דמי לידה לאישה שעובדת בעסק של בעלה

דמי לידה לאישה שעובדת בעסק של בעלה

1. תביעה לדמי לידה נדחתה על ידי הנתבע בנימוק שלא התקיימו יחסי עובד – מעביד בין התובעת ובין העסק שבבעלות בעלה.

2. רקע עובדתי:
א. לבעלה של התובעת עסק בשם "רשת הדברה חרדית".
ב. לתובעת ולבעלה ששה ילדים.
ג. התובעת ילדה את בנה X ביום 24.9.08 והגישה תביעה לדמי לידה. תביעתה נדונה בפני מותב בראשות כב' השופטת יהלום, סגנית הנשיאה, ונדחתה (בל (ת"א) 4822/09, פסק דין מיום 9.5.11). בפסק הדין נקבע כי התובעת עבדה בפועל בעסק המשפחתי, אולם לא התקיימו המבחנים שנקבעו בפסיקה המאפשרים לראות ביחסים בין התובעת לבין העסק של בעלה, יחסי עובד – מעביד. כך, איש לא החליף את התובעת לאחר שילדה ובעת שהיתה בחופשת לידה, לא הובהר שוני בין התקופה בה התובעת עזרה בעסק לבין התקופה בה הונפקו לה תלושי שכר ולא הוכח ששולם לה שכר בשנת 2008.
ד. התובעת ילדה בת, חיה, ביום 6.9.10. בגין לידה זו הגישה לנתבע תביעה לדמי לידה וזו נדחתה, בנימוק שלא מתקיימים יחסי עובד – מעביד.
בעקבות דחיה זו, הוגשה התובענה הנוכחית.

3. לטענת התובעת, מכלול הראיות מוביל למסקנה שיש לראות בה "עובדת". בעקבות התביעה הקודמת שנדחתה, התובעת למדה מה נדרש לעשות על מנת שתוכר כעובדת מן המנין בעסק. התובעת פתחה חשבון בנק עצמאי ואליו הפקידה את המשכורת מדי חודש בחודשו, התובעת המציאה דוגמאות לעבודתה בעסק. בעניין זה נטען כי בעידן המחשב קיים קושי להוכחת "תוצרת", מאחר שעקבותיו של העובד אינן ניכרות בכל נייר ונייר. התובעת טענה שהוכיחה ששתי פקידות החליפו אותה, גם אם לא במשרה מלאה והסיבה לכך סבירה (עונתיות בעסק).

עוד נטען כי השכר ששולם לתובעת אינו בלתי סביר ומשקף את השכר המקובל במשרה חלקית (75%). העובדה שילדיה של התובעת שהו במעון מחזקת את הטענה שלא היתה פנויה לטפל בהם מאחר שעבדה.

לסיכום נטען כי בפסק הדין הקודם בית הדין התרשם שהתובעת עבדה בפועל בעסק, אולם היא לא המציאה הוכחות וראיות לתמיכה בקיומם של יחסי עובד – מעביד. התובעת השלימה את החסר הראייתי בהליך זה ומשום כך יש לקבל את התביעה.

4. לטענת הנתבע, נטל ההוכחה הוא על התובעת והיא לא הרימה אותו. הנתבע הצביע על כך שבשנת 2010, היא התקופה הרלוונטית, שיחות טלפון מלקוחות או ספקים היו מגיעות לבעלה ולא אליה. בעלה של התובעת העיד אחרת בבית הדין, והסתירה בדברים היא כזו היורדת לשורשו של דבר. התובעת גם טענה שהיא נותנת הצעות מחיר ועדות זו עומדת בסתירה להודעת בעלה לחוקר (נ/2) והיא אינה מתיישבת עם העובדה שהצעות המחיר חתומות על ידי בעלה. תיאורה של התובעת לגבי הפעולות שביצעה בעסק (סעיף 10 לתצהירה) לא נתמכו בראיות. בנוסף, התובעת העידה שלא חל שינוי בפעולות שביצעה בעסק של בעלה, למעט תוכנת ניהול עסק ופתיחת חשבון בנק.

ביחס לפתיחת חשבון הבנק, נטען כי מדובר בצעד מלאכותי בעקבות פסק הדין הקודם. עוד נטען כי על פי עדות התובעת, בעלה חדל למשוך שכר, כלומר, בני הזוג התקיימו רק מהכספים שהועברו לחשבונה של התובעת. בנוסף, מדפי החשבון שהוצגו עולה כי גם בתקופה בה התובעת היתה בחופשת לידה, הופקדו בחשבונה אלפי שקלים ולא ניתן לכך הסבר.

הטענה שבחודשי החורף היקף העבודה ירד וזהו ההסבר לשכר הנמוך ששולם למחליפותיה של התובעת בתקופת חופשת הלידה, אינה מתיישבת עם דברים שהבעל מסר לחוקר. בנוסף, הבעל העיד שנושאים מסויימים בעסק המתינו לטיפול התובעת לאחר שובה מחופשת הלידה. כלומר, הפקידות שעבדו בתקופת חופשת הלידה של התובעת לא החליפו אותה ולמעשה לא היה מחליף לתובעת.

5. לאחר ששקלתי את הראיות, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות. להלן יפורטו הנימוקים למסקנה זו.


7. נקודת המוצא לבחינת מעמדה של התובעת הוא פסק הדין שניתן על ידי כב' השופטת יהלום. על פי פסק דין זה, התובעת עבדה בעסק של בעלה, אך לא התקיימו בין הצדדים יחסי עובד - מעביד. פסק דין זה מתייחס לתקופה שעד הולדתו של בנה של התובעת, X, בספטמבר 2008. באין ערעור על פסק הדין, מדובר בפסק דין חלוט.

בהליך זה שומה לבחון אם במהלך השנתיים שלאחר לידתו של X, היה שינוי כלשהו בו הפכה מעורבותה של התובעת בעסק לכדי מעמד משפטי מחייב של "עובדת".

8. מעדותה של התובעת עולה שהיה רק שינוי אחד – פתיחת חשבון בנק על שמה והפקדת צ'ק משכורת אליו (עמוד 2 לפרוטוקול, שורה 26 עד עמוד 3, שורה 7).

כאשר התובעת נשאלה אם היה שינוי אחר, היא השיבה כך: "העסק השתדרג ... לא עשיתי שונה, עשיתי יותר מזה, כמות העבודה גדלה." (עמוד 4 לפרוטוקול, שורות 8-9, 13-15). בעלה של התובעת העיד דברים דומים: "בגדול העבודה לא השתנתה" (עמוד 7 לפרוטוקול, שורה 2 ור' שם בשורות 1-6).

לכאורה, די בדברים אלה על מנת לדחות את התביעה.

כפי שיפורט להלן, אין בראיות שהוצגו לשנות את המסקנה לפיה מעורבותה של התובעת בעסק של בעלה היתה כעזרה משפחתית ולא כ"עובדת" בעסק.

9. ביחס להפקדת צ'ק משכורת בחשבון הבנק שלה, התובעת העידה שבשנת 2010 בעלה לא משך משכורת והם חיו מהמשכורת שאותה קיבלה מהעסק (עמוד 3 לפרוטוקול, שורה 32 עד עמוד 4, שורה 7). כלומר, מדובר בצעד של הוצאת כספים מהעסק, למחיית המשפחה כולה, כאשר לאחר פסק הדין, משיכת הכספים מהעסק נעשתה בדרך של תשלום משכורת לתובעת, במקום משיכת כספים על ידי הבעל, וזאת נוכח האמור בפסק הדין לפיו לא הוכח שהתובעת קיבלה שכר בפועל מהעסק.

10. בנוסף, מדפי חשבון הבנק של התובעת לשנת 2010, עולה כי גם בתקופה בה היתה בחופשת לידה, הופקדו בחשבונה סכומים משמעותיים אשר קרובים למשכורת אותה קיבלה (השכר נטו עמד על 6,004 ₪ ואילו ההפקדות הן בסכומים הבאים: 5,500 ₪ בחודש אוקטובר, 7,500 ₪ בחודש נובמבר 2010, 6,000 ₪ בחודש דצמבר 2010). אזכיר, שעל פי עדות התובעת, בשנת 2010 בעלה לא משך כספים מהעסק. כמו כן, התובעת נשאלה אם בתקופת חופשת הלידה הועברו לחשבונה משכורות ותשובתה: "משכורת לא..." (עמוד 3 לפרוטוקול, שורות 29-30). המסקנה העולה מכך היא שמשיכות הכספים מהעסק לחשבונה של התובעת היו על מנת להראות תשלום שכר, בעקבות פסק הדין ולא תשלום שכר בפועל. זאת משום שרק התובעת קיבלה כספים מהעסק בשנת 2010. כאשר התובעת יצאה לחופשת לידה, צ'ק המשכורת הומר בהפקדות אחרות, בסכומים דומים לאלה ששולמו לה קודם לכן כשכר.

11. מכאן אעבור לבחינת גרסתה של התובעת לגבי העובדות שהחליפו אותה בעת חופשת הלידה.

נקודת המוצא לבחינת הראיות היא ההלכה הפסוקה לפיה "במסגרת ההבחנה בין פעילותו של המערער כ'עובד' לפעילותו של המערער כקרוב משפחה, יש לבחון האם אלמלא עבד קרוב המשפחה כעובד, היה בעל העסק מעסיק עובד אחר זולתו" (עב"ל (ארצי) 1147/01 כמאל – המוסד לביטוח לאומי, 2.12.03).

12. התובעת העידה (סעיף 17 לתצהירה) שהחליפה אותה עובדת בשם יעל ולאחר מכן עובדת בשם עדי.

מהראיות עולה שיעל החלה לעבוד בעסק חודשים רבים לפני שהתובעת יצאה לחופשת לידה (ביוני 2010) ועבדה עד חודש ינואר 2011 לערך (נ/1, עמוד 2 שורות 1-3; נ/3 עמוד 2 שורות 11-19).

מתלושי השכר שהוצגו עולה שיעל עבדה בין 20 ל - 46 שעות בחודש ואילו העובדת המחליפה השניה עבדה 16 שעות בחודש. אזכיר שהתובעת טענה לעבודה בהיקף של 75% משרה (כלומר כ - 140 שעות בחודש).

כאשר התובעת נשאלה כיצד יעל שהחליפה אותה קיבלה שכר כה נמוך יחסית לשכר ששולם לה, התובעת הבהירה במפורש: "כי היא לא עשתה את מה שאני עשיתי, היא עשתה עבודה דחופה." (עמוד 5 לפרוטוקול, שורה 12). גם בעלה של התובעת העיד שמדובר בעובדת מחליפה למספר שעות בחודש ולא יותר מכך (עמוד 7 לפרוטוקול, שורות 20-23). עוד העיד שחלק מהמשימות לא בוצעו על ידי המחליפות, אלא המתינו עד שהתובעת תשוב מחופשת הלידה (עמוד 9 לפרוטוקול, שורות 5-7).

13. הדעת נותנת כי כאשר אדם נשכר להחליף עובד אחר שנעדר מהעבודה, הוא יעבוד באותו היקף כמו העובד הנעדר. עוד סביר להניח שהעובד המחליף יתחיל לעבוד סמוך לזמן שבו נדרשת ההחלפה. כאמור, מהראיות עולה שיעל החלה לעבוד חודשים רבים לפני שהתובעת יצאה לחופשת לידה וישנו פער משמעותי בין היקף העבודה של המחליפות ובין היקף העבודה הנטען על ידי התובעת.

בנוסף, התובעת ובעלה העידו שיעל לא ביצעה את מה שהתובעת עשתה, אלא משימות דחופות, כלומר, היא לא החליפה את התובעת. מעבר לכך, הטענה שהיו משימות שהושארו לטיפול התובעת עד שתחזור מחופשת הלידה, בשל רמת האמון שניתנה לה, תומכת במסקנה כי פעילותה של התובעת בעסק לא היתה כשל "עובדת", אלא שהתובעת פעילה בעסק כבת משפחה.

14. לאמור לעיל אוסיף שההסבר שניתן להיקף המשרה הנמוך של המחליפות – תנודתיות עונתית בעסק, בין חודשי החורף לקיץ, אינה מתיישבת עם הראיות. כך למשל, הוצג דוח חשבוניות של העסק. על פי הדוח, בחודש אוגוסט 2010 היו לעסק הכנסות בסך 96,446 ₪ ובחודש ספטמבר 2010 – 72,394 ₪. לאחר שהתובעת ילדה, ההכנסות היו כדלקמן: בחודש אוקטובר 2010 – 56,457 ₪, ואילו בחודש נובמבר ההכנסות עלו ל – 94,640 ₪ 10 ו -122,195 ₪ בחודש דצמבר 2010.

יש לציין שהנתונים מתיישבים עם דברים שבעלה של התובעת מסר לחוקר לפיהם, "אין אפילו דקה מנוחה" (בין החורף לקיץ, מבחינת היקף העבודה של התובעת; נ/3, עמוד 2, שורות 9-10). הם אינם מתיישבים עם עדותו בבית הדין, לפיה יעל לא עבדה במשרה מלאה, מאחר שזו היתה תקופת חורף שבה היקף העבודה פוחת (עמוד 7 לפרוטוקול, שורות 11-17) ובכך להקרין על מידת המהימנות של כלל עדותו.

15. כמו כן, הפער המשמעותי בין היקף העבודה של "המחליפות" לבין היקף העבודה שהוצהר על ידי התובעת, מעורר ספק לגבי נכונות הצהרתה של התובעת לגבי היקף העבודה שלה בעסק.

16. לאמור לעיל אוסיף כי לא הוצגה כל ראיה בדבר תשלומים נוספים שיכולים להעיד על קיומם של יחסי עבודה, כגון חופשה, דמי מחלה או הבראה (עמוד 5 לפרוטוקול, שורות 26-33).

17. לסיכום, לא שוכנעתי כי פעילותה של התובעת בעסק של בעלה חרגה מהושטת עזרה משפחתית במסגרת העסק המשפחתי והתגבשה לכדי מערכת יחסי עבודה על כל המשתמע מכך.

18. סוף דבר – התביעה נדחית.

19. תשומת לבה של התובעת לאפשרות להגשת תביעה לדמי לידה בהתאם לסעיף 387 לחוק - הענקות מטעמי צדק (בשים לב לעובדה שעל פי תלושי השכר שהוצגו, שולמו בגינה דמי ביטוח כעובדת).

20. כמקובל בהליכים מתחום הבטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. דמי לידה בחל''ת

  2. דמי לידה לעצמאית

  3. דמי לידה מטעמי צדק

  4. דמי לידה לאם מאמצת

  5. דמי לידה לעובד עצמאי

  6. דמי לידה בשנת שבתון

  7. תביעה להפרשי דמי לידה

  8. דמי לידה לבעלת שליטה

  9. דחיית תביעה לדמי לידה

  10. דמי לידה לעובדת עצמאית

  11. דמי אבטלה לאחר דמי לידה

  12. דמי לידה לעובדת אצל האב

  13. חישוב דמי לידה לעצמאית

  14. אישה שלא עבדה לפני הלידה

  15. בסיס השכר לחישוב דמי לידה

  16. דמי לידה - יחסי עוסק מעסיק

  17. עבודה בעסק משפחתי דמי לידה

  18. משכורת לצורך חישוב דמי לידה

  19. יחסי עובד מעביד - דמי לידה

  20. תביעה לתשלום הפרשי דמי לידה

  21. אחרי כמה זמן מקבלים דמי לידה

  22. דמי לידה לעובדת אצל בן משפחה

  23. תלושי משכורת לתביעת דמי לידה

  24. דמי לידה לאישה שעבדה אצל אביה

  25. "משכורת אחרונה" לחישוב דמי לידה

  26. אישה שעובדת אצל בעלה - דמי לידה

  27. זכאות לדמי לידה לעובדת בהתנדבות

  28. זכאות לדמי לידה - יחסי עוסק מעסיק

  29. פיטורים לפני לידה זכאות לדמי לידה

  30. דמי לידה לאישה שעובדת בעסק של בעלה

  31. פיגור בתשלום ביטוח לאומי - דמי לידה

  32. עבודה כשכיר אצל בן הזוג - דמי לידה

  33. דמי לידה לאישה שעבדה אצל קרובי משפחה

  34. התחלת עבודה בהריון - זכאות לדמי לידה

  35. דמי לידה - עבודה בחברה בבעלות קרוב משפחה

  36. שלילת דמי לידה עקב פיגור בתשלום ביטוח לאומי

  37. דחיית תביעה לדמי לידה בהעדר יחסי עובד מעביד

  38. ביטוח לאומי אישר בהתחלה דמי לידה ואחר כך "התחרט"

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון