על מי חל צו ההרחבה הענף היבוא ?

על מי חל צו ההרחבה הענף היבוא ?

1. תביעה לתשלום דמי טיפול ארגוני - מקצועי בהתאם להוראות סעיף 33ז' לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז – 1957 ותקנות הסכמים קיבוציים (תשלום דמי טיפול ארגוני מקצועי לארגון מעבידים), התשל"ז – 1977 (להלן ובהתאמה – החוק, התקנות).

2. התובעת היא ארגון מעבידים יציג בענפי היבוא, היצוא, המסחר והשירותים.

3. התובעת חתמה על ההסכם הקיבוצי בענף היבוא, היצוא, המסחר בסיטונות שהוראותיו הורחבו בצווי הרחבה שפורסמו בי"פ 2412, תשל"ה עמ' 1161 (13.2.78) ובי"פ 3539, תשמ"ח, עמ' 133 (7.3.88) (להלן- הצו).

4. הנתבעת היא חברה המפעילה עסק למכירת רמקולים ומקום מושבה בהרצליה.

5. המחלוקת בין הצדדים היא בשלושה נושאים: ראשית, האם הצו חל על הנתבעת מבחינת עיסוקה, היינו האם היא עוסקת בייבוא ואם יקבע שהיא עוסקת בקמעונות, האם הצו חל על תחום זה; שנית - האם רמקולים נכללים בצו ואם יש לראות בהם מכשיר אלקטרוני כפי שמפורט בנספח לצו; שלישית - האם הצו חל על הנתבעת מבחינה גאוגרפית.

6. הראיות שהוצגו היו דלות ומדובר בעדות אחת מטעם כל בעל דין. מטעם התובעת העיד מר ירון חתם, סמנכ"ל כספים בתובעת. מטעם הנתבעת העיד מנהלה, מר רוני נחשון.

8. למרות שלא היה חולק שהנתבעת עוסקת במסחר ברמקולים, לא הובאו ראיות משמעותיות בשאלה מהו עיקר עיסוקה.

9. התובעת לא הציגה ראיות בכל הנוגע לתחום עיסוקה של הנתבעת. על פי עדות נציגה, מר חתם, היא שאבה את המידע לגבי פעילותה של הנתבעת ממאגרי מידע כגון BDI ו –D&B (עמוד 5 לפרוטוקול, שורות 16-28). מדובר בעדות מפי השמועה שאין לייחס לה משקל, במיוחד בהליך זה, שבו התשתית העובדתית המרכזית הדרושה לשם הכרעה בשאלות המשפטיות, היא בשאלה במה עוסקת הנתבעת ומה עיקר פעילותה. מעבר לכך, לא התייצבו נציגים מטעם אותם אתרים ולא הובא כל הסבר מהיכן נשאב המידע המופיע באתרים אלה ועל בסיס אילו עובדות הוא נקבע.

זאת ועוד, מהעדויות עולה שהמידע שהוצג באותם אתרים אינו עדכני או מדויק. כך למשל, התובעת טענה שעל פי המידע המצוי בידה, לנתבעת שמונה עובדים (עמוד 5 לפרוטוקול שורה 21), בעוד שעל פי עדותו של מנהל הנתבעת, יש לה רק שלושה עובדים (עמוד 6, שורה 21).

10. לטענת התובעת, הנתבעת עוסקת בייבוא ושיווק רמקולים ופעילות זו נכנסת תחת הגדרת העיסוקים המפורטים בצו ההרחבה, מאחר שרמקולים מהווים מכשיר חשמלי. אפשרות נוספת לתחולת הצו היא על פי החומר ממנו הרמקולים עשויים – מתכת, פלסטיק או עץ. עוד נטען, שמאחר שהנתבעת גם נותנת שירות של תכנון מערכות רמקולים ללקוחותיה, היא נכללת תחת הענף "תכנון הנדסי ופרוייקטים".

11. למעשה, העדות היחידה שממנה ניתן להסיק מהי פעילותה של הנתבעת היא עדות מנהלה, מר נחשון. להלן הסברו של מנהל הנתבעת:

"ש. מה אתה עושה בדיוק?
ת. אני מוכר רמקולים.
(עמוד 6 לפרוטוקול, שורות 28-29).

עוד הוסיף ותיאר את הפעילות בעסק (שם בשורות 22-24):

"מס' העובדים בעסק הוא 3 ... ואנחנו לא עסק סיטונאי. אנחנו עושים בעיקר פרוייקטים, ז"א שבא לקוח ואנחנו מלווים אותו את כל השלבים של מערכת הרמקולים בבית עד שהדירה מוכנה ואז אנחנו מרכיבים את הרמקולים, מה שחסר לנו אנחנו קונים פה בארץ ומוכרים, מסחר קמעונאי רגיל."

ובהמשך -
"ש. את הרמקולים שאתה מוכר, מאיפה אתה קונה?
ת. חלק מהארץ מיבואנים מקומיים או שאני מייבא בעצמי ואני מוכר את זה לצרכנים. לשאלתך, אנחנו מלווים לקוחות ולא בדיוק מתעסקים בתכנון פרוייקטים. את הרמקול שאני מוכר הלקוח הולך ומחבר לרסיבר או שאנחנו מרכיבים..."

12. הנה כי כן, מעדותו של מר נחשון עולה שהנתבעת מוכרת רמקולים ללקוחות פרטיים. היינו מסחר קמעונאי. עוד עולה מעדותו כי חלק מהרמקולים נרכש בישראל מיבואנים וחלק אחר – שהיקפו לא הוברר – מיובא על ידי הנתבעת. ביחס לפרוייקטים אצל לקוחות, מדובר בליווי של התקנת המערכת ולא מעבר לכך.

13. לאור עדות זו, אין די ראיות לקבוע כי הנתבעת עוסקת בייבוא, שכן עולה מעדותו של מר נחשון שרק חלק מסוים מפעילות הנתבעת מוקדש לייבוא, כפעילות נלווית לפעילות העיקרית שהיא ממכר רמקולים. עוד יש לציין שאין כל ראיה לכך ואף לא נטען שהנתבעת עוסקת ביצוא או במסחר סיטונאי.

נותר אם כן לבחון את טענת התובעת לפיה די בכך שהנתבעת עוסקת באחד הענפים שמפורטים בנספח לצו ההרחבה, על מנת לקבוע שהצו חל על הנתבעת, ולצורך העניין אין חשיבות לשאלה אם הנתבעת עוסקת במסחר סיטונאי או קמעונאי.

14. בצו ההרחבה משנת 1988 נקבע כי הוא יחול על "כל העובדים ועל המעבידים בענפי הייבוא, היצוא והמסחר בסיטונות ובשירותים ובענפים המפורטים בנספח מס' 1 להסכם הקיבוצי שמספרו 7010/77 במחוזות תל אביב והמרכז, למעט עובדים שתנאי עבודתם הוסדרו או יוסדרו בהסכמים קיבוציים ומעבידים".

כאמור, המחלוקת בין הצדדים היא פרשנית: האם התיבה "בשירותים ובענפים המפורטים בנספח מס' 1" היא מקור עצמאי לתחולת הצו, כלומר שהצו חל על כל ענף שירותים המפורט בנספח, וזאת בנוסף לתחולתו על ענפי היצוא, היבוא והמסחר בסיטונות, או שאת התיבה הנ"ל יש לקרוא בהמשך לרישא, היינו שהצו יחול על שירותים וענפים המפורטים בנספח 1, ובלבד שהם בענפי הייבוא, היצוא והמסחר בסיטונות.

15. שאלה זו הובאה בפני בית הדין הארצי לעבודה בע"ע (ארצי) 1509/02 מחיש שירותי מחשב בע"מ – וגנר (להלן – פרשת מחיש). בהחלטת כב' הנשיא (כתוארו אז) אדלר, מיום 9.11.03, הוגדרה עמדת המעביד שם כך:

"צו ההרחבה חל רק על עסק של יבוא, עסק של יצוא או עסק של מסחר בסיטונות בתחום אחד השירותים ו/או הענפים המפורטים בנספח 1 להסכם הקיבוצי. לטענת המערערת, צו ההרחבה אינו חל על עסק אשר איננו של יבוא או של יצוא או של מסחר בסיטונות, גם אם הוא פועל בתחום ה'מחשבים'. "

באותה החלטה, נקבע שלאור השלכות ההכרעה בשאלה זו, יש להורות על צירוף לשכת המסחר תל אביב יפו והסתדרות העובדים הכללית החדשה.

בסופו של יום, בית הדין הארצי קבע שהערעור מתקבל, היינו כי עמדת המערערת באותו הליך התקבלה (פסק דין מיום 17.2.04). אמנם פסק הדין אינו מנומק, אך אין בכך לשנות את תוצאת ההליך והיא קבלת העמדה לפיה צו ההרחבה אינו חל על עסק שאינו עסק של יבוא או של יצוא או של מסחר בסיטונות, גם אם הוא פועל בתחום המנוי בנספח לצו ההרחבה.

16. כלומר, במחלוקת בין הצדדים בתובענה שבפני, בהתאם לנפסק בפרשת מחיש, צו ההרחבה אינו חל על עסקים קמעונאיים. משלא הוכח שהנתבעת עוסקת בתחומי הייבוא, היצוא או המסחר הסיטונאי, כאשר מהראיות עולה שהיא עוסקת במסחר קמעונאי ורק חלק מצומצם מפעילותה מוקדש לייבוא, כפעילות נלווית לפעילות העיקרית שהיא ממכר רמקולים, המסקנה היא כי הצו אינו חל על הנתבעת.

17. חיזוק למסקנה זו ניתן למצוא בפסיקת בתי הדין האזוריים לעבודה: עב (ת"א) 2275/02 קרסיק –אופטיקנה, 10.1.05; עב (ת"א) 2373/02 וולפסון – אופטיקנה בע"מ, 10.1.05; עב (ת"א) 7535/06 שכטמן – אחים הלפרין אופטיקה (2000) בע"מ, 7.5.09; עב (ת"א) 4541/10 חנימוב – ביוטיק בע"מ, 3.12.12; עב (ת"א) 8632/04 חן – טלפארמה בית המרקחת הישיר הראשון 1999 בע"מ, 20.3.06).

18. התובעת הפנתה לנפסק בדב"ע נג/ 3-125 שרר – רהיטי דימור בע"מ, פד"ע כז 158 (1993). האמור באותו פסק דין אינו מסייע לטיעונה של התובעת, מאחר שעיקר הדיון בפסק הדין היה בתחולת צו ההרחבה בענף העץ ואין בו קביעות שיש בהן לסייע במחלוקת הפרשנית לגבי צו ההרחבה העומד לדיון בהליך זה.

גם הנפסק בדט (ת"א) 21169-08-10 איגוד לשכות המסחר – לוי, 3.7.11, אינו בו לשנות את המסקנה המפורטת לעיל. מדובר בפסיקת מותב אחר בבית דין זה וכידוע, פסיקת ערכאות בתי הדין האזוריים אינה מחייבת מותבים מקבילים. מה גם שבעניין זה ניתן למצוא דעות אחרות בבתי הדין האזוריים, כנזכר לעיל.

19. לאור המסקנה המפורטת לעיל, התייתר הצורך בהכרעה בשאלות אם הצו חל גם על עסקים בהרצליה או אם יש לסווג רמקולים כמוצר חשמלי. די בכך שהתובעת לא הוכיחה שהצו חל על הנתבעת בהיותה עסק קמעונאי, שרק חלק מסוים (שלא הוכח שיעורו) מוקדש לייבוא.

20. סוף דבר – התביעה נדחית.

מאחר שהנתבעת לא היתה מיוצגת, התובעת תשא בהוצאות הנתבעת בסך 1,500 ₪ שאם לא ישולמו תוך 30 מים, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תחולת צו הרחבה

  2. צו הרחבה מכוח נוהג

  3. צו הרחבה בענף הגינון

  4. צו ההרחבה בענף המתכת

  5. צו הרחבה בענף ההובלה

  6. צו הרחבה הודעה מוקדמת

  7. על מי חל צו ההרחבה הענף היבוא ?

  8. חישוב תוספות יוקר לפי צו הרחבה

  9. תביעה לתשלום זכויות לפי צו הרחבה

  10. זכויות מכוח צו ההרחבה בענף הבניין

  11. שעות נוספות לפי צו הרחבה בענף השמירה

  12. פיצויי פיטורים - צו הרחבה בענף ההובלה

  13. צו ההרחבה בענף הדפוס פחות מ-20 עובדים

  14. זכויות פרישה לפי צו ההרחבה בענף החקלאות

  15. לפי מה קובעים אם "צו הרחבה" חל על עסק ?

  16. אישור תביעה ייצוגית צו ההרחבה בענף השמירה

  17. צו ההרחבה של ההסכם הקיבוצי הכללי בענף החקלאות

  18. תביעה לפיצויים על זכויות פנסיה לפי צו ההרחבה 2008 בענף החקלאות

  19. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון