דוגמא לתביעה לתשלום דמי חגים לעובד זכאות העובדת לדמי חגים בהתאם לצו ההרחבה הכללי בענין דמי חגים, זכאית התובעת לדמי חגים בגובה שכר העבודה הרגיל, בעבור חגים אשר חלו החל מהחודש הרביעי להעסקתה (למעט אלה שהנתבע היה מוכיח כי התובעת נעדרה, שלא בתיאום עמו, ביום שלפני החג או ביום שאחרי החג, ענין שהנתבע לא ניסה כלל להוכיח), למעט בעבור ימי חגים שחלו במנוחה השבועית. בתקופה שהחלה בחודש הרביעי לעבודתה של התובעת (כלומר - החל מיום 17/6/08) חלו 23 ימי חגים, לפי הפירוט הבא: יום ג', 30/9/08 - א' דראש השנה תשס"ט. יום ד', 1/10/08 - ב' דראש השנה תשס"ט. יום ה', 9/10/08 - יום כיפור תשס"ט. יום ג', 14/10/08 - א' דסוכות תשס"ט. יום ג', 21/10/08 - שמחת תורה תשס"ט. יום ה', 9/4/09 - א' דפסח תשס"ט. יום ד', 15/4/09 - שביעי של פסח תשס"ט. יום ד', 29/4/09 - יום העצמאות. יום ו', 29/5/09 - שבועות תשס"ט. שבת, 19/9/09 - א' דראש השנה תש"ע. יום א', 20/9/09 - ב' דראש השנה תש"ע. יום ב', 28/9/09 - יום כיפור תש"ע. שבת, 3/10/09 - א' דסוכות תש"ע. שבת, 3/10/09 - שמחת תורה תש"ע. יום ג', 30/3/10 - א' דפסח תש"ע. יום ב', 5/4/10 - שביעי של פסח תש"ע. יום ג', 20/4/10 - יום העצמאות. יום ו', 19/5/10 - שבועות תש"ע. יום ה', 9/9/10 - א' דראש השנה תשע"א. יום ו', 10/9/10 - ב' דראש השנה תשע"א. שבת, 18/9/10 - יום כיפור תשע"א. יום ה', 23/9/10 - א' דסוכות תשע"א. יום ה', 30/9/10 - שמחת תורה תשע"א. מתוך 23 הימים האמורים, אין זכאות לדמי חגים בגין א' דראש השנה תש"ע ובגין יום כיפור תשע"א, בשל כך שימים אלה חלו בשבת. על כן, במהלך עבודתה, היתה התובעת זכאית לקבל דמי חגים בעבור 21 ימים. בנוסף, כאמור כבר בסעיף 19 לעיל, התובעת קיבלה דמי חגים בעבור חלק מחגי תשרי תשע"א. למעשה, התובעת קיבלה בחודש ספטמבר 2010, תשלום גם בעד ערב סוכות, בעד ערב יום כיפור, ובעד ימי חול המועד סוכות, בדרך של תשלום דמי חגים. בסך הכל קיבלה התובעת בספטמבר 2010 תשלום בעד 10 ימי חג שבהם היא לא עבדה (התשלום חושב לפי מספר שעות משתנה, והובא בחשבון השעות שאותן פירטנו בטבלה שבסעיף 16 לעיל). משכך - עם סיום עבודתה, נותרה לזכות התובעת זכאות לתשלום דמי חגים בעבור 11 ימים. את ערך יום החג נחשב על פי ערך יום החופשה שהבאנו בחשבון בסעיף 27 לעיל, כלומר, בסך של 165.47 ₪. מכאן שהתובעת זכאית ליתרת דמי חגים בסך 1,820.17 ₪. דמי חגים