תביעה להפרשי תוספת שכר על שעות כוננות בענף השמירה

תביעה להפרשי תוספת שכר על שעות כוננות בענף השמירה

1.     נספח מבנה השכר עליו חתם התובע בתקופה הראשונה קובע כי תשולם לעובד תוספת כוננות בסך 1.65 ₪ לשעת עבודה, ללא תקרת סך שעות עבודה.
אין מחלוקת כי בתקופת המכרז החדש שולם לתובע שכר בסיס מלא עבור משמרות אליהן שובץ ככונן, ולפיכך אין התביעה ברכיב זה מתייחסת לתקופת עבודתו השניה.
2.     התובע טוען כי הנתבעת הפחיתה את דמי הכוננות עם עליית שכר המינימום בחודש 7/06 ב-30 אגורות (תשלום 1.35 לשעת עבודה) ובחודש 4/07 ב-1 ₪ (תשלום 0.65 אגורות לשעת עבודה).
3.     בסעיף 16 לפסה"ד בעניין גריגורייב נקבע כי על אף שהתובע לא הצביע על מקור לחיוב הנתבעת בתשלום דמי הכוננות, מקום בו שילמה הנתבעת דמי כוננות אולם הפחיתה אותם במקביל לעליית שכר המינימום במשק, מדובר בשינוי חד צדדי ובלתי לגיטימי של חוזה העבודה על ידי המעסיק. ר' עוד לעניין זה פסה"ד בעניין ע"ב 2245/02 הר נוי פנחס נגד מודיעין אזרחי בע"מ, (05/02/2006) הדן בנסיבות דומות בהן הנתבעת (מודיעין אזרחי) הפחיתה את תשלום דמי הנסיעות במקביל לעליית שכר המינימום במשק, ובית הדין חייבה בתשלום ההפרש בנימוק כי הנתבעת הפרה את הסכם העבודה מול העובד וביצעה העלאת שכר פיקטיבית. עמדה זו שבוטאה בפסקי הדין האמורים מקובלת עלינו.
4.     הנתבעת הודיעה (סעיף 59 לתצהיר אברג'יל) כי הינה מוכנה לתשלום ההפרש בגין ההפחתה בסך 1,469.7 ₪.
5.     התובע זכאי להשלמה בסך 0.3 ₪ לשעת עבודה בתקופה שבין 10/06 ל4/07 ו-1 ₪ לשעת עבודה בתקופה שבין 4/07 ועד 7/07. בנייר עבודה C פרט התובע את סך השעות שעבד בחודשים השונים. מתוך נתונים אלה, וביחס לתקופות האמורות לעיל, בהן נגרעו בניגוד להסכם עמו ערכי הכוננות בגין כל שעת עבודה, זכאי התובע לתשלום עבור 1,2662.5 שעות לפי 0.3 ₪, וסה"כ 380 ₪, ועבור 1,089 שעות לפי 1 ₪ וסה"כ 1,089₪, וביחד 1,469.7 ₪, כהודאת הנתבעת.
6.     הנתבעת תשלם לתובע איפוא סך של 1,470 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממחצית התקופה (1.2.07).

7.     למעלה מכך טוען התובע כי מגיע לו שכר שעתי מלא בגין שעות בהן שהה בכוננות בתקופת המכרז הישן, קרי היה חופשי להימצא בכל מקום ולעסוק בכל עיסוק, ובלבד שיגיע בתוך שעה מקריאה למקום העבודה. אין מחלוקת כי כאשר "הוקפץ" התובע בפועל לעבודה, שולם לו מלוא השכר עבור המשמרת שביצע.
מקובל בפסיקה כי תשלום בעד כוננות הינו פרי הסכמת הצדדים, היות והכוננות אינה עבודה, ואין התשלום מעוגן במקור נורמטיבי כלשהו: "מקור הזכות לדמי כוננות הוא חוזי. בהסכם, רשאים הצדדים לקבוע את תנאי מתן הזכות, לרבות היקפה ותחומיה" (ע"ע 1089-02 יוסף ברנע נ בזק - החברה הישראלית לתקשורת, 13.10.04). בענייננו לא יכולה להיות מחלוקת כי זהו הנוהג שהונהג בפועל בנתבעת והתובע, אשר עבד בהתאם לנוהג זה במשך כשש שנים, הסכים לו ועל כן אין בידו עילת תביעה ברכיב זה, יתר על האמור לעיל.
על כן, דין תביעתו לתשלום שעתי מלא בגין השעות בהן שהה בכוננות בתקופת המכרז הישן, להידחות.
8.     בכתב תביעתו תבע התובע אף שכר בגין ישיבות, ואולם בסיכומיו על פי החלופה ע"פ שכר שעתי בגובה 19 ₪ שהוא השכר לו היה זכאי, כקביעתנו לעיל, סכום התביעה עומד על 0 ₪, ולפיכך נדחה.
משכך על הנתבעת לשלם לתובע סך 1,470 ₪ עבור הפחתות מתוספת הכוננות בתקופת עבודתו הראשונה, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממחצית התקופה, קרי חודש 9/05.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון