גמלת שמירת הריון לעובדת עצמאית שלא שילמה דמי ביטוח בזמן

גמלת שמירת הריון לעובדת עצמאית שלא שילמה דמי ביטוח בזמן ?

  1. המחלוקת נשוא הליך זה היא האם כדין נדחתה תביעה לגמלת שמירת הריון בשל אי תשלום דמי ביטוח.
  2. רקע עובדתי

א. התובעת היתה בזמנים הרלוונטיים לתביעה בעלת גן ילדים באבן יהודה ורשומה כעצמאית.
ב. בשנת 2011 התובעת היתה בהריון. במהלך ההריון, רופאי התובעת המליצו לה על שמירת הריון. בהתאם, התובעת הפסיקה לעבוד מיום 1.6.11 ועד הלידה ביום 27.9.11.
ג. התביעה לגמלת שמירת הריון הוגשה ביום 9.10.11.
ד. על פי אישור הרופא המטפל בתובעת, אשר צורף לתביעה לגמלת שמירת הריון, היום הראשון של שמירת ההריון הוא 1.6.11.
ד. ביום 1.6.11 התבקשה הגדלת מקדמות לתובעת, באמצעות רוה"ח שלה (נ/1). קודם למועד זה, הכנסתה של התובעת, על פי שומות המס, עמדה על 0 והתובעת לא שילמה דמי ביטוח לנתבע.
4. בסעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן - החוק) נקבע מיהי מבוטחת לצורך גמלת שמירת הריון וכך נקבע:

"עובדת או עובדת עצמאית, המבוטחת לפי פרק י"א ומתקיימות בה הוראות סעיף 50, ולענין זה היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון."

בסעיף 50(א) לחוק נקבע –

"מבוטחת ששולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת או ששילמה דמי ביטוח מהכנסתה כעובדת עצמאית (בסעיף זה - דמי ביטוח), תהיה זכאית לדמי לידה -
(1) בעד פרק זמן של 14 שבועות - אם שולמו דמי ביטוח בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע;
(2) בעד פרק זמן של 7 שבועות - אם שולמו דמי ביטוח בעד 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע."

צירוף שתי הוראות החוק מביא לכך שתנאי לכך שעובדת עצמאית תהא זכאית לגמלת שמירת הריון, הוא שדמי הביטוח בגין פרקי הזמן הנקובים בסעיף 50(א) לחוק שולמו לפני היום הראשון לשמירת ההריון.

5. לטענת התובעת, היא שילמה את דמי הביטוח באמצעות הוראת קבע והפסקת הגביה נעשתה על דעת הנתבע. עוד נטען כי היא עשתה את כל המוטל עליה לשם תשלום דמי הביטוח. בהתייחס לתעודת עובד ציבור שהנתבע הגיש, נטען כי אין בה הסבר מדוע התובעת אינה זכאית לפי סעיף 50 לחוק או הסבר להחזרים שהתובעת נשאלה לגביהם בחקירה הנגדית.

6. לטענת הנתבע, עדכון המקדמות לתובעת נעשה ביום בו התובעת יצאה לשמירת הריון. החוב אשר נוצר עקב הגדלת המקדמות שולם רק בתחילת אוגוסט 2011 ועל כן התביעה נדחתה כדין. התובעת לא הציגה כל אישור לתשלום של דמי הביטוח לפני היום הקובע. עוד נטען כי התובעת טיפלה בחשבון הבנק, ואם לא היתה ערה לשינויים בתשלום דמי הביטוח, אין לה להלין אלא על עצמה.

7. על פי הראיות, ובעיקר על פי נ/1 שהוא תדפיס הסכומים שהתובעת שילמה ומקור הדיווח על גובה ההכנסות, התובעת היתה מיוצגת על ידי רו"ח שעדכן את גובה ההכנסות החייבות בדמי ביטוח ביום 1.6.11. קודם לכן, נרשמה לתובעת הכנסה 0 או מינימלית (1), בהתאם לשומות שהתקבלו מרשות המסים.
כלומר, מבחינה עובדתית, התובעת לא שילמה דמי ביטוח עד המועד שבו ביקשה להגדיל את המקדמות, היינו ביום הראשון לשמירת ההריון.

זאת ועוד, עם פי עדות התובעת, היא שילמה את דמי הביטוח בכרטיס אשראי, בשני תשלומים. הדעת נותנת שלא היה אמור להתעורר קושי מיוחד בהצגת האסמכתא לתשלום, כאשר זה בוצע בכרטיס אשראי. למרות זאת, התובעת לא הציגה כל ראיה שיש בה לסתור את האמור בתעודת עובד ציבור שמסר הנתבע, לפיה דמי הביטוח בהתאם להודעת רוה"ח מיום 1.6.11, שולמו בפועל רק ביום 9.8.11.

8. על פי ההלכה הפסוקה, יש לקרוא את תנאי הזכאות שנקבעו בסעיף 50(א) לחוק ("שילמה דמי ביטוח"; "שולמו דמי ביטוח") כפעולה שבעבר, היינו שהתשלום נעשה בפועל לפני היום הקובע.

"נחזור ונדגיש שתשלום דמי הביטוח צריך שיהא לפני 'היום הקובע' ולא אחריו. זאת לשון החוק ורק זה יביא לתוצאה שלה התכוון המחוקק. תשלום בחודש נובמבר כדי לזכות בדמי לידה בקשה ללידה בחודש אוקטובר – אינו מתיישב לא עם לשון החוק ולא עם מטרתו."

(דב"ע שם/ 0-133 שחם – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יב 276 (1981)).

עוד נפסק:

"לא בכדי נאמר בחוק 'שילמה' בלשון עבר, שכן תכלית אותה הוראה הינה למנוע שימוש לרעה בעצם הביטוח מכוח החוק, כך שאדם לא יקיים שנים חובותיו ובבוא האירוע המזכה לגימלה – ישלים את כל החסר לזכאות לרבות קביעת מצב מזכה או מעמד מזכה."

(דב"ע נו/ 0-292 רחמים – המוסד לביטוח לאומי, 19.8.97 ור' הנפסק באותו הקשר גם בעב"ל (ארצי) 393/97 שומלה - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 425 (1999) ובעב"ל (ארצי) 293/98 גלעדי – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לז 17 (2000)).

כלומר, על פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, תנאי לקבלת דמי לידה - ובעניינו נוכח תחולת סעיף 50, גם גמלת שמירת הריון - הוא תשלום דמי ביטוח טרם המועד הקובע. תשלום במועד מאוחר יותר אינו יכול לתקן את המחדל של אי תשלום דמי הביטוח טרם היציאה לשמירת הריון.

נוכח לשונו הברורה של סעיף 50(א) לחוק והפרשנות שניתנה לו בפסיקה, נראה שאין מנוס מדחיית התביעה.
9. נוסיף כי מעדות התובעת עולה כי כבר בשנת 2009 הגן גדל, היא הפרידה את החשבון העסקי מהחשבון הפרטי והיא מנהלת את החשבונות. למרות עדות זו, לא הוצגה כל ראיה לכך שהתובעת שילמה את דמי הביטוח קודם ליום 1.6.11. גם לא הוצגה ראיה לכך שהבקשה להגדלת המקדמות נשלחה עוד קודם ליוני 2011. בהקשר זה נעיר כי על פי נ/1, הבקשה להגדלת המקדמות נעשתה במחשב ולא נשלחה כמכתב לנתבע.

כלומר, אף מבחינת הראיות שהוצגו, אין ראיה לתשלום של דמי הביטוח קודם ליציאה לשמירת הריון. נהפוך הוא – מהראיות עולה כי רק ביום בו התובעת יצאה לשמירת הריון, נמסרה ההודעה על הגדלת המקדמות (ודמי הביטוח בעקבותיה, שולמו רק כחודשיים לאחר מכן).

10. סוף דבר – משלא הוכח כי דמי הביטוח שולמו קודם ליום 1.6.11 שהוא היום הראשון לשמירת ההריון, החלטת הנתבע נתקבלה כדין.

התביעה נדחית.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. דמי ביטוח לאומי עקר בית

  2. פטור מדמי ביטוח לאומי נכה

  3. קצבה מחו''ל דמי ביטוח לאומי

  4. החזר דמי ביטוח לאומי סטודנט

  5. תשלום דמי ביטוח לאומי בטעות

  6. דמי ביטוח לאומי עובדת משק בית

  7. גביית דמי ביטוח לאחר מקרה ביטוח

  8. תביעה לתשלום דמי ביטוח בגין מכונית

  9. פטור לנכי צה''ל מתשלום דמי ביטוח לאומי

  10. תשלום דמי ביטוח לקרן הביטוח לפועלי בניין

  11. תשלום דמי ביטוח לאומי ישראלי השוהה בחו''ל

  12. פטור מדמי ביטוח לאומי על תגמולי מילואים לעובדים

  13. גמלת שמירת הריון לעובדת עצמאית שלא שילמה דמי ביטוח בזמן

  14. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון