האם בקע מפשעתי יכול להיגרם בגלל הרמת משקל כבד ? בתביעה זו עלינו להכריע האם יש להכיר בבקע המפשעתי אשר ארע לתובע ביום 25.7.11 כאירוע תאונתי כמשמעותו בסעיף 79 לחוק הביטוח לאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 והאם מתקיימים באירוע זה התנאים המצטברים אשר מפורטים בסעיף 84 לחוק לצורך הכרה באירוע כתאונה בעבודה. רקע עובדתי התובע יליד 1960 עובד בדואר ישראל בסניף שברח' חיים לבנון 67 תל אביב. במסגרת תפקידו במקום העבודה עוסק בין היתר, במיון דואר, איסופו בשקי דואר והרמת השקים לצורך סידורם, שינועם והעמסתם. לטענת התובע ביום 25.7.11 בשעה 6:45 לערך, עסק בהרמת שקי הדואר. תוך כדי הרמת שק כבד באופן חריג, חש כאב בצד שמאל בחלק התחתון של הבטן. ביום 27.7.11 אובחן שבר מפשעתי שמאלי הוא הופנה לניתוח והומלץ על עבודה קלה עד הניתוח. התובע הגיש לנתבע תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה בגין האירוע הנטען. ביום 25.12.11 דחה הנתבע את תביעת התובע, בהתאם להוראות סעיף 84 לחוק בנימוק שהופעת הבקע לא באה תוך כדי העבודה וכתוצאה ממאמץ לא רגיל כאמור בסעיף 84(1) לחוק. כן נטען כי התובע לא הפסיק עבודתו עקב הופעת הבקע, כנדרש בסעיף 84(2) לחוק. מכאן התביעה שבפנינו. טענות הצדדים 7. התובע טוען כי ביום האירוע הרים שק הכבד באופן חריג מהשקים שהוא נוהג להרים בשגרת עבודתו, ולפיכך אין המדובר ב"מאמץ רגיל" ופעולת ההרמה היא שגרמה לטראומה בקיר הבטן. 8. לטענת הנתבע - לא התקיימו התנאים המצטברים לצורך הכרה בבקע מפשעתי כתאונת עבודה. לא הוכח כי התקיים התנאי הראשון לסעיף 84 לחוק, דהיינו: ביצוע מאמץ לא רגיל. כמו כן התובע לא הפסיק את עבודתו עקב האירוע הנטען. דיון והכרעה 9. לאחר ששמענו ראיות הצדדים, מקבלים אנו גרסת התובע כי הבקע הופיע במהלך עבודתו ביום 25.7.11, עת הרים שק דואר ואולם הוכח, כי אין המדובר במאמץ בלתי רגיל בהתחשב בעבודתו של התובע. 10. נתנו אמון בעדות התובע לפיה הבקע הופיע בעקבות הרמת שק דואר במועד הנטען. קביעתנו כי הבקע הופיע במהלך העבודה מתיישבת גם עם אישור המעביד שלא הכחיש קיומו של אירוע בעבודה. 11. באשר למידת חריגותו של המאמץ - בטופס התביעה לתשלום דמי פגיעה תאר התובע את התרחשות האירוע כך : "הרמתי שק דואר (כרגיל) ופתאום שמעתי נקישה בצד שמאל... ". כך גם בטופס למתן טיפול רפואי לנפגע בעבודה (בל/250) נרשם: "הרמתי כרגיל שק דואר ופתאום שמעתי נקישה...". גם באישור המעביד (נ/2) מיום 23.11.11 תחת מהות הפגיעה נרשם : " שבר במפשעה בעת הרמת שק דואר" מבלי שצוין דבר כלשהו חריג או איזכור לפיו התובע הרים שק הכבד מהרגיל. 12. בהודעתו לחוקר המוסד (נ/1) מספר התובע: "במסגרת עבודתי אני מרים שקי דואר כל יום, אני מרים בערך 35 שקי דואר ביום. כל שק שוקל כ- 20 ק"ג ואני ממש מרים 35 שקים מהרצפה על השולחן שבו ממינים את המכתבים ודברי הדואר. זו העבודה של כבר שנים". כשהתבקש לתאר את האירוע, ציין התובע: "ביום 25.7.11 הגעתי לעבודה כרגיל, עבדתי כרגיל עסקתי בהרמה של שקי דואר זה גם במשקל 20 ק"ג בערך כל שק, הספקתי להרים בערך 13 שקים ואז בשק ה- 13 או ה- 14 בערך הרגשתי כאב במפשעה בצד שמאל". לשאלת החוקר האם היה משהו חריג או משהו יוצא דופן בעבודתו ביום הפגיעה, השיב התובע : "לא לא היה משהו שונה בעבודה. זו העבודה שלי. זה מה שאני עושה תמיד, כל יום. העבודה שלי היא פיזית". 13. מהעדויות ההלו עולה אם כן, כי אין מדובר בשק חריג בגדלו או במשקלו אותו הרים התובע עובר לפגיעה. המדובר בשק הדומה במשקלו לשקים אותם נהג התובע להרים מדי יום, מספר רב של פעמים ביום, במהלך עבודתו הרגילה. 14. סעיף 84 לחוק קובע כדלקמן: "אין רואים בקע מפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם כן - (1) הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן; (2) עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע. (3) הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נמסרה למוסד או למעביד תוך 72 שעות מהופעתם, להוציא ימי מנוחה שבועית, חג או שבתון שעל פי חיקוק, נוהג, חוזה עבודה או הסכם קיבוצי אין המבוטח עובד בהם; אולם המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו, לראות בבקע תוצאה מפגיעה בעבודה אף אם לא נמסרה הודעה כאמור". 15. בעב"ל 368/97 דוד לייב פנטנוביץ נ' המל"ל פ"ד, לה 561, קבע בית הדין הארצי כי התשובה לשאלה מהו מאמץ לא רגיל, הנדרש בסעיף 84 לחוק, תינתן על פי התשובה לשאלה, "אם המאמץ שעשה הנפגע ביום שבו מדובר היה מאמץ אשר היה רגיל לעשות בעבודתו, או לא (דב"ע ל"ה/0-26 המל"ל - טנג'יו)". באשר לפרשנות המונח "מאמץ לא רגיל" נקבע בפסיקה כדלקמן: "מאמץ לא רגיל... מתייחס באופן אובייקטיבי לנפגע עצמו משום שהבקע "מופיע בגופו של אדם מסוים על רקע מצבו של אותו אדם ועל רקע המאמצים שהוא רגיל להם..." כמו כן, לצורך הקביעה אם מאמץ הוא רגיל או בלתי רגיל "יש לתת משקל רב לתדירות...". פסיקת בית הדין הארצי לעבודה בסוגיה שבפנינו מתייחסת לשני מצבים קיצוניים: מצד אחד אירוע חד פעמי הנחשב כחריג (פרשת הופמן) ומצד שני עבודה מאומצת בתדירות גבוהה (פרשת חוסן). בין שני קצוות אלה משתרעים מצבים רבים ומגוונים של מאמץ שאינו אירוע חד פעמי אך כזה שנעשה בתדירות לא גבוהה. בשלל מצבי ביניים אלה השאלה היא מה אמת המידה הראויה לבחינת ההכרה בבקע מפשעתי כפגיעה בעבודה. דעתי היא שבמצבי ביניים יש לבחון את האירוע מן הזווית של שגרת העבודה של העובד. שגרת העבודה, על פי תפקידו הרגיל של העובד, היא שתקבע אם האירוע שגרם לבקע מפשעתי הוא תולדה של "מאמץ לא רגיל" אם לאו. ככל שתפקידו של העובד ושגרת עבודתו כרוכים בהשקעת מאמץ פיסי מן הסוג שגרם לבקע המפשעתי, כך יחשב המאמץ "לרגיל"; והיפוכו של דבר: ככל שהמאמץ הפיזי שגרם לבקע המפשעתי נעשה מחוץ לשגרת העבודה והתפקיד של העובד, כך יחשב הדבר ל"מאמץ לא רגיל" . (עב"ל 456/03 בוריס שוורץ נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 31.12.09). בעניין פנטנוביץ דחה בית הדין את התביעה תוך שקבע כי הפעולה שביצע המערער שם הינה מאמץ אשר המערער היה רגיל לו בעבודתו, ואינה מאמץ לא רגיל. הפעולה נעשתה בתדירות של לעיתים מידי יום, לעיתים פעמים מספר ביום, לעיתים שלוש פעמים בשבוע והיו תקופות שלא נעשתה כלל. 16. בענייננו, הרמת שקי דואר נעשתה ע"י התובע כחלק משגרת עבודתו מידי יום, כאשר על פי עדות התובע עצמו נדרש להרים כ- 35 שקים לערך ביום. 17. בתצהירו טען התובע כי ביום האירוע נדרש להרים שק במשקל חריג כאשר בדרך כלל משקל השקים אינו עובר את ה- 10 ק"ג. התובע ביקש להציג את הנחיית המעסיק שלא להעמיס על שקים משקלים גבוהים על מנת שהעובדים לא יפגעו ואף הדגיש כי המשקל בסניף מאפשר לשקול רק עד 20 ק"ג וכי כל המבקש לשלוח מטען מעל משקל זה מופנה לחברת משלוחים. מבלי שנידרש לשאלה האם הנוהל האמור אכן קיים והאם מיושם הוא ונאכף, הרי שגרסת התובע באשר למשקל החריג של השק אותו הרים הועלתה לראשונה במסגרת התצהיר ככל הנראה לאחר עצה משפטית שקיבל, ועומדת היא בסתירה להודעתו לחוקר, לטופס התביעה שהגיש לנתבע , לטופס בל/250 ולאישור המעביד. בנסיבות אלו מעדיפים אנו את הגירסה העולה מההודעה נ/1 בה מסר התובע את הצהרתו כמסיח לפי תומו על האמור בתצהירו ובעדותו בחקירתו הנגדית. ב"כ התובע טען לפגמים במהלך החקירה נ/1. לענין זה יצויין, כי גם אם ניתן לגלות פגמים בחקירה באופן שלא נשאלו השאלות המתאימות, הרי שהעובדות הרלוונטיות להכרעה בתביעה נלמדות ממכלול של נתונים ולא רק מנ/1. 18. בנוסף, אף התיעוד הרפואי אינו תומך בקיומו של אירוע חריג בעבודת התובע או הרמת משקל מיוחדת. בחקירתו (עמ' 5 לפרוט' ש' 1-4) אמר התובע כי פנה באותו היום לטיפול רפואי, אך לא המציא תיעוד רפואי לכך. מה גם שבהודעתו לחוקר העיד כי פנה לקבלת טיפול רפואי רק יומיים לאחר האירוע, קרי ביום 27.7.11. במועד זה פנה לכירורג קופת החולים, ד"ר זרוקבסקי אשר רושם אבחנה של בקע מפשעתי משמאל, ללא דיווח על תאונה בעבודה או הרמת משקל כבד. גם ברישומים רפואיים מאוחרים יותר אין אזכור לתאונה בעבודה ו/או להרמת משא כבד או חריג. רק ביום 6.9.11 מונפקת לתובע תעודה ראשונית לנפגע בעבודה ורק אז צוינה הרמה של משקל כבד. 19. לאור האמור, ומשלא הוכח מאמץ חריג או בלתי רגיל בעת קרות האירוע, דין התביעה להידחות. אין צו להוצאות. בקע מפשעתישאלות משפטיותהרמת משקלבקע