בחילופי קבלני שמירה בעבודה זכאי העובד לפיצויי פיטורים ממעסיקו גם אם המשיך לעבוד באותו מקום עבודה

בחילופי קבלני שמירה בעבודה זכאי העובד לפיצויי פיטורים ממעסיקו גם אם המשיך לעבוד באותו מקום עבודה באמצעות קבלן שמירה החדש.

1. התובע הועסק כמאבטח במתקן של חברת החשמל באמצעות הנתבעת שהיא חברת שמירה, החל ביום 27.3.07 ועד ליום 1.3.12. התובע מבקש לקבל זכויות סוציאליות בגין תקופת עבודתו בסך כולל של למעלה מ-69,000 ₪.

2. לאחר סיום עבודתו אצל הנתבעת המשיך התובע לעבוד באותו מתקן בו הועסק קודם לכן, אולם באמצעות חברה אחרת, זאת לאור העובדה שהנתבעת הפסידה במכרז לאבטחת המתקן. לפיכך, מבקש התובע לקבל פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, הפרשי הבראה, פנסיה, חופשה, דמי חגים ותוספת וותק.

3. הנתבעת טוענת שהתובע לא זכאי למאומה, אלא חב לה דמי הודעה מוקדמת לאחר שהתפטר. לטענתה היא הציעה לו לעבוד בעבודה במקום אחר והוא סירב. בדיון ביום 30.1.14 הסכימו באי כח הצדדים שהיקף המשרה של התובע בכל שנות עבודתו עמד על 81% בממוצע. הצדדים חלוקים על ערך השעה שקיבל התובע, למחלוקת זו יש משמעות על מנת לחשב את הזכאות לדמי חופשה, דמי הבראה, דמי חגים ופנסיה. זאת בנוסף למחלוקת בגין הזכאות לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת.

4. תביעת התובע לפיצויי פיטורים: עבודת התובע בנתבעת הופסקה כתוצאה מהפסד הנתבעת במכרז לאספקת שירותי אבטחה במתקן בו עבד התובע. בע"ע 184/09 קרבצ'נקו – חב' השמירה בע"מ קבעה השופטת סיגל דוידוב – מוטולה, כי במקרה של חילופי קבלני שמירה באתר העבודה זכאי העובד לפיצויי פיטורים ממעסיקו גם אם המשיך לעבוד באותו מקום עבודה באמצעות קבלן שמירה החדש, גם אם המעסיק הראשון הציע לו מקומות עבודה חלופיים.

5. הנתבעת טענה שהציעה לתובע לעבוד במקומות עבודה חלופיים. בעניין זה העיד נציג הנתבעת מר מני ראובן ששבועיים לפני סיום הפרויקט מסר לתובע מכתב לגבי שיבוץ מחדש ובו הצעות לעבודה במתקנים אחרים. לטענתו, התובע סירב לחתום על אותו מכתב (כמו יתר העובדים). על גבי אותו מכתב שצירף לתצהירו לא כתב מר ראובן שהתובע סירב לחתום, אלא כתב שהמסמך נמסר ידנית לתובע (נספח א' לתצהיר מר ראובן). מר ראובן לא נתן הסבר מפני מה לא כתב על גבי אותו מכתב שהעובד סירב לחתום, אלא רק הסתפק בתרשומת "נמסר ביד 11.2.12". כך או כך, מדובר בהודעה שניתנה לכל המוקדם שבועיים לפני סיום העבודה. התובע הכחיש שהוא קיבל את אותו מסמך באותו מועד, אלא טוען שקיבל מכתב בעניין שיבוץ מחדש רק לאחר שהתחיל לעבוד אצל החברה החדשה בסוף חודש מרס 2012. טענת התובע בעניין זה לא נסתרה, והנתבעת לא העידה עדים נוספים שמאשרים שהתובע קיבל במהלך חודש פברואר את אותו מכתב. לאור פסק הדין בעניין קרבצ'קו ולאור תקופת העבודה הארוכה של התובע אצל הנתבעת באתר של חברת החשמל, ומאחר שהנתבעת לא הוכיחה שהציעה לתובע עבודה חלופית לפני סיום המכרז, אנו קובעים שהתובע זכאי לפיצויי פיטורים.
לאור קביעתנו שהתובע זכאי לפיצויי פיטורים אין צורך לדון בטענות הצדדים בנוגע לתוקף ההסכם הקיבוצי הישן בו נקבע בסעיף כ(11) שהמעסיק יהיה חייב לשלם פיצויי פיטורים אם יפסיד במכרז.

6. באשר לגובה פיצויי הפיטורים: עבודת התובע היתה על בסיס שעתי, התובע טוען שיש לחשב את פיצויי הפיטורים לפי השכר השעתי במכפלת שנות העבודה והיקף המשרה, ולכל הפחות בהתאם לתקנה 7 לתקנות פיצויי פיטורים, ע"י חלוקת תקופת עבודתו לתקופות משנה עפ"י השינוי באחוזי משרתו. הנתבעת טוענת שגם אם התובע זכאי לפיצויי פיטורים יש לחשב את פיצויי הפיטורים עפ"י הממוצע של 12 המשכורות האחרות במכפלת הוותק בעבודה.

7. התובע לא הוכיח את חלוקת תקופת עבודתו לתקופות משנה, בנסיבות הללו יש לחשב את פיצויי הפיטורים לפי תקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים. לא הוגשו לנו שנים עשר תלושי השכר האחרונים של התובע, והממוצע של עשרה חודשים מתוך השנה האחרונה לעבודתו נמוך יותר מהסכום אותו כתבה הנתבעת כשכר הממוצע של ה-12 החודשים האחרונים. על כן אנו מקבלים את תחשיב הנתבעת לגבי השכר הממוצע של 12 החודשים האחרונים בו כתבה הנתבעת שהשכר הממוצע של 12 החודשים האחרונים עומד על סך של 2,513 ₪ לאור וותקו של התובע הוא זכאי לפיצויי פיטורים בסך של 12,364 ₪.

8. למרות קביעתנו שהתובע זכאי לפיצויי פיטורים אין מקום לחייב את הנתבעת בחלף הודעה מוקדמת, התובע כאמור המשיך לעבוד באותו מקום עבודה. תכלית ההודעה המוקדמת היא לאפשר לעובד לחפש מקום עבודה חדש מה שלא נתקיים בענייננו, מה עוד שהתובע טען שאחת העילות לזכאותו לקבל פיצויי פיטורים היתה עצם ההפסד במכרז ובנסיבות הללו לא בהכרח קמה הזכות להודעה מוקדמת בייחוד כאשר התובע המשיך לעבוד באותו מתקן.

9. התביעה לדמי הבראה – התובע זכאי לדמי הבראה עפ"י היקף משרתו בשיעור של 3,636 ₪. התובע טוען שקיבל בשנתיים האחרונות סך של 1,109 ₪ בלבד עבור דמי הבראה במשכורת 3/12. הנתבעת טענה שהיא שילמה דמי הבראה בשנתיים האחרונות בסך של 4,527 ₪, הנתבעת לא הציגה ראיות בעניין. מאחר שהנטל להוכיח את התשלום חל על המעביד אנו מחייבים את הנתבעת לשלם את ההפרש, דהיינו סך של 1,836 ₪.

10. הצדדים חלוקים לגבי ערך השעה לו זכאי התובע. התובע טוען ששכרו השעתי האחרון עמד על סך 28.65 ₪ לשעה, מאחר שלטענתו יש לקחת בחשבון את כל הרכיבים הנוספים המופיעים בתלוש השכר ובכלל זה את התוספת מיוחדת ואת התוספת המכונה שנ"ג (22.59 + 4.03 + 2.03 ) הנתבעת טוענת שיש לחשב את השכר לפי שכר היסוד המופיע בתלוש ללא תוספות מאחר שהתוספות הללו הן תוספות אמיתיות לטענתה ולא פיקטיביות.

11. התובע טוען שמאחר שהנתבעת לא הציגה טופס הודעה לעובד, כל הרכיבים הנוספים המופיעים בתלוש השכר הם חלק מהשכר הבסיסי. הנתבעת טוענת שהתוספת של שעות נוספות גלובליות היא תוספת שניתנה לתובע עפ"י ההסכם הקיבוצי והתוספת המיוחדת ניתנה בגין עבודה בעמדות ספציפיות. התובע בעדותו אישר שקיבל תשלום עבור שעות גלובליות ולא הגיש כל תביעה לשעות נוספות או להפרשי שכר. התובע אישר בחקירתו שעבד שעות נוספות ובעבור אותן שעות קיבל תשלום רגיל, כלומר התוספת של השעות הנוספות הגלובליות היא תוספת אמיתית עבור שעות נוספות ולא מדובר ברכיב פיקטיבי, אלא רכיב שכר ששולם לתובע בעד עבודה בשעות נוספות. לכן, תוספת זו היא לא חלק מהשכר השעתי. למרות אי הצגת הודעה לעובד על תנאי עבודה, הנתבעת שכנעה אותנו בעניין זה שהתוספת המכונה שעות נוספות גלובליות היא תוספת אמיתית עבור עבודה בשעות נוספות, תוספת המותרת על פי ההסכם הקיבוצי בענף.

12. באשר לתוספת המיוחדת- העד מטעם הנתבעת העיד כי מדובר בתוספת מותנית כאשר העובד עבד במתקן מסוים ברמת חובב הוא קיבל את אותה תוספת. אמנם התובע אישר שהוא עבד גם במשרדי חברת החשמל בב"ש, אך עיון בכל תלושי השכר שהוצגו לנו מלמד שהתובע קיבל דרך קבע את אותה תוספת מיוחדת. בנסיבות בהן כאמור לא הוצגה בפנינו הודעה לעובד על תנאי העבודה והתוספת מופיעה באופן קבוע בתלושי השכר אנו קובעים שאותה תוספת מיוחדת היא חלק מהשכר הקובע של העובד.
לאור זאת, אנו קובעים שבשמונת החודשים האחרונים לעבודת התובע שכרו הקובע עמד על 26.62 ₪ לשעה (22.59+4.03).

13. התביעה להפרשות לפנסיה – בהתאם להסכם הקיבוצי וצו ההרחבה בענף השמירה התובע זכאי להפרשה בשיעור של 6% משכרו. הנתבעת בסיכומיה מודה שהתובע זכאי להשלמה בסך של 4,141 ₪, זאת על בסיס שכר היסוד הרשום בתלוש השכר. לטענתה יש לקזז יתרה זו מדמי ההודעה המוקדמת שהתובע חב כלפיה.
לאחר שקבענו שיש להביא בחשבון גם את התוספת המיוחדת שקיבל התובע, שבחודשים האחרונים עמדה על 4.03 ₪, יש להוסיף הפרשי פנסיה גם על סכום זה, לכן התובע זכאי לתוספת של 2,149 ₪ (81% משרה x 6% x 59 חודשים x 186 שעות x 4.03)
כך שהתובע זכאי לסך של 6,290 ₪ (2,149 + 4,141) בגין חוסר בהפרשה לפנסיה.

14. התביעה לדמי חגים – התובע הודה שהוא זה שהגיש את סידור העבודה השבועי. התובע תבע באופן גורף 49 ימי חג בגין כל תקופת עבודתו שחלו בתקופת עבודתו. הנתבעת הראתה שחמישה ימים חלו ביום שבת ולכן הזכאות המקסימלית היא ל-40 ימים בלבד, עמדת הנתבעת בעניין זה לא נסתרה. שכרו השעתי של התובע בסיום עבודתו עמד על סך של 26.62 ₪, כלומר יום העבודה של התובע בתקופה האחרונה לעבודתו עמד על 172.49 ₪.
הזכות המקסימלית לדמי חגים היא 6,900 ₪ (172.49 X 40). מתלושי השכר שצירף התובע עולה שהתובע קיבל דמי חגים בסכום גבוה יותר בסך של 6,900 ₪: כך למשל בחודש 9/11 קיבל 1,032 ₪, ב – 4/11 קיבל 898 ₪, ב – 9/10 קיבל 1,212 ₪ ו – 700 ₪, ב- 9/09 קיבל 807 ₪, ב – 5/09 קיבל 609 ₪, ב – 10/08 קיבל 1,472 ₪, ב – 9/08 קיבל 423 ₪. החישוב המצטבר של כל הסכומים הללו עולה על הסכום שהתובע זכאי לקבל עבור דמי חגים ולכן התביעה לדמי חגים נדחית.

15. התביעה לדמי חופשה – התובע טוען שהוא זכאי ליתרת ימי חופשה בסך של 3,085 ₪, לאחר שקיבל 5,076 ₪ כדמי חופשה (8,161-5,076) מאחר שלטענתו הוא זכאי ל – 44 ימי חופשה. התובע עבד במתכונת של חמישה ימי עבודה בשבוע, לכן עבור שלוש שנים האחרונות קמה זכאות ל-35 ימי חופשה לעבודה במשרה מלאה, לאור היקף משרתו (81%) הוא זכאי ל-28.35 ימי חופשה בלבד.
קבענו שהשכר השעתי בסיום עבודתו של התובע עמד על סך של 26.62 ₪, דהיינו השכר היומי עומד על 172.49 ₪. הכפלת השכר האחרון של התובע דהיינו 172.49 ₪ ב – 28.5 ימים מוביל לתוצאה של 4,890 ₪. התובע מודה שהוא קיבל 5,076 ₪ עבור חופשה לכן הוא קיבל ביתר את ימי החופשה ודין רכיב זה להידחות.

16. התביעה לתוספת וותק – בשורה ארוכה של פסקי דין נקבע שלתוספת הוותק אין ערך כלכלי מאחר שננקבה בלירות ולא עודכנה במהלך השנים, ובכל מקרה בוטלה בחודש 6/09 עם כניסתו לתוקף של צו ההרחבה החדש. לאור העובדה שבמדובר בתוספת שלא עודכנה במהלך השנים ע"י הצדדים להסכם ואף לא ע"י מתקין התקנות במסגרת צווי הרחבה, אנו דוחים את התביעה לתוספת ותק, מה עוד שהוגשה לאחר סיום העבודה.

17. סופו של דבר על הנתבעת לשלם לתובע כדלקמן:
א. פיצויי פיטורים בסך של - 12,364 ₪ - סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.4.12 ועד התשלום המלא בפועל, אם הסכום לא ישולם תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין הוא יישא פיצויי הלנת פיצויי פיטורים מיום 1.4.12 ועד התשלום המלא בפועל.
ב. הפרשי פנסיה בסך של - 6,290 ₪ - סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.4.12 ועד התשלום המלא בפועל.
ג. דמי הבראה בסך של - 1,836 ₪ - סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.4.12 ועד התשלום המלא בפועל.

18. טענת הנתבעת לקיזוז דמי ההודעה המוקדמת נדחית. מאחר שסכום התביעה עמד על יותר מ69,000 ₪, לאור התוצאה אליה הגענו, כל צד ישא בהוצאותיו.

19. ניתן להגיש ערעור תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הגדרת שומר

  2. אחריות שומר משנה

  3. שכר שומרים לפי דרגה

  4. התפטרות שומר מעבודה

  5. אחריות שומר באתר בניה

  6. תשלום שעות נוספות לשומר

  7. ההבדל בין שומר חינם לבין שומר שכר

  8. העברת שומר למקום עבודה אחר

  9. חובת העסקת שומר כתנאי לביטוח

  10. מידת השליטה בנכס של שומר שכר

  11. ערעור על דחיית תביעה של שומר

  12. אחריות מלון לרכוש האורחים

  13. פיטורים של שומר עקב הפרת משמעת

  14. מגורים במבנה לשומר רועה עיזים

  15. עתירה לבג"ץ לקבלת רישיון לשירותי שמירה

  16. פיטורי שומר סמוך לפני סוף שנת עבודה ראשונה

  17. תביעה להפרשי ערך שעת שבת לעובדים בענף השמירה

  18. אחריות שומר משנה יכול שתהא גבוהה מאחריות שומר ראשי

  19. עלות חברת שמירה: שוטף +45, שכר המאבטחים בתוספת 37.56% ובתוספת נסיעות

  20. בקשת עובד בחברת שמירה לאשר תביעה ייצוגית לעניין אי ביצוע הפרשות פנסיוניות

  21. בחילופי קבלני שמירה בעבודה זכאי העובד לפיצויי פיטורים ממעסיקו גם אם המשיך לעבוד באותו מקום עבודה

  22. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון