קרע ברצועה הצולבת בגלל ספרינט ושינוי כיוון ריצה

קרע ברצועה הצולבת בגלל ספרינט ושינוי כיוון ריצה 1. השאלה שבמחלוקת בין התובע לבין המוסד לביטוח לאומי ("הנתבע") היא, היש לראות בפגימה בברך ימין של התובע, תוצאה של אירוע בעבודה מיום 17.08.11 ("האירוע"), תאונה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995. 2. עדותו של התובע נשמעה בבית הדין ביום 12.11.12 ובסיומה הסכימו ב"כ הצדדים שימונה מומחה-יועץ רפואי לבית הדין. בהחלטת בית הדין, מאותו יום נקבע שלאחר שיומצא החומר הרפואי הרלוונטי, יקבע בית הדין את העובדות הדרושות וימנה מומחה יועץ רפואי לבית הדין. 3. בהחלטה מיום, 03.12.12, מונה ד"ר נחמיה בלומברג, רופא בכיר במח' אורטופדיה ב' והמרכז לרפואת ספורט בבית החולים "איכילוב", כיועץ - מומחה רפואי לבית הדין ("המומחה"), המומחה נתבקש לחוות דעתו ולהשיב לשאלות בית הדין, על יסוד החומר הרפואי שבפניו ועל יסוד העובדות הבאות: "א. התובע יליד 1982, שופט כדורגל מקצועי ומשמש כעוזר שופט בליגה הבכירה של ישראל. ב. במסגרת עבודתו נדרש התובע לאימוני כושר שבועיים. ג. לפני כל תחילת עונה התובע עובר בדיקות ארגומטריות. אם התובע עובר את הבדיקות נדרש הוא אף למבחני כושר, אשר משתנים מעת לעת. המבחנים נערכים כחודשיים לפני תחילת כל עונת כדורגל על מנת שנבחן יוכל לקבל אישור לשמש כשופט בעונה העומדת להיפתח. ד. ביום 17.08.11 ("יום האירוע") במהלך אימון גופני שגרתי, במהלכו נדרשים המתאמנים לבצע ספרינטים עם שינויי תנועה (ספרינט היא ריצה מאוד מהירה), היינו הרצים רצים במהירות עד לעמדת קונוס מסוימת; אזי עליהם לבצע שינוי במסלול הריצה, להסתובב סביב העמדה ולחזור. האימון בוצע במשטח דשא בנווה שאנן בחיפה. ה. ביום האירוע, ביצע התובע ריצת ספרינט. כאשר הגיע למקום בו היה עליו לשנות את מסלול ריצתו, הוא הסתובב, כנראה עשה סיבוב חד מדי, ובו ברגע חש בכאבים עזים בברך. התובע הפסיק לרוץ ומבחינתו באותו רגע הסתיים האימון והוא הלך הביתה. ו. באותו שלב עוד יכול היה התובע לדרוך על רגלו. כאשר הגיע הביתה ראה שרגלו התנפחה מעט, הוא שם קרח וחשב שהנפיחות תעבור תוך יום יומיים או מקסימום שבוע. ז. לאחר כמה ימים, כאשר ראה התובע שהמצב החמיר, קבע תור לד"ר פסקין אשר אמר לו באבחנה ראשונית כי יש לו קרע ברצועה אולם הפנה אותו לבדיקת M.R.I. ח. ביום 31.08.11 ביצע התובע בדיקת M.R.I של ברך ימין אשר הדגימה קרע מלא של הרצועה הקדמית הצולבת. ט. ביום 19.09.11 עבר התובע שיחזור רצועה עקב קרע של ACL בניתוח. י. לאחר הניתוח נדרש התובע לטיפול שיקומי ממושך של למעלה מחמישה חודשים ולטיפולים פיזיותרפיים ארוכים ורפואיים בעקבות ניתוח שחזור הרצועה". 4. ואלה השאלות עליהן נתבקש המומחה להשיב: "א. מהי הפגימה שנמצאה בברכו של התובע סמוך לאחר 17.08.11. ב. האם יש קשר סיבתי בין האירועים בעבודתו של התובע, כפי שתוארו בסעיף 3, לבין הפגימה בברכו הימנית שנמצאה, כאמור לעיל, בסעיף א' (גם החמרה של מצב קודם הנובעת מהאירועים בעבודה, היא תאונת עבודה). ג. אם התשובה לשאלה ב' - היא חיובית - האם יש בנתוניו האישיים של התובע לפני מועד האירוע, גורמי סיכון אשר השפיעו על הפגימה הרבה יותר מאשר האירועים בעבודה". 5. בחוות דעתו, מיום 24.12.12 ("חוות הדעת"), השיב המומחה, לאחר שפירט את העובדות והממצאים הרפואיים הרלוונטיים: "מהי הפגיעה שנמצאה בברכו של התובע סמוך לאחר 17.8.2011? קרע של הרצועה הצולבת הקדמית והמנסקוס. האם יש קשר סיבתי בין הארועים בעבודתו של התובע ...לבין הפגימה בברכו הימנית? מנגנון החבלה המתואר - תנועת ציר (ספרינט ושינויי כיוון) הינו מנגנון קלאסי לגרימת קרע בצולבת ובמנסקוס. שאלת השאלות היא מתי בדיוק ארע הנזק. הפגיעה בצולבת - במכתב השחרור צויין כי המדובר בקרע ישן של הצולבת הקדמית - קרע שארע בפגיעה קודמת (כשנה) כשופט כדורגל. בדיקת דר' סאמר (27.4.2010) הינה למעשה תקינה ובעל קול הודגם נוזל. כארבעה ימים לאחר הארוע הנידון נבדק ולא נמצא נוזל תוך פרקי (דר' לויטאנוס) ובבדיקת MRI שבוצעה כשבועיים מהארוע אין נוזל תוך פרקי ולא צויינה בצקת במח עצם האופינית לקרע טרי של הצולבת. גם תלונותיו כפי שמובאות במכתב השחרור - "...נותר אם (כך במקור) ארועים של בריחות ברך בזמן תנועות חדות כמו משחקי כדורגל שלאחריהן מופיעים נפיחות וכאבים למספר שבועות", תואמות לקרע ישן. כדי ליישב סתירה זו ניתן להניח אחת משתיים. או שהקרע בצולבת היתה לאחר בדיקת דר' סאמר, ולפני הארוע הנידון, או שהפגיעה הראשונית הובילה לקרע חלקי והפגיעה הנידונה לקרע מלא. איני יודע אם להנחות השונות קיימת השפעה מעשית, שכן גם אם מדובר בקרע ישן, שהתרחש קודם לארוע הנידון, הרי שהפגיעה התרחשה במהלן עבודתו בשופט. הפגיעה במנסקוס: פגיעה במנסקוס יכולה לנבוע אף היא כתוצאה מתנועת ציר, ובודאי בקרב מי שהרצועה הצולבת שלו אינה תפקודית. קרע שכזה עלול להוביל לנפיחות ותמונה קלינית סוערת פחות מאשר קרע בצולבת. לאור ממצאי בדיקת דר' סאמר, ובהתחשב בבדיקת העל קול וה MRI יש להניח כי הפגיעה התרחשה ב 31.8.2011. האם יש בנתוניו האישיים של התובע לפני מועד הארוע גורמי סיכון אשר השפיעו על הפגימה הרבה יותר מאשר הארועים בעבודה? לאור כל האמור לעיל, אני סבור כי בפגיעה הישנה (כשנה קודם לארוע הנידון כשופט במשחק) נגרמה פגיעה חלקית בצולבת, פגיעה שהפכה מלאה ונלווה לה קרע במנסקוס - בארוע שביום 17.8.2011" (ההדגשות במקור - ר"כ). 6. חוות הדעת הועברה לב"כ הצדדים וניתנה להם האפשרות להציג שאלות הבהרה למומחה ולחלופין להגיש סיכומיהם (החלטה מיום 01.01.13). בהודעה מיום 24.01.13 הודיעה ב"כ הנתבע כי: "לאור חוות הדעת, ולאחר התייעצות רפואית, הנתבע החליט להכיר עקרונית (לא הומצאו תעודות אי כושר לנפגע בעבודה ועל כן אין זכאות לתשלום דמי פגיעה) בפגימה - קרע של הרצועה הצולבת הקדמית והמניסקוס של התובע כתאונת עבודה מיום 17/8/2011 על דרך של החמרת מצב". בתגובתו מיום 11.02.13 טען בא כוח התובע כי הפגימה באירוע הישן, אם אכן הייתה כזו, הייתה מינורית ולא השפיעה על תפקודו של התובע ולכן לא היה צורך להגיש תביעה להכיר בה כפגיעה בעבודה. לכן, לטענתו, על הנתבע להכיר בפגימה בגין האירוע מיום 17.08.11 כ"תאונת עבודה מלאה" ולחלופין, לאפשר לו להגיש תביעה גם בגין האירוע הישן, מבלי שתועלה טענת התיישנות. ביום 25.11.13 ניתנה החלטה לפיה אין מקום להגיש תביעה לבית הדין בגין אירוע קודם, בטרם נבחן הדבר על ידי פקיד התביעות של הנתבע. לפיכך, וככל שאין הסכמה בין הצדדים יגישו ב"כ הצדדים את סיכומיהם. 7. סיכומי התובע הוגשו ביום 18.12.13 וסיכומי הנתבע (הודעה מטעם הנתבע (במקום סיכומים) הוגשו ביום 05.01.14. דיון והכרעה 8. בסיכומיו, עותר בא כוח התובע להכיר באירוע מיום 17.08.11 כתאונת עבודה ולהורות לנתבע לזמן את התובע לוועדה רפואית לקביעת נכותו. כן עותר הוא לחייב את הנתבע בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. באת כוח הנתבע מבקשת ליתן להודעת הנתבע מיום 24.01.13 תוקף של פסק דין ולהתחשב, לעניין ההוצאות, בכללים הנהוגים בבתי הדין לעבודה בפסיקת הוצאות וכן להתחשב בכך שמונה מומחה רק לאחר שהתבררה, בבית הדין, הגרסה העובדתית המדויקת. 9. הלכה פסוקה היא כי ".. וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו על ידי המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו, אלא אם כן קיימת הצדקה משפטית יוצאת דופן לעשות כן" (ראו לעניין זה: דב"ע נה/0-79 קלמן סעדה - המל"ל, לא פורסם; דב"ע נו/0-244 המל"ל - יצחק פרבר, לא פורסם; עב"ל 579/06 מרדכי צמח - המל"ל, לא פורסם). כאשר חוות הדעת מנומקת ומובנת, לא בנקל יתעלם ממנה בית הדין, שהרי מדובר במומחה ניטרלי, שאינו מקבל את שכרו מידי בעלי הדין, שמונה על ידי בתי הדין לצורך "הארת" התחום הרפואי (ראו לעניין זה: דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס - המל"ל, לא פורסם; עב"ל 341/96 מליחי - המל"ל, פד"ע ד 377). 10. אמנם המומחה בחוות דעתו מתייחס לפגיעה ישנה של התובע בברכו, אולם בהתייחס גם לפגיעה שביום האירוע קובע הוא: "לאור כל האמור לעיל, אני סבור כי בפגיעה הישנה (כשנה קודם לארוע הנידון כשופט במשחק) נגרמה פגיעה חלקית בצולבת, פגיעה שהפכה מלאה ונלווה לה קרע במנסקוס - בארוע שביום 17.8.2011". 11. די באמור לעיל שבחוות דעת המומחה כדי לקבוע שניים אלה: א. לדעת המומחה בפגיעה הישנה הייתה פגיעה חלקית ברצועה הצולבת שבברך התובע; ב. כתוצאה מהאירוע נשוא תביעה זו הפכה הפגיעה החלקית ברצועה הצולבת לפגיעה מלאה ואף התלווה לה קרע במיניסקוס. 12. אין כל ספק, איפוא, שלדעת המומחה יש קשר סיבתי בין העובדות נשוא תביעה זו ובין הפגימה שנתגלתה אצל התובע, היינו - הפגיעה המלאה ברצועה הצולבת והקרע במיניסקוס ודי בכך כדי לקבוע שמדובר בתאונת עבודה כמשמעותה בחוק. יתירה מזו, הלכה היא שגם החמרת מצב קודם כתוצאה מאירוע הקשור סיבתית לעבודתו של מבוטח, דינה כתאונת עבודה ולכן גם אם היה מדובר רק בהחמרה - בשלב זה של הדיון היה מקום לקבוע שמדובר בתאונת עבודה כמשמעותה בחוק. 13. רק לוועדות רפואיות, עת תדונה בעניינו של התובע, ישנה סמכות לקבוע מהם אחוזי הנכות שיש להעניק לתובע לאור האמור לעיל בסעיף 11 א' ואם יש מקום או אין מקום לחשבון עובר ושב לאור "עברו" של התובע. 14. כללם של דברים: התביעה מתקבלת לאור וכאמור לעיל. התובע זכאי להוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪, להיום. 15. במאמר מוסגר יוער שהערתו של התובע בסיכומיו שבית הדין יורה לנתבע להפנות את התובע לוועדה רפואית, היא מוקדמת ועליו להגיש תביעה כנדרש בחוק, לקביעת דרגת נכות מעבודה. קרערצועה צולבת