקף הנסיעות הרגיל הנדרש לביצוע עבודתו של התובע ויש מקום לראות בהן חלק מן הזמן שבו העמיד עצמו התובע לרשות העבודה, וזכאי לתשלום בגין כך. יובהר כי נסיעות אלה יש לאבחן מן הנסיעות לביצוע אימוני קרב המגע, שנערכו במלחה. נסיעות אלה אינן מזכות את התובע בתשלום יתר. המדובר בנסיעה עירונית רגילה שמשכה אינו חורג משמעותית מנסיעה לעבודה. 4. התובע טען, כמפורט בפרק לעיל, כי ביצע יום ירי אחת לחודשיים. טענתו זו, כאמור לעיל, מקובלת עלינו. היות שכך, זכאי התובע לשכר בגובה שכרו הרגיל, בסך שעתיים לחודשיים, עבור 24 חודשי עבודתו בתקופת המכרז הישן, עבור 24 שעות לפי שכר שעתי בסך 19 ₪ וסה"כ 456 ₪, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית ממחצית התקופה (1.1.06) ועד התשלום המלא בפועל. ענף השמירההפרשי שכראומנות לחימהמקרי יריעובד אבטחה (מאבטח)