האם תאונה במהלך השתלמות נחשבת "תאונת עבודה" ? השופטת רונית רוזנפלד 1. המערער החליק ונפל בעת שהייתו בהשתלמות מקצועית. תביעת המערער שהוגשה לבית הדין האזורי בתל אביב להכיר בפגיעה שנפגע כתאונה בעבודה, נדחתה על ידי בית הדין, מן הטעם שהוא לא נפגע במהלך ההשתלמות עצמה כי אם מחוץ לשעות ההשתלמות (השופטת אריאלה גילצר-כץ ונציגי הציבור גב' צפרא דוויק ומר יעקב פרסול; בל' 13466-04-11). על כך הערעור שלפנינו. התשתית העובדתית לפי העולה מן המסמכים שבתיק 2. המערער, הנדסאי תקשורת, עבד במועדים הרלוונטיים לתביעתו בתפקיד ראש מדור מתגים בחברת החשמל. מיום 21.6.10 ועד ליום 24.6.10 שהה המערער בבית מלון באילת, בהשתלמות מקצועית שאורגנה על ידי "אגודת בית ההנדסאי והטכנאי" (להלן: ארגון העובדים או הארגון). בהשתלמות השתתפו חברי הארגון. ביום 23.6.10, בצאתו מארוחת הערב במלון בו התקיימה ההשתלמות, החליק המערער בלובי המלון ונפל לבריכת נוי רדודה. המערער נחבל בכתפיו ובגבו (להלן: האירוע). המערער פונה לקבלת טיפול רפואי בבית חולים יוספטל. 3. אין מחלוקת כי על פי ההסכמים הקיבוציים עליהם חתומה חברת החשמל זכאים עובדים בדרוג הנדסאים וטכנאים להשתתף, באישור חברת החשמל, בהשתלמויות הנערכות על ידי הארגון. תוכנית ההשתלמות נקבעת על ידי הגורם המוסמך לכך בארגון, ללא מעורבות של המעסיק. העובדים מקבלים שכר עבור ימי ההשתלמות כימי הדרכה. אין מחלוקת כי חברת החשמל מפרישה לארגון תשלומים קבועים בסך 800 ש"ח מידי שנה כהשתתפות במימון ההשתלמות (ראו בעדות המערער בעמ' 3 ש' 20). 4. היציאה להשתלמות מקצועית, כמו זו שהשתתף בה המערער, מעוגנת בנוהל 04-08-07 שכותרתו "שכר ותנאי שירות הדרכה והשתלמות - השתלמות עובדים בדרוג מקצועי" (להלן: הנוהל). בנוהל זה נקבע כי עובד בדרוג המקצועי זכאי לצאת ביוזמתו להשתלמות מקצועית לאחר שימלא טופס בקשה לאישור ימי השתלמות מקצועית. טופס הבקשה "כולל את פירוט תוכנית ההשתלמות, מועדיה, מיקומה והסבר על התרומה המקצועית לעובד בתפקידו". לפי הקבוע בנוהל, "הטופס יועבר להמלצת מנהל המחלקה ... אשר יציין בטופס את התרומה והקשר בין נושא ההשתלמות לבין תחום מקצועו ו/או עיסוקו של העובד" (סעיף 7 לנוהל). השתתפותו של המערער בהשתלמות אושרה, בהתאם להוראות הנוהל, על ידי הגורמים המוסמכים בחברת החשמל. בהתאמה אושר למערער תשלום עבור הימים הללו כימי השתלמות בשכר (עדות מנהל משאבי אנוש עמ' 6 ש' 26). 5. המערער הגיש את תביעתו למוסד לביטוח לאומי (להלן גם: המוסד) לתשלום דמי פגיעה. תביעתו נדחתה, מן הטעם שפגיעתו אירעה במהלך השתלמות שאורגנה על ידי הארגון; מדובר בהשתלמות בנושאים כלליים, מחוץ למקום העבודה, ובחלקה אף מחוץ לשעות העבודה, ולא הוכח שיש לחברת החשמל עניין ריאלי בקיומה. כנגד החלטת המוסד הגיש המערער את תביעתו לבית הדין האזורי. פסק הדין של בית הדין האזורי 6. בפסק דינו ציין בית הדין האזורי, כי "הכלל הנוהג בכגון דא הינו כי יש לבדוק את מידת הזיקה בין הפעילות הנלווית, ההשתלמות במקרה דנן, לבין העבודה עצמה". המערער לא נפגע בעת ההשתלמות עצמה אלא בזמן ארוחת הערב, דהיינו, פגיעתו לא הייתה במסגרת שעות ההשתלמות אלא מחוצה להן וללא קשר ללימודים בהשתלמות. לפיכך קבע בית הדין, כי למרות שלמערער שולם שכר בעד ימי ההשתלמות ועל אף שההשתלמות, לרבות השהות במלון, מומנה על חשבון חברת החשמל, ואף אם נושאי ההשתלמות היו בעלי זיקה לעבודתו, אין זיקה בין המקום והזמן שנפגע ובין הפעילות הנלווית לעבודתו. בית הדין הוסיף, כי "העובדה כי ההשתלמות נערכה במלון במסגרת המערבת לינה אין משמעה כי מרגע צאתו של העובד להשתלמות עד לרגע שובו, הוא מבוטח בכל שעות היממה - יהיו הנסיבות אשר יהיו". על כן דחה בית הדין האזורי את התביעה. הערעור 7. בהתאם להחלטת בית הדין הוגשו סיכומי טענות הצדדים בערעור בכתב. להלן נפרט את עיקרי טענותיהם. 8. לטענת המערער, האירוע בו נפגע התרחש במלון בו נערכה ההשתלמות, תוך כדי שיחה עם חבריו להשתלמות, ולא במהלך פעילות חורגת או בפעילות שגלום בה לכשעצמה סיכון מוגבר, כגון פעילות ספורט כזו או אחרת. בית הדין האזורי קבע קביעה עובדתית, כי למערער שולם שכר בעד השתתפותו בהשתלמות, וכי ההשתלמות הייתה על חשבון חברת החשמל, ובקביעות אלה אין מקום להתערב. ארוחת הערב שבסיומה נפגע הייתה חלק מההשתלמות, והאירוע אירע ממש בסיומה של ארוחת הערב כשהגיע למפגש חברתי בלובי יחד עם עוד ממשתתפי ההשתלמות. לטענת המערער ארוחת הערב כמו גם המפגש החברתי מהווים חלק אינטגראלי מההשתלמות. בנסיבות אלה, האירוע התרחש במסגרת פעילות נלווית לעבודה, ומשכך, יש להכיר בפגיעתו של המערער כתאונה בעבודה. 9. מנגד טוען המוסד לביטוח לאומי כי אישור יציאת העובדים להשתלמות ותשלום השכר בעד ימי ההשתלמות כימי הדרכה נערכו על פי הוראות ההסכם הקיבוצי בין חברת החשמל ובין עובדיה. ההשתלמות לא אורגנה על ידי חברת החשמל ולא היה לה כל עניין בתכנון ההשתלמות, תכניה ומועדיה, וזו אף אינה נחשבת לצורך קבלת גמול השתלמות. המוסד מציין כי בקביעתו של בית הדין האזורי לפיה ההשתלמות הייתה על חשבון חברת החשמל נפלה טעות. מחקירת המערער עולה מפורשות כי הוא זה ששילם עבור ההשתלמות. לפיכך, מן הראוי הוא להתערב בקביעה עובדתית זו. מכל מקום, מדובר בקביעה אגבית שלא הייתה דרושה להכרעתו. נוכח זאת טוען המוסד כי קיימת זיקה חלשה ביותר בין ההשתלמות ובין עבודתו של המערער, וכי די בכך לדחות את הערעור. המוסד מוסיף, כי אם יקבע שהמערער הוכיח כי ישנה זיקה כאמור, אין זיקה בין האירוע בו נפגע ובין ההשתלמות כאירוע הנלווה בכללותו, מאחר שמדובר באירוע שהתרחש לאחר סיום הפעילות הנלווית. המוסד מדגיש כי קבלת טענותיו של המערער משמעה הרחבת הכיסוי הביטוחי במידה ניכרת וללא הצדקה. יצוין כי במסגרת הדיון בבית הדין האזורי לא העלה המוסד טענה בדבר האירוע התאונתי עצמו, ככזה שאינו חלק מן ההשתלמות המקצועית. דיון והכרעה 10. לאחר שנתנו דעתנו לכלל החומר שהובא לפנינו במסגרת הערעור הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל. למסקנתנו זו הגענו בהסתמך על התשתית העובדתית כפי שהוכחה לפני בית הדין האזורי, ולאורן של הנחיות מפסיקה ענפה, כפי שגובשה בבית דין זה. קודם שנעמוד על עיקריה של ההלכה הפסוקה אודות בחינת מסגרת ההשתלמות, ולאחריה בחינת האירוע התאונתי הספציפי, נשלים דברים אחדים אודות התשתית העובדתית הרלוונטית, כפי שנפרשה לפני בית הדין האזורי. השלמות בתשתית העובדתית 11. במידה רבה מתמקדים הצדדים בטיעוניהם בקביעתו של בית הדין האזורי לפיה "ההשתלמות הייתה על חשבון המעסיק ובכלל זה המלון בו שוכן" (פסקה 10 לפסק הדין). בעוד שהמערער מצידו נסמך, בין השאר, על קביעה זו של בית הדין האזורי לביסוס טענותיו, טוען המוסד כי הקביעה אינה מבוססת בראיות כפי שנפרשו לפני בית הדין האזורי. אכן, צודק המוסד לביטוח לאומי בטענתו כי השתתפות המעסיק במימון, כפי שעולה מעדות המערער עצמו, התבטאה בפועל, ועל פי הוראות ההסכם הקיבוצי, בהפרשה שמפרישה חברת החשמל למטרה זו לארגון בסך 800 ש"ח לשנה. בחומר הראיות כפי שנפרש לפני בית הדין האזורי לא מצאנו אסמכתא להשתתפות המעסיק במימון בשיעור שמעבר לכך. נוסיף עוד, ולמען הסר ספק, כי בפסק דינו מתייחס בית הדין האזורי אל האירוע התאונתי בו נחבל המערער, ככזה שאירע בעת ארוחת הערב בבית המלון שבו התקיימה ההשתלמות. בקשר לכך נציין, כי מכלל החומר שבתיק עולה, כי האירוע אירע בצאתו של המערער מארוחת הערב, כשמעד ונפל לבריכת הנוי שבלובי המלון. לפי העולה מטענות המערער הוא מעד כאמור במהלך שיחה עם חברים ממשתתפי ההשתלמות. 12. על התשתית העובדתית כפי שפורטה נוסיף עוד דברים אחדים מתוך עדותו של מר חיים הופר, מנהל משאבי אנוש בחברת החשמל במרחב הדרומי, שהעיד מטעם המערער. לפי עדותו של מר הופר, שלא נסתרה, לחברת החשמל אמנם אין חלק בשילוב תכנים בהשתלמות. עם זאת, לפי דבריו: "חברת החשמל היא זאת שמעודדת את אותם טכנאים ואקדמאים מהנדסים לצאת להשתלמויות האלה, יש ערך מוסף אדיר בהשתלמויות האלה, הן בהיכרות האישית בין האנשים בתוך החברה ומחוצה לה כך שהרבה ידע שאין בחברה אותו משתתף בסמינרים האלה ירכוש תוך כדי ההשתלמות או הסמינר". באשר לנושאי ההשתלמות ציין מר הופר כי לא חייב להיות קשר ביניהם לבין נושאי עבודתו של העובד הספציפי. עם זאת נושאי ההשתלמות כולם בתחום טכני מקצועי, והתוכנית נבדקת בדיקה יסודית. לפי דברי מר הופר, במסגרת זו לא תאושר השתלמות "בתחום העשרה רוחנית". עוד הובהר כי השתלמות במסגרת זו אינה מזכה בגמול השתלמות. 13. לאור התשתית העובדתית כפי שהובהרה כאמור , נעמוד ראשית על אמות המידה כפי שנקבעו בפסיקה להכרה בפגיעת עובד, שאירעה במהלך "פעילות נלווית" לעבודה, כפגיעה בעבודה. לאחר מכן נפנה ליישום אמות המידה כאמור על האירוע מושא הדיון. פגיעה בעבודה במסגרת השתלמות מקצועית 14. תביעת עובד להכרה בתאונה שאירעה לו במסגרת פעולה נלווית לעבודה, כפגיעה בעבודה, טעונה בחינה דו שלבית. בשלב ראשון על בית הדין לבחון את מסגרת האירוע בה נפגע העובד ומידת זיקתה לעבודה, ובשלב השני יבחן האירוע התאונתי הספציפי בו נפגע העובד. על דרך הבחינה, השיקולים ואמות המידה העומדים בבסיסה, עמדה בפרוטרוט השופטת ארד (כתוארה אז), תוך הסתמכות על פסיקה ענפה ומפורטת בנושא, ובאלה המילים: "ההכרה בפעולה נלווית לעבודה - כתאונה בעבודה, תיעשה תוך בחינה כוללת של מעטפת דו-שלבית האופפת את ליבת האירוע גופו בו נפגע העובד. הכלל המנחה את בחינת המעטפת על שני שלביה, מושתת על נקודת מוצא, לפיה אין להרחיב את גבולותיה של "תאונת העבודה" אל מעבר לגבולות הסבירות, כדי כך שעובד המשתתף באירוע חברתי ייהנה מהגנה "...ללא כל אבחנה, ושרוחבה למצער כמכלול שעות האירוע". זאת, כדי להימנע מצב בו עובד המבלה עיתותיו ב"פעולה נלווית" לעבודה יזכה להטבת יתר "...על פני חברו המבוטח בביטוח נפגעי עבודה במהלך שמונה שעות בלבד שביום עבודה" [ראו: פרשת אילוז לעיל]. ... בשלב הראשון - במהלך בחינת הַפָּנִים החיצוניות של המעטפת, נדרשת הוכחת הקשר הסיבתי בין האירוע הכולל בו נטל העובד חלק לבין העבודה גופה. הקשר הסיבתי ייקבע על רקע נסיבות המקרה הנדון ומשקלן היחסי והמצטבר, ועל פי מבחן הסבירות. ... בהתקיים השלב הראשון ולאחריו, באים אנו לתוככי הליבה של האירוע המוכר. זו שעתו של השלב השני בו נבחן האם מתקיימת הזיקה הנדרשת בין האירוע המוכר לבין האירוע התאונתי במהלכו נפגע העובד (להלן: האירוע התאונתי) כפי שציינו בפרשת אילוז: "הזיקה בין האירוע לבין הפעולה הנלווית תוכר "כל עוד הייתה אותה פעילות חלק אינטגראלי מתכנית הפעילויות של האירוע המוכר. לא כן הדבר, במקרה בו העובד פרש מן הכלל ו'עשה תכנית לעצמו', או מקום בו ניתן להצביע על ניתוק הקשר, או הזיקה, בין הפעילות בה היה העובד מעורב בעת התאונה, לבין האירוע המוכר". ובמלים אחרות: בשלב השני, במהלך בחינת הקשר הסיבתי בין "האירוע התאונתי" לבין ה"אירוע המוכר" יש לבדוק האם הוכח כי פעילות הפנאי במהלכה התרחש האירוע התאונתי, מהווה חלק בלתי נפרד מן האירוע שהוכר כ"פעילות נלווית", או האם פעילות הפנאי עומדת לעצמה ומנותקת מן הפעילות שהוכרה כ"נלווית" לעבודה ולתכליתה. ... ככל שהוכח קיומו של קשר סיבתי בין האירוע המוכר כפעילות נלווית, לבין האירוע התאונתי - ניתן לקבוע כי המעטפת כולה התמלאה בתוכן המהותי הנדרש להכרה בפגיעתו של העובד במהלך פעולה נלווית לעבודה, כתאונה בעבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי" עב"ל 825/06 המוסד לביטוח לאומי - עפרה קיפרמן, מיום 10.12.07 בפסקאות 9-10 וההפניות שם, להלן: פרשת קיפרמן. ההדגשות במקור, ר.ר.; עב"ל 91/99 אילוז - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לז תשס"ב (2002) 209, 229-230, להלן: פרשת אילוז; עב"ל 7159-10-12 המוסד לביטוח לאומי - רון בוגוסלבסקי, מיום 23.6.14 וההפניות שם, להלן: פרשת בוגוסלבסקי). 15. התייחסות מיוחדת נמצא בפסיקה לאופן בחינת ההשתלמות המקצועית כ"פעילות נלווית", שבמסגרתה אירע לעובד המשתלם אירוע תאונתי. וכך נקבע לעניין זה בפסק הדין בעניין כנף מפי סגן הנשיא (כתוארו אז) יצחק אליאסוף: "בקצה האחד של קשת ההשתלמויות של עובדים עומדות ההשתלמויות הנבחרות על ידי העובד עצמו, ולמעבידו אין עניין בהן ואין הוא מעודד את העובד להשתלם בהן, או מונע ממנו לעשות זאת. השתלמויות כאלה אינן בדרך כלל פעולות נלוות לעבודתו של עובד, גם אם הן נעשות בזמן שהעובד מקבל עבורן דמי חופשה. מן הצד האחר של קשת ההשתלמויות עומדות אלה המאורגנות על ידי המעביד או מטעמו, ואשר העובד חייב להשתלם בהן הן מכוח חובה חוזית והן על פי ציות להוראות המעביד ובעיקר כאשר מדובר בהשתלמות הקשורה לתהליכי עבודה חדשים, שינויים בתהליכי עבודה קיימים או רענון הידע המקצועי והרחבתו. השתלמויות כאל הן בדרך כלל פעולות הנלוות לעבודת העובד. ... בתווך נמצא את ההשתלמויות של עובד אשר יש בהן עניין למעביד והוא אף מעודד אותן, הן בצורה ישירה והן בצורה עקיפה, כגון בדרך של העדפה בקידום. ..." (דיון מט/183-0 המוסד לביטוח לאומי - רונית כנף, פד"ע כא 464, 468 (1990), להלן: עניין כנף). בפסק הדין בעניין כנף הוסיף השופט אליאסוף ומנה רשימת מבחנים לסיוע בבחינת ההשתלמות המקצועית כ"פעילות נלווית" לעבודה. הודגש כי רשימת המבחנים אינה רשימה סגורה, כש"המבחן הבסיסי הוא באיזו מידה קשורה ההשתלמות לעבודתו או למקצועו של העובד, העידוד שנותן המעביד להשתלמות וכן מידת ה'ענין' שיש למעביד באותה השתלמות". מבחני עזר נוספים שנמנו בפסק הדין הם "המסגרת הפורמאלית של ההשתלמות וארגונה, מימון הוצאות ההשתלמות, תשלום שכר לעובד ותשלום דמי ביטוח לאומי בתקופת ההשתלמות, והאם ההשתלמות נעשית בזמן הרגיל של העבודה או מחוץ לו". עוד הובהר כי "החלטה לגבי כל מקרה תינתן על-פי מכלול הנסיבות ומשקלו של כל מבחן. ראוי להדגיש כי גם אם תוכר השתלמות כפעולה נלווית לעבודה, תיחשב תאונה שקרתה לעובד כתאונת עבודה ככל שהיא ארעה בפעילות השתלמות עצמה ולמענה, ולא בפעילות פרטית או חברתית הנלווית להשתלמות" (שם, בעמ' 468. ראו גם בפרשת אילוז ובפרשת בוגוסלבסקי). מן הכלל אל הפרט 16. ההשתלמות המקצועית מושא דיוננו אינה השתלמות המאורגנת על ידי המעביד או מטעמו. מאידך, לא ניתן לומר כי היא נבחרת על ידי העובד באופן שלמעסיק אין כל עניין או מעורבות בה. מתוך התשתית העובדתית כפי שנפרשה לפני בית הדין האזורי עולה כי מדובר בהשתלמות מן הסוג ש"בתווך", כלשון פסק הדין בעניין כנף. יישום המבחנים כפי שפורטו בפסק הדין בעניין כנף מעלה פנים לכאן ולכאן. מחד, אין המעסיק מחייב את עובדיו ביציאה להשתלמות המדוברת, ותכני ההשתלמות אינם נוגעים בהכרח לתחום העיסוק הספציפי של העובד. עם זאת למעסיק יש עניין בה. עניין זה בא לידי ביטוי בראש ובראשונה בהוראות ההסכם הקיבוצי המסדיר את היציאה להשתלמות; באישור ימי ההשתלמות כימי הדרכה בגינם משלם המעסיק שכר; באישור המעסיק את יציאת העובד להשתלמות לאחר שבחן את תכני ההשתלמות, ובהשתתפות החלקית של המעסיק במימון ההשתלמות. לא למותר הוא להוסיף מתוך עדותו של מר הופר, את העניין שיש לחברת החשמל בערך המוסף שמפיקים עובדיה מן ההשתלמות, שנושאיה תמיד בתחום המקצועי הטכני, ועל עידודה את עובדיה להשתתף בהשתלמויות במסגרת זו. הנה כי כן, "בבחינת הפָּנִים החיצוניות של המעטפת", על דרך של יישום מבחני העזר על ההשתלמות המקצועית מושא הדיון, תוך בחינת כלל הנסיבות הנוגעות לזיקת המעסיק לאירוע, הכף נוטה לקבוע כי קיימת זיקה סבירה, וקיים עניין ממשי של המעסיק באירוע ההשתלמות. כפועל יוצא מכך הוכח קשר סיבתי בין מסגרת ההשתלמות בה נטל המערער חלק, לבין העבודה. לחיזוק מסקנתנו זו נפנה עוד לנפסק על ידי בית זה גם כן מפי השופט אליאסוף (כתוארו אז) בעניינה של שולמית רוט, שנסיבות פגיעתה במסגרת השתלמות מקצועית היו דומות ביותר לנסיבות מקרה שלפנינו (דב"ע נג/0-52 המוסד לביטוח לאומי - שולמית רוט, מיום 7.5.93, לא פורסם. להלן: פרשת רוט). גם שם מדובר היה בהשתלמות שאורגנה על ידי ארגון ההנדסאים; ההשתלמות עסקה בנושאים מקצועיים; ההשתלמות נערכה בבית מלון ולא הייתה על חשבון המעסיק; המעסיק שילם למשיבה שכר עבודה על פי הוראות ההסכם הקיבוצי; בגין הפעילות הזו שולמו דמי ביטוח לאומי שכללו ביטוח נפגעי עבודה, ועיקר נושאי ההשתלמות לא נגעו לעבודת המשיבה. בהסתמכו גם על הנפסק בעניין כנף קבע בית הדין בפסק הדין בפרשת רוט כי מסגרת ההשתלמות היא בבחינת "פעילות נלווית" לעבודה. 17. משהוברר כי אירוע ההשתלמות בו השתתף המערער, עונה על הנדרש על פי הנחיות הפסיקה לעניין ההכרה בפגיעת המערער כתאונה בעבודה, נפנה לשלב השני, שלב בחינת "הגלד הפנימי של המעטפת", שהוא האירוע התאונתי המסוים בו נפגע המערער. בקשר לכך אין חולק כי בצאתו מארוחת ערב בבית המלון בו התקיימה ההשתלמות, החליק המערער ונפל לבריכת נוי הנמצאת בלובי המלון. לפי העולה מן החומר שבתיק, האירוע אירע במהלך שיחה עם חברים ממשתתפי ההשתלמות. 18. בשלב זה נדרשת בחינה של הזיקה בין הפעילות הספציפית בה נפגע העובד ובין אירוע ההשתלמות, שנמצא כשלעצמו עונה על הנדרש כ"פעילות נלווית לעבודה" (ראו לשם השוואה בפרשת קיפרמן; עב"ל 31210-09-10 יובל מאירי - המוסד לביטוח לאומי, מיום 13.11.11). הבחינה המתבקשת היא האם אותה יציאה של המבקש מארוחת הערב אל לובי המלון בו אירעה התאונה, ואפילו לצורך מפגש חברתי, מהווה חלק בלתי נפרד מאירוע ההשתלמות, או שמא היא הייתה פעילות פנאי עומדת לעצמה, ומנותקת מן הפעילות שהוכרה. ככל שהיא מנותקת כאמור ואינה מהווה חלק אינטגראלי של הפעילות שהוכרה כי אז אין להכיר באירוע התאונתי כפגיעה בעבודה. 19. לאחר שבחנו את כלל חומר התיק ובשים לב להנחיות הפסיקה הגענו לכלל מסקנה כי הוכחה זיקה ברמה הנדרשת בין הפעילות הספציפית בה נפגע המערער לבין ההשתלמות. שיח חברים בלובי המלון בו מתקיימת ההשתלמות, בסמוך לאחר היציאה מארוחת הערב שהיא חלק מתכנית ההשתלמות, אינו בגדר "פעילות פנאי המנותקת מן הפעילות הנלווית שהוכרה כפגיעה בעבודה". לטעמנו, שיח שכזה הוא בבחינת חלק אינטגראלי של ההשתלמות, ומשההשתלמות הוכרה כפעילות נלווית לעבודה, בהיותה בעלת זיקה ורלוונטיות לעבודה, כי אז יש להכיר באירוע הנפילה של המערער כפגיעה בעבודה. נזכיר בהקשר זה כי המוסד לביטוח לאומי לא טען בבית הדין האזורי כי פגיעת המערער התרחשה במסגרת פעילות שהייתה מנותקת מן ההשתלמות המקצועית. 20. לפני חתימה נשוב ונפנה לסיפור העובדות בפרשת רוט, שנסיבותיו כה דומות לאלה שלפנינו. כבר עמדנו על הדמיון הרב בבחינת "הגלד החיצוני של המעטפת", שגם שם מדובר היה בהשתלמות בנושאים מקצועיים, שאורגנה על ידי ארגון ההנדסאים, ובעוד נסיבות זהות לאלה שלפנינו. כך לרבות בעניינים הנוגעים למימון ההשתלמות, תשלום שכר, נושאי ההשתלמות ועוד. מתברר שאף ב"גלד הפנימי של המעטפת" נמצא דמיון רב לאירוע הנפילה מושא דיוננו. בפרשת רוט נפגעה המערערת ברדתה במדרגות המלון בשעות הצהריים, בין השעה 14:00 לשעה 15:00. אירוע התאונה הוכר כפגיעה במסגרת ההשתלמות, אף שהרצאות הבוקר הסתיימו בשעה 12:00, והרצאות אחר הצהריים החלו בשעה 16:00. 21. סיכומם של דברים המערער נפל ונחבל במסגרת השתלמות מקצועית. בחינת המקרה על שני שלביה, בהתאם להנחיות הפסיקה, מביאה למסקנה כי יש להכיר בפגיעת המערער כפגיעה בעבודה. אשר על כן הערעור מתקבל. המוסד ישלם הוצאות המערער בסך 3,500 ש"ח.שאלות משפטיותהשתלמותתאונת עבודה