סעיף עמלות בהסכם עבודה (דוגמא)

סעיף עמלות בהסכם עבודה - דוגמא

רקע
1. הנתבעת (להלן גם: "החברה") הינה חברה העוסקת במגוון פעילויות בענף הרכב, בין היתר ליסינג תפעולי וניהול ציי רכב לעסקים ולחברות, ליסינג לפרטיים, מכירת כלי רכב, טרייד אין, מימון לרכב והשכרת רכב.

2. התובע עבד בנתבעת כמנהל מכירות השכרה אזורי, החל מיום 17.8.10 ועד ליום 9.6.11 מועד בו התפטר מעבודתו.

3. כעולה מהסכם העבודה בין הצדדים שנחתם ביום 17.8.10, שכרו של התובע הורכב משכר בסיס בסך 5,500 ₪ ומעמלות. כאשר סעיף 5 להסכם קובע כדלקמן:
" 5א. בנוסף לשכר הבסיס הנ"ל יהיה העובד זכאי לעמלות ו/או בונוסים על פי מדיניות החברה כפי שתמסר לעובד בכתב מפעם לפעם, ובהתבסס בין היתר על יעדים שימסרו לעובד על ידי החברה מפעם לפעם. בשני החודשים הראשונים לעבודתו יקבל עמלת הגנה של 1500 ₪ ברוטו לחודש".


4. סעיף 6 להסכם קובע כי רכיב העמלות ישולם לא יאוחר מ- 65 יום מתחילת החודש הקלנדרי בגינו הוא משולם.

טיעוני התובע

5. התובע טוען כי טרם עבודתו בנתבעת עבד בחברת "קל אוטו", שאז הוצע לו על ידי מר אלי אסולין, המשמש כסמנכ"ל שירות ותפעול בחברה, לעבור לעבוד בנתבעת תוך הבטחת הבטחות שווא.

לטענת התובע, ציין בפניו מר אסולין בעל פה כי על עסקאות בשווי 37,500 ₪ יקבל עמלה בגובה 4,500 ₪. אולם חרף עמידתו ביעדים שהוצבו לו, לא קיבל את העמלות להן היה זכאי. התובע טוען כי פנה בדרישה לנתבעת לתשלום העמלות אך תחת קבלת תשובה עניינית, זומן לשיחת הבהרה עם הממונה הישירה עליו, הגב' ליז בוכניק ביום 18.5.11.

משהבין כי אין כל כוונה לשלם לו את העמלות כפי שסוכם עמו, הודיע על התפטרתו ביום 9.6.11, כשעד היום לא שולם לו שכר בגין הימים בהם עבד
בחודש יוני.


טיעוני הנתבעת
6. הנתבעת טוענת מנגד כי מבנה העמלות ששולם לכל אחד ממנהלי האזור, שולם באופן דומה ואף נבנה בהתייעצות עמם עוד טרם העסקת התובע ולפיו מנהל אזור שסך העסקאות החדשות שיבצע לאותו חודש יגיע לשווי של 37,500 ₪, יקבל עמלה בגובה 4,500 ₪.


מעולם לא הובטח לתובע מבנה עמלות שונה מלבד המבנה הנ"ל, ולפיו פעלו הצדדים מהיום הראשון לעבודתו של הנתבעת ועד למועד התפטרותו. החברה אף פעלה לפנים משורת הדין וניסתה לסייע לתובע במשך ארבעת החודשים הראשונים לעבודתו כאשר שילמה לו את עמלת ההגנה בסך 1,500 ₪, משום שלא עמד ביעד המכירות המזכה אותו בעמלה ולמרות שעל פי הסכם העבודה היה זכאי ל"עמלת ההגנה" רק בחודשיים הראשונים לעבודתו.

7. לטענת החברה, התובע לא רק שלא עמד ביעדים שהוצבו לו, אלא שגם התנהלותו בחודשים האחרונים לעבודתו הייתה קלוקלת . הוא עשה כרצונו , לא נשמע להוראות הממונים עליו ונעדר מהעבודה מבלי לדווח על כך ומבלי לקבל אישור. בגין התנהלותו קוימו עם התובע מספר שיחות הבהרה והתובע אף זומן לשיחת שימוע היות ולא תיקן את דרכיו. התובע לא התייצב לשיחת השימוע ולמעשה "נעלם" ובמקום זאת, ביום 9.6.11 הודיע על התפטרותו לאלתר.

8. לתובע שולם מלוא שכר עבודתו ובסיום עבודתו התברר כי חרג ממכסת ימי החופשה שנצברו לו, לפיכך ערכה החברה קיזוז משכרו בחודש יוני 2011.

דיון והכרעה
9. אין מחלוקת בין הצדדים כי היעד שנקבע כמזכה בעמלה בת 4,500 ₪ הוא ביצוע עסקאות בשווי 37,500 ₪ לחודש. המחלוקת נסובה איפוא סביב השאלה האם כטענת הנתבעת מדובר רק בעסקאות חדשות או שמא גם עסקאות מתמשכות אמורות להיכלל במסגרת עריכת החישוב.

10. מכח חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) התשס"ב – 2002, על המעביד למסור לעובד הודעה בכתב בדבר תנאי עבודתו. ההודעה אמורה לכלול בין השאר את סך כל התשלומים המשתלמים לעובד כשכר עבודה ומועדי תשלום השכר (סעיף 2 (א) (5) לאותו חוק). על פי סעיף 5 א לאותו חוק בתובענה של עובד שבה שנוי במחלוקת ענין מהעניינים של סעיף 2 והמעביד לא מסר לעובד הודעה שהוא חייב במסירתה, תהיה חובת ההוכחה על המעביד בדבר העניין השנוי במחלוקת.

בענייננו, אכן נערך הסכם עבודה בין הצדדים אלא שהנושא העומד להכרעה בתיק זה, היינו האם העמלה הינה בגין עיסקאות חדשות או גם מתמשכות, לא נכתב דבר בהסכם. יתר על כן, בסעיף 5 א' להסכם נכתב במפורש, כי בגין העמלות ו/או הבונוסים תימסר לעובד הודעה בכתב מפעם לפעם. אין מחלוקת, כי הודעה כזו לא נמסרה במהלך כל תקופת העבודה.

משכך, ובהתאם לסעיף 5 א' לחוק זה, נטל ההוכחה בשאלה שבמחלוקת מוטל על הנתבעת.

11. מר אלי אסולין המשמש כסמנכ"ל שירות ותפעול ומי שגייס את התובע והיה הממונה עליו הצהיר, כי מבנה העמלות שסוכם עם מנהלי האזורים נועד לקבוע מטרה ריאלית להגעה לבונוס וחייב את מנהלי המכירות להביא לנתבעת כ- 14 עסקאות חדשות בחודש בממוצע. (סעיף 10 לתצהיר עדותו הראשית). מר אסולין הוסיף כי מעולם לא הבטיח לתובע מבנה עמלות שונה וכי לפי מבנה זה שסוכם פעלו לאורך כל תקופת העסקתו של התובע. הוסיף העד, כי לא התובע ולא כל מנהל אזור אחר בנתבעת, קיבלו עמלה העולה על זו שסוכמה עם התובע.

לתצהירו צורפה רשימת העסקאות שביצע התובע בכל חודש (נספח 8 לתצהיר) וממנה עולה כי התובע היה זכאי לעמלה בסך 4,500 ₪ בחודשים 11/10, 3/11 ו- 5/11 שכן רק בחודשים הללו עבר את הרף שנקבע.

12. במסגרת חקירתו הנגדית חזר מר אסולין על גרסתו והסביר כי הנתבעת אימצה את מבנה העמלות שצוין לעיל אשר היה נהוג בחברת "הרץ" והובא לחברה על ידי מר אבי רזפרוקר אשר גויס לנתבעת כמנהל אזור צפון קודם להעסקתו של התובע. (עמ' 11 לפרוט' ש' 12-14).

עוד הוסיף כי לפי מבנה עמלות זה מדובר בעסקאות חדשות בלבד, וכלשונו של העד:
"כפי שאמרתי קודם, אנחנו מדברים על עסקאות חדשות בלבד ולא מתמשכות. ז"א שהוא זכאי לעמלה פעם אחת בתחילת העסקה, אם הוא עשה עסקה לשנה הוא זכאי לעמלה פעם אחת וזה הובהר לו חזור והבהר" (עמ' 13 ש' 2-4).


מר אסולין נשאל האם במקרה והתובע היה מבצע עסקת השכרה לשלושה חודשים ובסיומה מצליח לשכנע את הלקוח לחתום לתקופה נוספת, האם במקרה כזה התובע היה זכאי לעמלה. מר אסולין השיב בשלילה והסביר בשנית כי עסקה מתמשכת לא נחשבת לעסקה חדשה (שם ש' 11-14).
גרסתו של עד הנתבעת לא נסתרה במהלך החקירה הנגדית ועמדתו כפי שהוצגה במהלך הדיון, מקובלת עליי.


13. התובע לא הביא כל ראיה לסתור את גרסתו של מר אסולין ולא הציג כל מסמך המצביע על מבנה עמלות אחר עליו סוכם. בתמיכה לגרסתו של התובע העיד מטעמו מר אבי רזפרוקר אשר העלה טענות דומות לאלו של התובע. אלא שהאובייקטיביות של מר רזפרוקר מוטלת בספק נוכח העובדה כי גם הוא מנהל תביעה כנגד הנתבעת. עד זה לא הציג כל מסמך התומך בגרסתו שלו או בגרסת התובע. מטעם התובע לא נעשה אף ניסיון להוכיח, כי מנהל אזור אחר בנתבעת קיבל את עמלותיו על פי השיטה לה טוען התובע.


14. התובע החל לעבוד בחודש אוגוסט 2010 והפעם הראשונה בה הוא פונה בכתב אל מר אסולין בנוגע לתשלום העמלות הייתה בחודש מאי 2011 כשגם במסגרת הודעת מייל זו הוא לא מפרט מהו מבנה הסכם העמלות עליו הוסכם עמו ולא טוען כי העמלות צריכות להיות משולמות בגין כל עסקה בין אם היא מתמשכת או חדשה (נספח 2 לכתב התביעה).


זאת ועוד. הוכח כי התובע זומן למספר שיחות הבהרה וכי בסמוך להתפטרותו זומן לשימוע הנועד לשקול את המשך העסקתו בחברה. עובדה זו לא נזכרה כלל בכתב התביעה מה שמעלה ספק באשר לגרסתו של התובע והמניעים האמתיים שהביאו להתפטרותו בסמוך לכך.


15. מעבר לכך, קיים פער גדול בין הסכום אותו דורש התובע בגין עמלות שלא שולמו לו במסגרת הודעת הדואר האלקטרוני ששלח ביום 4.5.11 למר אסולין שאז תבע סכום של 26,760 ₪ (נספח ב' לתצהיר התובע) לבין סכום התביעה העומד על 116,000 ₪ לערך. פער אשר מקורו לא ברור. לתצהיר התובע צורפו רשימת עסקאות ותחשיבי עמלות שערך התובע אשר לבית הדין אין כל דרך לבדוק נכונותן. מכל מקום, פער זה, מבלי שניתן לו הסבר, עומד לתובע לרועץ בכל הקשור לאמינות גרסתו.


16. בהתחשב במכלול הנתונים דלעיל, אני קובע, כי הנתבעת עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח את גרסתה בשאלה שבמחלוקת ועל כן, אין בידי אלא לדחות את התביעה להפרשי עמלות. עם זאת מצאתי, כי כאמור לעיל, הנתבעת פעלה שלא על פי חוזה ההעסקה ובניגוד לסעיף 5א להסכם, לא מסרה לתובע בכתב את מבנה העמלות ומדיניות החברה – מה שהוביל למעשה לחוסר בהירות ולתביעה דנן. זאת ועוד. מכח סעיף 5 (ב) לחוק הודעה לעובד, רשאי בית הדין בנסיבות מסויימות לפסוק לעובד פיצויים שאינם תלויים בנזק מקום בו לא נמסרה הודעה על פי חוק זה לעובד.

בהתחשב בנתונים דלעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי כאמור בסך של 10,000 ₪.


17. באשר לתביעה לשכר חודש יוני – אין חולק כי התובע לא קיבל את מלוא השכר לחודש יוני 2011. הנתבעת טוענת כי בתלוש השכר לחודש יוני 2011 ערכה קיזוז של השכר אל מול ימי חופשה שנוצלו ביתר (קיזוז המותר על פי סעיף 25 לחוק הגנת השכר).


במסגרת תלושי השכר שהונפקו לתובע בוצע מאזן ניצול וצבירת ימי חופשה.

על פי הרישומים המופיעים בתלושי השכר ניצל התובע 3.52 ימי חופשה בחודש מאי 2011 וסיים את החודש ביתרת סגירה של 3.51 ימים. בחודש יוני ניצל עוד 3.74 ימים ונצברו לזכותו 0.25 ימים. לפיכך בחודש יוני סיים התובע את העסקתו ביתרת חובה של ימי חופשה.


18. התובעת קיזזה מתלוש השכר האחרון של התובע סכום של 1,833 ₪ לפי החישוב הבא:

49.17 שעות לפי תעריף של 37.28 ₪ לשעה זאת כאשר לכל אורך תקופת עבודתו השתכר התובע סך של 29.57 ₪ לשעה. לפיכך איני מקבל את תחשיב הנתבעת.

החישוב הנכון הוא: 49.17 שעות X 29.57 ₪ = 1,453 ₪. התובע אם כן זכאי לתשלום ההפרש בין שכרו לחודש זה בסך 1,650 ₪ לבין הסכום של 1,453 ₪ ובסה"כ זכאי התובע לסך 197 ₪.

סיכום
19. הנתבעת תשלם לתובע סכום של 10,197 ₪ וזאת תוך 30 יום מקבלת פסק הדין. לא ישולם הסכום כאמור, ישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית מיום קבלת פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

בהתחשב בתוצאה, אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורך דין חוזה עבודה

  2. גרם הפרת חוזה עבודה

  3. הפרת חוזה עבודה עם מורה

  4. שינוי חד צדדי בחוזה עבודה

  5. הכחשת קיומו של הסכם עבודה

  6. פרשנות חוזה עבודה עם רופא

  7. תניית אי תחרות בחוזה עבודה

  8. ביטול תנאי בחוזה עבודה אישי

  9. שינוי חד צדדי של חוזה עבודה

  10. הפרת חוזה עבודה עם כוריאוגרף

  11. ביטול חוזה עבודה עם קבלן חשמל

  12. הפרת חוזה עבודה לתקופה קצובה

  13. יחסי עובד מעביד ללא חוזה עבודה

  14. סעיף עמלות בהסכם עבודה (דוגמא)

  15. חתימה על מסמך "סיום הסכם" עבודה

  16. אי חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה

  17. חוזה עבודה פיקטיבי - למראית עין

  18. חוזה עבודה מורה זמני במשרה חלקית

  19. ביטול חוזה עבודה לפני תחילת העבודה

  20. הפרת חוזה עבודה לפני תחילת העבודה

  21. חוזה עבודה לתקופה קצובה עם עובד זר

  22. תביעת עובד לקבלת מענק לפי חוזה עבודה

  23. אי חידוש חוזה עבודה 3 חודשים לפני סיום

  24. סעיף העדר יחסי עובד מעביד בחוזה עבודה

  25. הפרשי שכר בגין חוזה עבודה עם חברת אבטחה

  26. הודעה על אי הארכת חוזה עבודה לתקופה קצובה

  27. תביעה לתשלום פיצויים בגין הפרת חוזה עבודה

  28. משא ומתן לקראת חוזה עבודה - סמכות עניינית

  29. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון