הפרשי נסיעות לעבודה של מאבטח

הפרשי נסיעות לעבודה של מאבטח 1. ככלל, צו ההרחבה בדבר הוצאות נסיעה לעבודה וממנה, קובע כי על מעביד לשלם לעובד עבור הוצאות הנסיעה היומיות שלו עד לתקרה הקבועה בצו ומתעדכנת מעת לעת. לחילופין, קובע הצו, יכול מעביד לשלם לעובד עד גובה כרטיס נסיעה חודשי (כגון "חופשי חודשי"). 2. הנתבעת יצרה לעצמה פיקציה, אשר אינה מעוגנת בהוראות המכרז לפיה ישולם לעובד תשלום שעתי בסך 1.35 ₪ עד לתקרה של 186 שעות חודשיות, וסה"כ 216 ₪. 3. הבעייתיות בשיטת תשלום זו נעוצה בשניים: ראשית, באופן כזה, כאשר עבד התובע פחות ממכסת השעות למשרה מלאה אין הוא מגיע לגובה תשלום כרטיס חופשי חודשי ואולם יש חשש כי לא משולם לו הסך המגיע על פי התחשיב היומי. שנית, עלות מחיר הכרטיס החודשי השתנתה מעת לעת מבלי שהתשלום בגין הנסיעות התעדכן בהתאם, כך, על פי טענת התובע, שלא נסתרה (כמו כן אין המחיר הקבוע נותן מענה לעובד שעלות הנסיעה שלו ממקום מגוריו ומקום עבודתו עולה על מחיר הכרטיס החודשי, כגון עובד המתגורר מחוץ לעיר וכיו"ב, מה שאין כן בענייננו). 4. הגם שהתובע חתם (בחוזה העסקתו הישן) על נספח מבנה השכר שקובע כי רכיב הנסיעות ישולם לו על פי שיטה זו פרי הגיונה של הנתבעת, הואיל ומדובר בזכות לדמי נסיעות הקבועה בצו הרחבה והינה קוגנטית, אין בכך כדי לאיין את זכותו לתשלום מלא עבור נסיעות שהוציא בפועל. מאידך, ברי כי יש לדחות את טענת התובע בסיכומיו התובעת תשלום בגין נסיעות על פי התעריף המקסימלי היומי הנקוב בצו ההרחבה, מבלי שהתובע טען כי נגרמו לו עלויות שכאלה או כי כרטיס חופשי חודשי לא יכול היה לספק את צרכי הנסיעה שלו בפועל (בין בשל מרחק בין מטעמים אחרים). 5. משלא הצביעה הנתבעת על כי שילמה תעריף המתחיב על בסיס נסיעותיו היומיות של התובע ומשאף לשיטתה כאמור, תחשיבה התבסס על תשלום רכיב הנסיעות באמצעות מימון (מחולק לשעות עבודה) של עלות כרטיס חופשי חודשי, הרי שהתובע זכאי כי תשולם לו עלות כרטיס חודשי בגין כל חודש מחודשי עבודתו, על פי התעריף כפי שהתעדכן מעת לעת, ובניכוי הסכום ששולם לו בגין נסיעות בפועל. כאן המקום לציין כי יש לדחות את טענת הנתבעת כי התובע הוציא פחות מעלות כרטיס חודשי משום שהנתבעת לא הצביעה על גובה ההנחה לה היה זכאי וכן לא על כך שקיבל אותה בפועל. ומכל מקום תעריף עלות הנסיעה המינימלית נקבע בצו ההרחבה בלא התיחסות לאפשרות לקבלת הנחה. 6. אכן, בחלק מחודשי העסקתו שולם לתובע דמי נסיעות חודשיים בסכום הנופל מעלות מחיר כרטיס חודשי (למשל בחודשים 12/05; 3/06; 10/06; על פי הטבלה בסעיף 22 לתצהיר אברג'יל מטעם הנתבעת, המתייחסת רק לתקופת עבודתו על פי המכרז הישן, קרי עד לחודש 7/07). ביחס לתקופה זו, התובע טוען (בסעיף 85 לסיכומיו, לחילופין ע"פ חלופה ד' בהתאם לעלות כרטיס חודשי) כי הינו זכאי לתשלום בסך 5,184 ₪ ואילו הנתבעת טוענת כי שולם לו בתקופה זו סך 5,071 ₪ (סעיף 22 לתצהיר אברג'יל). אם כן, ביחס לתקופה זו קיים פער בסך 113 ₪ בלבד לטובת התובע. 7. ביחס לתקופת עבודתו לפי המכרז החדש, הציג התובע חלופה המבוססת על מכפלת עלות מחיר כרטיס חודשי במספר חודשי עבודתו. לעניין זה אין כל משמעות לטענת הנתבעת כי הועמדה לרשות העובדים הסעה בשבתות ובמוצאי שבתות שכן עלות הכרטיס אינה מותנית במספר ימי השימוש בו בפועל. אכן, מדובר בחישוב שהועלה לראשונה בשלב הסיכומים, אולם הוא תואם את גרסת הנתבעת באשר לאופן שעל פיו התימרה לשלם עבור נסיעות, והוא נופל בהרבה מן הנתבע בענין זה. מקובל עלינו כי זהו אופן החישוב הראוי והצודק בנסיבות העניין. חישובו של התובע הביא בחשבון את התשלום ששולם לו בגין נסיעות בתקופה זו בסך 8,015 ₪. הנתבעת לא סתרה טענה זו ולא הציגה חישוב חלופי, ולפיכך מקובלת עלינו תביעת התובע ברכיב זה 3,909 ₪. משכך, על הנתבעת לשלם לתובע ברכיב נסיעות בגין שתי תקופות העסקתו בסך 4,022 ₪. סכום זה ישולם בצירוף הפרשי הצמדה ורבית הדין החל מיום 1.8.08 (מחצית התקופה) ועד התשלום המלא בפועל. ענף השמירהדמי נסיעהעובד אבטחה (מאבטח)