כאבי גב בגלל עבודה עם מכשירים רוטטים (ביטוח לאומי)

כאבי גב בגלל עבודה עם מכשירים רוטטים (ביטוח לאומי)

1. התובע, יליד 1951, עבד כפועל אינסטלציה לבניין במשך שנים ארוכות.

התובע מבקש שכאבי גב מהם הוא סובל יוכרו כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה או כמחלת מקצוע, על פי פריט 14 לחלק ב' לתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד – 1954: "עבודה ממושכת עם מכשירים רוטטים".

2. לטענת התובע, אופי עבודתו במשך כל השנים היה דומה. התובע עבד ששה ימים בשבוע, 8-9 שעות ביום (5-6 שעות בימי שישי). התובע עסק בשתי פעולות עיקריות: עבודה באמצעות כלים רוטטים, כגון קונגו, מקדחה ודיסק לשיוף. זו היתה רוב עבודתו. בפרק הזמן בו לא עבד עם מכשירים רוטטים, התובע עסק בביצוע פעולות פיזיות של הרמה, בין אם שקי מלט או צנרת לבנין.

התובע ביקש לקבל את עדותו ולקבוע כי עבד בממוצע 5 שעות ביום בחציבה, כאשר הפעולה הזו לא בוצעה מדי יום, אלא כממוצע יומי של כשעתיים עד שלוש שעות.

התובע הוסיף וטען כי די בכך שיוכח שהוא ביצע תנועות חוזרות ונשנות, אשר צריכות להיות זהות במהותן ולא בזהות מוחלטת. מאחר שעמד בנטל המוטל עליו, יש למנות מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי.

3. על פי הדין, פגיעה תוכר על פי תורת המיקרוטראומה אם הוכח כי "במהלך עבודתו נגרמות למבוטח אין ספור פגיעות זעירות שכל אחת מהן מסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה, מביאה בשלב מסויים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע" (דב"ע מח/ 0-77 מזרחי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יט 538 (1988)).

עוד נפסק כי כאשר מדובר בפעולות שונות ומגוונות ולא בעבודה הכרוכה בביצוע רציף של תנועה חוזרת ונשנית או דומה במהותה אחת לרעותה במהלך יום העבודה, לא הונחה תשתית עובדתית על פי תורת המיקרוטראומה (עב"ל (ארצי) 1012/00 שבח - המוסד לביטוח לאומי, 28.7.02; עב"ל (ארצי) 2400-10-10 זוהר - המוסד לביטוח לאומי, 12.12.12; עב"ל (ארצי) 7807-10-12 ג'בור – המוסד לביטוח לאומי, 14.1.14).

גם אם מדובר בעבודה הכרוכה במאמץ פיזי, אין בכך להוות תשתית מתאימה לצורך הקביעה לפי תורת המיקרוטראומה, שאם לא כן, ניתן היה להכיר בכל עבודה מאומצת כפגיעה בעבודה (עב"ל (ארצי) 490/09 ספרוני - המוסד לביטוח לאומי, 8.11.10).

ביחס לעבודה בה מבוצעות פעולות שונות, נפסק כי יש לבחון אם במסגרת אותן פעולות שונות שביצע המבוטח, ניתן לאבחן ולבודד פעולה חוזרת ונשנית, שפעלה על מקום מוגדר, או שמא מדובר בפעולות שהן זהות במהותן, היינו, הן פועלות באופן חוזר ונשנה על אותו מקום מוגדר. בשני המקרים מהוות פעולות אלה תשתית להכרה בעילת המיקרוטראומה. כאשר על מנת להשיב על שאלה זו יש "לחלץ" מתוך יום העבודה של המבוטח את אותן פעולות חוזרות ונשנות או הדומות במהותן. (עב"ל (ארצי) 32417-01-12 חסידי - המוסד לביטוח לאומי, 2.12.12).

על יסוד כל האמור לעיל יש לבחון את העובדות העולות מעדותו של התובע.

4. התובע מסר הודעה לחוקר, ביום 4.8.08 (נ/1), בה מסר שהוא מבצע את הפעולות הבאות: חוצב, מניח צינורות, חופר בשביל ביוב, הנחת קווים, עבודות אינסטלציה וגם הרכבת כלים סניטריים. כאשר התובע נשאל על ידי החוקר במפורש לגבי תנועות חוזרות ונשנות, הוא השיב: "כל פעם משהו אחר, זו עבודה פיסית אבל לא משהו אחיד כל יום זה משהו אחר".

בתצהיר עדות ראשית התובע תיאר פעולות רבות שהוא ביצע במסגרת עבודתו: פירוק והרכבה של צינורות, דלוחים, בריכות ביוב וקווי מים וכן הרכבת כלים סניטריים. התובע טען בתצהירו כי עבד שעות רבות באמצעות כלים רוטטים, כגון קונגו, דיסק, מכונת הברגות ומקדחות (סעיף 4 לתצהיר התובע). כמו כן נטען שהתובע נדרש להרים שקי מלט וחול כבדים ולשאת אותם ממקום למקום.

5. מחקירתו הנגדית של התובע עולה כי הוא ביצע במהלך עבודתו מגוון רחב של פעולות: הרכבת אסלות, כיורים וברזים, הנחת צנרת ביוב או בריכות ביוב. עיקר עדותו של התובע התרכזה בתיאור הפעולות המבוצעות בעבודה ולא בתנועות הנדרשות לשם כך.

6. בהתייחס לשתי הפעולות שהתובע ציין בסיכומיו - שימוש במכשירים רוטטים והרמת משאות כבדים, התובע מסר את התיאור הבא:

א. הרכבת כלים סניטריים - התובע ציין שלשם הרכבת כיור נדרשות 5 דקות של שימוש במקדחה (עמוד 3 לפרוטוקול, שורות 20-21). לעיתים ישנם כיורים המונחים על הארון ואז אין צורך בשימוש במקדחה. גם לשם התקנת ברז ולשם התקנת סיפון אין צורך לקדוח (עמוד 4, שורות 9-10, שוורות 21-22). להערכתו, מדובר בעבודה של כשעתיים וחצי עד שלוש שעות עבודה בדירה.

המסקנה העולה ביחס לכלים סניטריים, כי במהלך התקנתם נעשה שימוש מועט וקצר מאד (מספר דקות) בכלים רוטטים, עובדה שאינה מהווה תשתית עובדתית על פי תורת המיקרוטראומה.

ב. בהקשר זה התובע תיאר גם שהוא מרים אסלות לשם התקנתן והפעולה הזו אורכת רבע שעה עד 25 דקות (עמוד 4 לפרוטוקול, שורות 1-4). יחד עם זאת, על פי עדותו, "אני לא כל יום מרכיב את האסלות. כל פעם זו פעולה אחרת. לפעמים אני עובד על ביוב ואח"כ מרכיב" (עמוד 4, שורות 12-13). כלומר, לעיתים, בתדירות שלא הובררה ואשר התובע לא הצליח לתאר (ר' עדותו בעמוד 5 לפרוטוקול, החל משורה 24), התובע מרים אסלות. יצויין כי משקל האסלות לא פורט על ידי התובע.

ג. הנחת צנרת ביוב – התובע תיאר שבפעולות אלה הוא עושה שימוש ב"קונגו". התובע לא מסר כמה זמן אורך השימוש בקונגו או בכלים הרוטטים האחרים. מעדותו עולה שהיקף העבודה משתנה (ר' למשל, עמוד 4, שורות 32-33) וכי הוא מבצע את פעולות הנחת הצנרת יחד עם עובד נוסף. כלומר, גם בזמן הנחת הצנרת (פעולה שלא ברור כמה זמן היא נמשכת), לא תמיד התובע הוא זה שעושה שימוש בכלים הרוטטים.

עוד אציין כי התובע חזר על הטענה שהוא עושה שימוש בכלים רוטטים, ללא קשר לשאלה שנשאל (עמוד 4 לפרוטוקול, שורות 12-14). כלומר, ישנה האדרה בתיאור השימוש בכלים הרוטטים.

ד. ביחס להרמת משאות כבדים, התובע מסר תיאור כללי ביותר בתצהירו (הרמת שקים כבדים של חול ומלט), שלא נסתר, אך מבלי שציין מהו החלק מיום העבודה שבו הוא מבצע פעולה זו.

7. אוסיף ואציין כי התובע התבקש במפורש להעריך כמה שעות מיום העבודה הוא עובד באמצעות כלים רוטטים (עמוד 5 לפרוטוקול). מתשובת התובע לא ניתן לחלץ פרק זמן מסוים. התובע תיאר שעבודתו משתנה בהתאם להיקף העובדה וסוגה – אם מדובר במספר בניינים חדשים, אם מדובר בעבודת שיפוץ, לעיתים העבודה נעשית בשלבים ואז היא יכולה לארוך גם מספר חודשים וקצב העבודה גם תלוי בהתקדמות ביצוע עבודות השלד על ידי קבלן השלד.

8. התובע ביקש לקבוע על יסוד עדותו, כי מדובר בפעולת שימוש בכלים רוטטים בממוצע של 2-3 שעות עבודה ביום, כאשר קביעה זו לוקחת בחשבון גם את הימים בהם לא נעשתה פעולה כזו כלל. כמו כן, התובע טען כי יש לקבוע כי בחלק מיום העבודה בו לא עבד עם כלים רוטטים, הוא עסק בהרמת משאות כבדים של שקי מלט או צנרת.

מתוך תיאורו של התובע לא ניתן לקבוע את התשתית העובדתית שהוא מבקש להציג בפני מומחה.

התובע מסר תיאור כללי, ללא ציון של פרקי הזמן בהם הוא מבצע את התנועות או הפעולות השונות. מעדותו עולה שהוא מבצע מגוון של פעולות ותנועות, שתדירותן ומשך הזמן שהן אורכות, משתנות בהתאם לאופי העבודה וצרכיה.

התחשיב הממוצע המוצע על ידי התובע הוא חישוב אריתמטי מלאכותי שאינו תואם את התיאור העובדתי שנמסר על ידי התובע, ומשום כך אין מקום לקבלו.

בנוסף, הטענה לפיה בזמן שהתובע לא עשה שימוש בכלים רוטטים, הוא הרים משאות כבדים, אינה מתיישבת עם עדותו, לפיה חלק ניכר מפעולות התקנת הכלים הסניטריים אינן כוללות הרמת משאות כבדים או שימוש במכשירים רוטטים לאורך זמן. כלומר, ישנם פרקי זמן במהלך יום העבודה, בהם התובע אינו מבצע אף אחת מהתנועות עליהן הצביע כתשתית עובדתית על פי תורת המיקרוטראומה.

9. לסיכום, לא הונחה תשתית עובדתית מתאימה על פי תורת המיקרוטראומה. בנוסף ונוכח המסקנה המפורטת לעיל, אין מקום לקביעה לפיה התובע עבד "עבודה ממושכת עם מכשירים רוטטים" (נוסח פריט 14 לחלק ב' לתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד – 1954).

10. סוף דבר – התביעה נדחית.

מאחר שמדובר בתביעה מתחום הבטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. קליק בגב תחתון

  2. פגיעת גב בעבודה

  3. פגיעה בגב של מטפלת

  4. קליק בגב בזמן ריצה

  5. כאב פתאומי בגב וברגל

  6. חבלה בחלק התחתון של הגב

  7. דיסקופטיה בגב עקב העבודה

  8. מטפלת בקשישים - כאבי גב

  9. הפסקת עבודה עקב מחלה בגב

  10. בעיות גב עקב עבודה פיזית

  11. כאבים בגב בזמן העמסת מטען

  12. בעיות גב לאחר תאונת דרכים

  13. נתפס הגב באמצע החלפת פנצ'ר

  14. פגיעה בגב בנהיגה בגלל בלימה

  15. פציעת נהג בגב בגלל פסי האטה

  16. הגבלה קלה בתנועות גב תחתון

  17. פגיעה בגב הורדת ארון במדרגות

  18. גב תפוס התכופפות בדרך לעבודה

  19. כאב חד בגב התחתון - תאונת עבודה

  20. פגיעה בגב במהלך ירידה מהאוטובוס

  21. פציעה קשה בגב עקב הרמת משקל כבד

  22. פגיעה בגב בגלל הרמת סיר כבד – פיצויים

  23. גב תפוס עקב הרמת משקל כבד בעבודה

  24. פגיעה בגב - פניה לרופא יום למחרת

  25. כאבים בגב בצוואר ובפה ולסת עקב תאונה

  26. פגיעה בגב בגלל הרמת משקל כבד בעבודה

  27. קיבוע גב במחוך למשל 3 חודשים אחרי הפציעה

  28. פציעה בגב - פגיעות גב - תביעת פיצויים תאונת דרכים

  29. פגיעה בגב עקב נסיעות רבות בשטחים חקלאיים

  30. כאבים כרוניים בגב התחתון עם הקרנה לרגל ימין

  31. כוויה בעבודה מחומר כימי בגב כפות שתי הידיים

  32. האם מאמץ פיזי ממושך יכול לגרום למחלות גב ?

  33. התכופפות בעבודה - בעיות גב - בעיות ברכיים

  34. נכות בגין כאבי גב תחתון בלבד ומגבלת תנועה קלה

  35. אחוזי נכות על רגישות במישוש שרירי הגב התחתון ?

  36. כאבי גב בעבודה עקב הרמת שקי חימר (פריקה וחלוקה)

  37. כאבי גב בגלל עבודה עם מכשירים רוטטים (ביטוח לאומי)

  38. לורדוזיס מותני שמור ללא ספזם של השרירים הפרה ורטברליים

  39. בעיות גב בעבודה בעמידה ממושכת (אחיות ומטפלות סיעודיות)

  40. כתוצאה מהתאונה נבדק ואובחנו אצלו הנמכה בגובה דיסק L1 –L2

  41. הכרה בכאבי גב וצוואר של סדרן בסופר כתאונת עבודה בביטוח לאומי

  42. הרגשת כאב חזק וחד ודקירות בגב תוך כדי ניסיון לגרור שק דואר כבד

  43. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון