האם ירי בעבודה נחשבת לתאונת עבודה ?

האם ירי בעבודה נחשבת לתאונת עבודה ?

זוהי תביעה להכיר באירוע ירי מיום 10.11.11 כתאונת עבודה.
עובדות המקרה:


התובע, יליד 1988, עבד בתקופה הרלוונטית לנושאי התביעה בחנות שטיחים של דודו, (להלן: "הדוד) באום אלפחם החל משעה 11:00 בבוקר (להלן: "החנות").
כמו כן, לתובע היה עסק עצמאי למתן שיעורי נהיגה ברכב, כששעות ההוראה היו בין השעות 7:30-11:00, לדבריו.
ביום 10.11.11, בשעה 19:30, התובע היה בתוך החנות יחד עם דודו, ועם אדם נוסף. לפי עדותו של התובע, הן בבית הדין והן בתחנת המשטרה, לאחר שהתובע שמע קריאות בשמו הוא יצא מהחנות החוצה. התובע טען, כי ראה רכב מזדה כסוף עם נהג ונוסע מאחוריו, ולפתע, כשהתובע התקרב לעבר הרכב, הנוסע, שהיה רעול פנים, פתח בירי לעברו של התובע ופצע אותו (להלן: "אירוע הירי").
בעקבות אירוע הירי, הובהל התובע לבתי החולים ואושפז. ביום 6.12.11, מסר התובע גרסתו למשטרה.
ביום 19.1.12, הגיש התובע לנתבע תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה (להלן: "תביעה לדמי פגיעה").
ביום 22.4.12 – ועקב אי קבלת החומר המשטרתי על הירי, בהתאם לדרישת הנתבע מיום 26.1.12 ולתזכורות מיום 19.2.12 ו-29.2.12 – דחה הנתבע את התביעה לדמי פגיעה.
ביום 26.5.12, התובע הגיש תביעה דנן.
במהלך ההליכים בבית הדין, נחשף הנתבע לחומר המשטרתי, ולפיכך ביום 19.5.13, דחה את התביעה לדמי פגיעה גם לגופו של עניין בזה הנימוק:

"מעיון בפרטי תביעתך, ומבירורים שנערכו, לא הוכח, לדעתי, שנגרם אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתך".


על-פי תקציר תיק המשטרתי שהומצא לבית הדין, עולה, כי התיק נסגר ביום 6.1.13 מחוסר ראיות מספיקות.
הפלוגתא הטעונה הכרעה בהליך זה היא, האם אירוע הירי עונה על הגדרת "תאונת עבודה כמשמעה בסעיף 79 חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק")?

לאור כל האמור אנו קובעים כדלקמן:


בסעיף 79 לחוק הוגדרה 'תאונת עבודה' כדלקמן:

"תאונת עבודה" - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו."


על פי לשונו של סעיף זה, כפי שפורש בפסיקה, לצורך קיומה של "תאונת עבודה" יש צורך בשני תנאים מצטברים: תנאי המועד, היינו - שהתאונה ארעה "תוך כדי" העבודה ותנאי הקשר הסיבתי, היינו - שהתאונה ארעה "עקב" העבודה. התנאי הראשון הוא העיקרי והשני הוא משני ונובע מן הראשון. מכאן גם העיקרון, שנקבע בפסיקה לפיו תאונה שארעה תוך כדי העבודה - חזקה שהתקיים גם התנאי "עקב העבודה" (ר' בג"צ 1262/94 שרה זילרבשטיין נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ"ח (4) 837).
התובע הצהיר, כי בתקופה הרלוונטית לתביעה זו הפעיל התובע עסק עצמאי למתן שירותי נהיגה, בשעות הבוקר. עם זאת, אירוע הירי קרה תוך כדי עבודתו בחנות של דודו, בהיותו "עובד", ולא תוך כדי "משלח יד".
בסעיף 83 לחוק נקבעה החזקה, לפיה "תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך"; חזקה זו חלה רק לגבי "עובד" ואינה חלה לגבי "עובד עצמאי" (דב"ע שם/0-117 אברהם ישראל – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יב' 130; עב"ל 104/99 ברדה גבריאל – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לח 241); עב"ל ארצי 21746-06-13 חביב חביטי נ' המל"ל, מיום 24.2.14
לפיכך, בהיות התובע "עובד", על הנתבע מוטלת חובת ההוכחה, לסתור את החזקה הנ"ל ולהוכיח, כי פגיעתו של התובע לא הייתה עקב עבודתו אצל מעבידו.
"המבחן העיקרי להכרעה בשאלה האם תקיפה של המערער, נחשבת כ"תאונת עבודה", היא מידת הזיקה שבין האירוע לבין העבודה. החלטה בעניין זה חייבת להיות מבוססת על אופי הפגיעה ועל מהותה. לעתים המקרה ברור. כך, למשל, הוכר כתאונת עבודה אירוע בו רופא נדרס למוות, בכוונה תחילה, בלכתו על המדרכה בידי אדם שלא היה מרוצה מהטיפול הרפואי שנתן לאימו (דב"ע לא/229-0 שפירא - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ג'). בדומה, הוכרה כתאונה בעבודה פגיעתה של מלצרית בבית מלון, עת הרימה יד על חבר לעבודה תוך כדי ניסיון לסטור לו והלה התגונן, זאת למאחר שהוכח הקשר הסיבתי בין העבודה וההרגזה שגרמה לקטטה (דב"ע לא/10-0 מרים עוקשי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ב' 103). מנגד, לא הוכרה רציחתו של ד"ר קסטנר בפתח ביתו בשובו ממערכת העיתון בה עבד כתאונה בעבודה לאחר שנקבע, כי הרצח בוצע על רקע אישי מובהק (עב"ל 54/61 קסטנר-המוסד לביטוח לאומי, פב"ל ז' 61)".

ר' עב"ל (ארצי) 297/09 מרדכי שפושניק נ' מל"ל, מיום 22.6.10.


השאלה שבפנינו היא אפוא עובדתית, לאמור האם יש לראות את אירוע הירי – שקרה מחוץ לכותלי החנות, לאחר שקראו לתובע בשמו והוא יצא החוצה לקראת אותו אדם, שבמהלכו נורה ונפגע– כאירוע הקשור לענייני עבודה בחנות או שמא מדובר באירוע על רקע אישי.
לפי תצהירי התובע (ר' מסמך ת/1), התובע הודה, כי קראו בשמו והוא יצא מהחנות החוצה, ושם נורה ונפגע ע"י רעול פנים שישב ברכב – דהיינו המדובר באירוע פלילי גרידא.
לדברי התובע, לא היו לו סכסוכים אישיים עם אנשים כלשהם ובוודאי לא אי הבנות המצדיקות ירי לעברו.
טענה זו אינה מתיישבת עם העובדה כי התובע נורה בכוונה תחילה, לאחר שאדם קרא בשמו של התובע באופן ספציפי ולכן התובע יצא מהחנות לכיוון האדם שישב ברכב ואז נורה. הקריאה בשם מראה על רצון היורה לוודא את זהות התובע לפני הירייה לעברו. התובע הסתיר, כך נראה, מבית הדין ומגורמי המשטרה, מסיבות השמורות עמו, את זהות החפצים במותו ואת הסיבות לכך.
התובע הצהיר, כי הוא מניח שהפגיעה בו היתה על רקע עבודתו בעסק של דודו, שכן מטבע הדברים עסק הסחר מעורר, לדבריו, לעיתים מחלוקות ואי הבנות עם לקוחות.
עם זאת, גם בעסק העצמאי מתעסק התובע ב"סחר" של שירותיו כמורה נהיגה, שאף הם יכולים לעורר מחלוקות ואי הבנות עם לקוחות.
עוד חיזוק לכך שלא ניתן לקשר בין הפגיעה לעבודה, היא שהחנות ובעליה לא נפגעו כלל.
יש לציין, כי התיק במשטרה נגד החשוד היחיד נסגר מחוסר ראיות מספיקות. התובע הצהיר, כי הוא לא מכיר את החשוד, דבר שאף הוא מנתק את הזיקה בין הפגיעה לעבודתו בחנות.
מהעובדות המתוארות לעיל עולה, כי לא קיימת זיקה בין התקיפה של התובע לבין עבודתו ונראה שהתקיפה נעשתה על רקע אישי. הירייה בתובע במהלך העבודה היתה על רקע אישי מסיבות הטמונות בתובע עצמו ולא על רקע סיכון טבעי הטמון במשלח ידו או בעבודתו.
יש לזכור כי, העובדה שהתקיפה ארעה "תוך כדי עבודה", אין בה די, כשם שפגיעה בדרך לעבודה או ממנה לא די בה. על מנת שפגיעה בדרך לעבודה וממנה תהיה בגדר תאונת עבודה יש צורך שהאירוע יארע עקב "סיכוני הדרך". נכון הדבר גם לגבי תאונה תוך כדי עבודה, על מנת שזו תחשב כתאונה בעבודה, צריך שתארע "עקב העבודה", ובמקרה של תקיפה, כמו במקרה שלפנינו, צריך שהתקיפה תהא בזיקה ברורה לעבודה. ר' דב"ע נד/ 0-232 המוסד נ' ד"ר שורא רדא פד"ע כ"ז 525, בעמ' 528.
בנסיבות אלה, בהעדר קשר עובדתי, סיבתי ומשפטי בין עבודת התובע לבין הפגיעה בו, אין מנוס אלא לדחות את התביעה והיא נדחית בזאת.
אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תאונת עבודה במושב

  2. תאונה בעבודת חקלאות

  3. תאונת עבודה של יערן

  4. תאונת עבודה עם באגר

  5. תאונת עבודה במסגריה

  6. תאונת עבודה של מסגר

  7. תאונת עבודה עם מעדר

  8. תאונת עבודה של מתדלק

  9. תאונת עבודה עם מכונה

  10. שלוש תאונות עבודה

  11. עבירות של אי הדרכת עובד

  12. תאונת עבודה מעצב שיער

  13. העסקת ילד תאונת עבודה

  14. זיפות גג תאונת עבודה

  15. תאונת עבודה של ספרנית

  16. פגיעה בעין תאונת עבודה

  17. פגיעת ראש בתאונת עבודה

  18. גב נתפס - תאונת עבודה

  19. התקף אסטמה תאונת עבודה

  20. בקע מפשעתי תאונת עבודה

  21. אובדן עין בתאונת עבודה

  22. מכה במצח - תאונת עבודה

  23. פגיעה ב-3 תאונות עבודה

  24. טיול מחלקתי תאונת עבודה

  25. תאונת עבודה עם מיכלי גז

  26. בקע מפשעתי כתאונת עבודה

  27. טריקת דלת - תאונת עבודה

  28. תאונת עבודה חובת המעביד

  29. חתך עמוק ביד תאונת עבודה

  30. כריתת אצבע בתאונת עבודה

  31. כוויות מתנור תאונת עבודה

  32. הפרדת רשתית - תאונת עבודה

  33. הרמת משא כבד תאונת עבודה

  34. הפעלת עגורן - תאונת עבודה

  35. הפרדות רשתית כתאונת עבודה

  36. חיתוך ברזל - תאונת עבודה

  37. תאונת עבודה עם עגלה חשמלית

  38. תאונת עבודה פיצוץ חומר נפץ

  39. מכות בעבודה - תאונת עבודה

  40. התרגזות בעבודה כתאונת עבודה

  41. הפרעה נפשית עקב תאונת עבודה

  42. פירוק טפסנות - תאונת עבודה

  43. קפיצה על צינור - תאונת עבודה

  44. ריב בעבודה מוכר כתאונת עבודה

  45. פגיעה בבית החזה בתאונת עבודה

  46. חזרה לעבודה לאחר תאונת עבודה

  47. חיתוך אלומיניום - תאונת עבודה

  48. תאונת עבודה של ישראלי בארה''ב

  49. 19% נכות צמיתה, בגין תאונת עבודה

  50. נפילת חלק של רכב על הראש בעבודה

  51. תאונת עבודה בזמן הכשרה מקצועית

  52. תאונת עבודה תוך כדי ירידה מסולם

  53. אי הפסקת עבודה לאחר תאונת עבודה

  54. תאונת עבודה בגלל כלי עבודה פגום

  55. פיצויים לעובד בניין בתאונת עבודה

  56. תאונת עבודה בנמל בזמן טעינת מטען

  57. נפגע בתאונת עבודה כשהיה בן שבע עשרה

  58. תאונת עבודה של מפעיל טירות מתנפחות

  59. סתירות עובדתיות בתיאור תאונת עבודה

  60. החלקה על חתיכת חרסינה - תאונת עבודה

  61. איבוד ראייה לכמה שניות בתאונת עבודה

  62. האם ירי בעבודה נחשבת לתאונת עבודה ?

  63. האם תנועה לא נכונה מהווה תאונת עבודה

  64. סטיה מהדרך מהעבודה לבית - תאונת עבודה

  65. פגיעה בעצב ביד - תאונת עבודה של תופרת

  66. חזה אוויר בגלל מאמץ פיזי - תאונת עבודה

  67. תאונת עבודה במפעל אחרי החתמת שעון נוכחות

  68. תאונת עבודה של עובד שכיר שעבד מהמחשב בבית

  69. דימום בחוט השדרה, מלפורמציה AVM כתאונת עבודה

  70. 27 אחוז נכות מתאונת עבודה לאחר הפעלת תקנה 15

  71. האם תאונה בזמן הכשרה מקצועית מהווה תאונת עבודה

  72. האם תאונה בתוך הבית יכולה להיחשב "תאונת עבודה" ?

  73. הורדת נוסע בדרך לעבודה – האם התאונה תאונת עבודה ?

  74. נפגע לטענתו כאשר שימש עובד בבית הנשיא במהלך יום עיון

  75. תאונת עבודה: היד נתפסה בשרשרת ובגלגל השיניים של מכונה

  76. בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה יש לנכות ניכוי רעיוני

  77. פטירת התובע במהלך המשפט בתביעת פיצויים בגין תאונת עבודה

  78. ביטוח לאומי: תאריך תאונת עבודה לא ידוע - נשכח ע"י הנפגע

  79. תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה בגין פגיעה אשר הוכרה כתאונת עבודה

  80. תביעה בגין תאונת עבודה של עוזר מפעיל במכונת "מגללה" החותכת נייר מגליל של כ- 20 טון

  81. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון