טען כי היה חשוף לרעש של 85 דציבל בעבודה

טען כי היה חשוף לרעש של 85 דציבל בעבודה

1. בפנינו תביעתו של מר התובע כנגד המוסד לביטוח לאומי (להלן:"הנתבע") להכיר בפגיעה באוזניו של התובע כ"תאונת עבודה"- כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשמ"ה – 1995 (להלן – החוק) .

2. ביום 7.1.2013, הצדדים הודיעו לבית הדין, על הסכמתם למינוי יועץ מומחה רפואי מטעם בית הדין, אשר יתן את חוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין ליקוי השמיעה והטנטון מהם סובל התובע לבין עבודתו על בסיס עובדות מוסכמות כדלקמן:
א. התובע יליד שנת 1952.
ב. התובע עובד עם וותק של 20 שנה, וזאת עד לפני כ- חצי שנה
כטכנאי אחזקה, מיזוג אוויר וחשמל. במסגרת עבודתו עובד בסמיכות עם יחידות מיזוג אוויר ומדחסים, מכונות קילוף שטיחים וכן עובד בשיפוץ ואחזקה עם פטישון לבטון (קונגו).
ג. מוסכם, כי התובע, במסגרת עבודתו, היה חשוף לרעש בשיעור
של 85 דציבל וזאת על סמך חוות דעת המוסד לבטיחות וגיהות מ- 11.7.11.

3. א. ביום 7.1.13 מינה ביה"ד את ד"ר גולדשר משה, לשמש כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן- המומחה).

ב. בחוות דעתו של המומחה , מיום 17.1.13 קבע המומחה לאחר שעיין בחומר הרפואי שהונח בפניו כי :
"א. התובע סובל מליקוי שמיעה דו צדדי אשר אופייני לחשיפה
של רעש מזיק.
ב. כושר השמיעה של התובע פחת בשיעור של מעבר ל-20 דציבל, בממוצע תדירויות הדבור,בכל אחת מהאוזניים.
ג. המועד בו תועד לראשונה ליקוי שמיעתו של התובע,ברשומה הרפואית,הוא תאריך 27.7.01 .
ד. חשיפתו של התובע לרעש מזיק בעבודה השפיעה על הופעת ליקוי השמיעה .
ה. התובע עומד בתנאי סעיף 84א'(ב)(1) לחוק. כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות אצל התובע,פחת בשיעור של מעבר ל 25 דציבל, בכל אחת מהאוזניים.
ו-ז. הטנטון תועד ברשומות בתאריכים:
1. 24.2.02 …
2. 17.9.10 …
3. 1.10.10 …
4. 7.10.10 …
… "

ג. לבקשת ב"כ הצדדים, הופנו למומחה שאלות הבהרה ביחס לחוות דעתו מיום 17.1.2013 . להלן השאלות שהופנו למומחה :

א. המומחה מתבקש לעיין בבדיקות השמיעה ממכון "קשר" מ- 27.7.01, מקופ"ח מיום 10.2.11 והבדיקה ממכון "אילנה הולדשטיין" מיום 2.5.11, ולהשיב לשאלה כדלקמן:
האם נכון שהירידה בשמיעה בתדירות 2,000 הרץ חמורה יותר מאשר 4,000 הרץ שבשאר הבדיקות?

ב. מצורפים לעיונך בזה מספר נספחים מהספרות המקצועית ואשר לפיהם, הנזק לרעש בתדירויות 3000-6000 הרץ תמיד חמור בהרבה מהנזק ב- 2,000 הרץ.האם מסכים המומחה שאצל התובע הירידה ב- 4,000 אינה יותר חמורה מאשר ב- 2,000 הרץ ואכן בדיקות השמיעה שלו אינן אופייניות לנזק מרעש? נא לנמק תשובתך.

ד. המומחה, במסגרת תשובותיו לשאלות הבהרה, קבע בחוות דעתו המשלימה מיום 8.5.2013 :
"עיינתי מחדש בבדיקות השמיעה מתאריכים 27.7.01,10.2.11, 2.5.11 אומנם נכון הדבר שהירידה בשמיעה בתדירות 2000 הרץ היא חמורה יותר מאשר ב- 4000 הרץ. ממצא זה לבדו עדיין אינו יכול לשלול את העובדה שליקוי השמיעה אצל התובע נובע מחשיפה לרעש. תדירויות הדבור אינן אך ורק 2000 הרץ אלא גם 1000 ו- 500 הרץ. בתדירויות אלה (1000 ו- 500 הרץ) המצב הוא בדיוק הפוך בכל בדיקות השמיעה שבוצעו לתובע.
לפיכך, יש בכל זאת, לראות את מצב שמיעתו הנוכחי של התובע כנובע מנזק של חשיפה לרעש בעבודה."

ה. בהחלטה מיום 8.10.13, התבקש המומחה "לעיין פעם נוספת בנספחים
מהספרות המקצועית המצורפים בזאת ואשר לפיהם, הנזק לרעש בתדירויות 3000-6000 הרץ תמיד חמור בהרבה מהנזק ב- 2,000 הרץ, ולהשיב לשאלה שלהלן:
האם מסכים המומחה שאצל התובע הירידה ב- 4,000 אינה יותר חמורה מאשר ב- 2,000 הרץ ואכן בדיקות השמיעה שלו אינן אופייניות לנזק מרעש?
תשובת המומחה תהיה מפורטת ומנומקת, תוך התייחסות עניינית לספרות המקצועית המצורפת."
במסגרת חוות דעתו המשלימה מיום 28.10.13 ,השיב המומחה לשאלה הנ"ל
שנשאל ובתשובתו קבע כי:
"אצל התובע אמנם הירידה בשמיעה בתדרי 4000 הרץ איננה חמורה יותר מאשר ב 2000 הרץ. למרות זאת,בנספחים מהספרות המקצועית המצורפים מודגש שתדירויות הדיבור הן 500,1000, ו-2000 הרץ, (ולא רק 2000 הרץ) . כך גם לפי תקנות הביטוח הלאומי. בתדירויות 1000 ו 500 הרץ יש אצל התובע, בכל זאת, ירידה בשמיעה שהיא פחותה מ 4000 הרץ ולכן יש לראות את מצב שמיעתו של התובע כמתאים לנזק מחשיפה לרעש."

4. בסיכומים טען התובע, כי יש לאמץ את חוות דעתו של המומחה מטעם בית הדין, לפיה הוכח קיומו של קשר סיבתי מספק להכיר בתובע כמי שנפגע באוזניו כב"תאונת עבודה" כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי. מתשובות המומחה לשאלות הבהרה שהופנו אליו,מתחזקת עמדת המומחה כפי שבאה לידי ביטוי בחוות דעתו המקורית לפיה קיים קשר סיבתי בין המחלה באוזניו של התובע לבין חשיפתו לרעש מזיק במסגרת עבודתו ,לפיכך יש לקבל את התביעה.

5. מנגד טוען הנתבע בסיכומיו כי, דין התביעה להידחות, מאחר וחוות דעתו של המומחה אינה סבירה ואינה הגיונית, על כן ביקש מבית הדין לדחות את התביעה או לחילופין, למנות מומחה אחר. לטענת הנתבע, חוות הדעת חסרה הסבר והנמקה ביחס לאמור בספרות המקצועית הנהוגה והמקובלת בתחום ליקוי השמיעה אשר הובאה בפני המומחה.

דיון והכרעה
6. לאחר שעיינו בכל כתבי הטענות ונספחיהם,בחוות הדעת של המומחה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה, בשאר המסמכים בתיק, החלטנו שיש להכיר בתובע, כמי שנפגע באוזניו ב"תאונת עבודה" כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, לאור החלטת המומחה בחוות דעתו ובחוות דעתו המשלימה אשר קבע באופן חד משמעי כי,חשיפתו של התובע לרעש מזיק בעבודה השפיעה על הופעת ליקוי השמיעה. עוד קבע המומחה כי, אומנם נכון הוא שהירידה בשמיעה בתדירות 2000 הרץ היא חמורה יותר מאשר ב- 4000 הרץ,אולם, ממצא זה לבדו אינו שולל את העובדה שליקוי השמיעה אצל התובע נובע מחשיפה לרעש, ולכן חזר על קביעתו, כי יש לראות את מצב שמיעתו של התובע כנובע מנזק של חשיפה לרעש בעבודה.

7. טענת הנתבע, לפיה, חוות דעתו של המומחה אינה סבירה ואינה הגיונית היות ואין התייחסות מנומקת לאמור בספרות המקצועית אליה הופנה המומחה, לפיה הנזק לרעש בתדירויות 3000-6000 הרץ תמיד חמור בהרבה מהנזק ב- 2,000 הרץ- נדחית, היות והמומחה אכן התייחס לספרות המקצועית אליה הופנה במסגרת שאלות הבהרה, וקבע בחוות דעתו המשלימה מיום 28.10.13, כי אומנם אצל התובע הירידה בשמיעה בתדרי 4000 הרץ איננה חמורה יותר מאשר ב 2000 הרץ,למרות זאת,בנספחים מהספרות המקצועית המצורפים מודגש שתדירויות הדיבור הן 500,1000, ו-2000 הרץ, (ולא רק 2000 הרץ) ,כך גם לפי תקנות הביטוח הלאומי. בתדירויות 1000 ו 500 הרץ יש אצל התובע, בכל זאת, ירידה בשמיעה שהיא פחותה מ 4000 הרץ ולכן יש לראות את מצב שמיעתו של התובע כמתאים לנזק מחשיפה לרעש."

8. לא ניתן לומר שחוות הדעת של המומחה בעניינו של התובע, אינה מנומקת, או שאין בה מענה לשאלות שהופנו אליו לבקשת באי כוח הצדדים, גם אין בה פגמים נגלים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה. קביעות המומחה מוסברות היטב ומבוססות על העובדות והחומר הרפואי אשר עמד בפניו, והמומחה התייחס מפורשות לשאלות שנשאל. משכך - לא מצאנו כל נימוק או טעם המצדיקים הימנעות מאימוץ חוות הדעת.

9. באשר למשקל שמייחסים בתי הדין לעבודה, לחוות דעתו של מומחה יועץ רפואי, קבע בית הדין הארצי לעבודה:
"... חוות דעת מומחה מטעם בית הדין היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו, אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן. בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעת המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעל הדין ." (ראה: עב"ל 345/06 המוסד לביטוח לאומי - מרדכי בוארון, פס"ד של כב' השופט פליטמן מיום 15.5.07).

10. בהחלטה מיום 6.10.13, הכריע בית הדין בבקשת הנתבע למינוי מומחה אחר, כאשר קבע כי "אין כל הצדקה לקבל את הבקשה למינוי מומחה אחר, שכן טענת הנתבע הינה כי חוות דעתו של ד"ר גולדשר אינה סבירה ואינה הגיונית-נימוק שאין בו כדי להצדיק מינוי מומחה אחר במיוחד לאור העובדה כי המומחה התייחס באופן הגיוני, אמנם לחלק משאלות ההבהרה שהופנו אליו, אך מה שחסר היה שהמומחה יתייחס ספציפית לאותם מאמרים רפואיים שצורפו לבקשת הנתבע, כאשר ביה"ד בהחלטה מיום 1.5.13 חייב את המומחה לעיין באותם מסמכים ולהשיב לשאלה ב' שבשאלות ההבהרה... " , לפיכך לא ברור מדוע במסגרת סיכומיו חוזר הנתבע על בקשתו למנות מומחה אחר וחזר על אותם הנימוקים.

11. לאור כל האמור לעיל תביעת התובע להכרה בליקוי שמיעה וטנטון באוזניו -מתקבלת.

12. הנתבע ישלם לתובע הוצאות בסך של 2,500₪. הסכום האמור ישולם לתובע תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

13. לצדדים הזכות לערער על פס"ד זה, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 ימים ממועד קבלת פסה"ד .



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. רעש חזק בעבודה

  2. עבודה בתנאי רעש

  3. חשיפה לרעש מזיק

  4. עבודה ברעש מזיק

  5. רעש מזיק בעבודה

  6. רעש מנוע רכב חדש

  7. בדיקת רעש בעבודה

  8. חשיפה לרעש במפעל

  9. הגדרת רעש בלתי סביר

  10. סביבת עבודה עם רעש

  11. פיצוי על רעש תופים

  12. רעש מהמזגן של שכנים

  13. חשיפה לרעש 85 דציבל

  14. פיצוי על רעש דיסקוטק

  15. רעש בניה בשעות הלילה

  16. חשיפה לרעש מזיק בצבא

  17. חשיפה לרעש חזק בעבודה

  18. רעש בניה באזור מגורים

  19. חשיפה לרעש ממכונה במפעל

  20. רעש לשכנים מהפעלת משפחתון

  21. צפצופים באוזניים בגלל רעש

  22. עורך דין לתביעות רעש

  23. חשיפה לרעש מזיק במקומות עבודה

  24. חשיפה לרעש עובד בתעשיה האוירית

  25. זמזומים באוזניים - רעש בעבודה

  26. תביעה בגין נזקי רעש שנגרמו בעבודה

  27. רעש מזיק - פקודת הבטיחות בעבודה

  28. איומים על שכן בגלל רעש של שיפוצים

  29. חשיפה לרעש בעוצמה בלתי רגילה בעבודה

  30. מה אפשר לעשות נגד רעש של מפוח עלים ?

  31. סירוב לבקשה לפתיחת גן ילדים עקב מטרדי רעש

  32. טען כי היה חשוף לרעש של 85 דציבל בעבודה

  33. בדיקת אודיוגרם: ליקויי שמיעה בגלל רעש בעבודה

  34. רעש של 85.2 דציבל בעבודה: חוסר התאמה בין PT לבין SRT

  35. תביעה נגד קניון לפיצויים בגין רעש בלילות בשבתות ובחגים

  36. נכות 5% לפי פריט ליקוי 72(1) מחשיפה לרעש עם טנטון לא תמידי

  37. ליקוי שמיעה עצבי ב-2 האוזניים שאינו אופייני לחשיפה לרעש מזיק

  38. תביעה לפינוי שוכר בגלל תלונות של דיירים בבניין על רעש וצעקות

  39. האם משחקיה לילדים ופינת ליטוף נעשית שלא כדין וגורמת למטרדי רעש

  40. האם שימוש במחסן לבית מלאכה יגרום לנזקי רעש ופליטת חומרים מסוכנים

  41. האם גן ילדים בפתח החניה הפרטית של דיירי הבניין גורם לרעש מוגבר, לכלוך ואשפה

  42. בדיקת שמיעה: בתדר 1000 הרץ סף שמיעה נמוך מתדר 2000 הרץ (לא אופייני לנזק מחשיפה לרעש)

  43. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון