האם יש קשר בין נהיגה באוטובוס לכאבי גב ?

האם יש קשר בין נהיגה באוטובוס לכאבי גב ?

השופטת רונית רוזנפלד
1. המערער הגיש תביעתו לבית הדין האזורי בתל אביב להכרה בכאבי גב תחתון מהם הוא סובל כפגיעה בעבודה, וזאת, במסגרת תורת המיקרוטראומה. בית הדין האזורי דחה את תביעת המערער על סמך חוות דעת המומחה היועץ הרפואי, לפיה אין קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המערער ובין כאבי הגב מהם הוא סובל (השופט אילן איטח; בל' 4227/06). על קביעה זו סב הערעור שלפנינו.

התשתית העובדתית הרלוונטית
2. המערער, יליד שנת 1956, עבד בחברת 'דן' משנת 1983 כנהג אוטובוס. משנת 1997 ועד לחודש יוני 2000 ביצע המערער תפקידי ניהול, ועבד כנהג רק במסגרת שעות נוספות. מחודש יוני 2000 ועד לחודש יוני 2001 חזר המערער לעבוד כנהג במשרה מלאה. מחודש יוני 2001 ועד לחודש מאי 2003 חוזר המערער למסגרת עבודה בתפקיד ניהול ולנהיגה בשעות נוספות. ביום 8.5.2003 חדל המערער לנהוג. המערער פרש מעבודתו בחודש מרץ 2005.
במסגרת עבודתו ישב המערער על כסאות נהג כמפורט להלן: בתחילת עבודתו נהג התובע על אוטובוס מסוג "ליילנד" שהמרכב שלו בנוי על מתלי קפיצים קשיחים וכסא הנהג שלו מסוג פשוט בעל מושב גומי אוויר ומשענת קש ללא כריות אוויר וכיוון משקל ידני; מסוף שנות ה-80' נהג המערער גם על אוטובוס מסוג "מאן", שהמרכב שלו בנוי על כריות אויר, וכסא הנהג שלו מסוג גרמר. השיפור בכסא זה יחסית לכסא הקודם היה משענת מרופדת. עד תחילת שנות ה-90' עבד המערער לרוב על אוטובוס מסוג "ליילנד" ולאחר מכן על אוטובוסים מסוג "מאן". בשנים בהן המערער עבד כנהג בשעות נוספות הוא נהג בעיקר על אוטובוס מסוג מאן.

ההליך בבית הדין האזורי
3. בית הדין האזורי מינה את דר' אורי בלנקשטיין כמומחה יועץ רפואי (להלן: המומחה) למתן חוות דעתו בעניינו של המערער. ואלה הן השאלות שהפנה בית הדין אל המומחה, ותשובות המומחה, בהתאמה:
"א. מה הפגימה ממנה סבל התובע בגבו?
ת. התובע סובל מכאבי גב לסירוגין, מספר שנים על רקע 5Spondylolysis L
- (פגם מולד גרמי בקשת האחורית של חוליה 5L).
- עם תזוזה קלה (ליסטזיז דרגה I) בגובה חוליות 1S-5L.
ב. האם ניתן לומר כי הפגימה הרפואית של התובע בגבו נובעת מסידרה של פגיעות זעירות כאשר כל אחת מהפגיעות ניתנת לאיתור בזמן מסויים וכאשר התוצאה של כל פגיעה זעירה הינה בלתי הפיכה, כך שבצירופן הופיע אצל התובע נזק שהיא התופעה ממנה סובל התובע כיום (מיקרוטראומה) או שמא מדובר בהליך תחלואתי מתמשך?
ת. לא מדובר בפגיעות זעירות מסוג מיקרוטראומה.
מדובר בהליך תחלואי לא קשה, הגורם לכאבי גב לסירוגין, על רקע פגם מולד קל של החוליה המותנית 5L.
ג. אם התשובה לשאלה ב' היא כי המדובר בסדרת פגיעות (מיקרוטראומה), האם קיים קשר סיבתי בין הפגימה הרפואית בגבו של התובע לבין תנאי עבודתו של התובע המפורטים בסעיף 3 דלעיל?
ת. -
ד. אם התשובה לשאלה ג' חיובית, האם תנאי העבודה היו הגורם הבלעדי או שמא פעלו גורמים נוספים?
ת. -
ה. אם התשובה לשאלה ד' היא שפעלו גורמים נוספים אנא נסה להעריך את מידת ההשפעה של תנאי העבודה על הפגימה הרפואית, וכן להשיב האם השפעת תנאי העבודה כאמור על גרימת פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים כגון בריאותו הקונסטיטוציונלית?
ת. - [ההדגשה במקור, ר.ר.]."

4. על פי החלטת בית הדין האזורי הופנו אל המומחה שאלות הבהרה. להלן נוסח השאלות שהופנו אל המומחה ותשובותיו, בהתאמה:
"א. האם לפי העובדות בהחלטת המינוי מיום 25.12.07 נחשף התובע בתקופות מסויימות לרעידות בגוף כתוצאה מהנהיגה?
ת. נכון.
ב. האם התובע עבד במרבית הזמן על כסאות שלא מנעו רעידות בגוף כתוצאה מהנהיגה?
ת. התובע עבד חלק מהזמן על כסאות פחות נוחים.
ג. כב' מופנה למאמר שעמודו הראשון מצורף לחומר הרפואי. האם נכון כי לפי מאמר זה: “that occupational exposure WBV is associated with an increased risk for LBP”?
ת. נכון. אך, W.B.V – (Whole Body Vibration) במאמר זה: שכיח אצל נהגי משאיות כבדות, מנופים גדולים, גוררים כבדים וטייסי מסוקים – לא נהגי אוטובוסים.
ד. האם נכון כי אצל נהגים הנחשפים לרעידות מרובות, לאחר כעשר שנות נהיגה, הסיכון לכאבי גב הוא פי 3 לערך מהאוכלוסייה הכללית?
ת. לא נכון.
המחקרים האחרונים מצביעים על שכיחות זהה.
ה. האם נכון כי ספונדילוליסטסיס הינו תופעה מתפתחת ולא מולדת? אם לא – נא הסבר ופרט.
ת. לא נכון.
קיימים מספר סוגים של ספונדילוליסטיזיס – רובם מולדים ומופיעים בגיל 7, חלק קטן לאחר חבלה (Post Traumatic) חייבת להיות חבלה קשה וחלק ניווני (גיל מבוגר).
ו. האם נכון כי חשיפה לויברציה כל גופית כרוכה בשיעור מוגבר של ספונדילוליסטסיס?
ת. לא נכון.
חשיפה לויברציה כל גופית יכולה לגרום לכאבי גב אך לא לספונדילוליסטיזיס.
ז. האם הספונדילוליסטסיס נגרם עקב שבר מאמץ בשל חשיפה לרעידות?
ת. לא.
הספונדילוליסטיזיס – במקרים נדירים יכול להגרם כתוצאה משבר מאמץ, מצב זה נגרם לאחר מאמץ גופני קשה ביותר כמו: צניחה, נפילה מגובה – לא בשל חשיפה לרעידות.
ח. מהו תאריך המסמך המוקדם ביותר שהיה בפניך?
ת. הרישומים לגבי ספונדילוליסטיזיס קיימים משנת 2002.
ט. האם נכון כי המסמך המוקדם ביותר שהיה בפניך היה לאחר תחילת עבודת התובע כנהג?
ת. רישומים על כאבי גב החל משנת 1988.
י. מהם המסמכים שכב' הסתמך בקביעתו כי מדובר בפגם מולד? נא הסבר.
ת. התיעוד הרפואי, צילומי רנטגן ו-C.T.
יא. מהי ההוכחה שמדובר בפגם מולד? נא הסבר.
ת. המיקום האנטומי של הפגם המולד בחוליה Pars Interarticularis.
יב. האם תנאי העבודה של התובע תרמו לפי מנגנון המיקרוטראומה במידה כלשהי (לרבות על דרך ההחמרה), לגרימת הליקוי בגבו של התובע?
ת. תנאי עבודתו לא גרמו להחמרה לפי מנגנון המיקרוטראומה.
מדובר בפגם לא קשה בקשת האחורית של החוליה עם תזוזה קלה בלבד (דרגה I) שלא החמיר כתוצאה מעבודתו כנהג אוטובוס [ההדגשה במקור, ר.ר.]".

5. לאחר קבלת התשובות לשאלות ההבהרה הגיש המערער בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף. ביום 22.9.08 דחה בית הדין האזורי את הבקשה מן הטעם שתשובות המומחה ברורות, וקביעותיו הרפואיות נובעות מן המסמכים הרפואיים שעמדו לפניו. על החלטה זו הגיש המערער בקשת רשות ערעור, שנדחתה אף היא (בר"ע 594/08).

6. לאחר שבחן את מכלול החומר שנפרש לפניו, ובהתבסס על חוות דעת המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה, הגיע בית הדין האזורי למסקנה כי דין תביעת המערער להידחות. לפי קביעתו של המומחה, הליקוי ממנו סובל המערער בגבו הינו ליקוי מולד. ליקוי זה לא נגרם כתוצאה ממנגנון של מיקרוטראומה, לרבות לא בדרך של החמרה. טענות המערער לפסילת חוות דעתו של המומחה, עליהן חזר בסיכומיו, נדחו בהחלטת בית הדין מיום 22.9.08. תנאי עבודה התואמים את עילת המיקרוטראומה אינם מצביעים בהכרח על קיומו של קשר סיבתי בין התנאים לבין הליקוי ממנו סובל המערער. עוד דחה בית הדין את טענת המערער לפיה המומחה שולל באופן גורף את עילת המיקרוטראומה בעמוד השדרה, וקבע כי טענה זו נטענה בעלמא ולא הוכחה. משכך, נדחתה התביעה.

7. המערער הגיש ערעור על פסק הדין (עב"ל 393/09). על פי הסכמת הצדדים בערעור שקיבלה תוקף של פסק דין, הוחזר התיק לבית הדין האזורי להפניית שאלות הבהרה למומחה בנוסח עליו הסכימו הצדדים (להלן: פסק דין הארצי). להלן נוסח השאלות שהופנו אל המומחה ותשובותיו, בהתאמה:
"א. האם נכון, כי על פי תשובות ח' ו-ט' עולה, כי כאבי הגב מהם סבל, ועודנו סובל, המערער החלו כ-14 שנה לפני הספונדילוליסטזיס?
ת. לא נכון.
כאבי גב וספונדילולסטזיס – הינם מקשה אחת ולא ניתן להפריד ביניהם.
ב. כלומר: האם נכון לקבוע, כי כאבי הגב, אם כך, אינם קשורים למחלת הספונדילוליסטזיס? אם לא - נמק.
ת. לא נכון.
כאבי גב קשורים למחלת הספונדילולסטזיס.
ג. האם נכון, אם כך, להסיק, כי כאבי הגב אשר החלו, כאמור בשנת 1988, ארעו כתוצאה מהויברציות הכל גופיות במהלך 5 השנים? אם לא -נמק.
ת. לא נכון.
כאבי הגב בשנת 1988 – כאבי גב טבעיים, רגילים ולא כתוצאה מויברציות כל גופיות.
ד. בסימוכין לתשובה יא' - האם נכון, כי על פי הספרות הרפואית, תופעת הספונדילוליסטזיס יכולה להיות מוסברת כפגם מולד במצב של חוסר פאסט או של התעגלות הקצה המקורב של הסקרום? אם לא - נא נמק.
ת. לא נכון.
ספונדילולסטזיס הינה פגם ב- Pars Interarticularis, עם גלישה של חוליה ולא כפי שמתואר בשאלה ד' לשאלות ההבהרה.
ה. האם נכון, כי, בין היתר, בהסתמך על בדיקת ה-C.T. בה אובחנה הספונדילוליסטזיס, המצב דלעיל המתואר בספרות הוא לא המצב הנדון? אם לא - נמק.
ת. לא נכון.
המצב המתואר בספרות – מתאים לממצא בבדיקת ה-C.T. שנעשתה בתאריך 08/01/2003.
ו. האם נכון, אם כך, כי הספונדילוליסטזיס הינה לא מולדת, כי אם נרכשת?
ת. לא נכון.
מדובר בפגם מולד ולא נרכש, כפי שכבר כתבתי קודם לכן [ההדגשה במקור, ר.ר.].

פסק הדין של בית הדין האזורי
8. בהתבסס על תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, שב בית הדין האזורי והגיע למסקנה כי דין תביעת המערער להידחות. בית הדין הבהיר כי המומחה קבע כי כאבי הגב מהם סובל המערער אינם נובעים מתנאי עבודתו כנהג, אלא יסודם בפגם מולד. מכך שהמערער חווה מיקרוטראומה לא ניתן להסיק כי מקור כאבי הגב מהם הוא סובל הוא באותן חבלות, והעובדה שחשיפה לויברציות יכולה לגרום לכאבי גב אינה בהכרח הסיבה לאותם כאבים. זו הסיבה שמונה מומחה רפואי, אם לא כן, היה אפשר לקבל לכאורה את התביעה ללא מינוי מומחה. טענות המערער כאילו המומחה שולל את תורת המיקרוטראומה באופן גורף נדחו בעבר. כך או כך, חוות הדעת של המומחה אינה מבוססת על שלילת תורת המיקרוטראומה, אלא על קביעת קשר סיבתי בין הפגם המולד לבין כאבי הגב מהם הוא סובל. נוכח האמור, ומשלא מצא הצדקה עובדתית או משפטית לסטות ממסקנותיו של המומחה, קבע בית הדין כי אין קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המערער לבין הליקוי שהוא סובל.

הערעור
עיקר טענות הצדדים
9. המערער טוען, כי לא היה מקום לדחות את תביעתו על יסוד תשובותיו של המומחה. לגישתו, העובדות המוסכמות מלמדות על כך שהפגיעה ממנה הוא סובל אירעה על דרך המיקרוטראומה ולפיכך יש להכיר בפגיעתו. כמו כן, בתשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה קיימות סתירות פנימיות, המצדיקות קבלה של תביעת התובע או, לחלופין, מינוי מומחה נוסף. לעניין זה מפנה המערער לכך שהרישומים לגבי ספונדילולסטזיס קיימים משנת 2002 בעוד שהמערער התלונן על כאבי גב עוד משנת 1988. בקשר לכך השיב המומחה לשאלות א' ו-ב' כי לא ניתן להפריד בין כאבי הגב ובין מחלת הספונדילולסטזיס ממנה סובל המערער. לעומת זאת, בתשובתו לשאלה ג' בקשר לכאבים עליהם התלונן המערער בשנת 1988 קבע המומחה כי המערער סובל "מכאבי גב טבעיים, רגילים". קביעה זו סותרת את קביעתו כי מדובר ב"מקשה אחת". בשים לב לכך שהתיעוד הרפואי לפיו החל לסבול מכאבי גב החל כמה שנים לאחר שהחל לעבוד כנהג, טוען המערער כי המומחה לא הביא כל תימוכין לכך שהוא סובל מבעיה מולדת. ישנה אפשרות שבעקבות תנאי עבודתו הוא סובל מבעיה רפואית אחרת שאינה באה לידי ביטוי בחוות דעתו של המומחה. עוד טוען המערער כי המומחה השיב לשאלות שנשאל באופן לקוני וחזר על קביעותיו ללא נימוק ומבלי להתייחס לעובדות המקרה, לרבות לשאלה שנשאל אודות החמרה במצבו. המערער מדגיש כי המומחה שולל באופן עקרוני את תורת המיקרוטראומה, ואף בכך יש כדי להצדיק מינוי מומחה נוסף.

10. המוסד לביטוח לאומי טוען, כי בית הדין האזורי קבע כי אין די בכך שהמערער חווה מיקרוטראומה, כדי להסיק בהכרח כי כאבי הגב מהם הוא סובל נובעים מאותן חבלות. זו הסיבה שלשמה מונה מומחה רפואי – לצורך קבלת חוות דעת בדבר קשר בין הליקוי ממנו הוא סובל ובין אותן חבלות מיקרוטראומה. במקרה זה קבע המומחה מפורשות כי כאבי הגב מהם סובל המערער נובעים מפגם מולד, ואינם תוצאה של "ויברציות" מהן סבל במסגרת עבודתו. על מנת לקבוע כי ויברציות הן הגורם לכאבי גב אין להסתפק בסברה שויברציות יכולות לגרום לכאבי גב. עוד מבהיר המוסד, כי חוות דעתו של המומחה אינה מבוססת על שלילת תורת המיקרוטראומה אלא על קביעת קשר סיבתי בין פגם מולד ממנו סובל המערער ובין כאבי הגב. לפיכך, אין מקום למנות מומחה נוסף או אחר בתיק. על כן מבקש המוסד כי הערעור ידחה.

11. לאחר דיון "קדם ערעור", שהתקיים לפני חברתי השופטת לאה גליקסמן, התבקשו הצדדים להודיע האם הם מבקשים שיינתן פסק דין על יסוד הודעת הערעור, טיעוני הצדדים לפרוטוקול, תגובת המוסד שהוגשה לאחריו וכלל החומר שבתיק, או האם הם מבקשים להשלים טענותיהם בכתב. עוד צוין כי ככל שלא תוגש הודעה יינתן פסק הדין על יסוד החומר שבתיק כמפורט לעיל. ב"כ המוסד הודיעה על הסכמתה, כי יינתן פסק דין על יסוד כלל המסמכים שבתיק. המערער לא הגיב להחלטת בית הדין.
אשר על כן, ניתן בזאת פסק הדין על יסוד טענות הצדדים כאמור לעיל.



דיון והכרעה


12. לאחר שנתנו דעתנו לכלל החומר שהובא לפנינו במסגרת הערעור הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל, באופן שימונה מומחה יועץ רפואי נוסף למתן חוות דעתו בעניינו של המערער. למסקנתנו זו הגענו נוכח אי בהירות העולה מחוות דעת המומחה, כמפורט להלן.

13. ניתן לומר כי המומחה היועץ הרפואי קושר את כאבי הגב מהם סובל המערער, ובאופן מובהק, לספונדילוליסטזיס שאובחן אצלו, תוך שהוא שולל מכל וכל אפשרות של קשר מסוג כלשהו, בין כאבי הגב לבין תנאי עבודתו. עד כדי כך קשורים ומחוברים כאבי הגב עם הספונדילוליסטזיס שהמומחה מכנה אותם "מקשה אחת". המומחה ער לתנאי עבודתו של המערער הכרוכות ב"ויברציות", ואף אינו שולל כי ויברציות "כל גופיות" עלולות לגרום לכאבי גב (ראו תשובה לשאלת הבהרה ו'). אלא שלפי חוות דעתו, לכאבי הגב מהם סובל המערער אין כל קשר עם תנאי עבודתו.
עמדה זו של המומחה דרשה הבהרה, נוכח הרישומים הרפואיים מהם עלה כי לראשונה תועד ספונדילוליסטזיס ממנו סובל המערער בשנת 2002, בעוד שרישומים אודות כאבי גב מתועדים אצל המערער 14 שנים קודם לכן, עוד משנת 1988. על כך הופנו אל המומחה שאלות הבהרה מבית הדין האזורי, בהתאם להנחיית פסק דין הארצי. אלא שנמצאנו למדים כי תשובות המומחה לא הסירו את אי הבהירות ואך הגבירו אותה. מטעם זה אנו סבורים כי נכון יהיה להורות בנסיבות המקרה על מינוי מומחה נוסף. במה דברים אמורים?

14. בתשובה לשאלת ההבהרה הראשונה בה הופנה המומחה לפער הזמנים שבין תיעוד התלונות על כאבי הגב בשנת 1988 לתיעוד מחלת הספונדילוליסטזיס לראשונה בשנת 2002, שלל המומחה את האפשרות כי כאבי הגב החלו לפני שהחל המערער לסבול מספונדילוליסטזיס, וקבע ששתי התופעות הן מקשה אחת ולא ניתן להפריד ביניהן. בכל זאת, בהמשך לאותה סדרת שאלות מציין המומחה כי כאבי הגב בשנת 1988 הם כאבי גב "טבעיים, רגילים", תוך שהוא שולל כל אפשרות של קשר עם ויברציות כל גופיות. המומחה אינו מבהיר מה פשרם של כאבי גב רגילים טבעיים; כיצד הם מתקשרים עם הספונדילוליסטזיס עליו יש תיעוד רפואי רק 14 שנים מאוחר יותר, ומדוע, עד כדי כך אין הדבר סביר בעיניו, כי יש קשר כלשהו בין כאבי הגב הללו לתנאי העבודה.
אי הבהירות העולה מחוות הדעת אך מתעצמת נוכח העולה מן הפסיקה "שלגבי מי שהינו נהג במקצועו והוא נוהג במשך שנים רבות בכבישים משובשים שעות מספר מדי יום, והוא סובל עקב כך מליקוי בגבו – ייתכן שלגביו אותה פגיעה אכן תוכר כפגיעה בעבודה על-פי תורת המיקרוטראומה" (עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי - יניב, פד"ע לה 523, 534 (2000)).

15. די באי הבהירות כאמור, כדי להצדיק מינוי מומחה יועץ רפואי נוסף. בנסיבות אלה איננו מוצאים מקום להידרש ליתר הטענות שבערעור. לפני המומחה שיתמנה יונח התיעוד הרפואי בעניינו של המערער מבלי שיצורפו אליו חוות דעתו של דר' בלקנשטיין ותשובותיו לשאלות ההבהרה.

16. סוף דבר
הערעור מתקבל.
התיק יוחזר לבית הדין האזורי על מנת שימנה מומחה יועץ רפואי נוסף בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של המערער ובין כאבי הגב מהם הוא סובל. נוכח מינויו של השופט איטח לבית דין זה, יובא התיק לפני הנשיאה אפרת לקסר, על מנת שתקבע את המותב שידון בו. בית הדין ידון בתביעה בהקדם ככל הניתן.
נוכח תוצאת הדברים ישא המוסד בהוצאות המערער בסך 2,500 ש"ח. הסכום ישולם למערער בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נפילה מאוטובוס ברמת גן

  2. הירדמות באוטובוס

  3. גניבת ציוד מאוטובוס

  4. מעשה מגונה באוטובוס

  5. תאונה עם דלת אוטובוס

  6. תאונה בנסיעה באוטובוס

  7. זריקת אבנים על אוטובוס

  8. בעיות גב של נהג אוטובוס

  9. התנגשות בין אוטובוס למכונית

  10. סגירת דלת אוטובוס על נוסע

  11. פיצוי על צעקות נהג אוטובוס

  12. אוטובוס זעיר - תאונת דרכים - רישיון

  13. פגיעה באצבע - הגה של אוטובוס

  14. רדיו באוטובוס בווליום גבוה מדי

  15. נפילה בעליה לאוטובוס על המדרגות

  16. תאונה בין אוטובוס למכונית פרטית

  17. זכות נהג אוטובוס לא להעלות נוסעים

  18. פגיעה בגב תאונת עבודה נהג אוטובוס

  19. תאונה ביציאת אוטובוס מתחנת האוטובוס

  20. תאונה תוך כדי ירידה במדרגות אוטובוס

  21. התנהגות בלתי נאותה כלפי נוסע אוטובוס

  22. 10% נכות עקב נפילה במהלך ירידה מאוטובוס

  23. האם יש קשר בין נהיגה באוטובוס לכאבי גב ?

  24. פגיעת אוטובוס ממכסה בור ביוב שבמרכז הכביש

  25. התנגשות בין אוטובוס לרכב פרטי בדרכך לעבודה

  26. זיכוי נהג אוטובוס על עקיפה מסוכנת של משאית

  27. פגיעה מדלת של אוטובוס שנסגרה בעת עליה לאוטובוס

  28. שבר בצוואר הירך לאישה מבוגרת בגלל נפילה באוטובוס

  29. פיצוי בגין נזקים נטענים הנוגעים למתן שירות אוטובוס

  30. תאונת דרכים בין רכב פרטי לאוטובוס של אגד – מי אשם ?

  31. תאונת דרכים ברחוב יגאל אלון בין רכב פרטי לבין אוטובוס

  32. אחריות מדריך טיולים על נפילה במהלך ריצה ועליה לאוטובוס

  33. נפגעה בתאונת דרכים עת נפלה בנסיעה באוטובוס בהיותה בת 70

  34. תאונת דרכים בין רכב ואוטובוס בתוך כיכר בגלל סטיה מנתיב

  35. תאונת דרכים עת שנסעה בשטח מושב כשלפתע התנגש הרכב באוטובוס חונה

  36. טענה כי נהג אוטובוס פגע ברכבה אך הנהג לא התייחס וביקש כי תעזוב את האוטובוס

  37. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון