נפילה על האגודל במהלך העבודה 1. התובע הגיש תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי (להלן:"הנתבע") להכיר בפגיעה באגודל יד שמאל כ"תאונת עבודה"- כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשמ"ה - 1995 (להלן - החוק) . 2. ביום 10.7.2012, הצדדים הודיעו לבית הדין, על הסכמתם למינוי יועץ מומחה רפואי בתחום האורטופדיה כירורגית מטעם בית הדין, אשר יתן את חוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין הנזק הנטען לאגודל יד שמאל של התובע, לבין הארוע התאונתי מיום 14.7.2010 , ותקופת אי הכושר הנטענת בגינו,על בסיס עובדות מוסכמות כדלקמן: א. התובע יליד 29.5.1960. ב. התובע עבד בתקופה הרלוונטית כמסגר בשירות צלע הנדסה בע"מ. ג. ביום 14.7.10 בשעה 09:30 בבוקר, בעת שהתובע עבד מטעם צלע הנדסה בע"מ במכון הטיהור בחיפה בהרכבה וריתוך מדרגות ברזל בין משטח קיים לבין גשר ברזל, החליק על שמן מכונות ונפל מגובה, לאחר שניסיון לבלום את הנפילה ע"י תפיסת הגשר לא צלח. התובע נפל מגובה על ידו השמאלית. התובע נח עד שעה 14:00, שאז עזב את אתר העבודה ונסע לביתו. ד. התובע המשיך לעבוד לסירוגין עד ליום 10.8.10, מועד פנייתו לטיפול רפואי ראשוני. 3. ביום 29.11.2012 מינה ביה"ד את פרופ' גרשון וולפין, לשמש כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן- המומחה). 4. להלן השאלות שהועברו למומחה על ידי בית הדין, עליהן ענה המומחה במסגרת חוות דעתו מיום 30.12.12: שאלה:האם התובע סובל או סבל ממחלה כלשהי בידו השמאלית? ואם כן, מהי? תשובה: "התובע סבל משבר בבסיס הגליל המרוחק של האגודל ביד שמאל" שאלה: אם התשובה חיובית, האם ניתן לקבוע, שהמחלה נגרמה כתוצאה מהארוע בעבודה כמתואר בסעיף 3 לעיל והאם קיים קשר סיבתי כלשהו בין הארוע בעבודת התובע לבין הופעת המחלה? תשובה: "שבר כזה נובע לרוב מנפילה על היד או מחבלה ישירה,ומתלווה מיד בכאבים עם נפיחות ושטפי דם סביב האצבע ורגישות רבה. הפניה לטיפול רפואי נעשית לרוב תוך יום-יומיים לאחר החבלה. לפי החומר שעמד לרשותי חלפו כ-31/2 שבועות (24 ימים) עד לפנייתו הראשונה לקופ"ח (הארוע קרה ב-14.7.10 והפניה לקופ"ח הראשונה היתה ב- 10.8.10) לכן אין בידי תימוכין לקביעת קשר נסיבתי ישיר בין הארוע הנטען ב-14.7.10 לבין השבר באגודל יד שמאל, אלא אם כן ישנם עדים למקרה בזמן הארוע וסמוך לו על כאבים מידיים באגודל זאת לאחר הנפילה. שאלה: האם היתה לארוע בעבודה השפעה כלשהי על המחלה? במידה ולארוע בעבודה היתה השפעה כלשהי על המחלה, האם היתה השפעת הארוע בעבודה פחותה בהרבה מהשפעת גורמי סיכון אחרים? תשובה: "כאמור בתשובה "ב", אין בידי תימוכין לקשר נסיבתי בין האירוע מ-14.7.10 לשבר באגודל יד שמאל, , למעט אם יהיו תצהירי עדים למקרה ולכאבים וסבל בעקבותיו. במידה ויהיו תצהירים כאלה, הרי יש לקבוע קשר ישיר בין הארוע הנטען מ-14.7.10 לבין השבר באגודל יד שמאל." 5. בחוות דעתו המשלימה מיום 2.5.13, אשר ניתנה במסגרת תשובותיו לשאלות הבהרה שהופנו אל המומחה בהחלטה מיום 4.3.13, קבע המומחה : "בהתבסס על העובדה כי הצדדים מסכימים להתיחסות האירוע מיום 14.7.10 ולשאר העובדות שפורטו בסעיף 3א-3ד , הרי שיש לקבוע קשר ישיר שבין הארוע הנטען מ-14.7.10 לבין השבר באגודל שמאל." 6. בהחלטה מיום 1.7.13, נעתר בית הדין לבקשת הנתבע להעביר שאלות הבהרה למומחה. בחוות דעתו המשלימה מיום 17.7.13, במסגרת תשובותיו לשאלות הבהרה שנשאל, קבע המומחה: "בתשובתי מיום 2.5.13 נכתב במפורש שבהתבסס על העובדה כי הצדדים מסכימים על הארוע מיום 14.7.10 ועל שאר העובדות שפורטו ..., הרי שיש לקבוע קשר ישיר בין הארוע הנטען מ- 14.7.10 לבין השבר באגודל יד שמאל. כלומר, לאור העובדות המוסכמות, יש להכיר בארוע הנטען מ-14.7.10 לבין השבר באגודל יד שמאל ולכן ברור שהתשובות לשאלות 4ב-4ד הינן שהפגיעה קרתה עקב העבודה ... ונגרמה במלואה באופן ישיר על ידי הארוע בעבודה... ואין בידי שום נתונים על פגיעה קודמת באגודל לפני כן. " 7. בהחלטה מיום 3.11.13, בית הדין נעתר פעם נוספת לבקשת הנתבע, להעביר שאלות הבהרה למומחה כדלקמן: א. האם יש בעובדה, כי התובע המשיך לעבוד עד ה- 10.8.10 (כאשר האירוע היה ב- 14.7.10), כדי לשנות מקביעותיך בחוות הדעת ובמיוחד, לאור העובדה כי לא הוסכם על הצדדים כי התובע סבל מכאב מיידי באגודל? ב. תשומת לב המומחה פעם נוספת לעובדה, כי בעובדות המוסכמות הוסכם על הצדדים עניין עצם קיום האירוע מיום 14.7.10 וכי התובע המשיך לעבוד לסירוגין עד ליום 10.8.10, מועד בו פנה התובע לראשונה לטיפול רפואי. האם יש בכל האמור לעיל כדי לשלול את קיומו של הקשר הסיבתי בין האירוע לבין השבר באגודל יד שמאל? נא לנמק. תשומת לב המומחה לעובדה, כי תשובותיו צריכות להינתן באופן מפורט ומנומק וזאת, תוך התייחסות לאמור בהחלטה זו וכן בהחלטות הקודמות שניתנו. " 8. במסגרת תשובותיו לשאלות הבהרה שנשאל, קבע המומחה בחוות דעתו המשלימה מיום 12.1.14, כך: "א. בתשובתי הקודמת נרשם שבהתבסס על העובדה כי הצדדים מסכימים על הארוע מ- 14.07.10 ועל שאר העובדות שפורטו בסעיף ... , הרי שיש לקבוע קשר ישיר בין הארוע הנטען מ- 14.7.10 ובין השבר באגודל יד שמאל. ב. התובע המשיך לעבוד לסירוגין מיום הארוע (14.7.10) עד 10.8.10, ואז פנה לראשונה לטיפול רפואי. הדבר אינו שולל האפשרות של חבלה ישירה באגודל יד שמאל בזמן האירוע, אולם בהעדר אינפורמציה רפואית במשך 3 שבועות כולל צילומי רנטגן, אין ביכולתי לקבוע מתי בדיוק קרה השבר בבסיס האגודל- האם ביום הארוע הנדון או יתכן שנחבל שוב לאחר מספר ימים." 9. בסיכומים טוען התובע, כי לא סבל מבעיות רפואיות באגודל יד שמאל בטרם האירוע הנטען . לטענתו, גם אם לא קיבל טיפול רפואי מיד בסמוך לתאונה, ואף עבד לסירוגין, אין בעובדה זו כדי לשלול קשר סיבתי . לטענתו, יתכנו מצבים בהם עובד נפגע במהלך עבודתו והוא ממשיך לעבוד בהנחה שהכאבים יחלפו. לאור מסקנת המומחה הרפואי יש לקבל את תביעתו. 10. מנגד טוען הנתבע בסיכומיו כי, עבודת התובע במקצועו,כמסגר- מלווה בעבודה פיזית תוך שימוש בשתי הידיים, אילו היה נגרם השבר כתוצאה מהאירוע הנטען, התובע לא היה מסוגל להמשיך בעבודתו, אלא היה פונה לטיפול רפואי באופן מיידי. לא סביר שהתובע המשיך בעבודתו ורק כחודש לאחר האירוע הנטען, פנה לקבלת טיפול רפואי. אין הסכמה לכך שהתובע סבל מיד לאחר האירוע מכאבים באגודל. ויש לתת את הדעת לכך שהתצהירים של העדים מטעם התובע בהקשר זה, נמסרו כחצי שנה עובר לאירוע התאונה הנטענת, ואילו היו בידיו קודם לכן, יש לתמוהה מדוע לא הגישם לתיק בית הדין. דיון והכרעה 11. לאחר שעיינו בכל כתבי הטענות ונספחיהם, בחוות הדעת של המומחה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה במסגרת חוות הדעת המשלימות, ובשאר המסמכים בתיק, החלטנו שיש להכיר בתובע, כמי שנפגע באגודל יד ימין ב"תאונת עבודה" כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, לאור קביעת המומחה "שבהתבסס על העובדה כי הצדדים מסכימים על הארוע מיום 14.7.10 ועל שאר העובדות שפורטו ..., הרי שיש לקבוע קשר ישיר בין הארוע הנטען מ- 14.7.10 לבין השבר באגודל יד שמאל ..." המומחה הסביר כי נתן דעתו לעובדה שהובאה בפניו, כי התובע המשיך לעבוד לסירוגין לאחר אירוע התאונה הנטען ורק בחלוף כשלושה שבועות פנה לראשונה לקבלת טיפול רפואי, לפי דעתו המקצועית של המומחה, עובדה זו אינה שוללת אפשרות של חבלה ישירה באגודל במהלך התאונה , אך בהעדר צילום רנטגן אין ביכולתו לקבוע מתי ארע השבר בבסיס האגודל. קביעה זו מתיישבת עם קביעתו כי במקרה של פגיעה כפי שארע לתובע "הפניה לטיפול רפואי נעשית לרוב תוך יום-יומיים לאחר החבלה" , כלומר יתכנו מצבים בהם הפניה תהיה כעבור זמן ארוך יותר. 12. בקביעת הקשר הסיבתי בין האירוע בעבודה לתוצאה, אשר לרפואה לרופא ואשר למשפט לשופט. אין המומחה הרפואי בא במקום בית הדין (ראה : דב"ע מו/37-0 המוסד נ' מדלן נתנאל פד"ע יח 78; בג"צ 1199/92 אסתר לוסקי נ' המוסד פ"ד מז(5) 734; עב"ל 1410/04 המוסד נ' אליאס לאופר,לא פורסם) . ככלל, בכל מקרה של ספק בדבר קיומו של קשר סיבתי בין האירוע לתוצאה,יפורש הספק לטובת המבוטח,מאחר ומדובר בביטחון סוציאלי (ראה: עב"ל 210/97 שלומית רז נ' המוסד - לא פורסם; עב"ל 106/07 דורית גלס נ' המוסד- לא פורסם) 13. נוכח קביעתו הבהירה, החד משמעית והמנומקת היטב של המומחה בחוות דעתו, לקיום קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לשבר בבסיס אגודל יד ימין של התובע אנו קובעים שיש לקבל את התביעה. יש לזכור כי, באשר למשקל שמייחסים בתי הדין לעבודה, לחוות דעתו של מומחה יועץ רפואי, קבע בית הדין הארצי לעבודה: "בתי הדין לעבודה מייחסים בד"כ משקל רב לחוות דעת המומחה מטעם בית הדין, זאת מטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית" (עב"ל 411/97 דחבור בוטרוס - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 2.11.1999). ועוד נפסק, כי "לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה" (עב"ל 1035/04 דינה ביקל - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 6.6.2005). במקרה שלפנינו, לא מצאנו כל פגם בחוות דעתו של המומחה המצדיק סטייה מחוות דעתו. 14. לאור האמור לעיל, מתקבלת בזאת תביעת התובע, להכיר בפגיעה שארעה לו באגודל יד ימין ב-14.7.10 כ"תאונת עבודה". 15. הנתבע ישלם לתובע הוצאות בסך 3,000 ₪. הסכום האמור ישולם לתובע תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה, ועד מועד התשלום בפועל. 16. לצדדים הזכות לערער על פס"ד זה, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 ימים ממועד קבלת פסה"ד . אצבעותאגודלנפילה