גמר חשבון בפרישה: אי הכללת תוספת שכר של 25% מהשכר הפנסיוני

גמר חשבון בפרישה: אי הכללת תוספת שכר של 25% מהשכר הפנסיוני

רקע כללי


התובע החל לעבוד באוניברסיטה העברית ביום 13.4.81 כהנדסאי אלקטרוניקה בכיר. הוא השלים לימודיו במחשבים ובשנת 1985 החל לעבוד כאיש מחשבים – תוכניתן מערכות בכיר – בדירוג מהנדסים, בבית הספר לרפואה, בקמפוס עין כרם, של הנתבעת (להלן: "האוניברסיטה"), שם עבד עד פרישתו לגמלאות, עוד בטרם הגיע לגיל 60, ביום 30.9.10.

התובע קיבל מידי חודש כחלק ממשכורתו "תוספת סיסטם" בשיעור של 25% לערך מהשכר הפנסיוני הקובע (להלן: "תוספת סיסטם").

טענות הצדדים


לטענת התובע כשנערך לו גמר חשבון עם סיום עבודתו, לא הובאה בחשבון כחלק מהשכר הקובע "תוספת הסיסטם" ולפיכך נוצרו הפרשים לזכותו, ברכיבים שעניינם פיצוי פיטורים, תשלום חלף הודעה מוקדמת, פדיון חופשה ו פדיון מחלה (נציין כי מדובר בזכויות מכח ההסכם הקיבוצי מעבר לזכויות הקבועות בחוק). בטרם פרישתו נעשתה לו סימולציה של מענקי הפרישה שבה נלקחה בחשבון "תוספת הסיסטם" ונרשם סכום גבוה מזה שקיבל בסופו של דבר. כמו כן לא הובאה בחשבון "תוספת הסיסטם" לצורך חישוב הגימלה החודשית לה היה זכאי כחלק מהפנסיה התקציבית, שמשלמת לו האוניברסיטה. התובע זכאי אפוא להגדלת הפנסיה החודשית מכאן ואילך ופיצוי בגין העבר בגובה ההפרש בין הגמלה ששולמה לו לבין הסכום לו הוא זכאי. פרישתו לפנסיה בטרם הגיע לגיל 60, היתה בשל התנכלות שהתנכל לו הממונה עליו – ד"ר דיאגו קרמר (להלן: "ד"ר קרמר"). לפיכך זכאי הוא להפרשי השכר להם היה זוכה, אילו המשיך לעבוד עד גיל הפרישה. לטענתו ד"ר קרמר היה איש מדון בעל יחסי אנוש לא תקינים, שהתקוטט עם עובדים רבים ואף אתו. התובע, שהיה כפוף לו, סבל משבט לשונו. ניסיונותיו לתקן המצב ופניותיו לגורמים שונים באוניברסיטה לא נשאו פרי והוא נאלץ לפרוש לפנסיה בטרם עת.




לטענת הנתבעת, רכיב "תוספת הסיסטם" אינו חלק מהשכר הרגיל, אלא מותנה בתנאי אמיתי – עבודה אינטנסיבית מול משתמשי מחשב רבים עם מורכבות רבה, מה שדורש מאמץ מיוחד. תוספת סיסטם ניתנה רק לחלק קטן מאנשי המחשוב באוניברסיטה, שעבדו מול משתמשים רבים כמו התובע. לא זו אף זו, הפנסיה התקציבית נגזרת מהשכר "והתוספות הקבועות" עליהן הוסכם בהסכם הפנסיה שיהיו פנסיוניות. על "תוספת הסיסטם" לא סוכם שתהווה תוספת פנסיונית. נהפוך הוא. "תוספת סיסטם", בהיותה בלתי פנסיונית, הוסכם כי יופרש עבורה לפנסיה צוברת בקופת גמל, כמו שנעשה בנוגע לרכיבים אחרים שאינם פנסיונים, אשר לגביהם יש הפרשות של העובד והמעביד. הצדדים הסכימו אפוא להפריש לקופת גמל, ביחס ל"תוספת סיסטם", כמו שנעשה ביחס לרכיבים נוספים שאינם פנסיונים. באשר לסימולציה שנערכה לו בטרם הפרישה, במסגרתה הובאה בחשבון "תוספת הסיסטם", הרי שדבר זה נעשה בטעות שתוקנה מיד כשנתגלתה. לנוכח זאת אין לומר כי "תוספת הסיסטם" הינה פנסיונית. שהרי לפי ההסכם הקיבוצי נלקחים בחשבון רק השכר ומה שהוסכם שיחשב "תוספת קבועה" ואילו ביחס ל"תוספת סיסטם", לא נקבע שהיא תוספת פנסיונית קבועה.
באשר לטענת התובע אודות התנכלות, טענה האוניברסיטה כי לא היתה כל התנכלות. פרישתו לפנסיה אותה שעה, נעשתה כדי לקבל את תנאי הפרישה המיטיבים, שניתנו אז למי שפורש לפני הגיעו לגיל 60. בכל אופן, אם אכן היתה התנכלות, מה שהוכחש, הרי שעלתה אפשרות להעבירו לקמפוס רחובות, אך הענין לא צלח, בשל רצונו של התובע לפרוש אותה עת.


ההליך


לפנינו העידו התובע ומנגד מר עוזי עיני, מר אלי פלג, ד"ר דיאגו קרמר ומר שמואל דהן. לאחר מכן הוגשו הסיכומים.


הכרעה


נקדים ונאמר כי עדותו של התובע לא עשתה עלינו רושם מהימן. בעדותו מסר דברים מהם חזר זמן קצר לאחר מכן (פרוט' עמ' 6 ש' 1-3). על חלק מהשאלות לא ענה כלל וחלק מהתשובות המציא תוך כדי הדיון (פרוט' עמ' 8 ש' 1-6). התובע הינו אדם מסודר - כך התרשמנו - והוא נהג במשך תקופה ארוכה לערוך רישומים מסודרים ובמשך כשנתיים הקליט, במכשיר הקלטה זעיר, שרכש במיוחד לשם כך (פרוט' עמ' 11 ש' 2-1), את הממונים עליו (פרוט' עמ' 10 ש' 28-29). חלק מההקלטות הגיש לפי מה שהתאים לו (פרוט' עמ' 10 ש' 31). כן התרשמנו שהתובע ידע לעמוד על זכויותיו והבין את תלושי השכר והרישומים אולם כשהוצגו לו שאלות הציג עצמו כמי שאינו מבין (פרוט' עמ' 5 ש' 9-8, 13-15). הרושם הכללי מעדותו של התובע היה חוסר מהימנות. לעומת זאת עדי הנתבעת עשו רושם מהימן. עדותם תומכת ומשלימה האחת את השנייה והיא קוהרנטית. אנו מעדיפים את עדותם על פני עדות התובע.




באוניברסיטה העברית, עת החל התובע לעבוד, היתה לעובדים זכות לפנסיה תקציבית בהתאם להסדר קיבוצי דו צדדי (להלן: "הסכם הפנסיה". צורף כנספח ד' לתצהיר עיני). בהסכם זה נקבע כי במשכורת הקובעת לחישוב הפנסיה, יובאו בחשבון אותם רכיבי שכר שעליהם יוסכם כי יהיו רכיבים פנסיונים, ובלשון ההסכם - רק תוספת שהוכרה בהסכמי העבודה כתוספת קבועה (סעיף 7 א להסכם הפנסיה). אין חולק כי רכיב "תוספת סיסטם" אינו בין הרכיבים שהוכרו בהסכמי העבודה כתוספת קבועה (ס' 22 תצהיר עיני). די באמור כדי לדחות את תביעתו של התובע – לכלול בחישוב הגימלה את הרכיב של "תוספת סיסטם".




הצדדים ליחסי העבודה הקיבוצים הסכימו (בהסכמי המסגרת, שצורפו כנספח יא ו- יב לתצהיר עיני ונזכרו בס' 42 ואילך לתצהירו) כי בגין הרכיבים הלא פנסיונים (דהיינו אלה שאינם נכללים במסגרת השכר ממנו נגזר שיעור הפנסיה התקציבית) יופרשו הפרשות לקופת גמל וכך אכן נעשה משנת 1996 (ס' 33-35 לתצהיר עיני ועדותו פרוט' עמ' 22 ש' 29-8). מדובר אפוא בהסכמה פוזיטיבית של הצדדים ליחסי עבודה שרכיב זה – "תוספת הסיסטם" – לא יובא בחשבון השכר הקובע לחישוב הפנסיה התקציבית. להסכמה זו של הצדדים ליחסי העבודה האוטונומיים משמעות נכבדה, כפי שנקבע בע"ע (ארצי) 372/06 אבידור נ' האונברסיטה העברית (ניתן ביום 29.1.07) (להלן: "ענין אבידור"). דבר זה נרשם גם בתלוש השכר של התובע, כאשר לצד הרכיבים הלא פנסיונים הוסף מפורשות סימון מתאים (כפי שמציין מר עיני בתצהירו ס' 34-32). בגין הרכיבים הלא פנסיונים כמו "תוספת סיסטם" מנוכה מהעובד 5% והאוניברסיטה מפרישה שיעור דומה ואלה מועברים לפנסיה צוברת בקופת גמל. בסיס הביטוח הפנסיוני של התובע הורחב אפוא בהיקף שהוסכם אפוא על ידי הצדדים להסכמי העבודה ואין מקום להתערב בהסכמה זו וראה ע"ע (ארצי) 249/03 מיכל קאהן נ' מד"י (ניתן ביום 9.12.04).




התובע, לאחר שנשאל מספר פעמים אודות בחירתו בקופת גמל, הואיל להסביר מדוע בחר דווקא בקופת גמל ולא בקופת פנסיה. נראה מההסבר שמסר שהתובע שהבין היטב והיה מודע למשמעות בחירותו. כן ברור היה כי התובע מבין מה המשמעות של הפרשות לגמל ביחס לרכיבים לא פנסיונים וביניהם גם ההפרשות בגין רכיב זה - "תוספת סיסטם". המשמעות של הפרשות בגין רכיב "תוספת הסיסטם" הינה, שזהו רכיב שאינו מובא בחשבון השכר הקובע, ממנו נגזרת הגמלה המשולמת, כפנסיה תקציבית, על ידי האוניברסיטה. נזכיר כי התובע היה מעורב בתביעה בעניין אבידור (שהוזכר לעיל) אותה הגישו 69 תובעים נגד האוניברסיטה, שם נדונה "תוספת הכוננות" ששולמה לאנשי המחשוב באוניברסיטה וזכאותם של אלה, "שתוספת הכוננות" תובא בחשבון השכר הקובע. התובע אף הגיש תצהיר באותו הליך. מדובר בטענות דומות וטענת התובע כאילו לא הבין משמעות הדבר כל השנים לא עושה רושם מהימן.




מקובלת עלינו טענת האוניברסיטה לפיה "תוספת הסיסטם" ניתנה לחלק קטן מאנשי המחשוב, כאלה שעבדו מול משתמשים רבים ונתנו שירותים מורכבים למשתמשים רבים ושונים (כמפורט בנספח 3 ו- 4 לתצהיר עיני שבו מפורטים הקריטריונים לזכאות). מדובר אפוא לדידנו בתוספת שמותנית בתנאי. בתחילת עבודתו של התובע בקמפוס עין כרם לא קיבל את תוספת הסיסטם ורק כשהחל לבצע עבודה מורכבת יותר, במקום עובד אחר שפרש, החלו לשלם לו את התוספת. מסקנתנו לפיה מדובר בתוספת מותנית מתחזקת לנוכח הסכמת הצדדים להסכם העבודה לפיה מדובר בתוספת שאינה פנסיונית, שביחס אליה הסכימו להפריש באופן האמור, לפנסיה צוברת בקופת גמל. הואיל ומדובר בתוספת מותנית שאינה חלק מהשכר הרגיל הרי שבדין חושבו זכויותיו של התובע עם פרישתו, לפי השכר הקובע של כ- 14,000 ₪, בלא שנלקחה בחשבון זה "תוספת הסיסטם". כך נעשה גם לעניין פיצויי הפיטורים ששולמו לתובע (בנוסף לפנסיה) ודמי ההודעה המוקדמת (שעמדו על סך 41,875 ₪). כך נעשה גם בקשר לפדיון מחלה, ששולם בסכום של 135,362 ₪ וכך גם ביחס לחופשה. התובע לא זכאי אפוא להפרשים בגין רכיבים אלה שבעיקרם הם זכויות מכוח ההסכמים הקולקטיביים הקיימים באוניברסיטה ששולמו לו עת נערך גמר חשבון עם פרישתו.




בטרם פרישתו נעשתה סימולציה בה חושבו המענקים שישולמו לו עם גמר החשבון בפרישתו. עת נערכה הסימולציה, נלקחה בחשבון בטעות "תוספת הסיסטם" וממילא הסכום שנכתב בחשבון (בסימולציה) היה גבוה מזה ששולם לו לבסוף. מקובל עלינו הסברו זה של מר עיני (בתצהירו בס' 8 ובעדותו פרוט' עמ' 25 ש' 12). טעות זו שנעשתה אינה מזכה את התובע יש מאין, בזכויות להן טען. פרישתו של התובע היתה כיון שקץ בהמשך העבודה עם ד"ר קרמר, כפי שהעיד. אותה עת זכאי היה התובע לתנאי פרישה משופרים והוא בחר לפרוש. לא שוכנענו כי אילו לא היתה נופלת טעות בסימולציה לא היה פורש או כי נגרם לו נזק כלשהו, בעטיה של הסימולציה המוטעית.




התובע הצביע על מספר עובדים (4 -5) שקיבלו את "תוספת הסיסטם" כרכיב פנסיוני במסגרת הסכמה אליה הגיעו עם האוניברסיטה במהלך תובענה, שנוהלה בבית הדין-כאן. הסכמה זו לטעמו, מגלה שאכן "תוספת סיסטם" הינה כזו שצריך להתייחס אליה כחלק מהשכר הקובע לחישוב זכויות הפנסיה. האוניברסיטה השיבה על טענה זו, כי אכן במהלך התובענה האחרת שהיתה לפני מספר שנים, וכדי לסיימה ובנסיבות שהיו שם, הסכימה האוניברסיטה לצורך אותו ענין, שיראו בתוספת כחלק מהשכר הקובע. עמדתה זו של האוניברסיטה מקובלת עלינו. אכן רשאי צד במסגרת תובענה להסכים לפתרון "אד הוק". פתרון זה אינו מחייב בהכרח גם במקרים אחרים ובוודאי אינו פסק דין כאשר אין קביעה מחייבת של בית הדין. ההסכמה היתה נכונה ויפה לאותן נסיבות, שלא נפרשו לפנינו ולא הוכח כי הן חלות כאן. בכל אופן רשאי צד לתובענה להגיע להסכמות, מבלי שאלה יחייבו אותו במקרים אחרים כפי שגם נכתב בענין דומה בתיק ע"ב (י-ם) 2046/00 אבידור חיה – האוניברסיטה העברית ירושלים (ניתן ביום 30.4.06) (ס' 19 לפסק הדין).


התנכלות


באשר לטענת ההתנכלות הרי שאף אותה יש לדחות. התובע ניסה לטעון שד"ר קרמר הינו אדם קשה ובוטה, שהיו לו מריבות עם עובדים ועמיתים רבים וכי זה האחרון התנכל לתובע. בגין התנכלות זו נאלץ לפרוש לפנסיה. טענה זו לא מקובלת עלינו. ד"ר קרמר שעדותו עשתה כאמור רושם מהימן, העיד שהיחסים בעבר היו טובים מאוד. עוד העיד כי מעולם לא התנכל לתובע (פרוט' עמ' 11 ש' 22 ואילך). השניים עבדו יחד בתחום המחשוב בקמפוס הדסה כעשרים וחמש שנה. במשך מרבית התקופה היו ביניהם יחסים טובים. לא הוכח כי ד"ר קרמר התנכל לתובע. התובע כאמור רכש מכשיר הקלטה זעיר אותו נשא עימו ואיתו הקליט במשך כשנתיים את הסובבים אותו בעבודה. התובע לא הביא מתוך אותן הקלטות, דברים שניתן ללמוד מהם על התנכלות, על אף שטען כי ד"ר קרמר היה צועק עליו ועל אחרים. ריבוי ההקלטות מחד גיסא והעדר הקלטה מאידך גיסא ממנה ניתן לשמוע על התנכלות לתובע – צעקות, חרפות, וגידופים כפי שטען שהיו, מצביע על היעדרם של אלה (פרוט' עמ' 11 ש' 18-21). אנו דוחים אפוא את טענת התובע כי הייתה התנכלות. טענותיו של ד"ר קרמר מהן עולה כי ההחלטות בעניין התובע היו ענייניות מקובלות עלינו (תצהירו ס' 5-7, 9-13, 20-16, 23-25). מהראיות עולה כי האוניברסיטה, כחלק ממדיניות עידוד פרישה, הציעה תנאים משופרים למי שפורש לפני הגיעו לגיל 60 והתובע אכן בחר לפרוש בסמוך לגיל 60, כדי ליהנות מאותן הטבות. כיום, לאחר הפרישה, לטעון כי פרש בשל התנכלות שלא הוכחה, הינו מעשה חסר תום לב. אכן נכון כי היחסים בין התובע לד"ר קרמר הממונה עליו היו לא תקינים אך לא די בכך כדי להפוך להתנכלות ובוודאי אין התובע זכאי לפיצוי כלשהו בשל פרישתו אותה עת.


סוף דבר


התביעה נדחית. לנוכח הטענות חסרות הבסיס של התובע ובשים לב לסכום התביעה אנו מחייבים אותו בשכר טרחה בסך 12,000 ₪ שישולם לצד שכנגד תוך 30 יום.

זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום.
לא נוכל לסיים פסק דין זה מבלי להביע את השתתפותנו בצער, על מותו של פרקליט התובע, עו"ד אמיר שלום, שנפטר בטרם עת ובמפתיע. חבל על דעבדין ולא משתכחין.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. טופס תנאי פרישה

  2. מס על מענק פרישה

  3. מיסוי מענקי פרישה

  4. זכאות לדרגת פרישה

  5. פרישה מוקדמת משטרה

  6. התפטרות בגיל פרישה

  7. הסכם פרישה משותפות

  8. הלנת שכר מענק פרישה

  9. ניכויים מגמלת פרישה

  10. חתימה על הסכם פרישה

  11. פרישה לפנסיה רפואית

  12. תוספת שכר לפני פרישה

  13. ניכוי מס ממענק פרישה

  14. גיל פרישה שונה לאישה

  15. פרישה מוקדמת מהעירייה

  16. הפרת הסכם פרישה מוקדמת

  17. הגדלת קצבת פרישה למורה

  18. אי הסכמה לפרישה מוקדמת

  19. בקשה לעכב פרישה מהצבא

  20. פרישת שופט מכס השיפוט

  21. התנגדות לפרישה מוקדמת

  22. תביעה לתשלום מענק פרישה

  23. הגדלת שיעור קצבת פרישה

  24. תשלום על פרישה מהתמחרות

  25. פרישה מוקדמת מטעמי בריאות

  26. המשך עבודה לאחר גיל פרישה

  27. פרשנות הסכם פרישה עם עובד

  28. מענק פרישה לעובדי הטכניון

  29. תביעה לתנאי פרישה מיוחדים

  30. שינוי בדיעבד של תנאי פרישה

  31. גילום מס הכנסה מענק פרישה

  32. צו מניעה נגד פרישה מוקדמת

  33. מענק מכוח הסדר פרישה מוקדמת

  34. צו מניעה כנגד פרישה מוקדמת

  35. פרישה מעבודה במועצה המקומית

  36. גמלת ניידות לאחר גיל פרישה

  37. קצבת פרישה גמלאי רשות הנמלים

  38. חישוב גיל פרישה של הרוג בתאונות דרכים

  39. ביטול החלטה על פרישה מהמשטרה

  40. חישוב קצבת פרישה מנהל בית ספר

  41. פרישה מוקדמת עקב מצב בריאותי

  42. תנאים נלווים פרישה - מנכ''לים

  43. שינוי תנאי פרישה על ידי המעביד

  44. חוזה המשך העסקה לאחר גיל פרישה

  45. העלאת אחוזי קצבת פרישה מהמשטרה

  46. חתימה על כתב ויתור פרישה מוקדמת

  47. חישוב המשכורת הקובעת לקצבת פרישה

  48. זכאות לפיצויי פיטורים בגיל פרישה

  49. פיצוי על אפליית נשים בתנאי פרישה

  50. גיל פרישה – חישוב פיצויים בגין נזקי גוף

  51. נציבות שירות המדינה פרישה מוקדמת

  52. הגבלות על עובדי ציבור לאחר פרישתם

  53. הגדלת קצבת פרישה בגלל מצב בריאותי

  54. עתירה נגד הוצאה לפרישה ממשטרת ישראל

  55. ביטוח אובדן כושר עבודה לאחר פרישה

  56. גובה הפנסיה עקב פרישת מורה לגמלאות

  57. זכאות גרושה למענקי פרישה שקיבל הבעל

  58. חיוב שותף בחובות השותפות לאחר פרישה

  59. פרישה מוקדמת לעובד הזכאי לפנסיית נכות

  60. חזרה לעבודה לאחר פרישה מוקדמת של מורה

  61. פרישה לפני כניסה לתוקף של התקנון האחיד

  62. תשלום פיצויי פיטורים באיחור בגיל פרישה

  63. חישוב מענק פרישה על פי המשכורת האחרונה

  64. רישום זכויות פרישה מצה''ל על שם בן הזוג

  65. התפטרות עובד שהתקבל לעבודה לאחר גיל פרישה

  66. הפחתת קצבת פרישה בשל משכורת מקופה ציבורית

  67. תביעה לתשלום יתרת שכר עבודה עקב הסכם פרישה

  68. החלטת ועדה רפואית של עובדי המדינה על פרישה

  69. הוועדה הרפואית קבעה כי אין סיבה מוצדקת לפרישה

  70. הוצאת עובד עירייה לפרישה מוקדמת ללא הסכמתו

  71. הארכת שירות ברשות השידור מעבר לגיל פרישה חובה

  72. בקשה לעבוד באוניברסיטה אחרי פרישה כחבר סגל בכיר

  73. זכות הציבור לדעת את תנאי הפרישה של עובדי מדינה

  74. זכויות האישה לתוספת פנסיה בגין פרישה מוקדמת של הבעל

  75. נטען כי ההחלטה על הפסקת עבודתו בגיל 69 נגועה בשיקולים פסולים

  76. גמר חשבון בפרישה: אי הכללת תוספת שכר של 25% מהשכר הפנסיוני

  77. תביעה לפיצויים בעקבות פרישה ממשא ומתן למכירת זכויות במקרקעין שלא בתום לב

  78. האם יום הפגיעה בעבודה או יום הפרישה הוא "היום הקובע" לעניין חישוב קצבת הנכות ?

  79. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון