כאבי גב של אזרח עובד צה"ל כתאונת עבודה

כאבי גב של אזרח עובד צה"ל כתאונת עבודה

סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה


לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (סגנית הנשיאה יהודית הופמן-גלטנר; בל 2441/09) אשר דחה את תביעתו של המערער להכיר בכאבי גב מהם הוא סובל כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטרואמה.


עיקר העובדות וההליך בבית הדין האזורי


המערער יליד 1952, הוא אזרח עובד צה"ל שעבד כנהג מוביל טנקים בבסיס התובלה קסטינה, החל מיום 1/4/77 ועד לשנת 1994. העבודה כנהג מוביל טנקים מבוצעת בזוגות, כאשר בזמן שהמערער אינו נוהג בפועל הוא נוסע כשהוא יושב בכיסא הסמוך לנהג. המערער נסע במוביל הטנקים 16 שעות בממוצע מידי יום עבודה (בימים ראשון – חמישי ולעיתים אף בשישי – שבת), מתוכן 8 שעות בממוצע בכיסא הנהג ו – 8 שעות במושב הסמוך לנהג. הנסיעה בוצעה הן בדרכים סלולות (60% מהיקף הנסיעות) והן בדרכים משובשות (40% מהיקף הנסיעות). במהלך השנים עבד המערער על מוביל טנקים מסוג מאק, כאשר הן כיסא הנהג והן הכיסא הסמוך לו היו מכאניים ולא אורטופדיים. המדובר בכיסאות קשיחים שניתן רק להסיט לפנים ולאחור, שאמנם יש להם מנגנון פרימיטיבי שהתקינו בתחתית הכיסא על מנת שיספוג חלק מהקפיצות בדרך, אולם במשך הזמן פעולתו הופסקה כיוון שהמשאבה נשברה, ולכן הנסיעה במוביל הטנקים הייתה כרוכה ברטט וזעזוע לעמוד השדרה.




בית הדין האזורי מינה את ד"ר דורי הרר כמומחה רפואי מטעמו (להלן גם המומחה) שיבחן מהי המחלה ממנה סובל המערער, האם יש קשר סיבתי בין מחלתו לתנאי עבודתו או שמא מדובר בהליך תחלואתי רגיל, וככל שיקבע כי מדובר בשילוב של תהליך תחלואתי ותנאי עבודה – האם השפעת תנאי העבודה הייתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.




ביום 4.2.11 ניתנה חוו"ד של המומחה אשר קבע כדלקמן:

"אין לראות את כאבי הגב כקשורים קשר של גרימה עם תנאי עבודתו. לא מצאתי במסמכים תאור של ממצאים חולניים בבדיקות דימות של ע"ש המותני. לכן, לא ניתן להצביע על אבחנה מסוימת, או על מחלה מסוימת ממנו סובל מר אלקירי בגבו. לא ניתן לקבוע כי מדובר בתהליך תחלואתי טבעי, או על החמרה במצב תחלואתי טבעי, כיון שלא עמדו לפני בדיקות דמות או פענוח של בדיקות דימות, במידה ובוצעו"
בית הדין האזורי הפנה למומחה שאלות הבהרה בצירוף בדיקת ct משנת 2001 והמומחה התבקש לענות האם ניתן לומר כי עבודתו של המערער החישה או החמירה את המחלה בגבו, מה גרם את הנזק לגבו של המערער והאם ניתן ללמוד מתוצאות הבדיקה בשנת 2001 לענייננו.
בתשובתו מיום 20.5.11 (להלן- חוות הדעת השנייה) השיב המומחה כי:
"...אומנם מאז הפסקת עבודתו כמוביל טנקים עד לבצוע הצלומים (2001) חלפו מספר שנים. בצלומי CT אלו, נתגלו שנויים ניוונים לרב, ואומנם שבתקופה בין הפסק עבודתו (1994) ועד 2001 לא היו התקפים של כאבי גב נמוך, לא ניתן להתעלם מתנאי עבודתו כמוביל טנקים והנזקים המזיערים שנגרמו בגבו תוך כדי עבודתו.
2. הנזק שנגרם בחוליות גבו של מר אלקירי, הינו שנויים ניוונים שמקורם במיקרו טראומה שנגרם במשך עבודתו בשנים קודמות (1994 – 1977), בצורה של נזקים זעירים מצטברים שבסופו של דבר הביאו לנזק קבוע (שנויים ספונדילוטיים עם הופית אוסטאופיטים קדמים בחוליות המותניים).
3. כאמור לא נמצא ארוע חד שהביא להופעה זו ואין קשר של גרימה בין עבודתו לבין ההופעה של אוסטאופיטים המתוארים, אך לא ניתן לשלול כי תנאי עבודתו גרמו להחשה או החמרה בשנויים המתוארים בגבו בבדיקה משנת 2001.
4. ניתן ללמוד כי השנויים המתוארים הן תוצאת החמרה של תנאי עבודתו כמוביל טנקים. לא ניתן להסביר מדוע הכאבים וההפרעות הגיעו לידי ביטוי מספר שנים אחרי הפסקת עבודתו במוביל טנקים."
לאור השינוי הנטען בעמדת המומחה טען המשיב (להלן – המוסד) כי יש למנות מומחה רפואי נוסף, ובהחלטה מיום 5.9.11 דחה בית הדין האזורי בקשה זו מהטעם שלמעשה מדובר בשתי חוות דעת המשלימות זו את זו כאשר חוות הדעת הראשונה הייתה חלקית ונשלל קשר של גרימה אך לעניין החמרה ניתנה החלטה לאחר שעמדו בפני המומחה בדיקות ההדמיה משנת 2001, כאשר המומחה ציין כי בדיקה זו לא הופיעה לפניו עת כתב את חוות דעתו הראשונה.
ביום 6.10.11 המוסד הפנה למומחה שאלות הבהרה נוספות, ובתשובתו מיום 17.10.11 התייחס המומחה בין היתר לפער הנטען בין 2 חוות הדעת, בזו הלשון:
".... אחרי שעיינתי מחדש בחומר הרפואי, אני בדעה כי ישנו קשר של החמרה בין עבודתו מרובת השנים כנהג מוביל טנקים ובין הופעת השנויים בחוליות גבו. כאמור בחוות דעתי, לא ניתן לקבוע קשר של גרימה. אני מייחס את מחצית נכותו בגלל כאבי הגב לתנאי עבודתו ומחצית כאבים קשורה עם שנויים תחלואתיים קשורים עם התבגרותו".
המומחה התבקש להתייחס בשנית לשאלות שהופנו לו ביום 6.10.11 ובכלל זאת האם כבר בעת כתיבת חוות דעתו הראשונה עמד לפניו מכתבו של ד"ר אריאלי שמהווה למעשה פענוח בדיקות ct עליהן הסתמך בעת כתיבת חוות הדעת. על כך השיב המומחה, כי אינו יודע אם מכתבו של אריאלי מתבסס על בדיקות ct , וכי ישנם שינויים בין הממצאים המתוארים במכתבו של אריאלי לאלו שנראו בבדיקות ה-ct שהועברו לעיונו. באשר לשאלה מה הבסיס לקביעה לקשר של החמרה בין עבודתו למצבו של המערער, נוכח הפרשי הזמן שחלפו מעת הפסקת עבודתו ובצוע CT, השיב המומחה כי:
"לדעתי, השנויים הניוונים המתוארים 7 שנים אחרי הפסקת עבודתו, היו קיימים בחוליות, אך לא הגיעו לידי ביטוי קליני, במילים אחרות – לא סבל מכאבים ולכן לא פנה לרופא או לא היתה סיבה לבצע קודם צלומי CT. השנויים הנ"ל הם תוצאה של מיקרו טראומה אשר עבר במשך השנים, בעת עבודתו, מועד גילוי השנויים הניוונים איננו כדי לשנות את דעתי, כפי שנרשמה בחוות דעתי ובתשובות הבהרה".



בית הדין האזורי דחה את מסקנות המומחה וקבע שבנסיבות אלה לא ניתן לראות בכאבי הגב מהם סובל המערער כפגיעה בעבודה. בית הדין האזורי דחה אמנם את טענת המוסד כי המומחה שינה דעתו באופן דרסטי וקבע כי המומחה רק סייג את דעתו בדבר שלילת קשר סיבתי של גרימה וטען כי מדובר בהחמרה. יחד עם זאת קבע בית הדין האזורי, כי המומחה לא הסביר מדוע הכאבים וההפרעות שהגיעו לידי ביטוי קליני מספר שנים אחרי הפסקת עבודתו של המערער, קשורים לתנאי עבודתו, וכי מסקנתו כי לא ניתן לשלול שתנאי עבודתו גרמו להחמרה בגבו – אין בה די כדי לקבוע כי מדובר בתאונת עבודה בבחינת החמרה, ועל כן דחה את התביעה. מכאן הערעור שבפנינו.


ההליך בערעור וטענות הצדדים


המערער טוען בכתב הערעור כי בית הדין האזורי התעלם מקביעותיו הנחרצות של המומחה, שהוא ה"אורים והתומים" בתחום הרפואי, ולפיהן קיים קשר סיבתי של החמרה בין עבודתו של המערער לבין הפגיעה בגבו, וכי המומחה ייחס מחצית מהנכות לתנאי עבודתו. המערער הוסיף, כי את קביעותיו של המומחה בלשון המעוררת ספק יש לפרש לטובתו של המבוטח, ובית הדין התעלם מהפסיקה שלפיה ישנו קשר סיבתי בין עבודתו של המערער לפגיעה בגבו.




בדיון קדם ערעור טענה ב"כ המוסד כי בשל הספק יש למנות מומחה נוסף או אחר, ובהודעתו מיום 6.3.13 הודיע המוסד כי הוא מבקש להותיר את פסק דינו של בית הדין האזורי על כנו מטעמיו, ומהטעם שחוות דעתו של המומחה אינה סבירה, ובין היתר המומחה לא הסביר מדוע הכאבים הופיעו בחלוף 7 שנים ממועד הפסקת עבודתו של המערער. למצער יש למנות מומחה נוסף מטעם בית הדין.




לאור הסכמת הצדדים בדיון קדם הערעור, הדיון בערעור נערך בדרך של סיכומים בכתב על פי תקנה 103 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי-דין), התשנ"ב-1991, כאשר טענות הצדדים בפרוטוקול הדיון יהוו את סיכום טענותיהם בכתב.


דיון והכרעה


לאחר שנתנו דעתנו למכלול טענות הצדדים, לתשתית העובדתית, לפסק דינו של בית הדין האזורי, ולחוות דעת המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל וכי המערער עמד בנטל המוטל עליו להוכחת קיומה של פגיעה בעבודה בדרך של החמרה.




אנו סבורים כי יש בחוות דעתו של המומחה בשילוב עם תשובותיו לשאלות ההבהרה כדי לבסס את הקשר הסיבתי הנדרש בין תנאי עבודתו של המערער לבין הפגיעה בגב ממנה הוא סובל, בדרך של החמרה. אמנם, המומחה ציין בחוות דעתו הראשונה כי אין לראות את כאבי הגב כקשורים קשר של גרימה עם תנאי עבודתו של המערער, אולם המומחה הדגיש שהטעם שהוא אינו יכול לקבוע זאת "כיון שלא עמדו לפני בדיקות דמות או פענוח של בדיקות דימות, במידה ובוצעו". ואכן, לאחר שהועברו לעיונו בדיקות ההדמיה, קבע המומחה באופן מפורש כי הוא בדעה שישנו קשר של החמרה בין תנאי עבודתו של המערער לפגיעה בגבו. המומחה הוסיף כי "הנזק שנגרם בחוליות גבו של מר אלקירי, הינו שנויים ניוונים שמקורם במיקרו טראומה שנגרם במשך עבודתו בשנים קודמות (1994 – 1977), בצורה של נזקים זעירים מצטברים שבסופו של דבר הביאו לנזק קבוע". המומחה אף הבהיר כי אין במועד שבו התגלו הכאבים (שנת 2001) כדי לשנות ממסקנתו זו, וכי הוא מייחס מחצית מנכותו של המערער לתנאי העבודה. הלשון בה נוקט המומחה כי "לא ניתן לשלול כי תנאי עבודתו גרמו להחשה או החמרה בשנויים המתוארים בגבו בבדיקה משנת 2001" הוכרה בפסיקה ככזו שאינה שוללת קיומו של קשר סיבתי:

"הביטוי "לא ניתן לשלול" במקרה הנוכחי אינו ביטוי של ספק, אלא ביטוי של זהירות בפסיקה, שאין בה בהרבה מן המקרים ודאות רפואית אבסלוטית מדויקת. ברם, במקרה הנוכחי, הנימוקים המצטברים, שמונה המומחה לקשר הסיבתי בין הויכוח לאוטם, אינם משאירים שמץ של ספק לגבי דעתו של המומחה ביחס לקשר סיבתי כזה. ... אשר על כן, אין לראות בלשון "לא ניתן לשלול" במקרה זה כביטוי הבא לשלול את הקשר הסיבתי אלא להפך....
(עב"ל 32691-06-10 אליהו דהן - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 19/6/12; ור' עב"ל 213/98 שרלוט וינמן – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 6.1.2003; עב"ל 106/07 דורית גלס – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 20.5.2007 ; עב"ל 618/09 ג'נט גנגינה – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 7.7.2010).
דברים אלו יפים אף לענייננו, ועל כן אין לקבל את נימוקו של בית הדין האזורי, כי נימוקי המומחה הינם בבחינת 'לשון של ספק או השערה או סברה'.


בנסיבות המקרה הנוכחי, בהן נקבע על ידי המומחה באופן ברור כי תנאי עבודתו של המערער גרמו להחמרת מחלתו, יש בכך כדי להרים את הנטל המוטל על כתפי המערער להוכיח קיומה של פגיעה בעבודה על פי דרישות החוק והפסיקה.




באשר ליחס בין ההחמרה לבין מצבו של המערער ללא קשר לתנאי העבודה – שאלה זו תידון במסגרת הוועדה הרפואית שתקבע את גובה נכותו.




סוף דבר - הערעור מתקבל כך שהפגיעה בגבו של המערער תוכר כפגיעה בעבודה. המוסד לביטוח לאומי ישא בשכ"ט עו"ד בערעור זה בסך של 5,000₪, אשר ישולמו למערער תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התחזות במחסום צה''ל

  2. סמכות צה''ל להחרים בית

  3. פציעה מירי חייל צה''ל

  4. עתירה נגד פעולות צה''ל

  5. ביטוח פנסיה לעובדי צה''ל

  6. יריה ברגל של חיילי צה''ל

  7. פינוי אשפה מבסיסי צה''ל

  8. הרשעה בירי על חיילי צה''ל

  9. מכרז הובלת דלק עבור צה''ל

  10. ירי חיילי צה''ל לתוך דירה

  11. תאונת דרכים אזרח עובד צה''ל

  12. תביעה בגין רשלנות חיילי צה''ל

  13. סיוע ליתומי צה''ל מביטוח לאומי

  14. פיצויים על תפיסת בית על ידי צה"ל

  15. נוהל פתיחה באש צה''ל במעצר חשוד

  16. עונש על ניסיון פגיעה בחיילי צה''ל

  17. הודעה בכתב לפי תביעת רשלנות צה''ל

  18. תביעה בגין פיצוץ בניין ע''י צה''ל

  19. מחסום צה''ל ללא היתר ליד בית מגורים

  20. מוות מאש צה''ל של תושב מחנה פליטים

  21. נזקי רכוש בגין פיצוץ יזום של צה''ל

  22. תביעת פיצויים על אלימות חיילי צה''ל

  23. פיצוי על נזק שנגרם ע''י דחפור צה''ל

  24. כאבי גב של אזרח עובד צה"ל כתאונת עבודה

  25. פיצויים ממדינת ישראל על ירי חייל צה''ל

  26. דין משמעתי בגין שינוי פרטים במחשב צה''ל

  27. מוות כתוצאה מירי חילופי אש עם כוחות צה''ל

  28. התיישנות תביעת נזיקין בגין פעולות כוחות צה''ל

  29. הבטחה מנהלית להכרה בחללי צה"ל כמשרתים בשירות קבע

  30. האם פגיעה ב"עובר אורח" בפעילות צה"ל מהווה רשלנות ?

  31. פלסטינית נהרגה מירי חיילי צה''ל - תביעה נגד המדינה

  32. הכרה בתאונת עבודה במהלך ניסוי של צה"ל בביטוח לאומי ?

  33. עיכוב שחרור משירות קבע בגלל צמצום הכוחות הסדירים בצה"ל

  34. פיצויים בגין נזקים עקב פגיעות מירי של כוחות צה"ל במבצע חומת מגן

  35. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון